“אנחנו בתקופת הריבונות המעשית”, אמר אתמול (שלישי) שר הביטחון ישראל כץ, בפתח דבריו בטקס להסכם העברת השטח של הבסיס הצבאי בבית אל, לטובת בניית שכונה חדשה. המשך דבריו יצרו כותרת של ממש, אך ספק אם אלו עונים להגדרה ‘ריבונות מעשית’.
השר כץ הצהיר כי “יש כאן הזדמנויות שלא היו המון זמן”, והבהיר שישראל לעולם לא תצא מכל עזה. אך זה היה כלום לעומת הדברים הבאים שנאמרו מפיו, כשהוא זונח את הנאום הכתוב, ולצידו של מזכיר הממשלה הוא מצהיר: “ניקח את כל הפטנטים של מפא״י עם הגרעיני נחל, ובעזרת השם, בבוא העת, גם בצפון עזה נקים גרעיני נחל במקום היישובים שנעקרו. נעשה את זה בדרך נכונה, בעיתוי המתאים”.
הצהרתו של ישראל כץ, הצליחה לחולל סערה במהירות האור. תוך דקות אחדות האמירה בבית אל הגיעה ללשכת רה”מ בירושלים, ובהמשך הגיעה עד לוושינגטון, שם הייתה שעת לילה. את הודעת ההבהרה עשתה לשכתו באמצעות העיתונות הזרה, ולא באמצעות הודעה לעיתונות לכלל העיתונאים הישראלים. בהודעת ההבהרה, דיבר כץ על צה”ל שלא ייסוג מעזה מסיבה ביטחונית, והבהיר שלממשלה אין כוונה להקים התיישבות בעזה.
עמדותיו של ישראל כץ שנשמעות כנלהבות מהתיישבות בעזה, צריכות להילקח בערבון מוגבל, שכן זהו אחד משרי הליכוד שתמכו בתוכנית ההתנתקות הארורה. הימים הנוכחיים הם ימי – שנת בחירות, ומי כמוהו מכיר היטב את המערכת הפוליטית, בוודאי זו הפנימית בליכוד. כץ יודע שכשר ביטחון הוא יכול לייצר כותרות שיפזלו לעשרות אלפי מתפקדי הליכוד, והוא בהחלט צריך אותם בפריימריז.
לכן, כאשר דבריו נאמרו שם בבית אל, הם נאמרו לאוזניי אנשי ההתיישבות והימין בישראל. אם היה יכול להשאיר זאת רק באוזניהם, היה שמח, אולם הטכנולוגיה של ימינו, מעבירה את המסרים לכל, וגם אל מעבר לים, ולכן היה כל כך ברור שזה עניין של זמן קצר עד שכץ יבהיר את דבריו. לא בכדי הוא עשה זאת לעיתונות הזרה, שכן משם הדרך להגיע לוושינגטון היא קצרה יותר, בעוד שלאוזניים הישראליות, היא רחוקה יותר.
כץ דיבר על ריבונות מעשית, אך מוטב היה לו מפנים את ארבעת המילים הנאמרות על ידי כל יהודי בערב שבת: “סוף מעשה במחשבה תחילה”. לפני ההצהרה והדיבור, מוטב שתבוא המחשבה, מה נכון להגיד ומה מוטב שלא לומר. מחשבה טובה, הקב”ה מצרפה למעשה. אז אם רוצים ריבונות מעשית, מוטב שתיהיה מחשבה טובה קודם.
