אחרי 15 שעות שבהם בני הישיבות היו ללא מעמד ‘תורתו אומנותו’, שופטי בג”צ קיבלו את בקשת הממשלה לדחות את פקיעת חוק הגיוס, וקבעו כי הם נותנים זמן עד ל-ט’ שבט, זאת לאחר שהמדינה ביקשה ארבעה חודשים.
את ההחלטה קיבלו תשעת שופטי בג”צ ובראשם נשיאת העליון השופטת אסתר חיות, שכתבו:
“לאחר שעיינו בבקשה ובתגובות שהוגשו אנו נעתרים לבקשה בחלקה ודוחים את מועד בטלותו של פרק ג’1 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ”ו-1986 כך שייכנס לתוקף ביום 15.01.2019 תחת המועד שנקבע בפסק-הדין בעתירות שבכותרת”.
ההרכב המורחב של תשעת שופטי בג”צ נקבע על ידי הנשיאה חיות, בשל היותו של הנושא חשוב ומהותי, וזאת לאחר דחיות שונות לאורך השנים של חוק הגיוס.
כעת, יוכל ראש הממשלה לנסות ולתקן את החוק כפי שדורשים המפלגות החרדיות, או לקבל החלטה לחוקק אותו כפי שהוא. במידה ונתניהו ישנה את החוק צפוייה התנגדות של מפלגות האופוזיציה בהם של ישראל ביתנו ויש עתיד, כאשר קיים גם איום של חלק ממרכיבי הקואליציה שלא יתמכו בחוק, והוא עשוי שלא לעבור. אולם אם ישאיר את החוק כפי שהוא, הוא צפוי לקבל את תמיכת שתי המפלגות מהאופוזיציה.
במהלך שקיבל היום ראש הממשלה, הוא קיבל אמנם חודש וחצי של זמן פוליטי, אולם מדובר בתרגום של זמן רב יותר, שכן אילו ההכרעה הייתה צריכה להתקבל השבוע, נתניהו היה עשוי להוביל לבחירות לקראת סוף חודש אדר – תחילת ניסן, ואילו כעת כאשר מדובר בפרק זמן של חודש וחצי, הדבר מקפיץ את אפשרות הבחירות היישר לחלקו השני של חודש אייר, לאחר יום העצמאות, כאשר מבחינת נתניהו מדובר במהלך חשוב עבורו שבו מידת הפופולריות שלו יכולה לגדול, לנוכח נאומי יום העצמאות.
משמעות עשויה להיות גם מבחינת המלצת הפרקליטות על כתבי אישום כנגד נתניהו, שכן אם וכאשר עד אז תתקבל הכרעה בתיקיו של ראש הממשלה, יש במהלך הבחירות כדי לקבל את אמון הציבור שוב לכהן כראש ממשלה, ובכך לסתום את טענות האופוזיציה על כך שהוא אינו כשיר לכהן כראש ממשלה, וזאת לאחר הבעת אמון של הציבור.
נתניהו גם סבור כי חידוד נקודה זו במערכת הבחירות תסייע לו לקבל קרוב ל-40 מנדטים כפי שהוא אמר בעבר מספר פעמים.
תגובות