היהדות הנאמנה מצויה במשבר קשה מול המשטר החילוני הנשלט בידי מיעוט אנטי יהודי, המחדש בכל יום תמיד את גזירותיו נגד התורה ולומדיה ונגד היהדות ושומריה. אשרי הציבור שאינו שומע ואינו רואה את חוקי התועבה העולים על שולחן הכנסת ובבג”צ בכל יום ואת ניסיונות אויבי הדת לתקוף את היהדות החרדית בתקשורת ובבתי המשפט. הגענו למצב שאפילו חברות תעופה מאוימות בחרם נוסעים, אם יתחשבו בסידור המושבים במטוסים, לפי צרכי הציבור החרדים לישיבה נפרדת. ראש עיר גדולה כנינוה, מחליט בשם “הדמוקרטיה וחופש הביטוי” לאפשר לייבא לארץ הקודש את כל תועבות העולם. בשם אותה תרבות רעה, הוא אוסר על כינוס בהפרדה בין נשים וגברים ברחובה של עיר. אלה רק דוגמאות שעדיין אפשר להעלות על הנייר לתיאור ה”מלחמה לה’ בעמלק מדור דור”. גייסותיו של יצר הרע שולטים במערכות המשפט והתקשורת ופקידי השלטון הרודים ביושבי הגיטו העברי בארץ הקודש.
ברוך השם, בנס גלוי, אנו מצליחים להדוף את רוב הגזירות בכוחנו המדולדל, בגלל אלה אשר לא באו לעזרת ה’ בגיבורים ביום הבחירות. הצלחנו לעצור את “העפיפונים” נושאי אש המאיימים לשרוף את כרם ישראל. עפיפונים בגבול עזה שורפים שדות חיטה דוממים וחוקי עוול ואון ותועבה העולים לכנסת בירושלים, מאיימים לשרוף חלילה את נשמות ישראל.
כאשר אנו מאוחדים ומלוכדים, איש מן האויבים מבית ומחוץ לא יוכל לנו. אך כשל כוח הסבל, כאשר הכוח החרדי מתפצל ומתפלג לפלגים ולפלגי פלגים, בעיצומה של מלחמת הקיום מול שלטון עוין ומישטר ריפורמי אגרסיבי, האורב בכל פינה. כך נחלש המאבק הציבורי להצלת התורה והגנת עם ישראל, לשמחתם של אלה הרוצים שיהודי חרדי לא יוכל לחיות בארץ ישראל.
השבוע הלך לעולמו יהודי יקר שרוב הקוראים לא שמעו את שמו. אבל בתפקידו המינהלי הוא היה סמל לכוח האחדות וחולשת הפירוד. הוא היה ונותר מזכיר נאמן ומסור בועד הפועל העולמי של אגודת ישראל, במשך למעלה משישים שנה. אצטט ברשותכם כמה משפטים מתוך דברי ההספד שנוגעים לסוד כוחנו באחדותנו, מול הרוב הציוני, לא פחות מאשר זה נוגע למזכיר הועד הפועל של אגודת ישראל.
“רק חוט פשוט וחזק יכול לאחד את כל היהלומים למחרוזת אחת מאוחדת” – אמרנו.
רבי משה גבירץ מזכיר הועד הפועל העולמי של אגודת ישראל ראה עצמו באגודת ישראל כמו חוט פשוט בלבד. מה תפקידו של חוט? החוט אינו מחשיב את עצמו לכלום. אבל הוא חודר לתוך אבנים קשות ויקרות ומקשר אותם למחרוזת גדולה. על ידי חור קטן בלב, החוט מקשר ומחבר בין יהלומים אבנים טובות ומרגליות לשרשרת אחת גדולה של מחרוזת פנינים. כשהחוט חזק, כל השרשרת מחזיקה מעמד שנים רבות. אם החוט מתרופף, כל השרשת עלולה להתפרק לגורמים קטנים. רבי משה היה חוט השני של הועד הפועל העולמי, שעבר בין כל חלקי אגודת ישראל בארץ ישראל ובאירופה ובאמריקה על כל אבניה ופניניה, בשישים שנה האחרונות.
הוא היה שליח נאמן ליישם את המטרה של ‘אגודת ישראל’. המטרה נכתבה כבר לפני מאה ושש שנים כשהוקמה האגודה בקטוביץ בשנת תרע”ב: “לפתור ברוח התורה והמצוות את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל”. רבי משה דבק באגודת ישראל לפני למעלה משישים שנה, עוד מימי היו”ר של הוועד הפועל העולמי, הרב יצחק מאיר לוין זצ”ל. הוא הכיר את כל הדורות של האגודה בארץ הקודש על כל מאבקיה הציבוריים. הוא ניסה לשמר את רעיון האחדות של אגודת ישראל, באיחוד כל הסיעות והפלגים, כל הזרמים והקבוצות מכל הארצות לאגודה אחת. זה היה התפקיד שלו כמזכיר הוועד הפועל העולמי.
זכורני כינוסי הענק של האגודה, בארץ ושל ועד הפועל בארץ ובחו”ל. הכנסיה שעוררה רעש גדול והכינוסים שגרמו לאחדות בין כלל ישראל, גם כשהיה הר געש ציבורי מסביב. גם בשעות משבר ופילוגים, הוועד הפועל העולמי נותר אי קטן של רוגע ושלוה. מקום שבו מתאחדים אנשים כל כך שונים ודעות כל כך מנוגדות, מיוצאי גרמניה ועד יוצאי פולין, מיוצאי הונגריה עד ילידי אמריקה, מיהודי ליטא עד ירושלמים מדורות. רבי משה זכה לארח במשרדי הועד הפועל את מועצת גדולי התורה שנים רבות. הוא התנהג בענווה ופשטות גדולה, כמזכיר ותו לא. למען כל אלו שזכה ללחוץ את ידם, הוא פעל למלא את שליחותו הצנועה בענוות חן.
מיהודי כזה אנו יכולים ללמוד התבטלות בפני גדולי תורה. בכל התקופות, בכל מצב, היה רבי משה כעבד נאמן לגדולי התורה, גם בעת זקנותו. הוא היה עומד ברעד לפני מרנן האדמו”רים שליט”א, כבחור צעיר ואברך צורב, בדחילו ורחימו, למרות שכבר עמד בקשר אתם במשך עשרות שנים.
עיני ראו איך רבי משה כיבד את כל האדמו”רים הגדולים והרבנים שהגיעו למועצת גדולי התורה. הוא התכונן בדחילו ורחימו וניצב כחייל בשער הועד הפועל ונרעש וניגש נרגש לקבל כל אחד מהם בהכנעה. הוא ידע לשמור על המאחד בין הרבה פרטים להפכם למחרוזת אחת.
“רבי משה לא עזב את אגודת ישראל, ואגודת ישראל לא עוזבת אותו”. הוא היה תמיד מתפלל ומבקש שיעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם. לך ובקש אצל גדולי ישראל שהכרת, שהעם היהודי בכלל והחרדים לדבר ה’ בפרט, ישכילו לשמור על כוח האחדות בין שונים. לבל יקרעו את החוט המקשר את כולנו על אותו חוט שני של מחרוזת הפנינים. כי רק בכוח אחדות הלבבות, עם כל חילוקי הדעות, נוכל למלא את יעדיה של אגודת ישראל לפתור ברוח התורה והמצוות את כל השאלות העולות על הפרק”.
הדברים מגלמים את סוד ההצלחה והכשלון של מלחמת הקיום של היהדות הנאמנה, תחת שלטון מנוכר הפועל להכחיד כל זכר ליהדות. נצליח לשרוד בע”ה רק אם נהיה מאוחדים ומלוכדים במסגרת חרדית המאגדת את כל האנשים השונים והמגוונים, חברי קבוצות וסיעות שונות, חסידי חצרות השונים ותלמידי ישיבות רבות וכל בני הקהילות השונות במהותם ובסגנון חייהם ומנהגיהם. כך נצליח ליצור כוח נגדי אל מול כוחות הסטרא אחרא לסוגיה השונים. אבל אם נתנכר איש לרעהו ואיש את שכנו יתקפו ונדע רק לריב עם עצמנו ועם כולם, התבוסה חלילה בלתי נמנעת. זה מה שקורה לעם הפלשתיני שאינו יודע להתאחד. זה מה שקרה כאשר באו כנופיות הציונים והשתלטו על היהדות הנאמנה שהיתה רוב גדול בארץ. הם היו מאוחדים ברשעותם ואנחנו היינו מפולגים בצדקתנו. כך הם כבשו את כל מערכות החיים ונותרנו מיעוט גדול ומקופח ונרדף. רק בזכות האחדות המעטה שהיתה בתקופות בהם נבנתה היהדות החרדית בידי גדולי הדורות, עדיין אנו שורדים. אם אמרו “כוחנו באחדותנו” נזכור גם כי “חולשתנו בפירודינו”.
יהי רצון שנזכה להתאחד למען הגנת המטרות המשותפות, של כל יראי ה’ באשר הם שם ונזכה לאחדות השלימה בגאולה השלימה בביאת משיח צדקנו בב”א.
תגובות