ממתק לשבת לפרשת פקודי

למחרת יום הכיפורים השנה ערכנו בבנגקוק לוויה לשני מתי מצווה שנפטרו שניהם בימים שלפני יום כיפור, הגיעו כ20 יהודים מהקהילה.

המעמד היה מאוד מרגש, שני יהודים ממקומות שונים בעולם נקברים באותו יום על ידי יהודים שלא מכירים אותם ומלווים אותם לדרכם האחרונה, כל המשתתפים הרגישו שהמעמד הזה הוא מיוחד, התחלנו בתהליך הקבורה ומיד איך שסיימנו להכניס את הנפטרים לקברים התחילו גשמי זלעפות וממש היה קשה לגמור לכסות את הקברים אבל כולם נרתמו למצווה הנדירה והמיוחדת ובכוחות משותפים סיימנו את הקבורה. עם הסיום רצנו מיד כולם לחדר סמוך להסתתר מסופת הרעמים והגשם השוטף, בעמדנו שם שאל אחד השלוחים את המשתתפים ״האם יש מישהו שלא הניח תפילין היום?״, בחור אחד אמר שלא הניח ומיד הפשיל שרוול והניח, בחור נוסף שהיה שם עם אשתו אמר שלא הניח כבר הרבה שנים אבל לא רוצה להניח, ניסיתי להגיד לו אולי בכל זאת בכזה מעמד מרגש תרצה להניח? ואשתו שעמדה לידו אמרה לי אל תנסה הוא לא יסכים, אמרתי לה אולי אם את תאמיני שזה אפשרי הוא יסכים ואז היא ענתה ״אתה יודע מה תנסה אולי הוא כן יניח״ ובאותו רגע הוא אמר ״בסדר אני אניח״.

הבחור הניח תפילין, ומיד כשסיים הוא אומר לי ״אתה לא תאמין, בצעירותי למדתי בישיבה וידעתי את התפילות בעל פה ועכשיו ניסיתי להגיד את השמע ישראל ופשוט לא זכרתי את המילים, אני ממש בהלם מזה, אבל אתה לא מכיר אותי, אני עכשיו אתחיל להניח תפילין ולקרוא כל יום שמע ישראל עד שאחזור לדעת את זה בעל פה.

בפרשת פקודי המסיימת את ספר שמות מתוארת הקמת המשכן והשראת השכינה במשכן והתורה מסיימת במילים “ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל” מפסוק זה נשמע שדווקא כשהענן עולה מעל המשכן וכביכול השכינה מסתלקת מעם ישראל דווקא אז הם מתקרבים לארץ ישראל, לכאורה זה נוגד את ההגיון הרי ההתקרבות לארץ היתה צריכה להיות תמיד דווקא כשהשכינה שורה עליהם?

אלא שתכלית הבריאה היא לעשות לקב”ה דירה דווקא בתחתונים, כשהשכינה נמצאת ושורה אין אתגר ולכן זה לא מספיק מקרב אותנו, כשהשכינה נעלמת כביכול ואנחנו עובדים קשה בכוח שלנו זה מה שמקרב אותנו ומביא אותנו לארץ ישראל.

לכל אחד מאיתנו יש אתגרים וקשיים בחיים ולפעמים עולה בלבנו השאלה למה עשה ה’ ככה? למה הוא מאתגר אותי כל כך? האם לא יותר פשוט שיתן לי כל מה שצריך ואז אוכל לעבוד אותו בשמחה ובקלות, באה התורה ואומרת לנו שדווקא בהעלות הענן ייסעו, כשאתה מאותגר אתה מוציא את הכוחות האמיתיים והפנימיים שלך ומגיע למקומות יותר גבוהים ומתקרב יותר לארץ ישראל.

יהי רצון שנזכה כבר לסיים את העבודה הקשה ולהגיע עם כל עם ישראל לארץ ישראל בגאולה אמיתית ושלימה בקרוב ממש.