אנו עדים בפרשה זו לאירועים מרכזיים בתהליך הגאולה של העם שמטרתם להוציא את הפנימיות ‘העברית’ מגאולי מצרים. האם אירוע ‘קריעת ים סוף’ היה ‘בתכנון הא-לוהי’? מה משמעות אירוע ענק זה ומה השפעתו על ההיסטוריה של עמינו ושל האנושות? האם זהו אירוע הקשור רק לגאולת מצרים או שיש לו השפעה היסטורית כללית גם לימות המשיח שאנו חיים אותם בדורנו. ראשית אנו מחויבים להבין שהפירוש של המילה ‘קריעה’ הוא לא ‘מעבר’passage בצרפתית . אנו צריכים לחזור להבנת הנבואה העברית -התורה- לפי מהותה המקורית ולא לפי הבנה ופירוש של מושגי אומות העולם .קריעה היא ניתוק חריף ממצב מסוים בכדי להגיע ‘לבריאה חדשה’.
הרב אשכנזי -מניטו בשיעורו על בשלח שנת 1995: ‘ישנם שני אירועים בגאולת מצרים : היציאה עצמה וקריעת ים סוף . היציאה ממצרים היא הניתוק משעבוד לבני אדם , זהו מהותו של הערב הראשון של חג הפסח יום טוב ראשון. המאורע השני קריעת ים סוף הוא הניתוק מהשעבוד לכוחות הטבע זהו היום טוב השני שביעי של פסח. ישנה כאן השקפה שונה מהותית מציון אירועים בדתות האחרות. ישנו מושג של ‘פסח מצרים’ ו’פסח דורות ‘אצל חכמי ישראל. יציאת מצרים הקשורה לקביעת פסח לדורות לא הסתיימה. המדרש מציין את לימוד זה בפירושו לפסוק ‘אהיה אשר אהיה’ בהתגלות הראשונה בסנה בפרשת שמות: ‘אהיה עמם בצרה זאת אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות ‘. חשובה הבהרה זו : התורה לא מציינת אירועים וקובעת חגים לאירועים שהסתיימו. אנו לא חוגגים לידת משה רבינו או היציאה של אברהם מאור כשדים. אירועים אלו קראו לאישים אמנם ענקיים אבל ‘בודדים’ ואז כשהם הסתיימו היו נחלת העבר מבחינת אישים דגולים אלו. התורה מציינת ומורה לציין לכל הדורות אירועים שיש להם השלכה על כל ההיסטוריה הישראלית גם לעתיד. מבחינת התורה היציאה ממצרים מהשעבוד האנושי וקריעת ים סוף היציאה מהשעבוד לכוחות הטבע לדטרמיניזם של העולם לא הסתיימו הם רק התחילו. היציאה מהגלות בשני המובנים שצוינו חייבת להצליח במלואה...’
שיעור על הגדת פסח שנת 1979 בצרפתית. אתר אקדם.
‘…מעבר הנהר ישבו אבותיכם… (נוסח ההגדה) מהות אברהם הינה שהוא עברי. עברי שורש ע.ב.ר. יש שני פירושים עברי כי הוא ‘מעביר’ את האנושות לגאולתה. ומלשון ‘עובר’. העם העברי הינו העובר של האנושות הוא מוליד ויוליד את הבשורה של הגאולה לעולם… הוא יבשר לעולם שאפשר לצאת מהגלות האונטולוגית האנושית שהתחילה מירידת הנשמה לעולם הזה המורכב ושאפשר לחזור לגן עדן של דו קיום האדם והאל בעולם. וזה יכול להיות רק עם בית המקדש בירושלים. וישראל יעביר את דוגמת חיים של ‘קדושה’ מדינית ממלכתית וכלכלית. ‘לכן שביעי של פסח יכל לסיים את גאולת ישראל והעולם כולו. אלא שהעניין לא צלח ונדחה לעתיד לבוא לגאולה האחרונה. גאולה השלישית שלה זכה דורנו בקיבוץ הגליות לארץ ישראל.‘
האם האנושות הפנימה שתחזיות כלכליות וחברתיות הם יכולות להשתנות והן לא דוקטרינות טבעיות נצחיות. ישנה השגחה של אל המשגיח על ההיסטוריה. בוודאי שהתחזית האנושית חשובה אבל האם האנושות משועבדת אליה מבלי אפשרות של חידוש? אירועי הזמן יגידו… האם השכל האנושי חשוב ככל שיהיה שולט על האדם?
ולכן אפשר להבין לפי דברי הרב אשכנזי את שאלתינו בתחילת דברינו האם אירוע קריעת ים סוף היה משמח ונחוץ.? להבין זאת נבהיר נקודה מרכזית ביותר בהבנת הפסוק הראשון של פרשתנו: ‘ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אל-הים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה’.
רבי חיים בין עטאר הקדוש : ‘צריך לדעת למה אמר לשון צער במקום גילה ורנן ,עוד למה כינה העניין בפרעה ולא באדון המעשים כי הוא המוציא אותנו מארץ מצרים .אכן הכתוב יגיד הסיבה שגרמה כל הצער שהצטערו ישראל ברדיפת פרעה ואמר תדע סיבת הדבר לצד שלא הוציא ה’ את ישראל אלא לרצונו של פרעה כפה אותו עד שנתרצה לשלח ואמר להם קומו צאו מזה חשב מחשבות לרדוף אחריהם ובזה גרם צער לישראל וגם לעצמו גרם איבוד לו ולאומתו כי הקבה יקפיד על כיליון הנבראים כמובא בדבריהם ז”ל (מגילה יב’) מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה . יכוון תוספת על הגדת צער הקודם הרמוז בתיבת ויהי כנזכר’.
דברי קדשו של הרב מלמדים אותנו על האווירה הקשה שהייתה ביציאה מגלות מצרים למרות השמחה שבה .’ויהי’ בתנ”ך היא מבטאת מושג של צער של חוסר שלמות ושל קושי גדול באירוע היציאה. הבעיה הייתה שהעם לא רצה ברובו לצאת מהגלות ולכן פרעה היה חייב לגרש אותם (לרצונו של פרעו) ; הם יצאו רק ברצונו וברשותו .לא הייתה יוזמה מרוב העם לצאת חוץ מקומץ ‘נחשונים’ בראשות יוזמת משה. לכן חייבים לציין שהאירועים גם של קריעת ים סוף קוראים באווירה של צער של ‘ויהי’ לשון צער. אנו רואים תופעה זו גם בגאולה של דורנו, היציאה מהגלות הייתה בכוח בגירוש. רוב העם בחר להישאר תחת השעבוד של מצרים והשעבוד של הטבע. כמובן שהיו אותם חלוצים אז והיום נחשונים ‘שקפצו לים’: קפצו בלי ‘סל קליטה ‘לביצות פלשתינה ‘והפכו אותה למדינה אחת מהמעצמות העולם בהרבה תחומים ,טכנולוגיים מדעיים רפואיים וכלכליים.
הרב אשכנזי מניטו: מציין את העובדה שהר סיני לא מופיע במפת הגאולה בהתגלות הראשונה למשה רבינו בסנה .איך יתכן? כי המטרה הייתה ציון וירושלים .‘וארד להצילו ולהעלותו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש …’.
נבין זאת כשנשים לב שבפסוק הראשון של הפרשה מופיע שלוש פעמים את המושג ‘עם‘. בהמשך מופיע ‘ובני ישראל יוצאים ביד רמה’. אז יש לנו ‘בשלח פרעה את העם‘ ויש לנו ‘ובני ישראל יוצאים ביד רמה’.
‘העם’ הם הערב רב הם אותם עמים שגם עברו את התהליך של ‘גלות וגאולה’ כמו ישראל, אלה שלא היה להם ‘את דרך ארץ העבריים’ והזדהו ‘עם דרך ארץ הפלישתים’ . הם היו מוכנים לקבל את תורת משה כהלכתה אבל לא את מורשת האבות שהיא ארץ ישראל. העם – ערב רב – שנטמע בעם ישראל מפעיל כוחות אדירים בכדי למנוע את ישראל לצאת מן הגלות הלאומית. הם רצו להיות רק דת רק בית כנסת. ולכן לא רצו לצאת מיוזמתם הם רק הצטרפו לגאולים. ואז היו מוכנים רק להגיע להר סיני ולא להיכנס לארץ. ‘ישראל’ הם אותו חלק מהעם שיצא ביד רמה בכדי להיכנס, ישר לארץ.. כדברי רשי : ‘בגבורה גבוהה ומפורסמת’. לאותו חלק הנקרא העם . מעמד הר סיני היה , אם אפשר לומר, חינוכי למי שלא מאמין בגאולה . ישראל יכל לקבל התורה ישר בירושלים. זה פשט הפסוקים. לכן בפרשת שמות כתוב ‘וזה האות שאנכי שלחתיך בהוציאך את ‘העם ‘ ממצרים תעבדון את האלוהים על ההר הזה’. שיעור שנת 87 ו 95.
הקב”ה שינה את המסלול המקורי, היציאה ממצרים, ישירות לירושלים בכדי להכין את האופציה, אולי נחוצה, של חינוך חלק מהעם לאמונה בקבה ולאמונה בגאולה .אז אם יהיה צורך ‘תעבדון את האל-הים על ההר הזה ‘ ולכן מעמד הר סיני לא צוין בפירוש כי זו הייתה אם אפשר לומר ‘תכנית מגירה’. קריאה זו של הרב אשכנזי נותנת הבנה בפשט הפסוקים לפי הפרשנות של חז”ל.
הכלי יקר :’שהעם הנזכר כאן הם הפחותים שבישראל והערב רב . ושאמר ויהי בשלח פרעה את העם בערב רב ידבר. ובעבורם היה צריך להסב אותם שלא יחזרו למצרים בראותם מלחמה , אבל בעבור בני ישראל לא היה צריך לכל הסיבוב הזה כי בני ישראל עלו חמושים מזויינים , כי המה בנים אמון בם בני מאמינים ובוטחים בתשועת ה וזו היא כלי זיינם כי היו בטוחים במלחמה ,אבל כל מיעוט הביטחון בא להם מן הערב רב , כי קרוב הוא רצה לומר חדשים מקרוב באו ולא נשתרשו עדיין באמונה’.
דבריו ההיסטוריים של הכלי יקר מלמדים אותנו על תופעה מקבילה בדורנו . חלק גדול מהעם גם לא ‘השתרש באמונה’ ולא רצה לצאת .וגם אותם ‘דתיים שיצאו ובאו הם רק הצטרפו לאחר היוזמה האנושית של המעפילים הראשונים שרק הם בנו את התשתית של הגאולה האחרונה . אז נתבונן לפי פרשנות זו של הרב אשכנזי לפי הכלי יקר מי ראוי להיקרא מאז תחילת התהליך של הקמת המדינה :’ובני ישראל יוצאים ביד רמה’.
לכן אנו רואים לפי הבנה הזו שבוודאי התורה נצחית אלא שסדר האירועים שנכתבו בתורה הם לפי ההתקדמות של היסטורית עם ישראל . אירועים מסוימים יכלו להיות אחרת .זה מה שהכלי יקר פירש שבעבור אותו חלק של העם שלא האמין היה צריך הקבה לסובב את העם דרך המדבר בכדי שהם יעברו ‘סמינר ישיבתי’ בראשות ראש הישיבה הכי דגול משה רבינו. וסדנת חינוך זו מקריעת ים סוף עם ירידת המן ועד מתן תורה הייתה לחנך את אותו חלק מהעם לאמונה באל-והי ההיסטוריה של ישראל .ולכן בפרשת יתרו כתוב: ‘ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי’, מפרש יונתן בין עוזיאל ‘וטענית יתכון על עננין הי כעל גדפי נשרין מן פילוסין ואובילת יתכון לאתר בית מוקדשה למעבד תמן פסחא ובההוא לילה אתיבת יתכון לפילוסין ומיתמן קרבית יתכון לאולפן אורייתי’. .
הפירוש הוא שהקבה לקח אותם ממצרים -פילוסין זה רעמסס-והביא אותם לירושלים להקריב קרבן פסח ורק אז החזיר אותם למצרים בכדי להגיע לקבלת התורה .דברים נפלאים אלו ברורים : המטרה הייתה לצאת מהגלות ולהגיע ישיר לירושלים .ונשאל את עצמינו אם זה היה כך ולא היה צריך לסובב אותם במדבר ארבעים שנה איך האירועים היו ,לפי זה היו מקבלים את התורה בירושלים ואז לא היה צורך בשום ‘צער’ והפרשה הייתה אולי מתחילה ב’והיה’ לשון שמחה ולא ב’ויהי’ לשון צער כדברי רבותינו רבי חיים ביו עטאר הקדוש והכלי יקר. והכלי יקר מביא לנו גם פירוש מרכזי ביותר לגבי הבנת התהליכים שעמינו עובר בגאולה. תהליכים אלו תלויים הרבה בהתנהגות וביוזמת העם .
הפרי צדיק: האדמור מלובלין: “‘ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת’. מה שביעי רשות אף ששת הימים רשות. פסחים קכ… הארי הקדוש כתב דעצרת הוא לשון קליטה שהקדושה נקלטה אז…השם יתברך העיד על ישראל בשביעי של פסח שכבר נקלט אצלם הקדושה וזה שנאמר עצרת לד אלוהיך ..וזה שזכר כאן שאכילת מצה רשות שבאמת אם היה הקנין והקליטה היה מותר כאן אף אכילת חמץ כמו בחג השבועות רק מטעם כיון שמצד ישראל לא נגמר הקליטה… עדיין נוהג איסור חמץ. אך על כל פנים כיון שהוא עצרת לד אלוהיך למדה תורה כאן שאכילת מצה רשות.” ראה המאמר של הרב מאמר מ על פסח.’ אם היינו זוכים אז שביעי של פסח היה במקום שבועות המסר של הזכות של הנחשונים להשלמת הגאולה האנושית היה כבר קורה ואז נכנסים להקמת המדינה העברית. ומהות שביעי של פסח התגלתה סוף סוף בחג העצמאות בדורינו שהוא תחילת הגאולה השלישית.
רבי שאול מקיקץ השלי זצל.מגדולי חכמי גרבה בתוניסיה.
‘. שקבעו מן השמים חג העצמאות ביום ה באייר. ..גם רזל רמזו לנו באלפא ביתא..של א.ת ב.ש ג.ר ד.ק ה.ץ ו.פ
שהם יורו על ימי הפסח שכנגד יום א של פסח נקבע ט באב וזהו א.ת ..וזהו ב.ש ב שבועות. עד כאן רמזו ראשונים ..ועכשיו נוכל לרמוז יום ז של פסח מה שלא רמזו ראשונים והוא סימן ז.ע שביום שיבוא בו ז של פסח יבוא בו חג העצמאות ונשלמו כל שבעת ימי הפסח כולם..’
פרי צדיק: מאמר לח-פסח.
‘.. שורש הגליות הוא לתקן פגם הברית שהוא חטא דור המבול ..וגלות ראשון היה במצרים . כדי שיתבררו ישראל במידת צדיק. ואיתא בכתבי הארי ז”ל דאותן נשמות בעצמן שהיו במבול היו במצרים ונגזר עליהם היאורה תשליכוהו רק דמשה הצילם… אף שהיו גדורים מן הערוה. היה עליהם טענות בשמירת הברית .איתא בזוהר הקדוש(בשלח מט א) חמא ארונא דיוסף וערק מקמיה בגין דכתיב וינס ויצא החוצה ועל דא הים ראה וינוס .ו(ראה הים ארונו של יוסף והים זז ממקומו..). והענין הוא דכל ישראל נקראים על שם יוסף. שיוסף מברר את כל ישראל ועמיך כולם צדיקים. כיון דאיתגזיר אקרי צדיק… היה בקריעת ים סוף טענות על ישראל בענין זה… שכל הלילה היה בדינא קשיא. והועיל הרוח קדים עזה בלב ישראל לטהר לבבם…’
מכאן ששביעי של פסח הוא ציון הגאולה השלמה של העולם שהיא על ידי יוסף שידע לשמור את בריתו ולא לשטוף את כל הכלכלה האנושית בתאווה צרכנית הרסנית… גאולה שהייתה אז פוטנציאלית ותמומש לעתיד לבוא, התחילה ברוך ד’ וחסדי הבורא להתממש מכינון מדינה לישראל בארץ ישראל. לכן חוגגים בצפון אפריקה את חג המימונה שמציין את היום השמיני הציפייה לגאולת העולם לעתיד לבוא. מכאן המנהג שהיה במרוקו שהגויים הביאו מתנה ליהודים במימונה לביתם כגון סוכר או סולת. אחדות האנושות. אלא שהנושא לקח זמן והיו עיכובים מצד דור מצרים הענק להשלמת גאולת העולם דרך ארץ ישראל לכן כדברי הרב אשכנזי ‘שם תהא קבורתכם’ וכל היה לדור זה שנקברו במדבר כי לא קבלו באמת את התורה שאמורה הייתה לינתן בירושלים .תורת הגאולה לכל האנושות. לכן הרב אשכנזי הסביר קשה זיווגו של אדן כקריעת ים סוף: כמו שיש שני זיווגים והזיווג השני הינו מורכב דיש צורך להקריב אחד מהזוג בכדי שהזיווג השני יצליח… כך היה צרך להקריב את מצרים בכדי להציל את ישראל. וזה הקושי ; כי תורת ישראל היא להצלת האנושות. וכאן זה לא צלח… זהו תיאור מהות. המאורעות אז, על ידי חז”ל. ומכאן הציפייה של דורנו… אז חייבים אחדות… וממשלה של כל נציגי ישראל כל הכיתות שעמדו על הים והתווכחו יתאחדו הפעם… ואז תושע יהודה והעולם…
ישנם שני פסוקים הנראים דומים. אלא שאין שום חזרה בתורה בלי עומק לימודי.
‘פרק יד פסוק יב’: ‘ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם ‘.פסוק שני פרק יד פסוק כט’: ‘ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם .’
הכלי יקר: ‘כאן הקדים תוך הים ליבשה ובסמוך אמר בהיפך ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, וכאן נאמר והמים להם חומה מלא בויו ובסמוך נאמר חמה בלי ויו, ובילקוט מסיק שהוא לשון אף וחמה לפי שהיו ישראל נתונים בדין אם להינצל או להטבע עם מצרים. ועל פי דרך זה נוכל לומר שהיו בישראל כיתות על הים מקצתם צדיקים מקצתם קטני אמונה כנח שנאמר בו מפני מי המבול ,שלא נכנס לתיבה עד שדחקוהו מי המבול . והנה הטובים מישראל באו תיכף לים באמצעיתו אף על פי שלא ראו את היבשה עדיין מכל מקום האמינו בד ובאו אל תוך הים ואחר כך ראו את היבשה ולהם היו המים חומה להגן בעדם ,אבל הפחותים בנים לא אמון בם הלכו תחילה ביבשה כי לא האמינו באלוהים על כן לא נכנסו אל תוך הים עד שראו תחילה היבשה ולהם היו המים חימה עזה כי היו נתונים בדין אם להינצל או להיטבע. ומטעם זה נאמר למעלה ויבואו ,להורות שמיד בבואם נכנסו אל הים קודם שראו היבשה ,ולמטה נאמר הלכו ,כי אף על פי שראו היבשה מכל מקום לא האמינו עד שהלכו תחילה ביבשה ואחר כך נכנסו גם אל תוך הים’.
דברים נפלאים אלו מראים לנו שרק אותו חלק מ’העם’ שמפקפק תמיד בגאולה שמחכה ‘לראות יבשה’ ולא נכנס ישר לתוך הים ,רק הם היו ‘נתונים בדין’ האם הם זכאים לגאולה או להיאבד עם מצרים .לכן בוודאי ,למרות שהכוונה האלוהית לפי התורה הייתה להיכנס ישר לירושלים ממצרים, בכל זאת בדיעבד המאורע של קריעת ים סוף הבליט את המאמינים שבעם שלא נרתעים משום קושי ומאמינים בד ובמשה עבדו. הם מאמינים שחייבים לקפוץ למים העמוקים והלא תמיד קלים של הגאולה ולפעול עם אל.
דברי רבי חיים בין עטאר הקדוש : ‘על כן אמר למשה תשובה ניצחת מה תצעק אלי כי אין הדבר תלוי בידי הגם שאני חפץ לעשות נס כיון שאינם ראויים מדת הדין מונעת… זאת העצה היעוצה דבר אל בני ישראל וייסעו להגביר צד החסד והרחמים ויתעצמו באמונה בכל ליבם וייסעו אל הים קודם שיחלק על סמך הביטחון כי אני אעשה נס… וצדיק ראשון נחשון בן עמינדב נכנס עד גרונו… טעם תגבורת הדינים לצד שהם המעיטו בלבם האמונה וגמרו הלא טוב לנו עבוד מצרים, כנגד עוון זה הצדקת האמונה בכל תוקף .’ . קריעת ים סוף למרות האווירה הקשה של הדין המתוח הבליט את הזכות של הנחשונים הצדיקים של עמינו המזכים את כל הדור והאנושות בגאולה משליטת הטבע עלינו. זהו לימוד לדורות. זהו שביעי של פסח.
הרב אליהו בושקו זצ”ל בספרו אור היהדות מסביר לנו על נושא זה דרך הגמרא בפסחים ובסוטה : ‘קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף וקשה פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף .מה יש קושי לקרוע הים? אלא שהקושי כביכול לקבה שאלה הם דברים; ההצלחה בנישואין והפרנסה ; התלויים ביוזמת וביחס האדם. הקב”ה רוצה שזה יצליח אלא שהיחס לזוגיות תלוי באיש ובאישה והצלחה העסקית גם תלויה ביחס של האדם לפרנסתו . אז כביכול הקבה ‘תלוי’ ביוזמת האדם וזהו ‘הקושי ‘בדברים האלו .גם בקריעת ים סוף כדברי אור החיים הקדוש זה היה תלוי ביוזמת ישראל ובאמונתם בהקב”ה’ .
ולכן השירה הגדולה שלאחר הנס היא תוצאה של האמונה הגדולה של הנחשונים משבט יהודה ובנימין (לפי חכמים) שקפצו לים.
ולכן השירה הזו נצחית והיא התשתית של ‘השירה חדשה שיבחו גאולים’ של נחשוני דורנו השרים את שירת התקווה ואת ההלל.
תגובות