אחרי מות קדושים: ישראל בעל העניין האלוקי- קדושה של הכלל / מאיר ואקנין

פסח שני חידוש תורני של גדולי העם העברי והילולא של רבי מאיר

לומדים פרשה:

רשת בהעלותך. פרק ט פסוק ו’- ‘ויהיו אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן  ביום ההוא. ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע  לבלתי הקריב קרבן ד’ במועדו בתוך בני ישראל. דבר אל בני ישראל  לאמור איש איש כי יהיה טמא או בדרך רחוקה…בחודש השני בארבעה עשר יום בן הערביים יעשו אותו על מצות ומרורים יאכלהו..

 

אנו עדים כאן לתופעה מהותית וייחודית לזהות העברית  אשר  היא  הזהות האנושית שלה מצפה הבורא  ושאומות העולם  מבינים ,  גם אם בהכרח, שרק דרך  התורה הישראלית יש גאולה לעולם. עובדה שבסיס  דתם מיוסד על התנך למרות העיוות הזהותי שבאמונתם.

 אנו מחויבים לזכור שהיוזמה  האנושית של מייסדי  הזהות העברית הכללית  כגון אברהם  ומשה היא אשר אפשרה את כפיית ההר כגיגית בהר סיני. אברהם העברי יזם את חזרתו מאור כשדים לארץ כנען ערש מקום העברים. משה יזם ביציאתו מן הארמון והריגת המצרי , את הטמנת מעצמת מצרים בחול.  יסוד מוסד זה של יוזמה אנושית המובילה לבחירה א-לוהית הינה עומק הזהות העבריתהמהר”ל מביא בספרו תפארת ישראל על מתן תורה שדווקא כפיית ההר כגיגית איננה כפייה אלא הכרח  חיוני למציאות העולם שתהיה זהות אשר תקבל את התורה. ישנם דברים אשר מציאות ההכרח בהם הינו החופשיות הכי עליונה. הרי בעזרת הבחירה של להיות הזהות העברית הגיע ההכרח החיוני לקבלת התורה שהיא התשובה לאפשרות הקדושה  בעולם החומר. גאולת פסח הינה הבסיס האמוני של ישראל וגם של כל האנושות אשר מחפשת את המשמעות של חיי האדם בעולם. לאחר גאולת פסח ישנם חמש פרשיות העוסקות בבניית המשכן אשר ייעודו הינו המקדש בירושלים.  רואים  לפי סדר המקראות שמטרת גאולת ישראל הינה כפרשנות המקובלים: השובבים . אלא ראשי תיבות של כל הפרשיות משמות עד משפטים שמטרתם כל הפרשיות שבאות אחריהן שהן ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בירושלים.

קדושים תהיו כי קדוש אני. המטרה הינה ברורה לפי התורה שהזהות העברית תביא את האפשרות של קדושה בעולם. קדושה הינה הטמעת העניין הא-לוהי של ישראל הנובע מעצם זהותו בחיי החברה והמדינה האנושית.

מנהיגי העם העברי בתורה קדמו את הנחלת הקדושה בממדה הלאומי בישראל, אי לכך חוסר האפשרות  להקריב קרבן פסח היה מבחינת גדולי עמינו במדבר לנסיגה מהותית במטרת גאולת מצרים שהיא הקדושה הציבורית.

חכמים מביאים (סוכה כה.) שהאנשים שהיו טמאים היו מישאל ואלצפן שהוציאו את נדב ואביהו שמתו במשכן או נושאי ארונו של יוסף.

 

רבי צדוק הכהן מלובלין  ספרו פרי צדיק .מאמר א ב.ג.. פסח שני:

‘..אך העניין על פי מה שכתב (זוהר הקדוש בהעלותך קנב) איש איש תרי זמני (בפסוק בנושא הטמאים שבאו למשה  כתוב איש איש כי יהיה )  אלא איש דאיהו איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה ..והיינו בשורש ..ואחר כך אמר איש איש דיתחזי למהוי איש והיא מסאב גרמיה ( איש תואר חשיבות שהוא מהות גדולה שנסוג) .. זהו למי שזוכה לפסח ראשון בזמנו מה שאין כן בפסח שני נחית מעילא לתתא כתשרי שהוא על ידי תשובה שימשיך אליו קדושת השם יתברך.. ומאן דמסאב גרמיה דלא ישרי עליה קדושה דלעילא על ידי  תשובה נטיל גם כן… והנה האנשים שהיו טמאים היו אנשים צדיקים ..והיו פטורין מן הדין מפסח ראשון מטעם עוסק במצוה ומה לחצם לקרב לפני משה רבינו עה בצוחה רבה למה נגרע… צעקתם היה כי המה היו משתוקקים מאוד לקיים מצות הקרבת קרבן פסח בתוך כלל ישראל ועל זה הצר להם מאוד שלא זכו לגשת לקודש בתוך כלל ישראל במועדו.. והנה פסח שני . הוא מרמז על תשובה ותיקון שזדונות נעשים כזכיות… האנשים ההם כשנזדמן כזאת לפניהם מתמרר ליבם … להיות נדחים מכלל קדושת ישראל…והמה פעלו תיקון לזה על ידי שבירת לבם המשכת תורה פרשת פסח שני .. שעושין תורה חדשה ומגלגלין זכות על ידי זכאי לאמור על ידיהם ענין פסח שני . ולרמז אמרו חכמינו )(פסחים סו) איש נדחה ואין ציבור נדחה דכל ענין קדושת פסח שני הוא דייקא על פרטי נפשות רחוקים בנפשם מבחינת כלל קדושת ישראל ועל ידי תשובה נתקנו. . עיקר קדושת פסח מצרים הוא מכוח אתערותא דלעילא . ענין פסח שני אתערותא דלתתא שמרגיש שנתרחק מכלל קדושת ישראל .זוהר כל אילין תלתין יומין . היו אבותינו ניזונים מהחררה שהוציאו ממצרים. טעם קדושת המצוה מהיציאה הראשונה. ועד פסח שני נשפע הקדושה מצד אתערותא דלעילא.. ופסח שני מתחיל מדת הוד שהוא ענין התקדשות האדם מצדו  להתקרב לקדושה ..והחודש הזה נקרא זיו ענין הזיו וההוד של קדושת ישראל שמרמז על תיקון פגם הברית כמו שנאמר ביוסף יפה תואר ויפה מראה .. והחודש אייר הוא נגד מידת יסוד כמבואר בזוהר הקדוש... ובחודש זיו נגמר הרפואה ותיקון הנפש בשלימות ועל ידי זה נעשים מוכנים לקבלת התורה.’

דבריו הקדושים של הרב מלמדים אותנו שדווקא גדולי ישראל הם אשר עוסקים בתחומים אשר יכול להיות בהם קושי גדול. טומאת המוות החידלון השבר שבחיים דווקא גדולי ישראל מטפלים. הם מעורים בבעיות החברתיות כלכליות ולא מסוגרים רק בהלכות אורח חיים. עוד נקודה מרכזית והיא קדושת הכלל העם המדינה, גדולי ישראל של אז שטיפלו בנדב ואביהו הבינו שהייתה להם בפועל נסיגה מהחיבור לקדושת הכלל כי לא יכלו להקריב את קרבן הגאולה של פסח. חוסר היכולת אפילו האובייקטיבית מבחינתם זוהי נסיגה עצומה כי אין קדושה לפרט המנותק מהכלל. קדושה בתורה הינה קדושת הכלל העם קדושים תהיו לא תהיה!    שהותנו בגלות שנות אלפיים השכיחה לנו את עיקר התורה שהוא הלכות המדינה התורה במישורה הציבורי שזה כל תורת החקלאות והאפשרות לדון לפי ההלכה בכל מרכיבי החיים כולל הזוגיים והחברתיים מה שנמנע בגלות. לכן ישנה אחריות כבירה לחכמינו להיות שייכים לקדושת הכלל ולהפיצה בכל תחומי מקצועות התורה! הפרי צדיק בתורתו הגאולית וההיסטורית מעביר מסר ברור המניעים הגדולים שייכים דווקא לגדולי ישראל אשר הם מחויבים לקדם את גאולת ישראל מתוך פעילות לקידום הכלל. אלא שרואים שגאולת ניסן לא הספיקה והיה צריך דווקא את גאולת אייר של פסח שני של מידת יוסף שהיא כמו משיח בן יוסף הפעילות מלמטה מהיסוד. יוסף בעל התואר היפה שנבע מפעילות ארצית מעשית לאומית ופוליטית עם קדושה.

החדרת הקדושה בממדי הכלכלה והחברה הכי חומריים וקשים שאפשר. זהו חודש אייר הפעילות האנושית של גדולי ישראל המנתבים לעצמם ובעצם  גם לרחוקים מעם ישראל אפשרות וצורך לפעול עם יוזמה שתחזיר את היסטורית ישראל למטרתה אשר היא הקדושה הכללית של מדינה בכל המערכות הציבוריות. והרב מדגיש שגם הנפשות הרחוקות ממהות הכלל יש להן תיקון. ובדורנו בוודאי ההשגחה הא-לוהית ציינה את חג העצמאות ויום ירושלים דווקא באייר ולא בניסן כי הזו הייתה יוזמה של אותם נפשות של משיח בן יוסף גם אם חלקם רחוקים מהתורה , דווקא מתוך יוזמתם להחיות את תרד העצמות היבשות למקורם  של קדושת הכלל. ישראל הצליחה להוציא את היהודי מקבר הגלות  לתחיית המתים של חיים לאומיים. דווקא הם תרמו למהות גאולת פסח שני של חידוש ענק של חיי כלל וקוממיות אשר מאפשרים למי שמביו את תשובת  אלה שהיו בדרק רחוקה ונטמאו  ורק  תשובתם הלאומית החזירה אותם וגם את חכמי ישראל (גם אם לא יודו חלקם) לקדושת הכלל של קרבן פסח. קרבן פסח שחבל שלא נקרב בזמנו בהיסטוריה  שהיה מונע את כל הרס השואה על ידי האירופאים!  

בוודאי שזה לא במקריות שהילולת התנא רבי מאיר בעל הנס נחנכה ביום יד אייר פסח שני על ידי חכמי טבריה בשנת תרכ”ז. כך מביא רבי רפאל אוחנה מחכמי טבריה בספרו מעה ניסים.

 

הרב הכהן מימון. ספרו חגים ומועדים: גדולי החסידות השתטחו על קבר רבי מאיר’ . וגם תלמידי הגאון מוילנא כך כותב הגאון רבי מנחם מנדל משקלוב’ אנו שולחים בכל שנה מנין מבני מתיבתין לעיר הקדושה טבריה תובבא להתפלל על קבר רבי מאיר בהע.

בספר פתח עיניים לחידא. ‘מזה נשתרבב המנהג בכל גלילותינו דעל כל צרה שמתפלל האדם יאמר אלהא דמאיר ענני ונודרים שמן או צדקה לנשמתו של רבי מאיר. וכתב רמע דהכוונה במה שכיוון רבי מאיר’

 

רבי יוסי בן חלפתא אמר על רבי מאי: ‘אדם גדול אדם קדוש אדם צנוע’.

 

רבי מאיר: ‘כל הדר בארץ ישראל וקורא קריאת שמע שחרית וערבית ומדבר בלשון הקודש הרי הוא בן העולם הבא

רבי כאמור על ידי הראשון לציון ורבה של ירושלים הרב שלמה עמאר בהילולה אצלי , שסתם משנה רבי מאיר, זה אומר שכל תורה שבעל פה היא רבי מאיר ותלמידו שערך את המשנה היה רבינו הקדוש שאמר שזכה לזה כי ראה רבי מאיר מגבו..

 התנא רבי מאיר התנגד לרומאים והיה הראשון והגדול בן חמשת התלמידים שהסמיך רבי עקיבא לאחר מרד בר כוכבא יבמות סב סג.

רבי מאיר פעל ללמד התורה ציבורית גם עם ההתנגדות הרומית וגם המשיך ללמוד מאלישע בן אבויה רבו שפקר. זה חכם תנא ארץ ישראלי שעסק בקדושת התורה הכללית של ארץ ישראל ובחכמות נוספות. זוהי הקדושה  רבי מאיר לא ויתר למרות החורבן המשיך לפעול ללימוד התורה ציבורית וגם השקפתו הייתה שתשובה מלמטה יכולה להועיל רבות וגם להחזיר את קדושת הכלל לכן המשיך ללמוד מרבו כי כוח היוזמה של הנפשות הנידחות דווקא מהן יצאה הגאולה של פסח שני אז ושל  ישראל היום.

‘כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו’. פרשת אחרי מות פרק יח פסוק ג

רבינו שלמה אפרים. רבה של פראג במאה ה17.פירוש כלי יקר על התורה.

‘…והכתוב מאשים את ישראל על אשר בקשו לישב ישיבה של קבע במצרים… שהיו באותו דור רשעים שלא רצו לצאת … ועל זה נאמר כאן כמעשה ארץ מצרים ,כאותו מעשה שעשיתם בארץ מצרים, ומהו המעשה הרע אשר עשיתם אשר ישבתם בה, שבקשתם בה ישיבה של קבע מצד שחשקה נפשכם בגילוילהם … לא תעשו עוד כאלה לבקש ישיבה של קבע בין עם סורר ההולכים בדרך לא טוב… וכמעשה ארץ כנען. היינו שהוא מאשים את ישראל על שמאסו בארץ הקדושה אשר היתה חביבה על האבות, והמה מאסו בה עד אשר הוצרך הקבה להביאם שמה בעל כורחם שלא בטובתם .וזהו שנאמר כמעשה ארץ כנען כאותו מעשה שעשיתם בארץ כנען ומהו המעשה אשר אני מביא אתכם שמה .כי עיניכם רואות שאני מביא אתכם בעל כורחם… ומכל זה ראיה שמאסו בארץ הקדושה הנבחרה מימות האבות למקום קדושה וטהרה ורוב מצוות התורה תלויות בארץ .ובכל אלה מאסו ישראל עד אשר הוצרך הקבה להביאם שמה בעל כורחם ולישא אותם על כנפי נשרים … לא תעשו כאן אלא תלכו לרצונכם אל המקום אשר אמר הא-לוהים כי זה המוכן לשמור כל משפטי ד וחוקותיו..’

דברים הקדושים והמדהימים של הכלי יקר מרימים את הכל איסורי העריות לרמתם הכללית אנושית. והיא ביקורת חריפה על חוסר היוזמה בהיסטוריה של העם היהודי להקים מדינה בארץ ישראל .מדינה שהיא האפשרות היחידה של קדושת ציבור קדושת כלל ישראלית ואז באמת איסורי העריות ימשיכו מהאיסור הפרטי לתיקון ציבוריות קדושה ממלכתית ישראלית .בעצם זו היתה מטרת הציונות !. ולכן הקשר עם פרשת קדושים.

 

מוקדש לרפואה שלמה של סולנג’ בת שמחה ושל יצחק בן חמיאס (כהן)

לעילוי נשמת אלברט אברהם אבקסיס בן סוליקה ז”ל

תגובות

כתיבת תגובה

עוד מהכותב

דילוג לתוכן