היועמ”ש נגד הסכם פשרה עם פלאפון בתביעה ייצוגית

היועץ המשפטי לממשלה הגיש לבית המשפט המחוזי-מרכז התנגדות להסדר הפשרה בתובענה ייצוגית נגד חברת פלאפון. התובענה הוגשה בגין הפרת הוראות הסכם ההתקשרות עם לקוחותיה של חברת פלאפון עבור שירות תא קולי. לטענת התובע החברה לא הייתה רשאית לגבות תשלום עבור השירות בשנתיים הראשונות להסכם, אך החלה לגבות טרם סיום תקופה זו. בנוסף, נטען כי חברת פלאפון פעלה באופן חד צדדי מבלי לקבל הסכמה מראש מהמנויים וגרמה להטעיית המנויים.

במסגרת הסדר הפשרה הוסכם כי פלאפון תעניק לחברי הקבוצה הטבות בשווי כולל של 1.6 מיליון ₪, מתוך 3.8 מיליון ש”ח שנגבו מחברי הקבוצה. לפי ההסדר, כל אחד מחברי הקבוצה יוכל לממש הטבה בשווי של 30 ש”ח, כאשר נקבע כי מספר ההטבות יהיה מוגבל כך שלא כל חברי הקבוצה יקבלו את ההטבה אלא רק מי שיפנו ראשונים. כלומר ”כל הקודם זוכה” בכפוף לפרק זמן בו יהיה ניתן לממש את ההטבה, ולא – הזכאות תפקע. עוד הוסכם כי הגמול למבקש ושכר הטרחה לבא כוחו יעמוד על סכום של 320,000 ש”ח כאשר החלוקה ביניהם תקבע על ידם.

היועץ המשפטי לממשלה סבור כי לא ניתן לקבוע שהסדר הפשרה הוא ראוי והוגן כלפי חברי הקבוצה. ראשית, הפיצוי בשיטת ”כל הקודם זוכה” עומד בסתירה מובהקת לעקרונות היסוד של חוק תובענות ייצוגיות שכן מדובר בחלוקת פיצוי על בסיס שרירותי ולא שוויוני שאינו ראוי, אשר גם מפלה בין אוכלוסיות אשר יכולות לפנות מהר יותר אל החברה לשם קבלת הפיצוי.

שנית, מבחינה עקרונית יש עדיפות לסעד כספי אישי לכל אחד מחברי הקבוצה במקרה של גביה שלא כדין על פני הטבה בשווי הגביה המפרה. בתוך כך, היועץ המשפטי לממשלה ביקש להבהיר כי בשלב זה טרם התבררו המחלוקות העובדתיות בין הצדדים, וכאשר עסקינן בהסדר פשרה שהוצע כבר בשלב המקדמי של הדיון, טרם נקבע אם התובענה בכלל ראויה להתברר כייצוגית או לא, בית המשפט אינו רשאי לאשר את ההסדרה אלא אם מצא כי קיימות לכאורה שאלות עובדתיות או משפטיות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והאם סיום ההליך בפשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה. בענייננו קיימת בין הצדדים מחלוקות עובדתיות בנוגע לטענות העולות מבקשת האישור, ומשכך, ליועץ המשפטי לממשלה אין כלים לקבוע אם בנסיבות העניין חברת פלאפון גילתה לצרכנים את תנאי העסקה והתשלומים אשר יידרשו לשלם.

בנוסף, הצדדים המליצו לבית המשפט כי הגמול למבקש ושכר הטרחה לבא כוחו יעמדו על סך של 320,000 ש”ח שיחולקו לפי המוסכם ביניהם, מבלי שההסכמה תובא לפני בית המשפט, חברי הקבוצה והיועץ המשפטי לממשלה. הסכמה חסויה זו מנוגדת לרציונליים העומדים בבסיס קביעת שכר הטרחה והגמול. שכן, כידוע בית המשפט הוא האחראי על קביעת גמול ושכר טרחה ולצדדים מותר רק לצרף המלצה. כשהצדדים לא משקפים הסכמה זו, הם בעצם עוקפים את ההוראה הקבועה בחוק. בקביעה זו הצדדים גם לא מאפשרים לחברי הקבוצה שההליך מתנהל בשמם להגיש את התנגדותם להמלצה.