נכתב ע”י מאיר משה ואקנין vakninemm@gmail.com
שבת זו הינה בעלת תואר ‘גדול’ היא שייכת לשבתות מיוחדים שחכמינו נתנו להם שם כגון שבת זכור ,פרה, החודש. אלא שאנו צריכים לשאול למה דווקא שבת שלפני פסח נקראת גדול? למה שבת לפני שבועות או לפני סוכות לא תקרא גדול. הרי בוודאי ששבועות וסוכות הינם מועדים מרכזיים. אלא שאנו מחויבים להבין ובמיוחד דורנו שהוא דור קיבוץ הגלויות שעליו התנבאו כל הנביאים, מה מהות גדולה זו. ראשית בוודאי שחכמים רצו להעביר את התוכן המרכזי של חג הפסח בשבת זו.
כמובן שהרבה פירושים נתנו. אנו נתמקד בפירוש יסודי של המהר”ל מפראג בספרו גבורות ד’. :
‘ושבת שלפני פסח נקרא שבת הגדול והרבה דברים באו על זה… ופירוש כי יציאת מצרים נקרא גדול על שם גדלות מעשיו הנוראים שעשה ופעל כאשר יצאו ממצרים, ולעתיד לעולם הבא יקנו ישראל עוד מדרגה יותר עליונה, ויעשה הקדוש ברוך הוא עוד גדולות על כל גדולות נוראות על כל נוראות… ולפיכך שבת שלפני פסח נקרא שבת הגדול, כי כל שבת הוא מעין וזכר לעולם הבא שנקרא שבת גם כן, ולפיכך השבת שהוא קודם הפסח הוא זכר לשבת הגדול שהוא יום הגדול והנורא, לפי שאותו שבת הגדול שהוא עולם הבא שיהיה לעתיד קודם וראשון במעלה ליציאה… ושבת הסמוך לו הוא השבת שעוד יתגדל הוא יתברך שהוא יום הגדול והנורא ביותר’..
ובפירושו על ההגדה ‘דברי נגידים’ : ‘…ולפיכך שבת שלפני פסח נקרא שבת הגדול שאנו מצפים בו לכח ההכנה של התעוררות ופתיחת השער מן הישועה העתידה לבוא לישראל… ובפסח מצרים … נצטוינו על מקח הקרבן פסח מבעשור לחודש שאז היה ביום השבת שלפני פסח… ופעלו בזה התעוררות הגאולה שהייתה עתידה להם… והכנת ענין זה צריכה להיעשות בשבת הקודם בהתעוררות הכח מצדנו לפעול בזה התעוררות מלמעלה… וכן השבת שלפני פסח… בעבור שבו נעשה הכנה לישועה שאנו מצפים אליה.’
לימוד יסודי ובסיסי זה של המהר”ל מפראג הינו תואם את שיטתו בספריו היסודיים ביותר המלמדים אותנו את זהות עמינו ותפקידו ההיסטורי. זהות מי הוא ישראל ותפקידו זה ספר בראשית הקדמה לספר שמות של פרשת בוא עם סדרת המצוות שראשיתם קידוש החודש והזמן על ידי העם העברי תנאי ליציאה מהגלות של האנושות. מכאן שאלת רשי למה התורה לא מתחילה מהחודש הזה לכם פרשת החודש ? כי דרושה הקדמה מי זה ישראל מטרתו ולאן הוא מקיים אותה שזה בארץ ישראל. ראה רשי ראשון של התורה.
הרב מלמד אותנו ששבת זו הינה גדולה כי היא מתארת את גדולתו של הקבה דרך האירוע ההיסטורי של יציאת מצרים. הגדולה הינה באה בעקבות ההתגלות ההיסטורית של הבורא דרך גאולת מצרים. הקב”ה נקרא גדול אך ורק במסגרת גדולת ההשגחה על ההיסטוריה של עם שיוצא משעבוד לחירות דרך ניסי מצרים. ניסים אלו מראים על השגחת הבורא דרך ההיסטוריה של עם עברי עלי אדמות שצועד בעקבות השגחה זו לתיקון עולמי. היסטוריה אשר היא בעקבות פעילותו העצמית של מנהיגם הרם משה בן עם-רם הנקרא כל בפעילותו הגאולית לכלל העם למטרת כניסתו לארצו ששם הוא יהיה כלל ויוכל לקיים תורה של כלל. ועיקר שם הגדול שעדיין זה לא הסתיים ביציאת מצרים למרות שישראל הוא נהיה חופשי לנצח. עדיין לא הגיעו אז לארץ ישראל ישר וגם לעולם הבא ולתחיית המתים. לכן הגדול על שם העתיד על אותו יום ההוא שיהיה גדול הוא הגאולה האחרונה של דורנו. לכן פרשת החודש מציגה את מהות חג הפסח שהוא נעשה בכדי שנגיע לשלב האחרון של גאולתנו ולא בכדי לזכור שפעם היינו במצרים!
רבי חיים בן עטאר הקדוש. פרשת יתרו.. אנכי ד א-לוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. .’..כנגד אומרו אנכי ד ; זה לך האות אשר הוצאתיך מארץ מצרים .דע כי באמצעות יציאת מצרים הוכחשו כל הדוברים שקר שיש חלילה וחס אמונה זולתו. כי הוכחשו המאורות כי לא א-לוהים המה בהחשיך ד מאורם. והוכחשו הימים כי ד עשה בהם אותות והפכם לדם ..הרי כי ד הוא אדון כל הווה ושולט על הווה.. וכנגד מה שאמר א-לוהיך שצריכין לקבלו עליהם לא-לוה לקיים כל דבריו אמר טעם הדבר מבית עבדים פירוש כי לצד שהיית עבד לזולת , ואני הוצאתיך מעבדותם, שורת הדין נותנת כי תקבל א-להותי עליך לקיים כל דבר…כי לא נתרצה הקבה בתהילת מאלליו כשאמרו אל עולם ולא א-לוהי המלאכים אלא כשאמרו ברוך ד א-לוהי ישראל והוא אומרו אנכי ד א-לוהיך. .ובזה פרסם מעלות ישראל בתחתונים אשר הוצאתיך.. מבית עבדים פירוש לא הוצאתיך בדרך שיישאר שם עבדות המשל אם היה ד מוציאם בדרך בריחה ..הגם שהייתה הצלה נכונה אף על פי כן שם עבדות לא יעקר מהם כי אלה עבדי פרעה…וממה שהוציאם בכמה נוראות עד שאמר פרעה הרי אתם לעצמכם הרי אתם בני חורין ( ילקוט שמעוני רמז רח) ; ועוד לו כשרדף שעשה ד הפלא הגדול בים פקע שם עבדות מהם.’
הרב הקדוש מלמד אותנו דרך תורתו הכוללת תורת החן , שרק יציאת מצרים והיציאה מהגלות של ישראל מלמדת פרקטית את העולם על מציאות ד דרך ההשגחה בהיסטוריה הישראלית ולא בשום דיון אקדמי בכל קתדרה שהיא, גם לא בבית המדרש. ועוד שהשם הוא א-לוהי ישראל בתנאי של יציאה מהגלות. פרעה אישר סופית שהם כבר לא עבדיו לכן התורה מספרת ארוכות על כל מה שקרה עם פרעה יותר מהרבה יסודות הלכתיים , כי דרוש הסכמת אומות העולם והכרזתם שישראל הוא עם האל לכן הוא חופשי כך היה עם הצהרת כורש וכך עם הצהרת בלפור בגאולת דורנו גם לאלה הנדרשים לפקיחת עיניים עוורות מבחינת ותחזינה עינינו בשובך לציון. אם ד חזר מה דרוש לחזות? אלא גם כשיחזור לציון יתחילו להתפלפל האם זו גאולה.. כמו שהיה עם משה ובית שני. אלא הואיל ויישום שבת הגדול כדברי קודשו של המהר”ל זה להתכונן מציאותית ליום הגדול של עולם הבא של גאולתנו האחרונה ; לכן הנה אחרי אלפי סדרים של פסח הפנימו חלוצי דורנו של התנועה הציונית בהשראת ענקי תורתנו (גם אם בלי להיות מודע) כמו הגאון מווילנא מרן הרב קוק השלה הקדוש רבו צדוק הכהן מלובלין ..רבי דוד אביחצרא ועוד… שהנה אנו מיישמים את שבת הגדול.אנו תורת חיים והתורה היא מונותאיזם מוחלט לכן אנו מצילים את העולם כולו על כל עמיו לכן העמים צריכים להסכים ולאשר את מרכזיות ישראל עם תורתו בהיסטוריה דרך מדינת העברים.
הרב אליהו בושקו זצ”ל. מגדולי רבני אירופה מראשי אגודת ישראל ונציגה בשוויץ עוד לפני מלחמת העולם השניה אביו של מורי ורבי הרב משה בושקו ומורי ורבי נכדו הרב שאול דוד בושקו. ספרו אור היהדות .מאמר על פסח שנכתב בעת עלית הנאצים ימש לשילטון : ”’.’אנו אומרים בהגדה של פסח -לפיכך אנחנו חייבים להודות להלל.. הוציאנו מעבדות לחירות..ומשיעבוד לגאולה.. ונאמר לפניו שירה חדשה. .כל יום ויום אנו חייבין להרגיש את הטוב ואת האושר.. אם נשים פנינו אל ארץ אדום כלומר רוסיה האדומה ..אז חיל ורעדה אוחזים אותנו לראות איך מיליוני יהודים סלתם ושמנם של ישראל .. שמהם יצאו תורה ואורה.. איך הם כולם מחוסרי לחם שבורים ורצוצים..הם יושבים בבית סוהר אחד. גדול . ובשעה שאנחנו קוראים הגדה הם אומרים קינות. ובפולין הארורה . כמו שאמר גרבסקי..( נשיא פולין אנטישמי) .. תגזור על ישראל גזרות קשות.. ובארץ אשכנז ארץ הדמים שבני אדם נהפכו בה לחיות יער אין מילים לתאר את הטרגדיה הזו…..ולצייר את החורבן הנורא… דומה ארץ אשכנז בכל פשעיה לארץ מצרים. בארץ מצרים נתנו ישראל את הדם על שתי המזוזות . וגם עכשיו עושים כן אבל לא ישראל אלא הנאצים ולא בדם טלה אלא בדם אד’ם… אמנם יש שני מיני מרור מרור מגולה ומרור מכוסה .ואם אנחנו בני שוויץ ובני צרפת חושבים שבנו לא תגע הרעה ואנו נשב בהסיבה השקט ובטח .אנחנו טועים טעות גדולה .אמנם אין מושיטים לנו עדיין מרור מגולה אבל מרור מכוסה מעין כורך יש לנו כבר במידה גדושה הם חורקים עלינו בשניהם ומביטים עלינו בבוז ..כן אנו עוברים בעמק הבכא וכל דרכינו במשך גלותנו זרועות רבבות חללים…תורת הגזע אינה חדשה כלל . יהודים עליכם מצרים הבה נתחכמה לו… ארץ צרפת מתפארת בקו מזינו (קו הגנה מול הגרמנים דבריו מעין נבואה) ובאמת אין אלו אלא תנחומין של הבל… ובאמת קו אחד נשאר איתן וחזק . וזהו הקו של משה רבינו כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל….כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח…..ובאמת מדוע קבעה התורה שם וזכר ליציאת ממרים יותר מכל מצוות התורה . . אכן פרשת יציאת מצרים משמשת לנו מורה דרך מאיר נתיב בחשכת הליחה הפוך והפוך בה דכולה בה . נעין בה היטב ובסיפוריה….ונראה בה ימי עמינו. .י מי עליה וירידה ימים של ואשא אתכם על כנפי נשרים וימים של דרכי ציון אבלות…אך פתאום קמה רוח בארצות אירופה והביאה תמורה בחיי ישראל . שכחנו את תורינו. .רבתה לנו מהרה נזכרנו שיש לנו עדיין אם זקנה התורה… בית המדרש, וארץ ישראל.. זמן רב היינו כמתים כעצמות יבשות.. בלי נשמה ורוח.. הבה נחייה את עצמינו לא נשיר עוד שיר נכר על אדמת נכר רק שיר ד על אדמתנו.. בשעת אכילת מצה חייבים אנחנו לזכור .מצה מלשון וינצו לצאת בקרב נגד אותם האינסטינקטים המוליכים אותנו שולל….והיא שעמדה הכוונה להבדלות מן האומות.. שעל ידי ההבדלות מן האומות עומד הקבה הנקרא אחד לנו לשומר אפילו מידם שעה שקמים עלינו בכל דור ידם מתאבנת והקבה אומר ‘אל תשלח’.’
דברים נפלאים עמוקים וחדים של הרב בושקו זצ”ל המאירים בנו את העובדה גם בשעה זו שאלפי פליטים יהודים שוב מארץ צפון אוקראינה עי רוסיה מהצפון כנאמר עי ירמיה וקיבצתים מארץ צפון בורחים לארץ ישראל! לימוד היסטורי ברור של הרב כמו משנת ההגדה. ללמוד מגלויות עמינו פרקטית ולצאת מהם ולא לחיות באשליית שוב כמאז תקופת הרב לפני מלחמת עולם השניה ושוב עוד היום זה קורה באירופה. שוב קהילות יהודיות גדולות לא מבינות את 73 שנות הגאולה של מדינת ישראל ומתבססות בניכר תחת שלטון גובי המס האליליים! וזאת לאחר אלפי סדרים כולל במלון בתא.. וברוך ד שיש לנו בדורנו מדינת ישראל אשר היא היא מטרת שבת הגדול השגחת ד בהיסטוריה על עמו להגעה לשיר חדש בזכר על גאולתנו זאת האחרונה אשר היא הפתח הראשון לעולם הבא תחעת העצמות העבשות המתים ועוד. לכן ישנו קשר הדוק עם פרשת מצורע שהיא בשנים מסויימות נמצאת בצוותא עם שבת הגדול שלפני פסח. פסח הוא לפי הארי החי זל חג שבו הדיבור העברי שהיה בגלות ובעצם דיבור כל האנושות אז מתוקן על ידי משה המדבר את דבר הגאולה לישראל ולאחר זמן את תורתו תורה המצילה את האנושות.. הדיבור משתחרר מכבלי לשון התרבות המצרית הענקית שיכלה להיות הסיויל יזציה של דור האנושות המשיחית דרך העברים שיוצאים ממנה ומתקנים אותה. אלא שפרעה בחר להיות תרבות הפה-רע לפי המקובלים.תרבות מצרים בחרה לא להעלות את שיחה את הפה שלה בעצם תרבותה בתיאום לפה העברי של משה הגואל.לכן משה כבד פה ולשון כל עוד העברים בתוך תרבות הפה המצרי והוא צריך חגאול את כל דורו שזה כל האומות. נשמת משה שהיתה בדור המבול כפי שמסביר רבי יעקב אביחצרא ורבי צדוק הכהן מלובלין ; והדור לא היה זכאי להיות דור משיח משה. זה הצליח חלקית ביציאת מצרים כי עוד אנו עורכים סדרים סימן שגאולת האנושות האחרונה עוד בדרך.ויש התקדמות ענקית מהקמת מדינת ישראל. לכן חייבים לאקלם את ליל הסדר למצב חדש זה. ולהוסיף בהגדה על נעסי דורינו מלפני השואה עם ספרו של הרצל מדינת היהודים השואה והקמת המדינה זו גם הגדת דורנו במקביל להגדה הרגילה. יש אריכות ענקית בתורה על פרעה ומצרים הרבה יותר מהרבה הלכות יסודיות כי צריך להפנים שדווקא כפי שמביא הפרי צדיק התורה יוצאת מחכמת מצרים. זוהי תרבות ענקית עם הרבה ניצוצות של קדושה והעם העברי אז לא הצליח להציל אותה אלא רק וינצלו את מצרים הוריקו את כל הקדושה מתרבותה ומזאת יוצאת תורה שבכתב ראה רבי צדוק הכהן מלובלין. וזאת מכוח משה הגואל לפני היותו משה רבינו שגדל דווקא בארמון פרעה. משה המדבר תיקן את הפה-רע של פרעה ותרבותו הענקית מכוח הסיטרא אחרא .ועושים זאת רק ענקי עולם כמו משה. לא כל ברב בי רב יכול להוציא את כוחות השליליים מתרבויות הזמן חהציל אותן ולהעלותן אל על. לכן חכמים אומרים שרק ענקי ישראל היו מצורעים כי דווקא הם מרוב גדלותם יכולים לתקן את הפה רע הלשון הרע התרבותי כלכלי תזונתי בן אדם לחברו של כל האנושות. זהו תורף דברי קודשו של הרב דוד אביחצרא המובאים בהמשך.
רבי דוד אביחצרא .ספרו פתח האוהל עם פירוש בינת האהל על דברי הרב בסוגריים. .פרשת מצורע..’ ואחרי כן אציגה לפניך מה שמצאתי באמתחתי רשום בכתב הרמז הרמוז בכתובים הנזכרים לעיל מקדמת דנא ..ותחילת ראשית הדבר מצאתי תבת מצרע ראשי תיבות: מרים ציון רגלים עזיה(שכל אלו לקו בצרעת כמבואר במדרש, מרים . ציון הן בנות ציון רגלים רומז לגחזי משרת אלישע. עוזיה הוא עוזיהו מלך יהודה).וה(האות של המצורע) שבראש מלאה כזה היא עם שלש אותיות גימטריא יואב ( היא עולה טז לכשנוסיף על זה מנין ה שלוש אותיות נמצא יט כגימטריא של יואב. רומז ליואב,בן צרויה שר צבאו של דוד שלקה בצרעת כמבואר במדרש) .גם תבת המצורע גימטריא מי פרעה .ועין בריש פרשה זו במדרש רבה (ויקר טז,א) ותבין זה בסיעתא דשמיא.’ תיקון גדולי ישראל של כוח הדיבור שלהם ומתוך מעלתם תיקון כל הדור ותרבותו דיבורו שהם פועלים בו.
הרב אשכנזי זצ”ל מלמד שמדובר בהצלת כל הדור זה אומר הסיויליזציה של אותו זמן אם גדולי ישראל עם העם העברי מצליחים לקדם זאת.וזו מלאכת בירור בשבת שניתנה רק לחכמי החן שתוכם כברם ובכל זאת זה לקח אלפיים שנות גלות! כנראה שזו מלאכה הצריכה לעצמה שניתנת מגדול באמת עד למשנהו עד אותו שבת הגדול כמאמר המהר”ל שאז יהיה באמת גדול ונכנס לעולם הבא בארצנו שאנו כבר בה חסדי צור ישראל וגואלו.
רבי יעקב אביחצרא .ספרו מחשך הלבן..’ פרשת בוא..’ והנה סמ במילוי גימטריא שפה ומילוי פרעה גם כן גימטריא שפה . ומצרימה גימטריא שפה .ושכינה גימטריא שפה .להודיע שסמ הוא שנלבש בפרעה ועשה כל הצרות הרעות לישראל והשכינה היא שעשתה נקמות בסמ ובפרעה ובמצרים..ושפה עם הכולל גימטריא לשון שקר. ‘
פרשת בשלח .רבי יעקב אביחצרא. ‘והנה כתוב בדברי רבינו זלהה ( הארי ז”ל) דארבע גלויות יש אחר גלות מצרים ונרמזו בפסוק ואלה שמות בני ישראל הבאים .באים ראשי תיבות: בבל אדום יון מדי ..וכשיוטבעו ד גלויות האלה בים באותה שעה יתקיים לא נשאר בהם עד אחד.’, וזה גם כן כוונת פרעה שהוא אותיות הערף. ומעכב אורות שבדעת זעיר אנפין שלא יצאו דרך פנים רק דרך אחור..’
אי לכך משה המדבר; דבר אל בני ישראל, מעביר את לשון התרבות של אז מלשון הרע התרבותי ועד דיבור כל התורה ועד משה גואל האחרון שיגאל את דיבור כל האנושות בגאולה הנוכחית שהתחילה עם מדינת ישראל יל ידי דיבורו של הרצל הקונגרסים הציוניים שגם גדל בארמונות וינה כמו ארמון פרעה. מ שה לפי רבי חיים בן עטאר ראשי תיבות מה שהיה הוא שיהיה. מנהיג המצליח להיות מבחינת מצרע עם אותיות מצה רע להפוך את הרע למצה לאוכל הפשוט הלא מורכב העברי העובר את ההיסטוריה ומעביר בים החמץ את האנושות .מאפשר אכילת חמץ עם כלכלה מוסרית וקדושה. ו זה מה שמלמד אותנו גם כאן רבי דוד המובא מיד .
רבי דוד,אביחצרא. ספרו פתח האוהל .נכד רבי יעקב. ‘, וכן תבת המצורע אותיות מצה רע לעמת יצר הטוב ויצר הרע הנקראים מצה וחמץ טוב ורע כידוע ודהיינו שקודם החטא גובר הטוב ..אך אחרי כן שהלך לו במחשכים גבר הרע למסה ומריבה.. דהיינו המצורע ככתוב בתורת משה מצה רע משניהים הכה .אכן אחר שחזר בו שניהם כאחד טובים לרפואתו.. ואזי אחרי כן ויצא הכהן שמח וטב לב אל מחוץ למחנה של קדושתו של אותו כהן ..שהניח כל עיסקו בקדושתו . והלך לו להקביל פני בעל תשובה . גם מחוץ אותיות וחמץ . ויצא הכהן לבער כל חמצו של אותו בעל תשובה. .והובא אל הכהן אותיות ואוהב . גם רמז תבת הצרוע עם האותיות גימטריא שלום..’ כוח המצורע מצה מרימה את הרע שבמילה.עבודה של שבת הגדול .
זוהר של מקור הרב לגבי חמץ ומצה. פירוש עין האוהל. איתא וישא העם את בצקו טרם יחמץ .פקודא דא לבער חמץ ..והא אוקמה חבריא ורזא אוקימנא בין חמץ ומצה בכמה דוכתי דא יצר הרע ודא יצר הטוב..’
מהר”ל ספרו גבורות ד ‘ ובלילה הזה היו צריכים אל הגאולה ולא היתה הגאולה מצד העולם הזה שהוא עולם המורכב רק מצד עולם העליון הפשוט .ולפיכך צוה לאכול מצה לחם עוני שהוא לחם הפשוט שהרי אין בו דבר רק עצם פשוט .כי לשון מצה על דבר שהוא פשוט כמו שנקרא העור שהוא פשוט דלא מליח ולא קמיח…ומפני שבלילה הזה היו נגאלים במדריגה העליונה למעלה מן העולם המורכב צוה שיהיה אכילתן מצה שהיא פשוטה…לחם עוני כי בליל זה נגאלו במדריגה עליונה וכל מדריגה עליונה יש,בה פשיטות. .כי מה שהיו יוצאים בחיפזון בלי המשך זמן מורה שיצאו במדריגה ובמעלה עליונה והפעל שבה משם נעשה בלי זמן .לא כמו דברים הטבעיים שכל פעולתם בהמשך זמן אבל כאן היתה גאולתם שלא בטבע ולכך היה בחיפזון. לזה לחם עוני מצד עצמו הוא החירות והגאולה . ‘ גאולה ושחרור מכל מורכבויות העולם לכשעצמו וגם המתווספות על ידי האדם. גאולה פשטות חופשיות נצחיות כי בלי חמץ… עוברת כול.. גלות יצר הרע חמץ שהוא צריך להגיע לעולם הפשוט של אכילת שתי הלחם בשבועות. וחובה ללמוד את דברי קודשו של המהר”ל בהגדתו דברי נגידים ובגבורות ד על פסח.
רבי צדוק הכהן מלובלין .פרי צדיק חג פסח מאמר ב : ‘וצריך להרגיש השינוי שיתוקן הכל ולא יהיה שאור שבעיסה .וזה צריך האדם להרגיש בכל ליל פסח הרגש מחודש ושינוי שלילה זו משונה מכל הלילות שבזה מרגיש כאלו הוא יצא ממצרים ואף דאכתי עבדי אחשורוד אנן מכל מקום הללו עבדי ד ולא עבדי פרעה שמזה כבר יצאנו… להרגיש בכל שנה יציאה מחודשת כאלו הוא יצא ממצרים..’ ולדעתי דברי הרב אשכנזי המובאים מיד בהמשך מסבירים את דברי רבי צדוק.
הרב יהודה לאון אשכנזי. שיעורו בצרפתית שנת 1982 פסח.’.יש בפרשת בוא פסח מצרים שבו יש בערב הראשון חיוב אכילת מצה לפני ענין שלא הספיק בצקם להחמיץ.. ופסח דורות של אכילת מצה בשבוע פסח לפי ענין שלא הספיק בצקם להחמיץ הינו רשות לאכול מצה ולא חובה זו מצה אחרת .כי שבוע פסח מסמל את העובדה שהגאולה עוד לא התבצעה במלואה לכן לא אוכלים חמץ בשבוע זה אבל לא חייבים מצה. כי יוסף ירד למצרים לתקן את אלומות המצרים למצוא שבר ..לתקן את כלכלת העולם.. ועוד לא הצלחנו לכן לא אוכלים לחם הלחם האמיתי האידאלי אי אפשר עוד.. רק בשבועות …אי לכך נוכל להגיע ללחם האנושי המוסרי המושלם רק לעתיד לבוא.. לכן אנו לא זוכרים שהיו היה במצרים. .זכרון זה יישום מעשי של תובנות יציאת מצרים לקראת השלמתה בהיסטוריה ולא זכרון תיאורתי…’
רבי צדוק הכהן מלובלין .פרי צדיק שבת הגדול מאמר ג ‘שבת הגדול נקרא כן דכל המועדים נקראים בתורה שבתון ..שבתון שבת קטן נ הקיטון כמו אישון בת עין שנקרא על שם האיש הקטן שנראה בעין.. וכן שבת נקרא גם כן שבת שבתון שבת הוא קדושה קבועא וקיימא ממד השם יתברך ושבתון שבת קטן מצד האדם . ויום טוב נקרא רק שבתון שבת קטן מצד ישראל ..הטעם דפסח נקרא שבת וספרתם לכם ממחרת השבת והיינו דקדושת הפסח היה בלא הכנה מצד ישראל רק מצד השם יתברך בחסדו….שבת הגדול בינה עלמא דחירו עלמא דאתי ושבתון מצד ישראל. ובפסח לא נזכר שבת בפרשת המועדים רק בספירת העומר שהספירה מצד הקדושה דקביעא . מצד ד . ועל זה נצטוינו לספור ז פעמים ז לזכות להקדושה אחר שיהיה מזוקק שבעתיים להתברר בכל המידות . לכן שבת שקודם הפסח שהוא ראש השנה לרגלים כולל קדושת חג שאחריו בימי המעשה שהוא שבתון שבת קטן והוא שבת הקודם לו נקרא שבת הגדול.’
זהו שאנו צריכים לעבור משבתון קטן שלנו לבת הגדול של החזרת השכינה סופית לירושלים במדינת ישראל. רבי צדוק כמו חכמי ישראל בעלי הסוד והכלליות עסקו בתורה המלמדת את נבכי האנושות בכדי להביאה לגאולתה ולא עסקו בתורה תיאורתית. לכן דורנו עובר משבתון עם נ לשבת הגדול . זוהי הנקודה הראשונית הבסיסית הנלמדת לפני חג הפסח. אנו מבינים שהאל שלו אנו עובדים ומאמינים הינו ‘האל הגדול’ דרך שבת הגדול, האל הפועל על ההיסטוריה של עם ולא אל הדת!
נקודה שניה דווקא השבת הזו נקראת הגדול כי אנו מצפים לתקופה הגדולה של העולם הבא ,העולם של אחרי העולם הזה , שבו תראה הישועה הגדולה העתידית של תקופת התהליך המשיחי. והמהר”ל מסביר לנו שתקופה זו תהיה הרבה יותר גדולה מיציאת מצרים. ולכן כמו שדור יוצאי מצרים פעל בהקרבת קרבן הפסח מבחינה עצמית אנושית של זירוז הגאולה, כך גם דור הגאולה העתידה יצטרך לפעול גם אנושית לזירוז הגאולה. בעצם שבת זו הגדול היא אך ורק מיועד לעתיד ,לסיום כל הגלויות ולכניסה לעולם הבא של הגאולה האחרונה. אנו לא חוגגים חג של זיכרונות העבר, אנו חוגגים את חג הפסח בהבנה שהוא התשתית של לימוד אירועי הגאולה של אז ,ביציאת העם מהגלות, וביישום הבנה זו בקידום מעשי של הגאולה האחרונה. אנו לא עם של העבר אלא אנו עם שפועל היסטורית עם לימוד העבר בכדי לקדם את ההוה ההיסטורי גאולי העתידי. ובאמת הדור שלנו אשר חוה את היציאה משעבוד מכל העולם מבין בהחלט ומיישם בבירור את מהות חג נפסח ויציאת מצרים. הרי אנו לא עושים מעשה חוכא ואילולא מחג קדוש זה. האם אנו מתכנסים בליל הסדר וקוראים את ההגדה ועושים את כל המצוות כהלכתם רק בכדי לומר שפעם היינו במצרים? חייבים להיות רציניים וכדברי המהר”ל להבין שאנו עם נצחי. אנו העם עם העניין הא-לוהי הדבקים בהקב”ה שהוא נצחי, ולכן גם חגיגת פסח וליל הסדר יהפוך לתיאטרון אחד גדול בימינו אם הוא לא יוביל למסקנה אופרטיבית של קידום שלבי הגאולה שאנו נמצאים בשיאה ובוודאי שעל יהודי הגלות עוד יותר מאיתנו לאחר ליל הסדר הם מחוייבים לארוז ולבוא למדינת ישראל. זוהי המשמעות של שבת הגדול, גדולה הנובעת מזירוז מעשי של הגאולה שהיא ראשית וקודם כל היציאה מכל השעבודים ומהשעבוד הגדול לאומות העולם. ונבין שגם חיים ‘טובים’ תחת שלטון זר הם שעבוד נורא ואיום של התפוררות זהותנו הישראלית עברית תורנית.
רבי דוד אביחצרא .ספרו פתח האוהל פרשת בוא הסוגרים הם מפירוש בינת האוהל על דברי הרב הקדוש. ויאמרו אליו כה אמר ד א-לוהי העברים..’ ‘חבור זעיר ונוקבא זה כידוע(תיבת כה רומזת על השכינה ותיבת הויה על זעיר אנפין חיבורם) א-להי העברים שנקרא ככה גם כן להורות שיעברו ויסורו מנה ובה מכל וכל(כיון שעד עתה היו דבוקים בקליפת מצרים רמז להם שיסירו מהם כל דבר המביא חיות לקליפת פרעה ומצרים ויעברו לצד הקדושה א-לוהי העברים לשון העברה והסרה) שלא תמשול בם עוד לא מבית ולא מחוץ שעוד בה גם כן העברים גימטריא טל רפח שהיו כטל בתוכם להחיותם ..( עד עשרת המכות ויציאת מצרים שלטה הקליפה בישראל ונסתרה מלכותו יתברך . לאחר שיעברו כולם חסטרא דקדושה) וזהו כה אמר ד א-לוהי העברים שיחזרו כולם לא-לוהות לסטרא דקדושה שכולה טוב והיתה לד המלוכה ..גם תיבת מפני ( מאנת מפני) ראשי תיבות מבול פלגה ני גימטריא ראשי תיבות סדום. שלי עמי . שכבר הובררו להם מנך ומכל חברך ופסקה חיוכם מכל וכל..’
דברי קדשו של הרב אביחצרא על שאנו העם הנקרא עברי כי מעביר את כל המניעים של הגלות והופכים אותם לצד הקדושה .כמו שלימד הרב אשכנזי עברי מלשון עובר של האנושות המוליד אותה. לכן מהות עמינו מזריעה את תורתנו אשר מעלה אותנו אל על מעבדות לפרעה ולכל ממשלות העולם בגלות להללויה הללו עבדי ד של הלל הסדר המיוחד עם אכילת מצת החובה המסמלת על העם העברי העובר את ההיסטוריה ( כדברי רבי חיים בין עטאר הקדוש אברם העברי שעובר) ומסמלת היותה בלי שאור בלתי תלויה בשום גורם .לחם עוני העני הבלתי תלוי מושג של עם חופשי בארצנו.
הרב אשכנזי שיעורו פרשת החודש. : ‘ החודש הזה לכם . יש מושג חידוש ויש מושג שינוי. החידוש זה השינוי וההתקדמות מבלי להשתנות לגמרי ולהיות אחר. השינוי זה להשתנות לגמרי ולהיות אחר. יש מאבק בן הזמן לאדם. החידוש זה לנצח את הזמן מתחדשים מבלי לעקור הכול. השינוי הזמן מנצח את האדם והופך אותו לאחר לגמרי מבלי שום שייכות לעבר. לכן ספריגל פיחטסוך גרמני דיבר על העלמות הציוויליזציות כי הם היו תחת השינוי וישראל המחדש הוא החידוש עובר את ההיסטוריה!’ העם העברי מהות החידוש האנושית עובר עם תורתו המתקבלת רק לאחר יציאה מהגלות; את ההיסטוריה במידת הנצח של משה בן עמרם הגואל עם רם בתור כלל. לכן הסדר הוא יציאת מצרים ורק אז תורה ומצוות כמו שאנו עדים בפרדת בוא פרשת החודש שממש ביציאה קבלו את מצות הפסח החודש התפילין ועוד…בעצם כל התורה תלויה בהיותנו אנשים חופשיים מכל כבלי עבדות תרבות המערב ורק עבדים לא-לוה המוציאנו מעבדות לחירות. ונודה לו שיר חדש על גאולת מדינת ישראל!
מרן הרב קוק..- עולת ראיה ב רפח. המצה היא זכר לחירות .. החירות האמיתי היא להתפתח על פי הטבע הפנימי בלא עירוב יסודות זרים המעיקים… צריכים לקבל גם כן את העבדות הנעימה עבודת עבד לד א-להי ישראל שזה הכישרון קנינו גם כן בעבדות של מצרים שאמנם אחרי שיסורו מאתנו כל הצדדים הרעים של העבדות יישאר לנו הצד היפה שבו שעל ידו יוכל האדם באהבה לסבול גם כן מה שהוא נגד רצונו ונטייתו שהוא יסוד המרור לקבל באהבה את מרירות החיים כיודע שיש לפניו מטרה עליונה ונעלה מוסרית.’
על כן יבוא המרור אחר המצה -מצה עם מרור זו החירות האמיתית הנרכשת תמידית עם מאמץ כביר של האדם הישראלי להשתחרר מכל הבלי תרבויות הנבובות המקדשות עבדות מלאה תחת חזות דל חופש ומקדשות חוסר מאמץ ורצון להשיג כאן ועכשיו מבלי מאמץ האדם החופשי באמת. לכן מרור זה מאמץ של התמודדות עם קושי ולא טיוח …לכן כל תחומי הסם העישון המשחק והאללת הכסף זה עבדות והעברי כל פסח מוציא את עצמו וכל העולם מכך דרך מדינת העברים העוברת הכל ישראל.’
הרב אשכנזי: ‘ושאינו יודע לשאל את פתח לו. שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמור. בעבור זה עשה ד’ לי בצאתי ממצרים. יכול מראש חודש תלמוד לומר ביום ההוא . אי מבעוד יום תלמוד לומר בעבור זה אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך’ ההגדה שהיא מצווה דאורייתא בערב זה לספר ביציאת מצרים מספרת על שאלת הבן שאנו יודע לשאול ובתשובה אליו.
הרב אשכנזי ‘.. יגיע דור שאינו יודע לשאול שלא מזהה את התהליכים ההיסטוריים של תחיל הגאולה. הוא לו יזהה זאת לא מראש חודש ולא מבעוד יום(ערב פסח).לצערנו כשהוא יזהה שנגיע זמן לצאת מהגלות אז כבר זה יהיה מאוחר. הוא יזהה זאת אלא בשעה שמצה ומרור שהם מסמלים את הגלות כבר יהיו מונחים לפניו. שכבר כל הדלתות יהיו נעולות והאנטישמיות תגבר רק אז הוא יראה שצריך לצאת. אבל זה יהיה מאוחר. זה בדיוק מה שקרה לדור האחרון באירופה. ‘ שיעור 1979 על פסח.
הרב מלמד אותנו שאנו עם עליון נבחר שיש לו אחריות היסטורית לשלמות כל ההוויה. וכל עוד אנו בשעבוד אנו לא בתפקידינו ההיסטורי אז אנו יורדים עד עפר, ואז, דרושה ההשגחה הא-לוהית בהיסטוריה להוציא אותנו ביד חזקה..לכן אוכלים מצה כי יצאנו ביד חזקה לפני שנחמיץ את מועד הגאולה ונחמיץ את גודל מהותנו בתור עם א-לוהי המשפיע על העולם דרך מדינתו. ברוך ד’ אנו כבר ביישום חג הפסח כי אנו כבר מיישמים את התהליך של היציאה מהגלות האחרונה וחיים את הגאולה השלישית במדינת ישראל אשר היא ממש לתפארת העולם.
שבת החודש והחידוש והגאולה ניסן שלום , מאיר משה ואקנין ירושלים
תגובות