נכתב ע”י מאיר משה ואקנין vakninemm@gmail.com
‘שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגלגלתם. מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אותם לצבאתם אתה ואהרן… ויהיו בני ראובן… כל יוצא צבא… לבני שמעון … כל יוצא צבא..’
התורה מתארת בפרשת במדבר את הציווי הא-לוהי למנות את ישראל. מה המטרה של מנין זה? אנו רואים שהתורה מפרטת את מניין של כל שבט ומנוסף גם המניין הכללי של כל העדה. המושג ‘כל יוצא צבא’ חוזר רבות. הרי כבר בהוראה הראשונה בתחילת הפרשה התורה מבקשת למנות כל יוצא צבא. אז למה לחזור על זה במניין של כל שבט ושבט? וגם כמה התורה מאריכה בתיאור של המספר של יוצאי הצבא של כל שבט ושבט. ואנו יודעים כמה התורה מקצרת בעקרונות הלכתיים יסודיים כגון שבת תפילין ועוד. מה החשיבות היסודית תורנית היסטורית של אריכות דברים זו, הרי בסוף התורה תיתן מנין כללי של כל יוצאי הצבא אז למה הפירוט הדקדקני הזה של מנין המתפקדים של כל שבט. מנוסף תיאור פרטני של כל דגלי השבטים השונים. המילה דגל כתובה בתורה היא תורה ואם מילה זו חסרה בספר תורה הוא פסול. הדגל צבעו וסימן שהינו מצוייר בו מתואר ביונתן בן עוזיאל וברמב”ן .ראה שם.
לכן רבי יעקב אביחצרא בספרו מחשף הלבן מלמד אותנו: דגל גימטריה הבל, בפרשת במדבר הדגלים והמפקד הם תיקון חטא האחווה של קין והבל.יש מתפקדי הבל עם דגלם השייך לצד הרוחני חינוכי והשפעתו בחברה ויש מתפקדי קין עם דגלם השייך לבכורה להנהגה מעשית של עולם החומר. שני סוגי הדגלים צריכים לפעול בתפקידם השונה אלא להתאחד עם נתינת מקום לכל אחד, כשהמטרה המרכזית היא ששני הדגלים פועלים מול המרכז שהוא שורש א.ו.ר של הארון עם לוחות הברית. קין והבל מתוקנים אז אפשר לקבל את עיקר התורה שהיא תורה שבעל פה שמהותה ערבות הדדית לקראת הרמת דגל אחדות חסד ודין מול כל האנושות. ואז כדברי הרב אשכנזי תואר ‘השם’ ייחודיות האיש הישראלי מצהיר דרך המספר את שייכותו לעם הא-ל באדמה. תורה של מסורת החכמים היודעים לזהות את ההתקדמות ההיסטורית וללמד תורה של ‘תורה חדשה מאיתי תצא’ כדברי הנביא. זה המפקד זה התיקון וזה תורה שבעל פה שבזכותה בועז אשר בו העוז ליישם , למרות התנגדות הפלוני אלמוני, את מסורת שמואל הנביא ובית דינו : עמוני לא יבוא בקהל ד אבל עמונית כן. וזה תורה שבעל פה של בועז עיקרה של תורת חכמי החן אשר לא חוששים מלקדם את ההיסטוריה התקועה בכדי ליסד את מלכות דוד הישראלית אשר היא היא יישום תורה שבעל פה של שמואל הנביא ובועז. לכן רבי צדוק הכהן מלובלין בפרי צדיק אומר: ה מוציא לחם מן ה ארץ. שני אותיות ה במשפט הם : ה ראשונה בינה תשובה וה אחרונה מלכות תורה שבעל פה שניהים נמצאים בדוד המלך שהוא המקור של רוח הקודש לפי חכמים.ל כן זה כוח של תורה שבעל פה אמיתית יישום התורה הנצחית של דבר ד באותה חברה עכשווית. מה היה קורה אם בועז לא היה מתחתן עם רות … היה עוד איחור בגאולה.. איזו אחריות לחכמי תורה שבעל פה. זה הדרך מהמדבר המלמד את מורכבות הדרך ולמרות כול להישאר מאוחדים כך שיוכלו ליישם זאת בירושלים בתור בירת הקודש של המדינה העברית.
הרב יהודה לאון אשכנזי .שיעור בצרפתית 1984.במדבר: ‘ישנה חשיבות מהותית לנושא המספר. מהות זו מתבטאת בצמד מילים המצויין בפסוק ‘במספר שמות’. שני מילים סותרים. שמות זה היחודיות האישית המיוחדת לכל אחד ולא דומה לשום אדם אחר בכל תחום שהוא. השם זה ההגדרה המהותית אישית יחודית לאדם אחד אשר אין לו שיוויון עם אף אדם אחר. המילה ש.ו.ה זה אותו שורש של שוא, לחשוב שכל בני האדם שווים זו לא אמת התורה בכלל. לכן זה שוא לחשוב כך. כל אדם הוא עולם נפרד לעצמו. לכן התרבות המערבית אשר דוגלת בשיוויון היא פשוט מסלפת את מציאות האנושית וגורמת בהפוך את ההבדלים הכי גדולים.. היא מדברת על זכויות האדם. בתורה אין זכויות יש רק חובות! ואם האדם ממלא את חובתו המוסרית תפקודית בעולם בתור נברא, אז מתוך מילוי החוב של העשייה הדרושה האדם יוכל להגיע לשיוויון של עשייה עם השני. לא שיוויון מדומה לא טבעי הסותם התפתחות אישית אמיתית של כל אדם ולא העתקה של כישרון האחר המוביל להרס האנושות! זהו במספר שמות האם האיש הישראלי בהיותו ייחודי יכול לומר שהוא שייך לכלל ישראל. זו הנקודה …הרב גלילי זהב ( מחכמי רומניה) מבסביר את הדיון בעירובין של הגמרא ‘נוח לו לאדם שנברא או לא נברא?’. פירוש למה ד החליט שהאדם יהיה בעולם בצורת נברא דווקא שזה מכריח יצר טוב ויצר רע זה עולם הבריאה. למה לא יניה האדם בצורה אחרת? הרב מפרש הגמרא אומרת עכשיו שנברא יפשפש במעשיו. פירוש יש אפשרות לצרף זכות המחשבה לאקט המעשה. לכן יש רמח 248 מצוות עשה אם נצרף מחשבה ומעשה זה יהיה כפול 496.זה מספר המילה צ.ו.ת. לכן האדם נברא לעשיית התורה והמצוות ואז נוח לו להיות בעולם בצורת נברא עם יצרים כי אש יש לו את האפשרות לזכות בקניין מהותו בזכות העשייה. זה שבועות. נוח לו לאדם להיות נברא של עשייה זה פירוש על הגמרא של הגלילי זהב.’
זה תוכנו של יום ירושלים הבא עלינו לטובה שזכינו בו ביום ראשון הזה.
רבי דוד אביחצרא .ספרו פתח האוהל .הסוגריים הם פירוש בינת האוהל על דברי הרב ‘לבני בנימין אבידן בן גדעוני.’גימטריא ‘המלכות עם הכולל'(שהיא בחינת השכינה וכנסת ישראל) שגם לעמת זה הדגל מפנים משפחות הגרשוני (שהרי הגרשוני חנו לצד מערב) לרמוז גם כן בזה שהגם סופם לגרושין ( סופם לגלות) , אפילו הכי גדול הבית האחרון בונה ירושלים ד , וזהו ונשיא בית אב לגרשוני אליסף בן לאל ( נשיא הגרשוני שחנה לצד בנימין .זו תוספת שלי) על דרך מאסף לכל המחנות (אליסף) ירושלים הבנויה כעיר וכו..
(שחוברה לה יחדיו .רמז בזה על ריבוי העם שבתוכה וזהו ירושלים הבנויה ומיוסדת ברוב עם כעיר שחוברה לה כל העם יחדיו(צרור המור) . והיינו נמי רמז אליסף עם הכולל גימטריה יעקב שהבית השלישי לעמתו כידוע על דרך ישר אל ( כלי יקר ‘ישראל ישר אל מישור הנראה גם בעיני הא-ל יתברך.. מישור הנראה בעיני א-לוהים ואדם ( בראשית לב כט) וכנכר נמי בונה ירושלים ד כביכול וזהו אליסף בן לאל.’
דברי קודשו הכוללים כל של הרב אביחצרא זצוק”ל מענקי חכמי וגישת תורת חכמי מרוקו הלאומית , מציין את הפיכתה של ירושלים בעתיד, על ידי הקבה; למרכז ענק של עיר ענקית עם אוכלוסייה גדולה , עד היותה מרכז עולמי של קדושה לכל העולם. ומקום המקדש של מלכות בנימין גם יבנה בשלב ב לאחר החזרה לעיר. והנה דברי הרב מתקיימים בדורנו אנו לכן נהלל את שמו לעד ביום ראשון.
נביא כאן מקורות לגבי חשיבות המרכזית של מפקד מספר ישראל של ציון שייכותם לקדושת כלל ישראל ומתוך זה חיילי צבא ד של ישראל ודגלי השבטים.
*רבי עובדיה ספורנו, חכם מאיטליה במאה ה-16: ‘שאו את ראש’ : לסדרם שיכנסו לארץ מיד איש על דיגלו ..’
*רשב”ם: ‘לפי שמעתה צריכים לבוא לארץ ישראל ובני עשרים ראויים לצאת בצבא המלחמה ..ולכך ציוה הקבה בתחילת חודש זה למנותן.
*רבי משה בן נחמן – הרמב”ן: ‘‘כל יוצא צבא’: ואפשר שיהיה הטעם בזה בעבור שאינו חזק למלחמה בפחות מעשרים וכמו שאמרו בן עשרים לרדוף…ולכן יפרש באנשי המלחמה מצבא המלחמה. .אין שאו אלא לשון גדולה . כמו דכתיב ‘ישא פרעה את ראש והשיבך על כניך ‘ אמר הקבה לישראל נתתי לכם תלוי בראש ודמיתי אתכם לי כשם שיש לי תלוי בראש על כל באי עולם ..אף לכם עשיתי תלוי ראש שנאמר שאו את ראש כל עדת בני ישראל ..ואם לא יזכו ימותו כולם! כמה דכתיב ‘ישא פרעה את ראשך ותלה אותך על עץ’. הנה הלשון כפי הכונה יתפרש בטובה לטובים.וכיוון שהוא לשון גדולה..‘
*הכלי יקר- רבינו אפרים . פירוש יסודי על התורה. רבה של פראג : ‘..ונראה לי לתת טעם למנין זה בזמן השראת השכינה ,לפי שאמרו רזל אין הקבה משרה שכינתו על ישראל בפחות מן עשרים ושניים אלף שנאמר ‘ובנחה יאמר שובה ד רבבות ישראל ‘ וטעמו של דבר להשוות מלכותו יתברך בארעא (בארץ)כעין (דומה) מלכותא דרקיעא (מלכות שמים). כמאמרם ז”ל. תנחומא וישלח. בשעה שנגלה הקבה על ישראל בהר סיני ירדו עמו עשרים ושנים אלף מרכבות מלאכי השרת שנאמר רכב א-לוהים רבותים..רצה לומר כשיש מספר זה אז ד בם השכינה שרויה בם ..על כן הוצרך למנות את ישראל לידע אם יש בהם כחשבון הזה שראויין להשראת שכינה בכל שבט ושבט. והוצרכו ישראל למנין ששים רבוא דווקא..וכדי לדמות זיווג של ישראל בכל צד … ודעת המדרש האומר שכדרך שנאמר בהקב”ה ‘והמתנשא לכל לראש (דברי הימים ) כך נתתי לכם תלוי ראש ..ומה ענין זה לכאן אלא שיהיה הזיווג דומה בדומה כביכול..’מבן עשרים שנה’אם מספר זה היה בעבור השראת השכינה למה אמר כל יוצא צבא. מה ענין יוצא צבא להשראת השכינה .ולפי מה שפירשתי שהיה צורך מספר זה לידע אם יש שם כב אלף לכל מחנה שכינה ..כדי שיהיו דוגמא של מעלה ..והוא ראוי להיות כאחד מצבא מרום . כדאיתא במדרש שישראל נקראו צבאות שנאמר’ יצאו כל צבאות ד‘ כדרך שהמלאכים נקראו צבאות שנאמר ד צבאות אלוהי ישראל יושב הכרובים.. ופשוטו הוא שיוצא צבא היינו למלחמה כי אילו לא חטאו במרגלים היו נכנסים לארץ מיד..
*רבי חיים בן עטאר הקדוש: ”תפקדו אותם. חזר לומר כן ולא הספיק במה שקדם לומר שאו את ראש…להעירך ….שאמרו שנתקנאו אומות העולם בישראל .. מה ראו להתקרב אמר להם הקבה הביאו לי ספר איקונין שלכם ונמצא כל אחד אינו יודע מאיזו משפחה . הרי כי יקפיד ד על היחוס.. מה שאין כן באומות העולם.. ומעתה צריך לגופה..’כל יוצא צבא: אמר הכתוב כן בכל פרטי המספר לומר שלא היה אחד מכל הבאים לכלל המספר שלא היה ראוי לצאת בצבא אלא כולן ‘גיבורי כח’ והוא אומרו כל פירוש כל אחד מהם יוצא צבא ,וזה נס שאינו באומות .שאי אפשר שלא ימצא בכל המספרים שלהם אחד שאינו ראוי לצאת בצבא‘.
הרמב”ן‘: ..כי היה זה כדרך שהמלכות עושה בבואם למלחמה. כי עתה היו מזומנים להיכנס, לארץ ולבוא למלחמה עם מלכי האמורי ..כמו שאמר ‘נוסעים אנחנו אל המקום’ ..והיו משה והנשיאים צריכין לדעת מספר חלוצי הצבא המלחמה וכן מספר כל שבט… ומה יפקוד עליו בערבות מואב במערכת המלחמה. כי התורה לא תסמוך על הנס שירדוף אחד אלף…כל יוצא צבא… כי המנין מפני צבא המלחמה… ועוד שיחלק להם הארץ למספרם… כי לולי דבר המרגלים היו נכנסים לארץ מיד.’
דברי חכמינו הקדושים בלי יוצא מן הכלל הספורנו, הרמב”ן, רבי חיים בן עטאר הקדוש והכלי יקר, הרשב”ם ועוד.. תמימי דעות שישראל היו מיד לאחר שנה בסיני(וגם זה באילוץ חינוכי) צריכים להתחיל בכיבוש המלחמתי של ארץ ישראל. הרי זו מטרת יציאת מצרים לבנות מדינה ולא להפוך את מדבר העמים לארץ ישראל …חלילה. לכן יש נחיצות במפקד שהוא גם צבאי!.
הכלי יקר מעלה את החשיבות של המפקד הצבאי הזה לעובדה שהשכינה לא תשרה בישראל מבלעדי נוכחות מיניינית של עשרים ושניים אלף .ועובדה זו מתוארת דרך הנחיצות של מפקד צבאי של מספר הלוחמים לכיבוש הארץ... והוא אומר ‘שיהיו דוגמת צבאות של מעלה ..כל יוצא צבא והוא הראוי להיות כאחד מצבא המרום… שישראל נקראו צבאות כדרך שהמלאכים נקראו צבאות שנאמר ישעיה ‘ד’ צבאות א-לוהי ישראל יושב הכרובים’. ופשוט הוא שיוצא צבא היינו למלחמה כי אילו לא חטאו במרגלים החו נכנסים לארץ מיד...’.
הכלי יקר מכנה את המספר הזה של פקידת החיילים ‘זיווג דומה בדומה‘ זיווג מהותי בן ישראל והקב”ה ! ויש הזדהות בן כינוי צבאות של הקב”ה וכינוי צבאות של כל העדה הישראלית המנויה ובתוכה לוחמי ישראל. רואים אנו כאן שהאפשרות המעולה של השראת השכינה בישראל הינה רק בכלליות ישראל ולא ביחיד. לכן תוצאת הכלליות של ישראל מתבטאת ביישום בפרשה של נשיאת רמתם העליונה של יוצאי הצבא המציינים ציבורית גם( במקביל לכל העדה) את ייצוג שכינת עוזינו במסגרת גיבוש של צבא ישראלי כללי המיצג בפעילותו בעולם הנברא את ההקבלה של האידאל הא-לוהי העליון מלמעלה למטה. אין אפשרות להשראת שכינה על עם מפוזר ומפורד בן העמים או מפורד בארץ! תפקיד ישראל הינו ביטוי האחדות של כל הערכים הא-לוהיים במסגרת מדינית ציבורית וגם צבאית ארצית! לכן כל המפרשים הגדולים שהובאו כאן מבליטים את מרכזיות המנין של ‘כל צבא בישראל‘.
מפקד פרשתינו הינו ההקבלה בארץ של הענין הא-לוהי דרך הציבוריות המספרית הכללית הישראלית. ישנה בבירור במפרשים הקבלה בן נשיאת הראש הישראלית להיות כלל ויוצאי הצבא(המשפיעם על כל תחום חברתי כך זה נקרא בתורה. צבא) המייצגים את החלת הקדושה הא-לוהית ליישום במערכת חברתית בכל תחום וללוחמים זה בכיבוש ארץ ישראל. המתפקדים בכלל הם נושאים באחריות להיות בתוך כלל ישראל בתפקידם כל אחד למטרת החלת השכינה בעולם דרך הארץ. לכן מתפקדי הצבא הינם דווקא צדיקי העם וגיבוריו אשר הם נושאים דרך נשמת כל ישראל את תורת ישראל המוטבעת בהם עוד לפני קבלת התורה. ביטוי מקביל להשראת שכינה דרך מתפקדי ישראל של הצבא הישראלי הקדוש במדרגת צבאות ד וקדושת הציבוריות שלה ניתנה תורה הינו הדגלים של כל שבט.
‘איש על דגלו באתת לבית אבותם יחנו בני ישראל… והחנים קדמה… דגל מחנה יהודה… דגל מחנה ראובן..’.התורה חוזרת הרבה פעמים על המילה והתיאור של כל דגל ודגל…
הכלי יקר: ‘… איש על דגלו:… שבשעת מתן תורה ראו ישראל את המלאכים דגלים דגלים ונתאוו להיות דגלים כמותם ..מצינו בכמה מדרשים המגדילים מאד ענין הדגלים… שעיקר חשקם של ישראל היה להראות לכל העמים כי שם ד נקרא עליהם ויראו מהם . ועל ידי זה ישאו דגל הרוממות והנצחון בכל ארבע רוחות העולם כי על ידי שהם מסובבים בכל ארבע רוחות והשכינה והארון באמצע ..יראו כל העמים כי ילכו בשם ד וזה האות אשר יישרו אליו עני כל השוכנים בעיגול סביב..טזה אות הדגל כי הוא סימן ניצחון במלחמה ודגל זה הוא בשם ד כי לא בחרבם ירשו ארץ כי בשם ד ..ובשם אלהינו נדגול. לישא דגל הרוממות והנצחון בכל ארבע הרוחות בשם אלוהינו… המורה על ניצחון א-לוהי ..‘ .
הרמב”ן: ‘… וכתב רא סימנים היו בכל דגל… שהיה בדגל ראובן צורת אדם… ודגל יהודה אריה...והיה אוהל מועד בתוך האמצע ומחנה הלוים סביביו ..כענין שהוזכר בספר היצירה..ועוד ראיתי במדרש וכשם שברא הקבה ארבע רוחות בעולם כך סבב לכסאו ארבע חיות ולמעלה מכלן כסא הכבוד וכנגדן סדר הקבה הדגלים למשה .אמר לו ממזרח שמנו יוצא אור לעולם יהא כנגדו יהודה שהוא בעל מלוכה ועליו שבט יששכר שהוא בעל תורה ועליו מטה זבולון שהוא בעל עשירות..’
חשיבות עליונה התורה נותנת לדגל הישראלי הוא מסמל את ההצהרה הישראלית של צבא ד בעולם שהשכינה הנמצאת בתוך כל שבט ישראלי .כל שבט ממלא תפקיד יחודי אלא שכולם מאוחדים ופועלים לכיוון הארון מלשון אור התורה הכללית ומשפיעים אז בדיגלם מול מול כל העולם. אנו נושאים את דגל הניצחון של הענין הא-לוהיים כהגדרת הכוזרי והקדושה הנבדלת הישראלית של הגדרת הרב קוק . הגדרות אלו מסמלות את האפשרות להשראת השכינה במסגרת כלל שלם עם תחומי המלוכה והממשל התורה והכלכלה הגבורה והתשובה עם גבורת החיילים . אחדות כל סוגי דגלי ישראל במסגרת העתקת הליכה של דגלים זאת עם המשכן למודל יישומי של מדינה עברית קדושה שבה המרכז הוא התורה העברית לכל מכמניה של ארבעת יסודות פרשנותה המתאימים לכל דגל ודגל . בניית מדינה שתצליח להיות מחנה השכינה של כל דגלי ישראל על כל המערכות שלה של אחדות כל הערכים של חסד, דין רחמים ( ח.ד ר) שזה הסוד של החדר להגיע לקדש את החומר הכלכלי פוליטי צבאי. השכינה מתבטאת בקרקע בכלליות העם במניין של אורייתא של תורה של עם הנכנס לארץ ובונה דגם של חברה עלי אדמות המאירה בכל מערכותיה הלאומיות על כל העולם. וזאת דרך נשמת ישראל האמיתית המתבטאת בהכרת נותן התורה ובלימוד תורה מעין בתורתו של רבי מאיר.. הוראתה ופסיקתה בכל המערכות. כל העולם וגם חלק מעמינו אשר נעל את התורה רק בבית הכנסת, יראה מהמפקד, בפרשה שהמטרה של נתינת התורה הינה ביטויה בחיים החברתיים הכלכליים הפוליטיים והצבאיים מתוך קדושת בית המדרש ובית הכנסת . המניין למפקד הצבאי לכיבוש הארץ והדגלים הינם הקדושה המחוברת לגבורה.
וכמה תמוה לראות שחלק מתופשי התורה דווקא הם מתנגדים להתגייס לצה”ל וגורמים בזה משבר פוליטי מיותר עצום! האם הם לא קראו את המפרשים האלו? לא קראו את הפרשה הזאת? או ישנם מניעים גלותיים של בריחה מהאחריות להשכין את השכינה במדינה, שזה מורכב, ולהסתפק בתורה נטולת משמעות אמיתית של יישום במסגרת מדינית צבאית!האם לא הגיע זמן להפסיק להתחמק ולא לומר את האמת לכל בחורי הישיבה: התורה היא תורת המנין הצבאי ותורת הדגלים לכיוון כינון מדינה עם קדושה בארץ ישראל לכן אנו בחסדי הבורא חוגגים את יום ירושלים ביום ראשון הזה. ובוודאי שדרושים הממיתים עצמם באמת באוהלה של תורה שהם יהיו מאן מלכי רבנן שיתוו את הדרך הרוחנית לכל המדינה. ובמקביל פועלים בכל התחומים כשהם גם קובעים זמן ללימוד תורה ולהפצתה במסגרת פעילותם האחרת.
אנו בחסדי צור ישראל וגואלו זוכים לציין ביום ראשון זה את איחודה מחדש של מרכז המדינה בכל התחומים ירושלים עיר קדשנו כלילת יופי בבת עינינו. ירושלים אשר היא היישום של מרכז אשר מאחד את כל צבאות ד איש על דגלו. נאמר שהיום העדות הם מקביל השבטים וגם הם יש להם דגל מנהגים והשקפה תורנית וחכמים אשר מתווים את הדרך דל כל עדה. וכל העדה צריכה להתאחד בירושלים מתוך קדושת ירושלים. היא המאחדת בקדושתה את כל הדגלים של כל העדות מבלי יוצאים מן הכלל!! קדושת העיר גורמת לקדודת אידות ישראל. מירושלים יוצאת המלוכה התורה והכלכלה דרך מרכזיות בית המקדש. ירושלים הינה עיר בירה במשמעות של עיר הכוללת כל סמלי השלטון הישראלי והיא צריכה להיות המרכז הפוליטי תורני כלכלי תרבותי ולא תל אביב אשר היא הינה דגל חשוב אבל לא המרכז של קגודת ישראל. אי לכך כל העמים מרגישים בקדודת ירושלים ומדברים רק עליה ותוקפים אותנו בה ועליה. לכן מחובת דורנו אשר זכה לקוממיות ולירושלים להרים את דגל ירושלים ולחיות את מרכזיות הבירה בכל התחומים ולא ליכנע לערלים אשר מבקשים לגזול את קדושת הר הבית ואת בירת ארצנו.
רבי דוד אביחצרא ספרו פתח האוהל. על תפילת משה ליכנס לארץ. הסוגריים של פירוש בינת האוהל על דברי הרב. : ‘ואתחנן אל ד בעת ההיא. ‘שגם בכלל כל תחינותיו לכונן בית ישראל ומלכותם בכל משלה .וזהו רמז,ואתחנן גימטריא ‘המלכות דוד’ וגם עם תבת אל גימטריא ישראל עם האותיות. דהיינו לרמוז ולומר לך שכל כוונת תחינותיו שגם מהם ובהם לזכות וללכת עמהם אל הארץ הטובה …
ובכן אעברה נא .כי מצא מין את מינו ונאור אם לעמת העולמות כפרוש אחד אתי שפיר כההיא בית המקדש שלמטה מכון הוא לעמת (שעל כן רצה משה להיכנס לארץ ישראל ולזכות להיות במקום המכוון כנגד ד עולמות אלו ולהשיג את בחינת מעלתם), ומה גם לעמת התורה וחלקיה (פשט דרש רמז סוד) כי מציון תצא תורה. וזהו אעברה אותיות ‘ארבעה’ כמו שפרש לשיטתו רבנו בעל מגלה עמוקות .אך לעניותין לעמת ד עולמות וגם לעמת ד חילוקי התורה פשט רמז דרש סוד כנזכר .ודהיינו אעברה נא בבקשה ובתחנונים ואראה וכו… שעוד בה בתבת ואראה ‘אור הא’..צרוף. ודהיינו שמכיון שאזכה לכנס בכי טוב לזאת הגשמית את הארץ הטובה. ומימלא אתיא לי אור הא אחרונה שבשם מלכות שמים שמנה וביה(כניסת ישראל לארץ בה אחרונה ועל כן בכניסתן לארץ המצוה למנות מלך להיות מרכבה למלכות שמים הנרמז בהא אחרונה (יהוה)) ומה גם זאת הארץ שהיא חלק אלוה ממעל כידוע עיני ד א-לוהיך. אוירה מחכים … ולפיכך הוא מסוגל לכל דבר שבקדושה לתורה ולתפילה ואפילו למשה שהכול בו מתחדש הוא בכל יום תמיד מטובו הגדול מעל גבוה ולפום גמלא . ( כתובות לפום גמלא שיחנא רשי .לפי כוח הגמל יטעינוהו משא וכמו כן כאן כפי כוחו ותפילתו של משה כך ישפיע ביותר כוחה וקדושתה של ארץ ישראל) . ‘אעברה נא ואראה את הארץ הטובה ההר הטוב הזה והלבנון.. ‘תיבות אלו לעמת ד עולמות מתתא לעלא גם כן .דהיינו ההר לעמת עולם הזה..הטוב לעומת עולם היצירה.. הזה לעומת עולם הבריאה ..רמז תבת הזה גימטריא טוב…והלבנון לעמת עולם העליון ( האצילות) .ומה גם גם ד חלקי פשט רמז דרש סוד התורה שגם כן זה לעמת הארץ הטובה..גם על פי רשי ההר הטוב זו ירושלים והלבנון בית המקדש שגם לרבות מכון לשבתיך המכון זה לעמת זה וממילא אתיא תפילת משה שמה נעשה הכל כאשר לכל עד בלע המות לנצח לפיכך לא רצה בעל הרצון לקבל..’
דברי קדשו של הרב דוד אביחצרא מעלים את נס קדושת ומרכזיות ירושלים אשר מיתוכה כל נובעים כל העולמות וכל התורה וכל הוית היש העברית. תורת ירושלים היא מרכז הסנהדרין אשר מאחד את כל דגלי התורה תחת דגל אחד ותורה אחת אשר כמובן נותנת מקום לכל דגל דגל אחדות ולא אחידות כדברי הרב בן עזרא מבית הכנסת אורות יהודה בירושלים. אשר על כן אנו מודים ומהללים לאל אשר נתן את הכוח לחייל צהל אשר בגבורתם של צבא ד שיחררו את ירושלים בתשכז והנה חזרנו למרכז מלכות ישראל אשר צריכה להיות מלכות אמיתית וממשלה אשר תשא בגאון את ירושלים לכל העולם.
רבי יעקב אביחצרא. ספרו מחשף הלבן סבא של רבי דוד..‘ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש אפשר לרמוז כל הפסוק על שכינת עוזינו דלא יש לה שלמות רק בארץ הקדושה ולא בחוצה לארץ .דאעג דקבלו ישראל תורה ועשו משכן לא היתה השכינה רק מאחור כמש: לכתך אחרי במדבר והשלימות שלה הוא כשבאו ישראל לארץ ובנו בית המקדש .והנה בפסוק הזה יש עשרה תיבות כנגד עשרה ספירות של מלכות לומר שבארץ נשלמה בעשרה ספירות.. ‘
רבינו יעקב מלמד על פי הסוד שירושלים היא טיבורו של עולם והיא מטרת וריכוז כל הקדושה.קדושת ירושלים היא המקרינה על הכל .ארץ ישראל וירושלים היא מקור הקדושה של העם והתורה ולא הפוך.לכן קודשא בריך הוא שזה קדושת המקום כי לא כתוב קדיש ברוך הוא ישראל והתורה חד הוא. אין הפרדה בן הדבקים הללו.לכן אנו עם עם תורה בירושלים.
רבי צדוק הכהן מלובלין. ספרו הפרי צדיק. : ‘…הספר הזה נקרא חומש הפקודים שענין קדושתו הוא הפקודים ..תפקדו אותם אתה ואהרון .דמשה שורש דברי תורה חיילין דאורייתא ואהרן שורש העבודה חיילין דמשכנא ..וזה שכתוב במדרש ויבדל א-לוהים בין האור ובין החושך זה ספר במדבר שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ.יוצאי מצרים המקבלים תורה שבכתב שהוא תורה אור קודשא בריך הוא תורה איקרי .ובאי הארץ הוא מבחינת תורה שבעל פה כמו שנאמר כי מציון תצא תורה ודבר ד מירושלים .דבר ד זו הלכה והוא מדת יום (תורה שבכתב) ומדת לילה (תורה שבעל פה) וזהו פירוש בין החושך שעל העוסקים בתורה שבעל פה כתיב העם ההולכים בחושך ראו אור גדול …. ומלכות פה תורה שבעל פה.שיש בה צער גדול ונדוד שינה ..ומשה רבינו פקד שניהים יוצאי מצרים ובאי הארץ. ‘ מתוך מאמר א וב.
מאמר ו: ‘ויבדל א-לוהים בין האור ובין החושך נגד ספר במדבר דמבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ.. שבספר זה שני פעמים בפרטות מספר בני ישראל ..להשריש בנפשות ישראל מקור הברכה של קדושת בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה .מספר הראשון של יוצאי מצרי מקבלי התורה הוא בחינת קדושת תורה דבכתב.מספר הדני של באי הארץ יהושועה המכניס לארץ הוא בחינת קדושת תורה דבעל פה ..תורה דבעל פה המקבל השפע מבחינת תורה שבכתב.. עיקר שלמות המספר יהיה לעתיד לבוא . שיתבררו כל פרטי נפשות ישראל שיד להם שורש בקדושת התורה גם מה שהיה בתכלית ההסתר בעולם הזה .כמאמרם ז”ל שכל התורה של עולם הזה הבל הוא לפני תורתו של המשיח ‘
הרב מלמד אותנו את מהות המפקד המגדיר את כוחות התורה וכוחות העבודה שהיא הכפרה בעם ישראל. מנוסף ישנו מפקד יוצאי מצרים שקיבלו את התורה שבכתב שהיתה שבוייה במצרים. מפקד באי הארץ בפרשת פנחס זה כנגד תורה שבעל פה. תורה שבעל פה היא עיקר התורה והיא מידת המלכות. בעצם גם התורה בכתב נכתבה ממקורה שבעל פה(הרב אשכנזי). ומהות הגאולה הישראלית שהיא מלכות ישראל נובעת מגילוי תורת הגאולה שהיא בעל פה. זו תורת המשיח. תורת הסוד שמתגלה לאחר מלכות אדום וזה ימינו. אז ספר במדבר הוא המעבר בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה של באי הארץ ותורה שבעל פה היא מידת חושך לילה כי היא דורשת מאמץ ענק לגילויה שהוא יכול להיות רק בלילה.הופכת מדת לילה ליום.
רבי צדוק הכהן פרי צדיק .שבועות. מאמר ב : ‘..ועכשיו שכבר נתנה תורה מטעם זה צריך להיות נעורים ולעסוק בתורה שבעל פה וכמו שכתוב בזוהר דבעי למלעי בהאי לילה אורייתא דבעל פה . למלעי באורייתא מתורה לנביאים..יהיינו רז גימטריא אור . וזהו טעמי תורה האור שיש בהדברי תורה להרגיש טעם ומתיקות.. ומטעם זה נתקן לומר תיקון ליל שבועות..ואצלינו כל חכמת תורה שבעל פה כיון שכבר נכתב הרי הוא בכלל חכמה בחינת תורה דבכתב והעיקר הוא הבינה ..זהו בחינת תורה שבעל פה …ומשום זה צריכין להיות נעורין ולעסוק בתורה שבעל פה…’ .
התורה היא המסורת הבעל פה מתורת המידות של האבות ועד תורה מסיני שנמסרה קודם כול בעל פה למשה אחר כך כתבה.מסורת הבעל פה של חכמים היא המאפשרת הבנת התורה שד מקיים בעצמו חיבור עם נותן התורה ולימוד התורה ההיסטורית של חידוש בכל דור ודור.
אי לכך ביום הביכורים בבית המקדש בירושלים זהו תיקון הבכוריות מול השני. תיקון חטא קין הבכור אשר צריך לאחד את השני ולרוממו ולא להתנגד אליו( הרב שרקי). זה הביכורים הראשית של הראשון אשר מובאת לירושלים מסמלת את הענוה של כל ראשית חקלאית כלכלית המופנית ונאכלת בקדודת המקדש בירושלים. זה העוז והענוה לחי עולמים! עוז של המלכות שכל ישראל בני מלכים מביאים את ראשית תוצרתם לירושלים ואז צורכים בקדושה בענוה בשמחה ובעיקר באחדות כל שכבות העם מבלי פלגנות הרסנית. זה יום הביכורים תשתית המקורית של שבועות אשר היא עצרת קליטת וקישור הלאומי של פסח עם הרוחני של.תיקון האחוה בן הבכור והשני של חטא קין והבל ואז תיקון אחות ישראל וכל האנושות דרך הביכורים תוצר חקלאי הקדוש של כלכלת ישראל אשר מהותה הוא אחדות הכול מירושלים בשבועות של הגעה ל כל הספירות מחסד עד מלכות .זה יום הביכורים אשר בו התורה נתנה ולא הפוך. זהו שבעת השבועות הנקלטים בעצרת כלשון חכמים שקראו לחג השבועות .עצרת לשון קליטה .פרי צדיק
מרן הרב קוק : ‘..שתי מתנות טובות נשתלמו לנו במלואן מירושלים .עיר מקדש מלך גאון הקודש וגבורת החיל ..גאון הקודש חדל תת את כוחו אור הנבואה הא-לוהית הועם .רוח הקודש פסק וחשכים הלכנו נודדים בגויים .גבורת החיל חדלה גם היא לעומת זה ..עד אשר מחשכת הגלות המנוולת נדבקו בנו טומאת כפירת א-לוהים תחת גאון הקודש ורשלנות ומורך לבב תחת גבורת החיל‘ … מאמרי הראיה ירושלים שנת תרע”ד 1915.
הרב יהודה לאון אשכנזי בשנת 1987 מסביר את מאמר יסוד זה של הרב קוק על ירושלים ותפקידה. הרב מסביר לנו שישנם שתי כוחות בישראל הקדושה והגבורה. בגלות הייתה קדושה מנותקת מהטבע שלבשה צורה של קדושה של אבלות כי היא לא יכלה להיכנס במערכות החיים שהגויים ניהלו. היא הייתה מסורסת סגורה ולא מתפשטת בחיים הלאומיים. הגבורה גם נעלמה מהעם היהודי אשר לא יכל לתת לה ביטוי בכלליות חייו. לכן ירושלים היא האיחוד בן הגבורה והקדושה. חזרה לקדושה ממלכתית ולגבורה ממלכתית. החזרת הקדושה והגבורה לממדים האמיתיים שלהם. זו ירושלים. כדאי לשמוע את השיעור באתר:Tout Manitou
חזרנו לתפקידינו הממלכתי תורני כללי דרך כל צבא בישראל צהל ודרך הרמת דגלינו הקדוש המסמל השראת השכינה והתורה במדינה לדגם של ממלכת כהנים וגוי קדוש מול כל האנושות.
רבי יעקב אביחצרא: ‘...ואפשר דהמנין היה כדי לעורר בני ישראל כדי לתקן את גלגוליהם שהם מגולגלים מנשמות קין והבל כדי לתקנם…לגולגלותם דהיינו בשביל גלגול קין והבל המגולגלים בבני ישראל . וזהו לגולגלותם שאמר הקבה למשה הודע לבני ישראל שכל נשמותיהם מקין ומהבל שנתגלגלו בהם כדי לתקנם…וצריכים בני ישראל להתעורר כדי לעשות תיקון לנשמות האלו. וזהו טעם כעיקר למנין ..והנה עיקר רוב דור המדבר הם מהבל כמשאמר רבינו (הארי)… דעיקר דור המדבר מהבל ואפשר דזה נרמז גם כן במלת דגל גמטריה הבל … והנה אף מנשמות קין היו בדור המדבר‘.’ ..‘פיתוחי חותם על במדבר .וכדאי לקרוא שם את כל המאמר.
דברי קדשו של הרב מלמדים אותנו שהעיקר הישראלות הינו ‘ואהבת לריעך כמוך’. עיקר התורה זה אהבת אחים תיקון חטא קין והבל. תיקון כל כוחות נשמות ישראל לסוגיהם אשר הן אחד. הבל וקין ביחד! ואז יהיה אפשרי ללמד את כל האנושות שאפשרית מדינה עם כל המערכות עם אהבת האחד לשני בלי שנאה ותחרות כלכלית ופוליטית מיותרת. ועיקרון זה מתבטא דרך הכלליות הישראלית החברתית במדינתו בקיבוץ הגלויות ובירושלים המסמלת את אחדות הבורא אחדות העם ואחדות התורה הישראלית.
שבת שלום ויום ירושלים שמח וחג שבועות מבורך. מאיר משה ואקנין ירושלים
תגובות