מסופר בגמרא בשמו של רבי יהושע שפעם אחת הלך בדרכו וראה ילד קטן יושב על פרשת דרכים אמר לו “מה הדרך הכי טובה לעיר?״ אמר לו הילד ״ישנם שני דרכים: האחת קצרה וארוכה והשניה ארוכה וקצרה״, החליט רבי יהושע ללכת בדרך הקצרה. הוא אכן הגיע לעיר מהר מאוד אבל כשהגיע לעיר ראה שהעיר מוקפת גנות ופרדיסים ולא ניתן להיכנס אל העיר. חזר אל הילד ואמר לו: ” למה סתם אמרת לי שדרך זו קצרה?״ אמר לו: ״הרי הוספתי ואמרתי שהיא ארוכה”?
בפרשת השבוע אנחנו שומעים את סיום נאום הפרידה של משה רבנו, הוא פונה לעם ישראל ואומר להם ,”כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא… כי קרוב אליך הדבר מאוד…”
נשאלת השאלה איך אפשר להגיד שאהבת ה’ והמצוות שנצטוינו הם קרובים אלינו וקל לקיימם הרי כולנו אנשים חומריים והנטיה הטבעית שלנו היא ללכת אחרי התאוות והרצונות הגשמיים שלנו ולא אחרי התורה והמצוות?
מסביר על כך בעל התניא שזה קרוב בגלל האהבה הטבעית שמוסתרת בלבו של כל יהודי ואם כן הוא לא צריך לעורר משהו חדש אלא לגלות משהו שכבר קיים בו ולכן זה קרוב וקל יותר. אבל זה לא לגמרי עונה כי התורה לא מדברת רק על האהבה בלב אלא גם על המעשה “בפיך ובלבבך לעשותו” והרי זה כן קשה? מסביר בעל התניא שאכן יש שתי דרכים האחת קצרה וארוכה, שהיא על ידי כך שיהודי מסתמך על האהבה הטבעית שקיימת בלבו לקב”ה זו דרך קצרה אמנם אבל היא ארוכה כי בסופו של דבר היא לא תוביל אותו לעשייה.
יש עוד דרך שהיא ארוכה וקצרה והיא ההתבוננות בגדולת השם ולימוד תורתו שעל ידי ההתעמקות בגדולתו של הקב”ה מעוררים את האהבה שבתוכינו ואהבה זו מסייעת לנו להיות יציבים ושמחים בקיום המצוות. הדרך הזו היא ארוכה אמנם כי היא דורשת לימוד והתעמקות אבל היא קצרה כי על ידי הלימוד אגיע אל היעד בביטחה ואצליח לעורר את האהבה הקבועה בלבי בצורה הגלויה ביותר.
יהי רצון שנזכה למלא את יעודנו מתוך שמחה ונעשה את כל ההכנות הנכונות להתחיל את השנה ברגל ושתבוא על כל עם ישראל שנה של גאולה אמתית ושלימה ונכתב ונחתם כולנו לחיים טובים ולשנה טובה ומתוקה
תגובות