אפקט הפרפר והסקופ שעליתי עליו

1. “אפקט הפרפר” הוא ביטוי ידוע ומפורסם המבטא תיאוריה מעניינת, המוכחת גם מדעית, על פיה שינוי קטן בתנאי התחלה עשוי לגרום שינויים מרחיקי לכת בטווח זמן רחוק יותר.
למשל: על פי התזה המדעית הזו (שנקראת “תורת הכאוס”) משק כנפי פרפר עשוי ליצור שינויים קטנים באטמוספירה שבסופו של דבר יגרמו להופעת סופת טורנדו (או לחלופין ימנעו את הופעתה). הכנפיים המתנופפות מייצגות שינוי קטן בתנאי ההתחלה של המערכת, שגורם שרשרת מאורעות המובילים לתופעה בקנה מידה גדול. אם הפרפר לא היה מנפנף בכנפיו, ייתכן ומסלול המערכת היה שונה במידה ניכרת.

למעשה, הבחירה בכנפיו של פרפר כדי לתאר מעשה קטן המניע תהליכים גדולים נעשתה על ידי אדם בשם פיליפ מריליס, שלא היה אלא עסקן שארגן כנסים מדעים בטקסס. בשנת 1972 כשלא הצליח ליצור קשר עם אחד המרצים בכנס, אדוארד לורנץ שמו, כדי לברר איזו כותרת לתת להרצאה שלו, העוסקת בהשפעות על תהליכים מטאורולוגיים. מכיוון שהפרסום היה צריך לצאת לדפוס, המציא פיליפ מרילוס בעצמו כותרת להרצאה של לורנץ: “האם נפנוף כנפי פרפר בברזיל עשוי לגרום לטורנדו בטקסס?”. ובעצם בכך, כמו הגשים את הרעיון שמאחורי הכותרת. כי את אדוארד לורנץ לא כל כך זוכרים, אך את פיליפ מרילוס, שהמציא את הביטוי “אפקט הפרפר”, רק כי היה לחוץ לרשום משהו, יזכרו תמיד…

(ואגב כך אני מבין איך קורה שאני מגיע לדימונה ורואה מודעת ענק עם כותרת “החיים במשקפיים של הטבע” הרצאה מאת חיים ולדר. ואני, אין לי הרצאה כזו, ואין לי שום מושג איך אני מקשר את מה שרציתי לומר למה שהבטיחו לאופטומטריסטים בדימונה שאומר… הצורה שבה נולד הביטוי “אפקט הפרפר”,- שירבוט של אמרגן לחוץ, לפחות גורמת לי להבין מאיפה נולדה הכותרת..)

2. האמת שהאמירה המדעית הראשונה על התלות וההשפעה של תהליכים קטנים וכמעט בלתי נראים על כל היקום, נאמרה בשנת 1890 על ידי ז’אק אדמר מתמטיקאי צרפתי יהודי מפורסם.
ומדוע אני מטריח אתכם עם מספרים והיסטוריה של מאה ושלושים שנה אחורה?
כי האמת היא שהראשון בהיסטוריה שהעלה את הרעיון של “אפקט הפרפר” לא היה אחר מאשר מרן הגה”ק רבי ישראל סלנטר זצוק”ל שנפטר בשנת 1883, בזמן ש’זאק אדמר היה בן 18 (יש להניח שמרן הגרי”ס אמר את הדברים שנים רבות לפי פטירתו, אך גם אם היה זה ביום פטירתו, עדיין זה קרה הרבה לפני שז’אק אדמר פרסם את התיאוריה שלו).

וזו היתה האמירה של רבי ישראל סלנטר ולדעתי היא מוכרת לרבים מן הקוראים:
כשיהודי בראדין מדקדק בשמירת שבת הוא מונע מיהודי בפאריז מלהמיר את דתו. מייסד תנועת המוסר, רבי ישראל סלנטר זצוק”ל, בעדינותו אמר בצורה חיובית דברים שניתנים להמרה גם בצורה שלילית, שאם חלילה יהודי בראדין אינו מדקדק בשמירת שבת הרי שיהודי בפאריז עלול להמיר את דתו. והתביעה תהיה גם על היהודי מראדין באותה מידה שיקבל שכר אם היהודי בפאריז יישאר יהודי רק בגלל שההוא בראדין דקדק במצווות השבת.

3. וכאן תרשו לי לפרסם סוג של “סקופ” שעליתי עליו בעת כתיבת המאמר.
מאחר ורציתי לכתוב על “אפקט הפרפר” מטעמים שיובהרו בהמשך, ומכיוון שמוחי קישר באופן מיידי בין “אפקט הפרפר” לאמירתו הידועה של רבי ישראל סלנטר, התעוררה סקרנותי לברר מי היה לפני מי, ותכף ומיד עליתי על זה שרבי ישראל סלנטר נפטר בטרם תאוריית “אפקט הפרפר” עלתה לאוויר.
ועדיין, העובדה שמרן הגרי”ס זצוק”ל היה הראשון שהגה את הרעיון, אינה סותרת לכאורה את החידוש של איש המדע ז’אק אדמר שהגה את תיאורית “אפקט הפרפר”.
ברם, המילה “יהודי בפאריז” קצת החשידה אותי. מדוע רבי ישראל סלנטר המתגורר בקובנה ישתמש דווקא בעיר הבירה של צרפת, ולא בלונדון או בניו יורק? החשד התגבר לנוכח העובדה שמחולל “תיאוריית הכאוס” הוא גם יהודי וגם צרפתי.

4. ואז התחלתי לעיין בתולדותיו של רבי ישראל סלנטר וגיליתי כי בשנת -1880 עבר מרן הגרי”ס זצוק”ל לפאריז והמשיך להפיץ משם את תורתו ושיטת המוסר שלו במערב אירופה. מסתבר כי רבי ישראל סלנטר פעל בצרפת לתרגום התלמוד לאחת משפות אירופה. מטרתו הייתה להביא לידיעת העולם את אוצרות התלמוד.
וכאן נתקלתי בשורה הבאה: לצורך המשימה הוא נפגש עם אנשי רוח ואקדמיה…

אני מאמין שחוקרי היסטוריה יוכלו להמשיך הלאה, לתולדותיו של הנער היהודי זאק אדמר, על אביו שהיה איש רוח ואקדמיה בפאריז ושימש כמרצה שלו באוניברסיטה… ייתכן ויגיעו למפגש של רבי ישראל סלנטר, ולאמירה שלו על היהודי בראדין שמשפיע על היהודי בפאריז. אמנם, למרבה הצער, ניסיונו של רבי ישראל סלנטר לתרגום את התלמוד לא עלה יפה מאחר ולא מצא מקורות מימון, הוא חזר לקניקסברג ב-1882 ונפטר שנה אחר כך, אך עצם שהותו בפאריז, ממש כמו התאוריה שלו, התניעה מהלך שהקים עולם של תורה ועד היום יש ישיבה בפאריז על שמו בשם “נשמת ישראל”.
והסיפור הזה הוא עוד הוכחה ל”אפקט הפרפר”, גם ברמה הרוחנית (התעוררות יהודית בפאריז) ועל פי השערתי הבלתי מוכחת, גם ברמה הגשמית (הנחלת תאוריית “אפקט הפרפר” בעולם כולו.

5. וכעת, לאחר ההקדמה הארוכה הזו, שהיתה אמורה לתפוס שורה וחצי, אציג כאן את הנושא שעליו ביקשתי לכתוב.
לכל אחד מאיתנו יש מחשבות על “איך הדברים היו יכולים להיראות אם היה אחרת”.
אתה רואה בני אדם שמתחרטים על המקום הם למדו, על העיר בה הם מתגוררים, על עיסוקם, על בחירותיהם ובמקרים נדירים גם על השידוך שלהם.

“אם רק הייתי עושה כך וכך…”, “אם רק לא הייתי שומע בקולו”, “אם רק הייתי שומע בקולו”, “אם לא הייתי עובר ברחוב הזה”, “אם לא הייתי פוגש באדם הזה”, “אם לא נהייתי עונה לטלפון הזה”.
כל אחד מכיר אנשים שמתהלכים מלאי חרטה לא על משהו ספציפי שעשו (שזה די לגיטימי) אלא על כל מהלך חייהם (שזה לגיטימי רק אם אתה מתכונן לעשות עם זה משהו ולא להתבכיין על העבר ולהתייאש).

6. ובאמת, אם נחשב את שנותינו לאחור, נגלה את “אפקט הפרפר” בכל פינה ופינה בחיינו.
התעכבות קלה של שיחה בימי הנעורים גרמה לנו לפגוש חבר ששכנע אותנו ללכת לישיבה כזו או אחרת, המתנה אצל רופא, שהתארכה בשל עיכוב בהגעתו מביאה להתוודעות לאדם שמציע לנו עיסקה או רכישה שאנו שמחים עליה/מתחרטים עליה כל חיינו.
והכי הכי, דברים באמת גורליים כמו שידוכים ושינויים מהותיים בחיינו שהיו יכולים לכאורה להימנע/ להיעשות אם לא היינו מזדמנים למקום מסוים בשעה מסוימת ופוגשים אדם מסוים. הבעיה שרוב בני אדם צרי מבט, הם רואים רק את הנקודה שמפריעה להם וסבורים שאם היו משנים אותה הכל היה מסתדר להם.

והאמת שאם בני אדם היו יותר חכמים היו מבינים שאם לא היינו פוגשים את אותו אדם באותו מקום, היינו פוגשים אדם אחר במקום אחר, והדברים היו יכולים להיות פי מאה גרועים יותר.
לו יכולנו למחוק פרק אחד ואפילו זעיר, מסיפור חיינו, אולי היינו יכולים לשנות אותם לחלוטין, אבל בכלל לא בטוח שלטובה. כי הפרק האחר עלול להיות גרוע יותר. כי אולי נפגוש אדם אחר שיביא אותנו למקומות אחרים ולצרות גדולות פי כמה.

7. למען האמת, הגיע הזמן שנחליף את המילים “אפקט הפרפר” במילים הכל כך מוכרות לנו “השגחה עליונה”.
יהודים מאמינים בני מאמינים, אמורים לחיות את חייהם בידיעה גמורה שכל מה שקורה להם נכתב עבורם מלמעלה. וכל מעשה שנעשה יש לו משמעות ארוכה ועמוקה מיני ים.
בני אדם צריכים לקבל את סיפור חייהם, כגזירה מן השמים. אמנם התורה והמשנה וספרי ההלכה והמוסר נתנו לכל אדם צידה ערכית שמאפשרת לו לשלוט על מעשיו וממילא גם על תוצאותיהם.

8. הספר “מסילת ישירים” למשל נותן משנה סדורה של דרך חיים. של חובת האדם בעולמו, מידת הזהירות, מידת הזריזות, מידת הנקיות, מידת הפרישות, מידת הטהרה, מידת החסידות, מידת הענווה, יראת החטא, ומידת הקדושה. כל אלה, על פרטיהן ומפסידיהן, הם עזרים לחיים טובים וראויים, אך בסופו של דבר חייו של אדם הם מסכת של השגחה עליונה שאמנם יש לו בחירה אך אין לו שליטה.
ככל שבני האדם יאמינו בהשגחה העליונה, הם יהיו פחות מלאי כאב על גורלם. הם יבינו שכל מה שקורה להם הוא חלק מניהול עולמו האדיר של הבורא. הם לא יהיו מלאי חרטה על חייהם (להבדיל ממעשים שעליהם להתחרט) ויתיישרו לכלל השלמה עם כל הקורות אותם, ויישאו תמיד ברכה לבורא העולם על הרעה ועל הטובה.