1
1

שופטים וגנבים/ אות חיים – טורו של חיים ולדר

האמת היא שאני משתדל בחודשיים האחרונים להתרחק ככל האפשר מעיסוק בסוגיית הבג"ץ. התרגילים הנבזיים של בית המשפט העליון ושל אנשי הפרקליטות מעיקים כל כך, שמי שקרוב לנושא עלול להיפגע בבריאותו. אבל אז הגיע השופט מני מזוז והחליט לשחק משחק חדש שאת חוקיו כתב בעצמו...

בגצ הרכב 11 שופטים. צילום מתוך שידור הרשות השופטת (3)

1.
כשהיינו ילדים, נהגנו לשחק משחק שהיה פופולארי באותם ימים ונקרא “שוטרים וגנבים”.
במשך שנים שיחקנו את המשחק הזה ונהנינו מאד גם מלהיות “שוטרים” וגם מלהיות “גנבים”, עד שהגיע לבית הספר ילד בשם דני (שם בדוי) ושינה את כללי המשחק.
דני הגיע מאיזור סמוך לחיפה (ולא אציין מהיכן כדי לא לפגוע בתושבי הקריות…). וכשאני אומר “שינה את כללי המשחק”, אני לא מתכוון שהביא משחק במתכונת שונה, אלא שבכל משחק ומשחק הוא שינה את הכללים באופן מקרי, תמיד לטובתו.
2.
למשל: אם דני היה “גנב” וה”שוטר” תפס אותו, דני טען שהוא לא באמת נגע בו אלא “עבר לידו” וכשהיו כמה עדים שהילד כן תפס אותו, דני טען שעל פי הכללים צריך לתפוס ביד ימין ואילו הוא נתפס ביד שמאל. וכשתפסו אותו ביד שמאל, נזכר דני שעל פי כללי האקדמיה לשוטרים וגנבים יש לתפוס בשתי ידיים.
כשהפך דני ל”שוטר” השתנו הכללים לצד ההפוך. אם דני תפס “גנב” ביד שמאל, הוא אמר “השמאל שלי זה הימין של זה שנתפס ולכן התפיסה נחשבת”, וכשלא הצליח לתפוס הוא קבע ש”ברגע שנגעתי בעץ ששייקה נגע בו רגע לפני, זה כבר נחשב לתפיסה”.
וכשדני שוב היה “גנב” ומישהו “נגע בעץ”, דני הסביר ש”הנגיעה צריכה להיות ביד ימין ואילו עוזי נגע ביד שמאל…” הבנתם את העיקרון…
יום אחד, מישהו תפס את דני בשתי ידיים. לא עץ, לא יד שמאל. גם ימין גם שמאל ולפני כולם. דני הסביר שזה לא נקרא תפיסה וכשכולם שאלו אותו “למה דני?” הוא ענה בפשטות: “אתם רוצים מכות?”
מכיוון שלא רצינו מכות, בטח לא מדני שהיה נראה כמו אחד שיודע לתת מכות, וגם דאג מפעם לפעם להוכיח זאת, כמובן שהסכמנו מיד להשקפתו המתחדשת, ושוב לא הטרדנו אותו בשאלות נוקבות מדי שהתשובה עליהם היא פחות אקדמאית ויותר בכיוון של משקפיים שבורים.
למזלנו, דני סיים את דרכו בבית הספר שלנו לאחר חצי שנה, משום שהנהלת בית הספר סברה כי הגיע הזמן שגם ילדים מבתי ספר אחרים ייהנו מיכולת החקיקה והשיפוט האינטואיטיביים שלו.
והשבוע נזכרתי בדני, בגלל מישהו עם התנהגות דומה וגם עם שם דומה.
מני קוראים לו. מני מזוז.
3.
האמת היא שאני משתדל בחודשיים האחרונים להתרחק ככל האפשר מעיסוק בסוגיית הבג”ץ. התרגילים הנבזיים של בית המשפט העליון ושל אנשי הפרקליטות מעיקים כל כך, שמי שקרוב לנושא עלול להיפגע בבריאותו.
אני בטוח שאני לא היחיד. זו הסיבה שלא שמעתם ממני כלום על הדברים הנוראיים שהם מעוללים שם, שביניהם לבין חוק צדק ומשפט אין דבר וחצי דבר.
עברתי בשקט על הכפייה שנעשתה על יו”ר הכנסת לכנס את המליאה ולהקים את הוועדה המסדרת, עברתי בשקט על המעשה הבריוני של מינוי יו”ר לכנסת לפני שהתפטרותו של אידלשטיין נכנסה לפועל ותוך הפרת חוק בוטה. בגלל המצב הפוליטי הם פשוט המציאו חוקים השתוללו ועשו ככל העולה על רוחם, כמו 15 “דני מהקריות”.
אבל אז הגיע מני מזוז והחליט לשחק משחק חדש שאת חוקיו כתב בעצמו. משחק שמטיל אור על דרך ההתנהלות של חבריו השופטים.
שם המשחק: שופטים ו/או גנבים.
4.
מבלי שהתבקש (כלומר, אין לי ספק שהתבקש אבל לא באופן רשמי) ובלי שהיה בכלל בתורנות, החליט על דעת עצמו לפסול את פרקליט המדינה דן אלדד מלהמשיך בתפקיד.
ומה הבהילות?
פרקליט המדינה דן אלדד פעל פעולה שצריכה הייתה להיעשות מזמן: הוא הורה לברר תלונה על פעילות פלילית של היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, פעילות שיש לה ראיות רבות שחלקן התפרסמו וחלקן הודלפו ומשום מה איש לא עשה מה שהיו עושים לכל פוליטיקאי כבר מזמן: לשאול שאלות. דן אלדד אפילו לא פתח בחקירה. רק ביקש תשובות.
ברגע שמנדלבליט שמע שמישהו שואל שאלות, הוא מיהר להוציא מכתב חסר תקדים בחריפותו כנגד פרקליט המדינה תוך השמעת האשמות שווא כנגדו. לדן אלדד לא הייתה ברירה הוא פשוט סיפר לכולם מה גרם למנדלבליט לקפוץ מכיסאו, ובמקביל שלח בקשה למבקר המדינה לחקור את פרשיית מנדלבליט.
מכיוון שמבקר המדינה, למרות סמכויותיו המוגבלות אינו שייך לחונטה המשפטית, נזדעקה זו להגן על מנדלבליט ולצורך זה שלחו את מני, נער השליחויות שיודע היטב מדוע הגיע מלכתחילה לתפקידו.
מני, מבלי שהתבקש, (לפחות לא באופן פומבי שכן אין אנו יודעים על תוכן שיחותיו עם אהרון ברק) וגם מבלי שיהיה שופט תורן, הוציא פסק מהיר שמעיף את פרקליט המדינה מתפקידו בלי שום נימוק.
ואם לא די בזה, היועמ”ש אביחי מנדלבליט, כאילו בתיאום מראש, מיהר להודיע שהוא נוטל לעצמו את תפקיד פרקליט המדינה.
אני לא רוצה לעשות פראפרזה למשחק “שוטרים וגנבים” אז בואו פשוט נגיד בעדינות שמני מזוז איפשר לחתול לשמור על השמנת, וזה לא חיכה אפילו רגע ופשוט בלע אותה.
5.
שר המשפטים אוחנה, שהוא האחראי למינוי פרקליט המדינה עתר לבג”ץ, באמצעות עורך הדין שמחה רוטמן (תזכרו את השם, הוא אחד מהלוחמים היעילים ביותר בדיקטטורה הבג”צית שמשתלטת עלינו), כנגד החלטתו של מני מזוז.
לאחר ציטוט סעיף 23א לחוק המינויים המאפשר לשר המשפטים להאריך את המינוי הזמני, העתירה אינה בוררת במילים:
“אתמול, בין יתר ההחלטות השערורייתיות שיצאו תחת ידיו של ביהמ”ש בימים
האחרונים, החליט השופט מני מזוז, שביד המקרה כל העתירות נגד החלטותיי במשרד המשפטים הגיעו לידיו, להוציא צו המונע את הארכת מינויו של פרקליט המדינה בלי דיון, בלי נימוקים.
“מדובר בשופט היחיד המכהן בבית המשפט העליון שהתבטא באופן מפורש נגדי, באמירה פומבית בכנס חיפה למשפט ציבורי לפיה זה בעייתי ששר המשפטים לעומתי למערכת (ואולי הבעיה היא שהמערכת לעומתית לשר המשפטים)? טוב היה עושה השופט מזוז אם היה פוסל עצמו מלדון בסוגיה בה בעצם הכריע כבר מראש, בפומבי ובאופן ברור ומובהק ומנוגד לחוק האמור. טוב היה עושה השופט מזוז אם לא היה מתבטא בפומבי נגד שר המשפטים המכהן, ומשעשה זאת – היה פוסל עצמו מלדון בעתירות נגדו. ולו לשם מראית פני הצדק”.
6.
נראה לכם שמזוז פסל את עצמו? נו באמת.
מני מזוז דחה את העתירה לפסול את עצמו וההסבר ההזוי שלו, הזכיר לי את ה”חוקים” שהגה “דני מהקריות”, וגרם לי לשוב ולכתוב על הנושא.
מזוז כתב: “לטענת המבקש היה עלי להימנע מלדון בעתירה נוכח כהונתי בעבר כיועץ משפטי לממשלה, וכן לאור התבטאות שלי בכנס”.
כעת תקשיבו לתירוצים ההזויים של מני-דני: “הדברים לא התייחסו באופן ספציפי למבקש (השר אוחנה), או לפעולה או החלטה קונקרטית שלו, אלא באופן כללי לתופעה של ‘שר לעומתי’, כאשר הדוגמה שצוינה התייחסה דווקא לשר להגנת הסביבה. אין בדברים אלה כל הבעת עמדה אישית כלפי השר, או פעולה או החלטה קונקרטית שנקט, וממילא אין בכך כדי להקים עילת פסילה”.
תירוץ יפה מני, והוא היה אמור להשאיר אותך במשחק “שופטים וגנבים” ובתוך שופט…
רק שהפעם… תפסו אותך בשתי ידיים…
7.
כי מה לעשות, מני מזוז צולם באותו “כנס חיפה”, כשהוא מתייחס במישרין ל שר המשפטים הלעומתי ולא לשר לאיכות הסביבה.
הנה התמליל המדויק שמוכיח כי מזוז נשאל בפירוש על שר המשפטים וגם התייחס ספמיפית אליו.
שאלה מהקהל: “נושא של האמון של הציבור במערכת המשפט כאשר מערכת המשפט בתוכה אינה מאמינה לעצמה עד כדי כך שיש שר שאפילו זורק בליסטראות בה… איך אתם חושבים להגיב על מצב אבסורדי כזה…?
וכך עונה לו מזוז: מצב של שר משפטים לעומתי, או בכלל שר לעומתי. הוא מצב בעייתי. הוא מטריד, מציק…”
אחרי ששנים רבות, הוא וחבריו משנים את כללי המשחק “שופטים וגנבים”, הפעם מני נתפס ב”שתי ידיים” מפני שהכחיש משהו שהוקלט. התירוץ הקלוש שלו שהתכוון ל”שר לאיכות הסביבה” רק מחמיר את מצבו כי ההקלטה מוכיחה שהוא לא רק עבר על החוק אלא גם סילף את האמת כדי להימנע מלפסול את עצמו. או כמו שניסח זאת עורך הדין רוטמן בלשונו המשפטית: התבטאות זו מאירה את דבריו של כב’ השופט מזוז בהתייחס לאמירותיו באותו אירוע בחיפה, כעוסקות בענייני השר לאיכות הסביבה, כרחוקות מלתאר את המציאות כהווייתה, וזאת בלשון המעטה.
ומוסיף רוטמן: “הפער הבוטה בין תיאורו של כב’ השופט מזוז את דבריו בכנס חיפה לבין המציאות אינם רק בתחושתו הסובייקטיבית של המערער. כל אדם הצופה בדבריו של השופט מזוז מבין שהטענה כאילו לא התייחס בביטוי “שר לעומתי” למשיב 1 באופן ספציפי, אינה נכונה. עד כדי כך שדבריו של השופט מזוז תוארו על ידי העיתונאי גיא זוהר כ”פייק בבית המשפט העליון”.
8.
מזה 24 שנים הבג”ץ מתנהג כמו גוף בריוני דיקטטורי, רקבשהוא עושה זאת באמצעות פילפולי סרק והמצאת חוקים על צרכיו. אני רק ממתין ל”רוצים מכות?” של דני מהקריות. זה חייב להגיע במוקדם או במאוחר אחרי שייגמרו התירוצים.
למעשה מי שצפה בדין ההזוי של בג”ץ בנושא חלפת יושב ראש הכנסת יכול היה לראות את ההתתנהגות הבריונית והמאד לא משפטית.
אנחנו מתקרבים לרגע בו הבג”ץ יאמר משהו מופרך ושקרי ככל שיהיה בלי שאיש יעז לערער עליו. בגלל “המכות”.
השאלה המתבקשת היא מתי ינקטו נבחרי העם, בצעדים מתבקשים להציל את העם מהבריון שהשתלט על בית הספר…

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב