1
1

מבקר המדינה: הבעיות בתחבורה בישראל – בעיה לאומית

מבקר המדינה יוסף שפירא מפרסם את דו"ח המבקר בנושא התחבורה, ומהדו"ח עולה תמונה עגומה של היעדר תשתיות, קשיים בהפעלת התחבורה הציבורית ובעיות נוספות שמציבות את ישראל בפיגוע על מול המדינות המתפתחות, ומביאים להשפעות כלכליות כבדות על הציבור כולו.

המבקר בתנועה

מבקר המדינה מפרסם בשעה זו את דו”ח המבקר בכל הקשור לתחבורה בישראל, ומהדו”ח עולה כי המצב אינו טוב בלשון המעטה, כאשר המבקר מתריע כי יש לדבר השפעות כלכליות כבדות.

בפתח דברו כותב המבקר כי המציאות התחבורתית שעימה מתמודדים תושבי ישראל בשנת 2019 מדי יום ביומו היא קשה. עומסי התנועה בכל בוקר ובכל ערב הם כבדים. התמשכות הנסיעות לעבודה או לעיסוקים השונים והחזרה מהם נוגסת בזמנם היקר של התושבים, פוגעת בפריון העבודה, מביאה לאי-מיצוי הפוטנציאל של התוצר המקומי הגולמי ושל ההכנסות ממיסים ואף גורמת לזיהום אוויר ולמפגעי רעש.

המבקר קובע כי קיימת תופעה עגומה של עומסי תנועה כבדים בערים הגדולות – תל אביב, חיפה וירושלים – ובצירי התנועה הבין-עירוניים המובילים אליהן, ומנגד – שירותי התחבורה הציבורית אינם ברמה הנדרשת להתמודדות עם בעיה זו. “לעומסי התנועה במדינה יש משמעויות כלכליות כבדות שמוערכות בעשרות מיליארדי ש”ח בשנה”, כותב המבקר שמתריע כי בשל העומסים ומאחר שהם אף צפויים להחריף מאוד בעתיד, נדרש לנקוט אמצעים מיידיים ויעילים לפתרונם.

בדו”ח כותב המבקר כי צפיפות התנועה בכבישי ישראל היא הגבוהה במדינות ה-OECD, פי 3.5 מהממוצע במדינות אלו. “המשבר התחבורתי בכבישים והמענה החלקי שמספקת לו התחבורה הציבורית הביאו את משרד המבקר לערוך ביקורת מקיפה בנושא התחבורה הציבורית ולבחון את הנושא הן בהיבטים מערכתיים והן בהיבטים מטרופוליניים.

בכל הקשור לתחבורה הציבורית סבור המבקר כי שירותי התחבורה הציבורית לא מספקים וזאת למרות ההשקעות הרבות שמשקיעה המדינה בשנים האחרונות בענף  מהדו”ח עולה כי בשעות השיא היומיות – שעות הבוקר ושעות אחר הצהריים – ובייחוד בימי ראשון בבוקר ובימי חמישי בערב, הצפיפות בחלק גדול מאמצעי התחבורה הציבורית היא גבוהה, ולדברי חלק מהנוסעים בלתי נסבלת. רמת השירות הירודה מתבטאת גם בתדירות נמוכה של קווי אוטובוסים ורכבות; זמני נסיעה ארוכים הן באוטובוסים והן ברכבות, המוגדרות מהירות אך בפועל מתנהלות כרכבות פרבריות; היעדר שילוביות מספקת בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים; ונגישות נמוכה של תחנות לחלקים גדולים יחסית באוכלוסייה. מצב זה מונע משירות התחבורה הציבורית לשמש חלופה אמיתית לשימוש ברכב פרטי ומקבע את הצורך להשתמש ברכב הפרטי, למרות המפגעים הרבים ששימוש כזה יוצר.

השופט שפירא כותב גם על ליקויים בפעילות מערך האוטובוסים שלדבריו הם אמצעי התחבורה הציבורית המרכזי במדינת ישראל, והם עמוד התווך בתחום הסעת ההמונים. מהדו”ח עולה כי יש חסמים משמעותיים בפיתוח שירותי האוטובוסים: מחסור בתשתיות התומכות בתחבורה הציבורית וגם מחסור חמור בנהגים. בנוסף נמצאו כשלים בפיקוח ובבקרה של משרד התחבורה על מפעילי האוטובוסים, והדבר פוגע בשיפור השירות לנוסעי האוטובוסים.

בכל הקשור לרכבת, יש ליקויים לא מעטים. לדברי המבקר, התחזיות בדבר מספר הנוסעים ברכבת בשנים 2013 – 2017 לא צפו כראוי את הגידול שחל במספר הנוסעים בפועל, והדבר הקשה על הרכבת להתארגן לאספקת שירות נאות לנוסעים. התחזיות החסרות, תכנון ותפקוד לקויים וקשיים בין-משרדיים הביאו למחסור בקטרים, בקרונות ובציוד אחר – וכל אלה גרמו לפגיעה בטיב השירות, ובפרט לצפיפות גבוהה בקרונות, לאיחורי רכבות בעיקר בשעות השיא, ולביטולי נסיעות של רכבות. גורמים אלה גם אינם מאפשרים להגדיל את תדירות הרכבות במידה מספקת.

המבקר גם כובל על התפתחות שמתנהלת בעצלתיים בכל הקשור לפיתוח התשתיות.  כך למשל פרויקט החשמול, פיתוח הקו המהיר לירושלים ופרויקט הוספת מסילה רביעית ב”מסדרון איילון” במטרופולין ת”א. פרויקט הוספת המסילה הרביעית אינו מתקדם במשך שנים ארוכות, למרות חשיבותה הרבה של המסילה להגדלת הקיבולת של ציר זה והגדרתה כפרויקט תשתית לאומי. לפי הצפי כיום תושלם הקמתה של המסילה בעוד שבע שנים לפחות, בעוד שכבר כיום ניתן להעריך כי בנוסף למסילה הרביעית קיים צורך אף במסילות נוספות עליה. המבקר מסיק כי הרכבת עדיין אינה ערוכה דייה לתת מענה לביקושים הגדלים, ונראה שיהיה קושי להביא לשיפור משמעותי של רמת שירותי הרכבת בשנים הקרובות, ונוסעיה צפויים להמשיך לחוות צפיפות גדולה בקווים רבים בשעות השיא.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב