1
1

ביקורת קשה ונוקבת על הרכבת הקלה בירושלים

כחלק מדו"ח המבקר על מצב התחבורה בישראל, פרק שלם הוקדש לרכבת הקלה בירושלים ובו ביקורת קשה על התדירות, הזמנים, הצפיפות ברכבת, וגם על כך שנתוני אמת לא מועברים בזמן אמת למשרד התחבורה.

לא קלה דרכנו

כחלק מדו”ח המבקר על מצב התחבורה בישראל, פרק שלם הוקדש לרכבת הקלה בירושלים. מהביקורת עולה כי זמן הנסיעה הממוצע בפועל של הרכבת הקלה ארוך מכפי שנקבע בהסכם הזיכיון.

מבדיקת המבקר עולה כי זמן הנסיעה הממוצע בימי חול שגרתיים בשנת 2017, מתחנת המוצא בפסגת זאב לתחנה הסופית בהר הרצל, היה 46 דקות. הנסיעה בכיוון ההפוך נמשכה 47 דקות, וזמן הסבב  הממוצע היה 93 דקות . זאת לעומת היעד שנקבע בהסכם הזיכיון: 39 דקות מקצה לקצה לכל כיוון, וזמן סבב של 78 דקות. הפער בין זמן הסבב המתוכנן לבין הזמן בפועל היה 15 דקות (כ-19.2% יותר מהמתוכנן).

יחידת המהנדס שבדקה את הסיבות להתארכות זמן הנסיעה בפועל המליצה מספר המלצות ובהם: ביצוע אופטימיזציה של מערכת ההעדפה ברמזורים בכל הצמתים; ייצוב תדירות הנסיעה כדי לקצר את ההמתנה בתחנות; ביצוע שינויים בחוזה עם הזכיין ולפיו יינתנו מענקים או קנסות בהתאם לכמה פרמטרים, ובהם: מהירות נסיעה מסחרית; תדירות הנסיעות בתחנות מרכזיות או חשובות. אולם ההמלצות לא יושמו במלואן, ואומנם במועד סיום הביקורת באפריל 2018 (להלן – מועד סיום הביקורת) זמן הסבב התקצר בכ-5.6 דקות מזמן הנסיעה שצוין לעיל, אך הוא עדיין ארוך ברבע שעה מהזמן הסבב שנקבע בהסכם הזיכיון.

כמו כן עולה כי בהסכם הזיכיון התחייב הזכיין כי תדירות ההגעה של הרכבות תהיה אחת ל-4.5 דקות בשעות השיא  בבוקר ואחת ל-5 דקות בשעות השיא בערב, אולם לאחר מועד ההפעלה הסכימו ביניהם המדינה והזכיין להוריד את תדירות ההגעה של הרכבות מאחר שהביקושים בפועל לא תאמו לתחזיות שעליהן התבסס הסכם הזיכיון ובשל היעדר אופטימיזציה של מערכת ההעדפה ברמזורים. תחילה רכבת מדי 6 דקות; מספטמבר 2012 ועד יולי 2015 רכבת מדי 5.5 דקות; והחל מיולי 2015 רכבת מדי 6 דקות בשעות השיא . זאת אף שחל גידול של 23.5% במספר הנוסעים בתקופה 2019-2016 לעומת שנת 2015. הפחתת מספר הנסיעות היומיות לעומת המספר שנקבע בחוזה גורמת להורדת תדירות הנסיעות ובכך פוגעת באיכות השירות, וזאת בייחוד בשעות שבהן יש ביקוש רב לרכבות.

בנושא הצפיפות ברכבת מתברר שיש ביקורת חריפה. לדעת המבקר התארכות זמן הנסיעה של הרכבת הקלה והפחתת התדירות כאמור לעיל גורמות בהכרח לעלייה בצפיפות בתוך הקרון, בעיקר בשעות השיא. מסקר שביעות רצון שהכינה המינהלה בשנת 2015 עולה שכ-39% מהנוסעים הביעו שביעות נמוכה עד נמוכה מאוד מהצפיפות ברכבת. מאז בוצע הסקר חל גידול ניכר במספר הנוסעים, ובעקבות כך גדלה הצפיפות יחסית למצב ששרר במועד ביצוע הסקר. בדיקה של יחידת המהנדס במרס 2017 העלתה כי בשעות המוגדרות כשעות שיא הצפיפות ברכבות גבוהה. אולם, במסגרת הפיקוח והבקרה של יחידת המהנדס על הרכבת הקלה לא מתקיימת בדיקה סדורה ותקופתית של רמת הצפיפות בקרונות הרכבת, ובדוח מדדי השירות שמכינה יחידת המהנדס המוגש למינהלה אחת לחודש לא נכללים נתונים על הצפיפות שנמדדה.

68.1% מהנוסעים שענו על השאלון בהליך שיתוף הציבור שקיים משרד מבקר המדינה ציינו כי “אינם מרוצים” או “כלל אינם מרוצים” ממספר המקומות הפנויים ברכבת הקלה.

נתון קשה שעולה מדו”ח המבקר הוא שהזכיין אינו מוסר נתוני זמן אמת למשרד התחבורה. הדבר בא לידי ביטוי בכך שמשרד התחבורה מאפשר למפתחי יישומים ויישומונים (אפליקציות) קבלת מידע בזמן אמת על אוטובוסים ורכבות. הנגישות למידע זה בזמן אמת מאפשרת למפתחים לפתח יישומונים המיועדים לציבור הרחב שיותקנו בטלפון הנייד, ובכך יעודדו נוסעים המשתמשים בכלי רכב פרטיים להשתמש בתחבורה הציבורית. במועד סיום הביקורת, יותר משלוש שנים לאחר פניית משרד התחבורה לזכיין בבקשה למסור לו נתוני זמן אמת, טרם יושמה דרישה זו והמדינה טרם הגיעה להסכמה עם הזכיין בנושא זה, ויש בכך משום פגיעה ברמת השירות לנוסע.

המלצותיו העיקריות של המבקר מובאות בסוף פרק זה של הדו”ח בו כותב השופט שפירא כי על משרד התחבורה, משרד האוצר, המינהלה וצוות האב לפעול בהקדם, בשיתוף הזכיין, למציאת פתרונות שיאפשרו להגביר את תדירות השירות כפי שנקבע במכרז, ובכך להתמודד עם סוגיית הצפיפות ברכבת הקלה ולשיפור השירות לנוסעים.

נוכח חשיבותו של נושא הבטיחות לשלומם של הנוסעים והנהגים ויתר המשתמשים, על משרד התחבורה והמינהלה לפעול לכך שיחידת המהנדס תכלול במסגרת הבקרה והבדיקות של תפעול הרכבת הקלה גם נושאים הנוגעים לעבודת נהגי הרכבת הקלה שיש להם השפעה על הבטיחות, וכן עליהם לשקול להורות ליחידת המהנדס להיערך לביצוע בדיקה אפקטיבית של שעות העבודה והמנוחה של הנהגים בתדירות גבוהה יותר, ולא בתדירות שהייתה נהוגה עד כה שהיא אחת לשנה וחצי.

על משרד התחבורה, משרד האוצר, המינהלה וצוות האב לפעול בשיתוף לתיעוד הפקת הלקחים בנושא דרך ההתקשרות עם הזכיין בכל הנוגע לתפעול הרכבת הקלה ולשיפור השירות, וכן בנוגע לתחומי התכנון, ההנדסה, הניהול והביצוע. הפקת הלקחים בין כל הגורמים הנוגעים בדבר יביא למיצוי הבנת הכשלים שהתגלו בפרויקט ולהקטנת הסיכוי להישנותם בעתיד. כמו כן, להליך מסוג זה שבמסגרתו יש להכין מסמך מרכז של הפקת לקחים וקווים מנחים לעתיד – יש כדי לתרום לשיפור פעילותה של המדינה לעניין גיבוש אסטרטגיית המכרזים וההתקשרויות להקמה ולביצוע של הקווים העתידיים של הרכבת הקלה בירושלים וכן לביצוע פרויקטים תשתיתיים אחרים.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב