1

שבת ירושלים. יום ירושלים. תורת סיני היא תורת הגאולה / מאיר משה ואקנין

פרשת בהר בחקתי .שבת ירושלים. יום ירושלים. תורת סיני היא תורת הגאולה. תורה מן השמים לקרקע החקלאית של מציאות חברתית עליונה במדינה ישראלית בדרגת שנת שמיטה ויובל

777-309x177
פרשת בהר בחוקתי:

“וידבר ד’ אל משה בהר סיני לאמור .דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לד’. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמיך ואספתה כל תבואתה. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לד שדך לא תזרע וכרמיך לא תבצור”. 

 אנו בשבת זו שבת ירושלים נכנסים ביום ב ליום ירושלים. ירושלים אשר הינה ריכוז הקדושה אשר הוא ‘העניין

הא-לוהי’ של ישראל המיצג בחייו הציבוריים את האלהות בתוך כל רבדי החברה הכלכלה והפוליטיקה. הרב קוק מציג בירושלים את החזרה של איחוד הגבורה והקדושה בישראל ששני הממדים האלו נפרדו בגלות והתאחדו בירושלים. הקדושה הירושלמית מובילה את כל ארץ ישראל למדרגותיה בקדושה. כאמור במשנה  עשר קדושות שהראשונה שבהם המקדש. המהר”ל בספר דרך חיים על מסכת אבות מסביר לנו שבעשרה מאמרות נברא העולם, כי יש קדושה בעולם הגשמי המורכב  דווקא שברא האל , לכן בעשרה מאמרות המסמלים מספר שלם. ירושלים עיר המקדש ועיר המלוכה ועיר התורה זהו אחדות  שהמדינה העברית צריכה להגיע אליה וללמדה לעולם. אין ניתוק בן קדושה מדיניות וחברה אין הפרדת רשויות. ואת זה מלמדת. מצות השמיטה אשר נובעת מקדושה הציבורית של ארץ ישראל כשהיא בריבונית ישראלית.

פרשה מרכזית ויסודית זאת המפרטת את דין השמיטה שבה המדינה הישראלית העם והארץ, נמצאים במצב האידאלי של שחרור מכל כבלי העולם החומרי ומשוחררים מכל תלות כלכלית חברתית ואנושית. השנה זו כל אזרח משוחרר מהעבדות להישגיות אישית כלכלית ולכן המדינה נמצאת בעצם ביום השביעי היום המיוחד של עולם הבא.  עולם מתוקן של חיים ערכיים במישור הכלכלי חברתי לאומי ולכן אין עבודת אדמה אלא כל אזרח יכול ליהנות מהיבול החקלאי מבלי בעלות על יבול זה כי השחרור מכבלי התחרות הכלכלית לשנה מלמד את המדינה ואת האזרח שחייבים להגיע למדרגת הגן עדן שהוא העלאת כל הטבע והפעילות האנושית לקדושה שהיא איחוד כל המידות של חסד דין רחמים ובסדר הזה אשר ראשי תיבות ח.ד.ר. הרב אשכנזי.

אלא שאנו מחויבים להבין את מטרת מצווה זו ומה קישורה לכל התורה בכלל.

 

רש”י: ‘”בהר סיני“: מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו בסיני אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני. כך שנויה בתורת כהנים.’ רש”י, כאן, כהרגלו בקודש מתמצאת בשאלתו ובתשובתו לפי המדרש את מהות נתינת התורה בסיני והמטרה הבלעדית של התורה. רש”י שואל למה דווקא במצווה זו נאמר הביטוי ‘וידבר ד’ בהר סיני’ הרי הקדמה זו לא נאמרת לגבי מצוות אחרות. בעצם שאלת רש”י הינה מהו הקשר בין הר סיני ומצות השמיטה בארץ ישראל? וגם תשובת רש”י חשובה שכמו בשמיטה נאמרו כל הכללים והפרטים של מצווה זו בסיני אז כך לכל התורה.  למה עיקרון זה של כללים ופרטים נלמד דווקא ממצות שמיטה? רש”י כאן מסמן עיקרון יסודי כלפי כל התורה.

 

הרב יהודה ליאון אשכנזי שיעור בצרפתית שנת 95:

למה רש”י מלמד אותנו כלל זה שהכללים והפרטים של כל התורה נתנו בסיני ועוד בקשר לשמיטה דווקא? צריכים לקרוא את הפסוק כך: ‘וידבר ד’ אל משה בהר סיני לאמור’ – מה לאמור? ‘דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ’. זהו המסר העיקרי של מה שמכונה ‘תורת סיני’. ישנם כמה תארים לתורה. תורה מן השמים, תורת מואב ועוד… אבל התואר של תורה מסיני הינו הביטוי המבטא את רצון הבורא שהוא הגאולה. זה מה שד’ אמר לישראל דרך נתינת התורה בסיני. התורה מסיני מבטאת את הגאולה דרך הכניסה לארץ ישראל. זוהי המטרה הבלעדית של התורה. אין מטרה אחרת. על זה כל התורה מדברת וגם הנביאים כולם. לכן זהו הקישור בין הלימוד שכל הכללים והפרטים של כל המצוות נאמרו בסיני ולומדים זאת דווקא ממצות השמיטה.

 

נקודה נוספת שכאן רש”י מלמד אותנו שכל הכללים והפרטים של התורה בכלל קשורים למצוות השמיטה ואז קשורים לארץ ישראל. בעצם כל התורה מטרתה הינה ארץ ישראל ולא שום דבר אחר. וכאן אנו מבינים את החשיבות שהתורה נותנת לנושא הגאולה. האדם נתון בגלות בעצם יצירתו מאותו זמן שהוא נולד הוא כבר מרוחק מהבורא. אי לכך מטרת התורה זה להחזיר את כל האנושות וההוויה מהגלות, מהריחוק שהיא נמצאת מהבורא. וזה מתבצע על ידי עם ישראל השב לארצו שנותן דוגמא לאנושות שהנה אפשר לצאת מהגלות ולהיות באמת אותו אדם קרוב לבורא .’

הרב מלמד אותנו שבעצם כל התורה וכל המצוות, גם המצוות שלא קשורות לארץ, מחוברים לארץ ישראל. כל המצוות ניתנו למטרת החזרת העולם לקישור עם הבורא, וזה נעשה אך ורק דרך כינון מדינה ישראלית בארץ. אז, איזו אחריות יש לנו כלפי כל העולם! כי כל עוד אנו הופכים את תורת סיני תורת הגאולה לתורה כיתתית לתורה של בית כנסת בגלות,  שאין לה שום קשר יישומי בקרקע של הקמת עם שמיישם את תורתו בכלליות החברה, אז אנו מעכבים את השכינה, מעכבים את היישום התורני. ויישום זה הינו אבן היסוד של כל תורתנו ומטרת עם ישראל בהיותו ממלכת כהנים וגוי קדוש. ממלכה וגוי ולא קתדרה או דת תאורטית אשר סגורה בפלפול בתוך בית כנסת ולא מיושמת בקרקע הארץ בבניית מדינה שמטרתה להוציא את האנושות מכל הגליות.

 

רבי חיים בן עטאר הקדוש:

..ואולי כי לצד שהזכיר מתנת הארץ דכתיב אשר אני נותן ,דקדק לומר בהר סיני, לומר כי מחמת הר סיני פירוש מה שקיבלו בו היא שנגמרה המתנה ,שעל מנת תורה נתן ד’ את הארץ

דברי קודשו של הרב יסודיים. מטרת נתינת התורה מסיני הינה יישומה בארץ. הרב מזכיר את ‘מתנת הארץ’. כתוב ‘כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן.

 

הרב אשכנזי‘הארץ היא נתונה לישראל. זוהי מתנה החלטית וברורה .מתנה ההופכת את הארץ לירושה לעם בכדי לחיות בה. וזו לא הארץ ‘המובטחת’ ההופכת אותה ליעד משיחי ערטילאי רחוק מבלי יישום כל שהוא. מובטחת ההופכת את הארץ למושא של אמונה תאורטית השייכת למשיחות לא ישראלית של המתנה לאין קץ של אמונה תאורטית לא יישומית.’

נקודה זו חשובה והיא מענה לאמונה לא ישראלית תורנית של חלק מעמינו היושב עוד בארצות ניכר ומצפה לארץ ישראל למרות שאנו כבר כאן ובתוך תהליך משיח בן דוד.   לנו תושבי הארץ מחויבים אנו לבטא בחיינו החברתיים   הכלכליים והפוליטיים את קדושת הארץ לחיות בדרגה של ארץ ישראל של ארץ ד בכל המישורים.

לכן בפרשה זו הזוהר, המדרש, וענקי הפרשנים מעלים את מצות השמיטה מעבר לממד החברתי של  מנוחה מהתחרות הכלכלית לדרגה של גאולה לאומית כללית  של גאולת הארץ, לאחר האלף השישי  ,והעם אשר היא החזרת הנוכחות האלוהית  בגלוי בקיבוץ הגלויות מתוך דרגתה של ארץ ישראל.

פרשת קדושים. ‘וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל ‘... רבי חיים בן עטאר הקדוש:’ וכי תבואו אל הארץ שלא תהיה הכוונה לתיאבון המורגשות אלא תהיה כוונת הביאה אל הארץ לחיבוב ולחשק הארץ הקדושה אשר בחר ד בה הר ד שמה ; ואמר כי אין כוונת דיבור זה להחליט המניעה מהשתדל בישוב הארץ אלא ונטעתם. שמה שהתנה במאמר אל הארץ הוא מבחינת תכלית המחשבה שתהיה למעלת הארץ במושכלות לא להנאת הגוף… כי אוירה של ארץ ישראל מחכים ומטהר הנפש ונקרא בן תורה עץ מאכל כי ממנו מזון לנפש.’ 

זוהי דרגתה של  ארצנו  ורק מתוך דרגה זו נובעת מצוות השמיטה אשר מעלה לשנה את הרמה החברתית כלכלית מוסרית שבה דווקא עם הפעילות הכלכלית צריכה להתנהל חברה בארץ ישראל

מרן הרב קוק: ‘בשנת השמיטה מתגלה צביונה של האומה בכליל הודה במקור רוחה הא-לוהי. והארה זו הבאה  לשבע שנים מושכת אחריה עליות אידאליות א-לוהיות…החפץ הפנימי הטבעי של תשוקת הטוב והצדק ..המתגלה בה מתשוקתה אל הסדר האלוהי שיחול במלא כל היקום ולא רק בקרבה פנימה...’ אוצרות הראיה ב.521.

 

הכלי יקר: ‘מה ענין  שמיטה אצל הר סיני כשעלה. משה אל הר סיני אחר שבעה שבועות שספרו ישראל מט יום מן  םסח עד עצרת נתקדש אז אותו הר …ועל ידי קול השופר של מתן תורה ,באותו זמן הגיד, הקב”ה למשה ענין השמיטה והיובל לומר שבמספר שבעה ובמספר ארבעים ותשע אני נותן קדושה זו  לכל ארץ ישראל, שיש לה דמיון ויחוס עם הר סיני מצד היותה אוירא דמחכים  ואין תורה כתורת ארץ ישראל  והר סיני  ועל כן ראוי ליתן גם לארץ ההיא קדושת הר סיני אחר מספר מט וכן מספר שבע כדי לעשות זיכרון למעמד הר סיני בקריאת דרור והעברת שופר .’

 

והנה גם הכלי יקר מלמד אותנו ‘שאין תורה כתורת ארץ ישראל’ וזו מטרת תורת סיני להיות תורה של עם החיי הלכתית בכל רבדי החברה. לכן קבלו תורה אחרי 50 יום כמו היובל לאחר 4 שמיטות.

לכן הדיבר הראשון הינו “אני ד’ א-לוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. לכן הפרשנים מגלים בפרשה זו את סודות  מהות  התורה העם והגאולה ומטרת קבלת התורה מסיני שהיא דרך קדושת הארץ תורת סיני מתגלה ולא הפוך!

 

רבי חיים בן עטאר הקדוש – פרק כ”ה פסוק כ”ה : ‘כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו ובא הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו .ואיש כי לא יהיה לו גואל והשיגה ידו ומצא כדי גאולתו. וחישב את שני ממכרו …ושב לאחוזתו. התורה מדברת כאן על מי שירד מנכסיו ומכר את שדהו ישנה חובה לישראלי אחר לגאול את השדה לקנות חזרה את השדה עבור האיש שמכר. נשים לב שהתורה בפרשה זו מדברת על קנית שדה בארץ בתור גאולה.

פרשה זו תרמוז ענין גדול והערה ליושבי תבל. כי ימוך על דרך אמרו (קהלת) ‘בעצלתיים ימך המקרה’ .ואמרו ז”ל(מגילה יא.) עשיתם לאותו שנאמר ‘המקרה במים עליותיו (תהילים) מך (עני). כי כשהתחתונים מטין מדרך הטוב מסתלקים ההשפעות ומתמסכן עמוד הקדושה. כי העיקר תלוי בתחתונים.

ואמר ומכר מאחוזתו ירצה על המשכן העדות אשר הוא אחוזתו יתברך… ובעונותינו נמכר הבית ביד האומות… והודיע הכתוב שגאולתו היא ביד הצדיק אשר יהיה קרוב לד’… הוא יגאל את ממכר אחיו, כי האדון ברוך הוא יקרא לצדיקים אח. והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם הטוב לכם כי תשבו חוץ, גולים מעל שולחן אביכם, ומה יערב לכם החיים בעולם, זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים על שולחן אביכם, הוא א-לוהי עולם… וימאס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק הרוחני… עד אשר יטיבו מעשיהם ובזה יגאל ד’ ממכרו, ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ (מנהיגי ישראל הרבנים) גדולי ישראל, ומהם יבקש ד’, עלבון הבית העלוב (שארץ ישראל חרבה) .

ואיש כי לא יהיה לו גואל’:… ד’ איש מלחמה כשלא יהיה לו גואל. כי אין איש שם על לב, אין מנהל ואין מחזיק ביד האומה ישראלית להשיבה אל אביו (הרבה רבנים לא עזרו להרצל ליישם את הרעיון הציוני) אל תאמר כי חס ושלום אבדה תקווה. אלא והשיגה ידו ומצא כדי גאולתו. אמרו ז”ל (דברים רבה) כי היסורין והגלות (האיחור של עמינו בגלות) הם תיקון האומה להכשירה… שהיא מידת הגבורה (הצרות, שואה..) החובטת באומה בגלות המר ובאמצעות זה ישיג למצוא כדי גאולת הבית (כינון המדינה).

 והוא אומרו (סנהדרין צח) שיהיו חבלי משיח. וזה ‘ושב לאחוזתו’ חוזר אל הקב”ה גם על ישראל …’ושב ד’ את שבותך‘ ואמרו ז”ל ישיב לא נאמר אלא ושב …‘ואים לא מצאה ידו’. ואם יראה האדון כי אין כוח בעם לסבול חבלים (ייסורי האיחור בגלות) ורבו חובותיהם למעלה ראש ואפס, בהם כוח הסבל ‘והיה ממכרו עד שנת היובל‘ שהוא זמן המוגבל לגאולה בעתה, ואז ויצא ביובל ושב לאחוזתו, כי קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים חס ושלום.’

דברים עליונים ונבואיים אלו של אור החיים הקדוש מתארים במדויק את החוסר רצון של  חלק מהנהגת העם הרבנית לדרבן את העם לחזור לארצו במשך 2000 שנות גלות. ומונעים בכך את השיבה של השכינה עצמה למקומה. ואז, כל היסורין שבגלויות השונות מתבצעים כי ידעו המקובלים שישראל יבחר בגאולה ‘בעיתה’ (בתאריך הסופי שלה). ולכן ‘עתידין גדולי ישראל לתת את הדין על שלא בקשו את הבית העלוב. האם זו לא ההיסטוריה שלנו? האם זו לא עובדה שחלק מהעולם התורני גם של אגודת ישראל באירופה התנגדו לציונות  ולא הבינו מה זו משיחיות. כדאי מאוד לקרוא את דברי הרב במקום. הסוגריים הם דברי עצמי.

 

רבי יעקב אבוחצרא – פיתוחי חותם:

‘..עוד יש לרמוז (על שש שנים תזרע שדיך) פסוקים אלה בששת אלפי שנה דבריאת העולם דזה גמר ותכלית הבירור דבששת אלפים הוי בירור, ואלף השביעי כולו קודש לד’. ואפשר דששת ימים הנאמר בבראשית בבריאת העולם רומזת גם כן לשית אלפי שנין דהוי עלמא דיומו של הקב”ה אלף שנה וששת ימי בראשית הם כנגד ששת אלפים ואחר גמר ששת אלפים אז, נאמר ויכולו השמים והארץ… דגמר הששת אלפים נגמרו הבירורים. ואז נאמר בלע המוות לנצח… וקראתם דרור בארץ, ארץ זו היא אמא, הנקראת ארץ החיים ששם החיים האמתיים …’ ראו את כל פירושו הקדוש בספרו על בהר.

 

כל המקובלים פרשו פרשה זו בקשר לגאולה שאנו חיים אותה עכשיו. ובאמת המדינה קמה לקראת סוף האלף השישי ובוודאי היא הקדמה לשבת לד’ של האלף השביעי.

וכדאי לקרוא את סיפרו של הרב דדוןאתחלא דגאולה, המביא טקסטים חשובים משל גדולי חכמי צפון אפריקה שהבינו את פרשת בהר ואת דברי המקובלים והפרשנים, שה’ באייר היה הגאולה. זהו הקישור בין הר סיני למצות השמיטה.

אני ד’ א-לוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לא-לוהים .’

רש”י: “‘להיות לכם לא-לוהים‘ שכל הדר בארץ ישראל אני לו לא-לוהים וכל היוצא ממנה כעובד עבודת אלילים.'(תורת כהנים)

 

הרב אשכנזי:’ העמים הנוצריים מבינים שהקדושה עוברת  דרך היהודי לכן הם מאללים יהודי.. והחג המרכזי שלהם הוא פסקא  PAQUESכי הם מבינים שרק דרך ישראל  גאולת העולם תהיה  שהיא אחדות המידות .בן אמוזג אומר שכל עם יש לו ערך חשוב אבל ישראל הוא המחרוזת דל כל החרוזים.  פרופסור נהר  היה אומר מתפללים כל יום ולירושלים עירך ברחמים תשוב .הבקשה  הראשונה הייתה שאתה האל תשוב ברחמים לירושלים  ואנו היהודים נשאר בגלות. הבקשה השנייה לירושלים עירך אתה השני לא אני תחזור עד הבקשה האחרונה שהיא מדברת אלי לירושלים עירך ברחמים תשוב זה אני בגוף ראשון וכל אחד ואחד. ‘ 

אכן זה תלוי בנו לבנות כאן ממלכת כהנים וגוי קדוש שירושלים עיר המקדש במרכז וברוך ד אנו רואים זאת היום בדורנו .זכינו. ונלך מחיל לחיל

 

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן