‘והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד א-להיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה. ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארציך אשר ד א-להיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ד א-לוהיך ..ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לד א-להיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ד לאבותינו לתת לנו.. וירעו אותנו המצרים.. ויוציאנו ד ממצרים.. ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש.. ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה . ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ד א-לוהיך..’
התורה מתארת כאן בפרטי פרטים את אופן עשיית מצוות הביכורים באריכות שלא מאופיינת בתיאור מצוות בתורה. הרבה מצוות בתורה נאמרים בקצרה רבה וגם ברמז כגון ניסוך המים על המזבח בחג הסוכות שלפי דעות בגמרא זו מצווה מן התורה. אין בתורה פרטים על מצווה זו. וכשאנו מגיעים למצוות התלויות בארץ ,כדברי הרב צבי יהודה קוק זצ”ל שהמצוות תלויות בארץ כנאמר ולא הארץ תלויה במצוות, אנו עדים לפירוט הרבה יותר רחב של המצווה אופן עשייתה ומהותה. אנו רואים שהתורה מפרטת את מצוות הבאת הביכורים שיש בה נדבך מאוד יסודי והוא טקסט ארוך שאומר מביא הביכורים לכהן. טקסט זה הינו נדיר במצוות ויש בו בעיקר סקירה היסטורית של הסודות עם ישראל מיעקב אבינו עד לגלות מצרים והיציאה ממנו עד למימוש ההבטחה הא-לוהית של נתינת ארץ ישראל וייחודה עד להקמת מדינת ישראל של אז והתודה בהבאת התוצר החקלאי הראשון. התורה מבקשת בתוך מצות הביכורים אמירה פומבית מהישראלי יוצאת דופן בתורה של הודאה לד והכרה בהשגחה ההיסטורית של הא-ל ביצירת הזהות העליונה והייחודית ותמצית האנושות הישראלית ופועלה הנחוץ במסגרת מדינית ארצית כלכלית וחברתית.
ישראל בתוך עם הנבחר, וזה מושג עמוק המתאר חובת העם בעל העניין הא-לוהי (כדברי רבי יהודה הלוי בספרו הכוזרי או בעל קדושה נבדלת כדברי המהר”ל מפראג ) להיות הכהן של האנושות להחדיר את המוסריות הא-לוהית התורנית בעולם. העולם מכיר במוסכמה חברתית אנושית פרי שכל האנושי המורכבת לרוב בשמירת האינטרס האישי במדינה. אלא שישראל זהו הנבחר שבו המחייב מאוד, מביא את המוסר הא-לוהי שהוא מעל השכל האנושי לעולם. זהו סדר עולמי חדש בעל השלכות של התנהגות חברתית ופוליטית של הכנסת קדושה בכל המערכות. קדושה זהו החיבור הרוחניות והגשמיות וישראל מהות נשמתו הינה הכנסת האין סוף הא-לוהי במוגבל החומרי עולמי עד כדי (כדברי מרן הרב קוק ). גילוי הקדושה הטבעית בעולם החומרי שהיא יותר גדולה ‘מהקדושה הרוחנית’. לכן הבאת הפרי הראשון על ידי החקלאי הישראלי מלווה בעצם ‘בהצהרה מדינית’ ולא ‘דתית’ בכלל!. ישראל בא לעולם להיות עם לאום מדינה אשר תהווה דוגמת עולם הבא כבר בעולם הזה. מדינה בדרגת ‘ביכורים’ שראשית ומהות תוצרתה הכלכלית חברתית פוליטית ומדינית הינה לקיים את הצו הא-לוהי להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש ולהעלות את כל האנושות על כל היצירה שלה לדרגת עבודת ד. לעבוד את הבורא כל עם בסגנונו שזה להכניס לעולם המעשי את המוסריות הא-לוהית תורנית ולא מוסכמות אנושיות המחלפות לפי אופנת השעה. שינויים אלו מובילים להרס ולקללה הבאה בעיקר מהאדם עצמו. ישראל עם ‘ הראשית’ המביא את ‘ראשית יבולו’ לנציג הא-ל הכהן המהוה דוגמא של התנהגות קדושה דרך המקדש ומירושלים דווקא.
רבי חיים בן עטאר הקדוש .והיה כי תבוא .’: אמר והיה לשון שמחה (בר מג ג) להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ , על דרך אומרו ‘אז ימלא שחוק פינו.’אשר ד א-לוהיך נותן לך’…שיצו ד ארבע מצות .אחד שידע בלבו כי לא בכוחו ..בא לרשת את הארץ. .אלא מתנת ד והוא אומרו אשר ד א-לוהיך נותן לך ודקדק לומר ד א-לוהיך , להעיר שעל מנת שיקבל א-להותו עליו הוא נותן. ב .להוריש את הארץ מיושביה הגם שיש לו דבר המספיק לו בארץ , אף על פי כן יגרש אויבי ד מארצו. שלישית .ישיבת הארץ שהיא מצוה בפני עצמה כמו שמצינו כמה הפליגו רבותינו במצות ישיבת הארץ ( כתובות קיא .) רביעית .הבאת הביכורים .’
הנה דבריו הקדושים של אור החיים הקדוש ; השמחה הינה רמת התנהגותית עליונה אנושית אשר יכולה לבוא לאדם אך ורק דרך מדינת ישראל’ אין לשמוח אלא בביאת הארץ’ כדברי הרב הקדוש. כאמור בדברינו למעלה מטרת הישראלי הינה להביא לאנושות דוגמת מדינה קדושה , וזו תמצית מצוות הביכורים. לכן הלימוד לדורנו דור הקוממיות שחזר בתשובה הכללית ותיקן את לשון הרע של המרגלים על ארץ ישראל ועל האי אפשרות להקים מסגרת מדינית קדושה ושזה אפשרי רק בלימוד בישיבת סיני..; גם להצהיר בקול רם זה אפשרי וזהו צו הבורא בכל תורתו. ומעניין לראות בפרשת שלח לך כשהמרגלים נשלחו על ידי משה , מצוין כשהגיעו לארץ היו ימי ביכורי ענבים, ביכורים. הרי הרבנים הראשיים של כל שבט אז ברצונם להישאר במדבר ולא להיכנס לארץ רצו לבטל את עיקר התורה שזה המצוות התלויות בארץ ואז אין אפשרות לקידוש המחיה והכלכלה ולקיים תורה תיאורטית ולא מעשית במסגרת חברתית כלכלית. הדרגה העליונה של דור המדבר הרוחנית מאוד אשר אפשרה להם חיים מנותקים מדינית 40 שנה; תתחדש בתחיית המתים בשילובה בחיי המעשה של הביכורים במדינת ישראל.
רבי יעקב אביחצרא מענקי חכמי מרוקו הסבא של רבי ישראל אביחצרא הבבא סאלי. ספרו מחשף הלבן: ‘והיה כי תבוא. אפשר לרמוז על הבאת הבכורים שציוה הקבה עליהם אפשר דכל זה לתקנת רפח ניצוצות לבררם ולהעלותם מעמקי הקליפות דידוע מה שכתב רבנו זלהה ( הארי) דהניצוצות נתפזרו בכל מה שברא הקבה בעולמו באדם ובבהמות וחיות ועופות וחיטים ושעורים וכל מיני פירות וירקות. .ואנו מלקטים ומבררים אותם על ידי אכילה שאנו אוכלים ומברכין. והנה אפשר דהביכורים בירור גדול יש בהבאתם ; שהם ניתנים לכהן איד החסד , בחינת חכמה שהיא המבררת, כידוע. וציוה גם כן שיאמר עליהם .ארמי אובד אבי .ואפשר דבזה רמז גדול על הנחש הקדמוני שפיתה אדם הראשון ואיבדו.. ועל זה נשקעו הניצוצות בקליפות. ארמי הוא נחש רמאה אובד אבי הוא אדם הראשון ..ועל ידי גרם צער ועינוי ליעקב ובניו שירדו למצרים … נשתקעו הניצוצות וצריך לבררם ולהעלותם מכל מה שבראת בעולמיך. עתה הבאתי את ראשית פרי האדמה… שעל ידי זה יתבררו ויתלבנו ויעלו מן הניצוצות .. והנה עיקר הביכורים הם לצורך מלכות. וזה נרמז במלת בכרי שהיא גימטריא רחל..’
זהו לשון חכמי המקובלים ומהגדולים שבהם רבי יעקב אביחצרא זצוק”ל ; אשר מסבירים לנו את התשתית של תיקון האישי והעולמי בכל מצוה ובפרט במצות הביכורים כאמור אשר היא תיקון כל העשייה האנושית והעלאת המעשה היצרני כלכלי של האדם למדרגת הקדושה והמוסר החברתי תורני.
הרב יהודה לאון אשכנזי .מניטו. מגדולי חכמי אלג’יר ומגדולי חכמי ישראל בצרפת ובארץ ישראל. ספרו על הפרשה כי מציון: ..”פרשתנו, אחת מהאחרונות של השנה, מתחילה במצוות הביכורים .חשוב לציין שלרגל מצווה זו הקשורה לחג השבועות המציין את קבלת התורה; היינו צריכים להזכיר כל היסטורית גלות ישראל במצרים מיעקב כאילו שגלות זו מסתיימת אלא בזמן הבאת הביכורים. נציין שבשעת הקרבת קרבן הביכורים הא-ל מוגדר כא-ל הכהן (ד א-לוהיך) .רק אחר כך הא-ל יהיה הא-ל של מי שהביא את הביכורים … לפי המדרש הבאת הביכורים הייתה של הבל כשהקרבן של קין היה מיתרת היבוא החקלאי מסורת הקרבת הביכורים מובילה גם הגדרה של ישראל של עם של כהנים של התורה בתור חוקה של עם של כהנים ושל ארץ ישראל מקום יישום וערך.. המצוות. הכהן מוגדר טבעית האדם המשרת את האחר; כמו הבל רועה הצאן של האנושות. הוא מתייחד לעמל התורה והוא מקבל את ישראל בחזרתו מהגלות…‘תורגם מצרפתית באחריותי בלבד.
וכאן הרב הגדול כדרך המקובלים מוביל אותנו כאמור להבנה מעמיקה של הבאת הביכורים הראשונים בהיסטוריה על ידי הבל שהיה אמון במקצועו בתור רועה צאן לטפל באנושות כהן האנושות. זה תפקיד הישראלי המביא את הביכורים בירושלים ומירושלים הבנויה דווקא מקדש ומרומם את כל האנושות ומלמד אותה להרים את כל העשייה האנושית ולהפיכתה למוסרית וקדושה במוסר הא-לוהי הנכנס בתוך החומר ועושה את כל העולם לבית של שלום על ידי ישראל. ולכן התורה הישראלית יכולה להתקיים רק מירושלים בתור מרכז קדוש של מדינה קדושה ומוסרית.
הרבי מלויבויטש זצוקל. שיחה תשס”ד על פרשת כי תצא: ‘כי תבוא אל הארץ .שאף שמקומה האמתי של הנשמה הוא למעלה מהעולם מכל מקום לא זו בלבד שיוצאת משם אלא עוד זאת שבאה ונכנסת ומתלבשת בגוף שהבארץ מלשון ארציות כדי שעבודתה בבירור. העולם תהיה מצד התחתונים ועל ידי זה נעשית הארץ ארץ ישראל .למה נקראת שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה. ויתירה מזה הארץ אשר ד א-לוהיך נותן לך נחלה .שניכר בהארץ שהיא נחלתם של בני ישראל .ובאופן דרשתה וישבת בה .שנעשית מקומם הקבוע דבי ישראל מקום ראוי ומתאים למעלתם של ישראל שלהיותם חד עם עצמותו יתברך פועלים בהארץ תחתונים שתהיה דירה לעצמותו יתברך…שעל ידי עבודתם של ישראל בבירור העולם מתגלית בעולם מציאותם האמיתית של ישראל שנקראים ביכורים ( זוהר חב קכא .אוהת כי תבוא) .לאחר שרבינו הזקן מברר. שתכלית בריאת העולם הזה הוא דנתאוה הקבה להיות לו דירה בתחתונים .וממשיך ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם הזה שלכך נברא מתחילתו שתכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים שהוא גילוי אור אין סוף בה בעולם הזה הגשמי תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות .כי הגורם שכר מצוה היא המצוה עצמה כי בעשייתה ממשיך האדם אור אין סוף מלמעלה להתלבש בגשמיות עולם הזה (תניא ראש פרק לו ובפרק שאחריו).’ הרבי מבהיר לנו את מטרת ועבודת ישראל דווקא בעולם הגשמי והפיכתו לעולם מתוקן אשר רק דרך מעשי המצוה ופעילות האדם פה בתחתונים אפשר לתקן הכול.
רבי צדוק הכהן מלובלין ספרו פרי צדיק. פרשת כי תבוא מאמר ז.: ‘ועל זה בא מצות השם יתברך ולקחת מראשית פרי האדמה אשר תביא מארצך שבזמן שישראל היו יושבים על אדמתם ואז דייקא בתכלית השיקוע בארציות היה המצווה להניח מאת הכול ולבטל עצמו מכל וכל ולילך עם ראשית פירתיו לירושלים… באתי אל תכלית המכוון של ירושת הארץ היינו לראות בחוש את השגחת השם יתברך אפילו בארציות שהוא בתחתית המדרגה ולא יהיה נשאר משוקע בה חלילה.. היינו השגחת השם יתברך בשמים ובארץ מרום המעלות עד תחתית המדרגות. ‘
אז זוהי מצות הביכורים והברכות והקללות הנמצאים בפרשת כי תבוא ותמיד נקראים לפני ראש השנה. מהות ראש השנה הינו גילוי מלכות ד בעולם על ידי ישראל וגילוי זה מגיע בדוגמת מדינה ישראלית אשר תוכל גם לעמוד במידת הדין בכל אקט שהיא עושה שזו רמת ישראל אשר רק הוא יכול לפעול עם הטבע עם הדין ולהפכו לרחמים. הדין אשר הוא התגלות השם אלוהים ההשגחה הא-לוהית בטבע ולגלות את ההשגחה הא-לוהית והקדושה שבטבע הארצי זה ראש השנה.
רבי צדוק הכהן מלובלין. מאמר יג ראש השנה: ‘וגם בעשיו נזכר לשון מתנה (ואתן את עשיו) . כמו שאמר הארי ז”ל פסוק כי ציד בפיו שמרמז על נשמת רבי מאיר שיצא מנירון קיסר … וממה שאמרו ( תוספות רה לג:) בשם הערוך דמאה קולות של תקיעת שופר הם כנגד מאה פעיות דפעיה אימיה דסיסרא . וצריך להבין מה ענין המאה קולות דתקיעת שופר ליבבות דאם סיסרא . ואמרנו על פי מה דאיתא בסםר להרמע מפאנו שרבי עקיבא היצא מסיסרא שבאה על יעל אשת חבר הקיני .ורבי עקיבא היה שורש תורה שבעל פה .והוא בגלות מוקף בקליפה אצל סיסרא והוציאה ממנו יעל אשת חבר הקיני .שהקינים היה חלקם בתורה שבעל פה ..כשהיה אצלו ניצוץ מבחינת תורה דבעל פה היה לו בקליפה גם כן מאה כוחות ..זהו דיתקע בשופר גדול. .יתעורר השופר גדול…יהיה התיקון האמתי . זהו. אשרי העם יודעי תרועה . שיעוררו בעובדא דלתתא השופר גדול שזה יביא התיקון האמתי . ויתוקן מכל הקלקול ופגם הנחש ..והא-לוהים עשה את האדם ישר. ‘
ישראל דרך ההיסטוריה הגלותית הארוכה שלו ודרך הקוממיות בארצו שזה מכנס את כל ביכורי הפעולה האנושית וחכמתה ומוציא ממנה את האידאולוגיה החיובית הניצוצות, ומרכז את כל חכמת האנושות דרך המסננת התורנית הישראלית הממלכתית בירושלים ומירושלים לעולם. וזה מהות תקיעת השופר להעיר את כל הכוחות החיוביים העולמיים מתוך שיקועם בתוך החומריות הגסה והאינטרס הצר האישי, להעלותם אל על לחיי חברה מאושרים מוסריים וקדושים דרך המבחנה הגדולה: מדינת ישראל. זהו הראש של השנה על ידי ישראל אשר הם לראש ולא לזנב. ודרך הראש כל הרגליים העולמיים נעים.
תגובות