לעילוי נשמת מור אבי שמעון חנניה בן סימי
ויקרא כג לט.‘ אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג ד שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון.’
ויקרא כג מא.‘וחגתם אותו חג לד שבעת ימים בשנה חקת עולם לדורותיכים בחודש השביעי תחוגו אותו.
פסוק מא.‘בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות
פסוק מב ‘ למען ידעו דרתכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים.’
אנו בהתרגשות עצומה ובשמחה אמתית הולכים לקיים את צו תורתנו לחיות שבעת ימים בסוכה. מצווה זו מתוארת בפסוקים כחג חקלאי, באספכם את תבואת השדה. אנו עדים גם שמושג השמחה נאמר גם במיוחד לחג הסוכות .ושמחתם לפני ד א-להכם.
ענין נוסף מרכזי נאמר בחג זה וזהו מושג הדעת למען ידעו דורותיכם.
רבי עובדיה ספורנו, מגדולי חכמי איטליה במאה ה16: ‘.. והודיע שחג הסוכות נבדל משאר מועדים ראשונה שהשמיני שלו מקרא קודש כאומרו וביום השמיני שבתון לא כן בימי השבוע ובימי חג המצות וכן בחדשים ובשנים שבהם קדש השביעי לא השמיני‘…
הרב יהודה לאון אשכנזי. ישנה הקבלה בן שתי מחזוריות של לוח שנה בלוח העברי. :‘שנת תשרי אשר היא במהותה השנה האוניברסלית של כל האנושות בתשרי נברא העולם ושנת ניסן אשר היא השנה הישראלית של יציאת מצרים. ראש חודש ניסן מקביל לראש השנה העשירי בניסן מקביל ליום הכיפורים השביעי בניסן שהוא השבעה שבועות לאחר פסח מתן תורה מקביל להושענא רבה .בעצם מתן תורה היה אמור להיות בשמיני של פסח אלא נדחה בשבעה שבועות. לכן שמיני עצרת שהוא קבלת התורה שמחת תורה הינו המקביל. חג זה מאחד בממד השמיני שלו את שני לוחות השנה. בעצם אידאלית סוכות שהוא תיקון האנושות היה צריך להיות בפסח הרי ענני כבוד היו ביציאת מצרים. הלוח של האנושות של חגי תשרי מתאחד עם הלוח של ישראל בחג של היום השמיני בשמיני חג העצרת שמחה תורה. לכן קוראים קהלת בחג הסוכות כי אם עולם הטבע במספר שבע לא עובר ליום השמני אז באמת הכול הבל..’ שיעור בליל הושענא רבה שנת 1986.
לכן סוכות מהוה חגיגת הצלחת פוטנציאל ההיסטוריה על ידי ישראל אשר מכניס את טבע העולם של כל התרבויות תחת ההשגחה האלוהית העל טבעית בטבע עצמו על ידי העניין האלוהי הישראלי. והצלחה זו הינה רק דרך קהלת המאחדת את הכל בירושלים מלך בירושלים. דרך המדינה העברית המכירה היותה שליח האל לתיקון ההוויה האנושית, אז היא יכולה להיות מעין סוכה מוגנת דרך ארץ ישראל .שתי מצוות קשורות כל ההוייה האנושית בכל מרחבה המדינית הינה בקדושה. כל האדם בסוכה המדינה כולה בקדושה.
‘למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. ‘
רשב”ם: ‘פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה סוכה ממש. וזה טעמו של דבר חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך באספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב דגן ותירוש ויצהר .למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא יישוב ובלא נחלה ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב. ואל תאמרו בלבבכם כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה.. ולכן יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן האסיפה ויושבים בסוכות .ומטעם הזה קבע הקבה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב לבלתי רום לבבו על בתיהם מלאים כל טוב .’
כמה חשוב פירוש זה של הרשב”ם במיוחד לדורנו, דור השפע דור הפיתוח הטכנולוגי. אנו חיים בעולם שהכול זמין ושמאמץ האדם להשיג את מאכלו נעשה יותר ויותר בלי מאמץ. מנוסף הידע העצום בכל תחומי הייצור התעשייתי ובכל תחומי החשיבה המדעית יכולים אכן לתת הרגשה של כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. ובוודאי כדברי הרב צבי יהודה קוק על הפסוק ‘ואמרת כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. שאכן צריך לומר שגם כוחנו פעל. אלא שאנו מחויבים לזכור מי נותן לנו כוח זה.
הרבה פעמים אנו שומעים דרשות נלהבות על מהות ההשגחה האלוהית ועל חטא עבודה זרה ששם את החלטת האדם ורצונו בתור עיקר העיקרים בהוויה האנושית. אלא האם אנו מיישמים זאת בחיינו? האם אנו מפנימים למרות חשיבות עשיית האדם וקידומו את האנושות שההשגחה היא המנתבת את כל ההוויה. לפעמים אנו עדים גם לתופעה של שליטת האדם באדם ולא רק לטובת האדם אצל מה שקרוי הדתיים .לכן מאוד חשוב, תיאור זה של הרשב”ם המתאר את אחד העיקרים היסודיים של חג הסוכות: ההפנמה שבוודאי אם ישנה חקלאות ישנה פעילות אנושית אלא שהאם אנו מרגישים ברמ”ח אברינו שההשגחה האלוהית היא המרכז והיא שנותנת את החכמה ואת הכוח לאדם ליצור. ולכן בשיא החגיגה החקלאית אנו יוצאים מהתענוג הצרכני הביתי , ויוצאים אנו לסוכה של ארבע דפנות עם סכך.
האם אנו בתקופה קשה זו של ההוויה אנושית תקופה של מגפת הקורונה אשר גבתה עד עכשיו מיליוני אנשים נפשות ברחבי העולם, יכולים להתפטר כאשתקד ולדרוש על חג הסוכות ועל השמחה בחג כאילו כלום?? .בוודאי כדברי משה רבינו החתום במידת נצח מחויבים לקיים את הפסוק זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור. וזו מצוה וזו חובה. וחובה זו כמידת משה שאמרה הינה נצחית!. אנו בכבשי רחמנא לא נכנסים. אבל, חובתנו לומר מה שחכמינו אומרים. האם האדם מרוב רצון לקדם את פיתוח עולמו של הקבה יכול להביא להריסתו? הייצור התעשייתי הענק שלא תמיד שומר על ייצור נקי מזוהמת האוויר בוודאי הינו דוגמא של הריסת העולם הטבעי. השפע הזמין במדינות העשירות מביא לצריכה מופרזת בלי רסן ההורסת את האיזון החברתי והאיזון האקולוגי. אנו רואים גם את גידול בעיות הנפשיות והתאבדויות בעולם המערבי. האם זה לא נובע מבעיה נלווית לייצור המופרז ולצריכה בלי גבולות והיא ליצירת הבדלי מעמדות רחבי הקיף. הבדלים אלו מציינים מיעוט עשירים בעולם יחסית לרוב עניים בהרבה מדינות. בוודאי שאנו בעד פיתוח העסקי הטכנולוגי היצרני והצרכני, אלא חייבת להיות מידתיות וחלוקת העושר והייצור העולמי באופן יותר הגון. אנו לא מיתממים לעולם יהיו עיניים ועשירים זה גם תלוי ביכולת האדם עצמו וביוזמתו. והחכמים כבדו את מידת העושר כמו שעל נביא להיות גם עשיר. ואנו רואים גם שתנאים כיבדו עשירים. אחא שעושר זה צריך להיות מכון לפיתוח האמצעים שישמרו על טבע העולם וגם יפתחו חברה עם צדק. זהו אולי סגולת ישראל לשלב בן מידת הדין למידת הרחמים. בין המידה הטבעית של האדם להצליח ובין המידה של הדאגה האמתית לזולת. ואגב בראש ובראשונה הצטיינו במידה זו תלמידי חכמים!
לכן בחג הסוכות כשהחקלאי הישראלי או נאמר התעשיין היום או איש העסקים ירגיש הרגשת סיפוק בכספו וזהבו, יחשוב איך עכשיו להיטיב עם החברה הישראלית והעולמית. וכל אחד לפי כישורו. המגפה הזו שאנו בשיאה מכריחה את האדם לחשבון נפש נוקב. האם הצריכה המופרזת היא גרמה ליצור הוירוס? אולי נדע פעם. האם נבין את מקומנו שלמרות כל הקידום האדם והעולם שבריריים לחלוטין. האם נבין שאנו מוגבלים וישנה השגחה אישית ולאומית? הלוואי והלוואי שכולנו נבין.
לכן התורה מבקשת מהאדם לשמוח בסוכה רעועה לשמוח עם הטבע עם מה שיש ולא רק עם המיליונים שיש בבנק או בהישגים המדעיים והאינטלקטואליים שבוודאי חשובים הם מאוד.
הפרי צדיק האדמור מלובלין : מאמר א סוכות :‘למען ידעו והיינו שיכנס הדעת בלב הדורות .והיינו כמו שמצינו ביעקב כשנקרא שמו ישראל על שם כי שרית עם אלוקים ואנשים ותוכל .והיינו שמקודם היה עליו פחד מעשיו ושרו ..אחר כתיב ועשיו הלך לדרכו שלא היה עליו שום קטרוג אז כתיב ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית שיעקב אבינו נשלם באמת מכל וכל ונשאר הקדושה אצלו בקביעות כבית ..ולמקנהו היינו לבניו ולזרעו ..שהיה ליעקב ס רבוא עדרים ומספר ס רבוא היינו מספר שרשי נפשות . עשה סוכות שעל כל פנים יזכו להגנה בצלא דמהימנותא והיינו ההגנה מיצר הרע .. והיינו הקליפות . .ולישרי לב שמחה שזוכה ליישר הלב ולהוריק הרע מלב כסיל גם כן זהו בשמחה. וזה מדת הדעת מדתו של יעקב שיכנס בלב כי בסוכות הושבתי הגנה מיצר הרע. ולכן נקרא זמן שמחתנו.. והיינו שיתגלה מדת מלכותו ישבו בסוכות כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל.. שיש להם לישראל נייחא ממלחמת יצר הרע ושמחים עם השם יתברך.. ‘
‘.. כמו שאמר הזוהר הקדוש ( בראשית כו) שבסוכות זוכין גם כן לאגנא על נשמתין כמו שאמר ברעיה מהימנא פנחס כמו בשבת שהוא יומא דנשמתין ולאו יומא דגופא ..ומשאמרו סוכה ב כל שבעת ימים צא מדירת קבע … לצאת מדירת קבע בעולם הזה והיינו להיות כשבת שהוא יומא דנשמתין ולאו יומא דגופא כלל .. וזה דירה להשם יתברך וכמו שנאמר ואיזה מקום מנוחתי . וכן בסוכות אמרה תורה כל שבעה ימים צא מדירת קבע היינו דעולם הזה נקרא אושפיזא בגמרא וכשאדם יודע שהוא דירת עראי אזי הוא נעשה דירה לשכינה וזה שנאמר למען ידעו דורותיכים שזה נוהג לדורות אף לאחר שיבטל ויחרב בית המקדש והמשכן שהם דירה לשכינה יושאר הסוכה ..’מאמר ג סוכות
מאמר א…‘והיינו ההגנה מיצר הרע וכמו שנאמר וסוכה תהיה לצל יומם . צל לאגנא על נשמתא .. והיינו על הקליפות . והיינו מכל החטאים דכתיב ונשא השעיר את כל עונותם . ונדרש השעיר זה עשיו עונותם עונות תם אחרי זה צריך סוכה לאגנא על נשמתא.. .כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל ישבו בסוכות שיש, להם נייחא ממלחמת היצר הרע…לישרי לב שמחה ונקרא החג זמן שמחתינו’ .
דברי הרב כמובן דורשים לימוד מעמיק. נאמר רק שהרב מציין לנו את החשיבות של האדם להבנת היותו הצינור להשראת השכינה בעולם. ולכן האדם צריך להבין את תפקידו הענקי ומאידך את ההבנה שהקבה הוא מנהיג את העולם. הבנת תפקיד הישראלי להצליח את ההיסטוריה של הרצון האלוהי. הדעת שבסוכות הינה הרצון להפנים ולבצע מציאותית את תפקידינו הישראלי המהותי שהוא להכניס את כל החומריות העשוית אל כל תרבויות אנוש בתוך קדושת ההיסטוריה הישראלית שהיא חיבור הרוחני והגשמי חיבור המדיניות והתורה. הצלחה של הקמת ממלכה שהיא בעצם בדרגת סוכה הפעילה בכל האמצעים אבל המכירה את היותה עבד האל שהוא הוא המשגיח על הכל. זהו ניצחון יצר הרע המצוין על ידי עשיו הרוצה לנתק בן העולם והמוסר. הסוכה בעצם הינה ניצחון ההשקפה הישראלית תורנית ממלכתית אשר המוסר הינו נר לרגלי מדינת העברים. העברי המעביר דרך הסוכה את האנושות מקיבעון מחשבתי לחידוש החשיבה ולהכניס בה את ממד המוסר שהוא סוד הנצח הישראלי. ויציאת האדם מפינתו החומרית והמפנקת במשך שבוע מצהירה על זה. השהייה הסוכה היא בעצם ההגנה מיצר הרע. היצר הזה החשוב כל כך לקידום העולם אבל יכול גם להרוס את האדם משפחתו וחברתו. רואים אנו בדברי הרב את הממד האוניברסלי גם של חג הסוכות. אנו מזמינים את כל האנושות להיות אתנו בערך של הסוכה. להבין את חשיבות הפשטות והטבע והתמיכה החברתית. ולכן הרב אומר.
‘..מפני שעתה הוא זמן הבירור חיות ניצוצות הקדושה של כל האומות שדבר טוב שבהם נקלט בהקדושה . לא גלו ישראל בין האמות אלא שיתוספו עליהם גרים. היינו שיהיו נקלטים הניצוצות שלהם ויכנעו לקדושה. וישב עשיו לדרכו שעירה ויעקב נסע סוכותה וזהו הטעם שמקריבים שבעים פרים בחג לבררם להקדושה. מאמר י מוצאי יום כיפור.’
חג הסוכות מסמל את התפקיד המורכב והגדול של ישראל : להוות דוגמא של חיים מדיניים משוכללים בכל התחומים ובכל זאת שמחים עם הטבע האלוהי של העולם. חיים של פיתוח העולם מתוך ההבנה של ההשגחה האלוהית אשר משגיחה דרך ההתנהגות המוסרית על כל האנושות. חיים שאפשר לשמוח מדבר קטן למרות הרצון לפתח את העולם וליהנות מכולו. ולכן כל הגויים באים לחוג את חג הסוכות לראות את פלא המדינה העברית היודעת למרות היותה מעצמה להיות קשורה לבורא ולהתנהגות המוסרית ולהיות מרכז המאיר את העולם דווקא מתוך החומר העולמי. זו השמחה החסרה לעולם למרות התקדמותו. העולם משתכלל בשמחה וזה אפשרי אך ורק דרך דגם המדינה המייצגת את השגחת האל דרך מדינה של מעצמה עם מוסר חברתי. מדינה למרות היותה מעצמה היא משרתת את האנושות ומקדמת אותה. ישראל העמל בענווה לקדם את העניין האלוהי העצמי לכל האנושות זו סוכה.
מרן הרב קוק : אגרות הראיה ג נח. פרשת אמור.: חג הסכת:’… בימי החג הקדוש, החג התוכני באופיו להטביע את ‘אור ישראל בטבע החיים’ בטבע הנפש בטבע העולם בטבע היש בטבע ההוויה. בפסח חגגנו את חירותנו הראנו לדעת שהננו בני חורין משוחררים גם מההגבלות של חוקי הטבע… ותולדתנו נתייסדה מיסוד האור העליון… מיסוד עולם שהוא קודם ונעלה מכל הגבלה וחוקיות… אבל החיים החומריים וגם הנפשיים וביחוד האנושיות והעולם כולו ..כולם בחוג הטבע הם מוגבלים ואיך זה יושפעו מדולגי עולמים ממחוללי מעל ..בחפצם האישי והאומי בשאיפותיהם הזמניות… ועל כן אנו מטבעים את ‘הוד הקודש שמעל הטבע ‘בתוך הלב הבשרי בתוך הגויה החמרנית… בתוך הטבע הגס הארצי… במעמקי החושך אנו מאירים באבוקת אורינו… והעולמים נושעים ויושבים אנו בסוכות זכר לאותן הסוכות של הדור הפלאי דור הדורות דור המדבר אשר קיפל בעוזו ובכלליותו את כל הדורות… ‘והטביע בקרב כולן את הלמעלה מהטבעיות… ובאים אנו בחג האסיף… ואנו מתקרבים אל הטבע..‘
בחג הסוכות אנו חוזרים לאחר כיפור שהיינו כמלאכים, חוזרים אנו לעיקר הטבע הארץ ישראלי עם הסכך הישראלי הטבעי ועם ארבעת מיניו הגדלים בערבי נחל של ארצנו ומכאן אנו בטבעיות דווקא מזמינים את כל האנושות אלה המוכנים לשמוע אל הסוכה. ומתפללים עבור כל שבעים האומות בפרי החג. וכדברי מרן הרב קוק ‘מטבעים את הוד הקודש שממעל לכל טבע בתוך הטבע הגס הארצי…’ זהו חתימת כל החגים ומהותם חגיגת החזרה של ישראל בטבע העולמי והעלאתו לגובהי מרומים עם כלים ארציים של מדינת ישראל של כלכלה וצבא ורק כך תורתנו תשפיע על כל האנושות!
פרשת אמור פסוקים לט מ פרק כג.‘אך בחמישה עשר יום לחודש באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג ד’… ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר …ושמחתם לפני ד’ אלה-יכם שבעת ימים‘
מרן הרב קוק: עץ הדר ד ה : ‘היחש הגדול של כל המצות כולם אל ארץ ישראל מביא אותנו אל הדעה האמתית שנשמה הפנימית של כל המצות כולן אפילו של אותן שאינן תלויות בארץ היא תלויה גם היא בארץ… חג הסוכות בכללו היא כל כך מחובר לקדושת הארץ ושמחת פירותיה עד שלמדו חז”ל שצריך לעבר את השנה כדי שיהיה החג באסיפת הפירות… וכמה מרגשת היא האומה את היחש הכפול של קדושת הארץ וקדושת הגוף התלוי במצווה חביבה זו וישראל מרגישים במצווה חביבה זו ( לולב) הכוללת קדושת הארץ( באספכם את תבואת הארץ)וקדושת הגוף (ולקחתם לכם) ועושים אותה בשמחה ובהידור גדול..’
מצוות ארבעת המינים היא שחיוב של מצוה של חובת הגוף, החייבת בכל מקום; ומצוה התלויה בארץ הואיל והיא קשורה לתבואת הארץ. לכן כל המצות גם הקשורות לגוף קשורים בעצם רק לארץ. והלימוד מחג הסוכות. ומכאן זכות דורנו היושב בארצו.
תגובות