1
1

סוד איחוד ההפכים חסד ודין וגירוש ישמעאל / מאיר משה ואקנין

סוד ההפכים, האיחוד בין ערך החסד של אברהם לערך הדין של יצחק נצחיותו העל-טבעית של ישראל ופעילות הלאומית של שרה אמנו ליחד רק את יצחק ליורש ארץ ישראל ארצם של אברהם העברי ולא ישמעאל.

לומדים בפרשה:

לעילוי נשמת מר אבי שמעון חנניה בן סימי 

"וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה."

התורה מתארת לנו את גודל מדת החסד הטוטאלית של אברהם אבינו. הוא מקבל אורחים ערביים שמשתחווים לעפר רגליהם לפי המדרש. מידת אברהם היא החסד בכל מצב ולכן הוא אפילו מתפלל על סדום ועמורה המושחתת שלא תיחרב.

רבי לוי יצחק מבארדיטשוב בספרו קדושת בלוי:

'וירא והנה שלשה אנשים… ופירש הזוהר הקדוש והנה שלשה אנשים אלו אברהם יצחק ויעקב. ויובן דברי הזוהר דידוע דאברהם אבינו עבד תמיד ד' באהבה, ובמילה עבד ד' ביראה, ויראה היא גבורה, ובמילה מכריית הערלה ובזה מכרית כל הקליפות כנזכר בכתבי הארי ז"ל, והוא שמתגבר על כל הקליפות. אם כן במילה היה אברהם אהבה ויראה, אהבה מדריגת אברהם ויראה דהיא גבורה מדריגת יצחק ... דבכל מקום שיש אהבה ויראה דהוא אש ומים מוכרח שיהיה מדה ממוצעת דהיא תפארת בחינת יעקב אבינו. אם כן היה אז כל ג' הבחינות ומדות של אברהם יצחק ויעקב. ועל פי זה מובן הכתוב לפי הזוהר והנה שלשה אנשים שראה אברהם יצחק ויעקב והבן'.

דברי קדשו של הרב שמים לפנינו את התיאור המהותי של פרשת וירא: אברהם יעבור ניסיון גדול ממידת חסד למידת הדין המתבטא בסוף הפרשה והנקרא 'ניסיון העקידה'. אברהם אבינו הרואה את עולמו של הבורא כבריאה שצריכה להתנהג אך ורק במידת החסד. מבחינתו הנתינה והשפע הוא בלי גבולות, נתינה לכולם גם אם הם רשעים כאנשי סדום או הם לא ברורים כלוט.

"ויאמר ד' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"

"ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו של לעולה על אחד ההרים אשר אמר אליך"

הרב משה בושקו בספרו הגיוני משה:  ..'ואולם הקושי העיקרי הוא בהתנהגותו של אברהם אבינו למען אנשי סדום עמד בתפילה… וכאן לא רק שלא שאל איך יצווה ד' לשחוט צדיק חף מפשע ולא זעק איה הבטחותיך 'כי ביצחק יקרא לך זרע'… וכבר בפרשת לך לך מוזר הדבר וקשה שאברהם התעקש כאשר ד' מבטיח לו 'וברכתי אותה וגם נתתי לך ממנה בן' הוא עונה . לו ישמעאל יחיה לפניך… והנה אם נסתכל בכתובים נראה בעליל שאברהם היה קשור לישמעאל בקשר של אהבה ואפשר אפילו לומר שאת יצחק לא אהב… גם שרה הרגישה בנטייתו של אברהם… גם כאשר מצווה אברהם להעלות את בנו מביא רש"י את המדרש קח נא את בנך 'יש לי שני בנים' את יחידך 'כל אחד יחיד לאמו' אשר אהבת 'את שניהם אני אוהב'… אנו חוזים בוויכוח בין אברהם להקב"ה… אברהם הבין שזו הייתה כוונת ד' בלידת יצחק שלא כדרך הטבע… חוזים אנו ביסוד הווייתם וקיומם של ישראל אשר מלכתחילה בנס הם עומדים כל הווייתם על טבעית היא… דווקא מזה פחד אברהם שיהיה כל זרעו משך אלפי שנים תלוי בחוט השערה הוא בחר איפה בישמעאל כי זהו הבן שנולד באופן טבעי וכך יחיה זרעו חיי אנוש רגילים בלי השגחה על טבעית מיוחדת… הוא רצה שיורשו יהיה ישמעאל ולא יצחק ושרה אמרה 'גרש את בין האמה כי לא ירש עם בני עם יצחק'. אברהם רוצה להיות אב לאנושות… ולכן מתאים דווקא ישמעאל שההתקרבות לשכינה תהא באופן טבעי… שזרעו יהיו אוניברסליים ולא נבדלים כמו יצחק… אלא שרק באמצעות יצחק יתפתח עם סגולה מיעוטו של עולם כי עליונות  אפשרית רק במיעוט. השפעתו של העם הזה ורק ודווקא אם יהיה כזה (מיוחד ונבדל) תעלה ותפשוט בעולם…'

רשבם : 'ויהי אחר הדברים האלה''אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולנינו ולנכדו של אברהם ונתן לו שבע כבשות . וחרה אפו של הקב"ה על זאת שהרי ארץ פלישתים בכלל גבול ישראל והקב"ה צוה עליהם לא תחיה כל נשמה… והא-לוהים ניסה את אברהם. קנתרו וצערו כדכתיב על נסותם את ד. כלומר נתגאית בבן שנתתי לך לכרות ברית ביניכם ובין בניהם ועתה לך והעלהו לעולה וראה מה הועילה כריתת ברית שלך..

דברי נבואה היסטוריים אלו של נכדו של רשי הרשב"ם מעלים את האקטואליה הכי מציאותית של ההתנהלות של חלק  מעמינו בכל ההשקפות גם הדתיות והחרדיות לא רק החילוניות שאפשר לוותר על חלקים מארצנו בדרום ובעזה. זה היה הוויתור האברהמי הראשון בעזה לאבימלך. השני במהלך ראש הממשלה אריאל שרון הביא עלינו אבדן חלקים מארצנו וגידול מחבלים התוקפים את זרעו של יצחק. לכן שוב הייתה דרושה התקדמות של אברהם מהחסד המופרז לשילובו עם הדין האם המנהיגים מכל צד בעמינו מבינים זאת? ויודעים לקרוא את התורה באמת..

אברהם אבינו היה צריך לעבור עשר ניסיונות בכדי להגיע מה – 'לך לך אל ארצך…' ועד 'לך לך אל ארץ המוריה…' אברהם הוא היסוד הראשון וההכרחי לבנית 'גוי גדול'. הוא היה צריך כברכת ד' אליו 'ואעשך לגוי גדול' להקים עם מיוחד במדינה שתהיה ברכה לעולם.

כדברי הרב צבי יהודה קוק: '… איך מתקדש שם ד' בעולם? בציבוריות! בפוליטיקה הכללית במדינה שלנו מדינה של השראת שכינה..' בכדי להגיע לבניית אומה מיוחדת, נבדלת, עליונה (לא לפחד מהמילים) אברהם צריך להכיר שמידתו 'חסד' היא תחילת התשתית לבניית אומה זו שתצליח להביא את החסד האמתי לאנושות…

'ושמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט'

מרן הרב קוק'התכונות הראשיות של האבות ..הנן יסודי כל התורה כולה ..לכונן עדה ציבורית גדולה שהחסד הגבורה והמשפט יהיו חיים בקרבה במלא מובנם הא-לוהי במשקלם הישר וההרמוני… ' מאמרי הראיה.

זהו אבן יסוד של תשתית כל הוית החברות האנושיות אשר חיות בערכים חלקיים ולא מאוחדים ומכאן כישלון כל האימפריות אשר דוגלות תמיד רק באידאל חלקי .חסד בלי דין בלי זכות של הקניית החסד. או דין מבלי התחשבות כל שהיא בחסד שזה לגילציה של המשפט והפיכתו  לצר ולא מתחשב

הרב יהודה לאון אשכנזי – מניטו: ספר סוד מדרש התולדות.: 'מדוע יש צורך בשלושה אבות ואי אפשר להסתפק באב אחד… אברהם מתגלה כחסיד של מידת החסד. חברה יכולה לפחות ברמה התיאורטית לבסס את החוקה שלה על פי ערך מסוים בודד כמו החסד. בכוחו של אדם לבד בלא התגלות להמציא תורה קודקס של חוקים ומוסר אתיקה שיהיו כביכול כל כולו חסד..היו ניסיונות כאלה בהיסטוריה הדוגמא הבולטת ביותר היא הנצרות שהצהירה שזו תכניתה. אבל הניסיונות נכשלו כי חסד המנותק משאר המידות מביא בסופו של דבר לחסד של 'הסיטרא אחרא'. חסד בלא גבולות מצדיק כל פשע ומוכן להגן על כל פושע ועוולה מוסרית. לכן אי אפשר להסתפק באב אחד. חסרה המידה הנגדית, האמורה לשים גבולות ברורים למידה ההפוכה. מול מידת החסד צריכה להתייצב מידת הדין. לא סתם מידת הדין אלא מידת הדין היוצאת ממידת החסד דווקא .יצחק שאינו בנו של אברהם אינו יצחק של התורה כי אותה סכנה קיימת בצד מידת הדין: המצאת תורה שהיא כולה דין. היו ניסיונות כאלה למשל דת האסלם שמכירה את הבורא דרך מידת הדין בלבד…כדי לבנות נכון את הזהות הישראלית יש צורך בג' אבות ובסדר מסוים, קודם כל החסד דרך אברהם, אחר כך הדין דרך יצחק ורק אחר כך האיחוד של החסד והדין כדי להגיע לאמת דרך יעקב על ישראל מוטלת המשימה לאחד את אותם הפכים שנראים לבן אנוש מנוגדים ומתנגשים באופן בלתי הפיך. האדם אינו מסוגל דרך שכלו בלבד להמציא תורה שמאחדת באמת את כל המידות ומאפשרת לבנות חברה שבה מתקיימות בבת אחת כל המידות. לכך צריך גילוי אלוקי תורה מן השמים. זהו התפקיד המיוחד של אותו ישראל שהתורה מדברת עליו מהתחלה.' ספר סוד מדרש התולדות

לכן ניסיון העקידה היא כשמו כן הוא שאברהם היה צריך 'לעקוד' – לחבר את מידת הדין של יצחק עם מידתו שהיא חסד, וגם יצחק היה צריך לעקוד את מידתו – הדין – עם מידת אביו שהיא החסד.

הרב יהודה לאון אשכנזי. ספר סוד מדרש התולדות . ספר בסיסי של תורתו של הרב.: 'אמר רבי לוי. שתי פעמים כתיב 'לך לך'  ואין אנו יודעים אי זו חביבה אם השניה או הראשונה ? ממה דכתיב 'אל ארץ המוריה 'הוי אומר השניה חביבה מן הראשונה. בראשית רבה פרשה לט .ט.  '  המדרש מחדש דרך אנלוגיה שהוא עורך בין שני המופעים של הביטוי לך לך שיש אכן יעד מוגדר מאוד להליכתו של אברהם מעבר ליציאה הצלה מאור כשדים מפאת הסכנה. לא מדובר ביציאה בריחה סתמית בלא תכלית אלא בהגעה להר המוריה…לא הגירה ממדינה למדינה מפני הסכנה ואימוץ מלאכותי של נתינות אותה מדינה , אלא חזרה למולדת ולזהות העברית המקורית. זה פשט המקרא שהמדרש מבקש לחשוף בפנינו…אברהם אבינו עובר עשרה נסיונות כדי לברר ולאמת אם הוא מסוגל לחשוף את הזהות העברית הטמונה בו כצדיק האמיתי של מידת החסד  בדרך לבניית הזהות הישראלית על ידי אברהם יצחק ויעקב .בהר המוריה . כאשר התברר שאברהם עמד בניסיון זה …הוא אכן הצדיק של מידת החסד  ..המחוברת לאיחוד המידות ובמיוחד למידת הדין. זאת היתה מטרת הניסיון הזה .והא-לוהים ניסה את אברהם. האלוקים רמז למידת הדין.. ישנה חשיבות עליונה לסדר גילוי המידות. זה נרמז במילה ח'ד'ר נוטריקון חסד דין רחמים' .

שרה אמנו היא שראתה את הצורך לגרש את ישמעאל בכדי שרק יצחק כרצון הבורא יהיה המשכו של אברהם. 'גרש את בן האמה כי לא ירש עם בני עם יצחק.

הרב אשכנזי: 'הזוהר .נאנח רבי חייא ובכה . פתח ואמר.  ותהי שרה עקרה אין לה ולד. אוי על זה. אוי על אותו זמן שילדה הגר את ישמעאל. אמר לו רבי יוסי למה? והרי שרה ילדה לאחר מכן והיה לה בן גזע קדוש'. הרב אשכנזי: 'פני הדברים נראה שרבי יוסי איננו רואה את לידתו של ישמעאל בחומרה ואיננו תופס את התחרות בין יצחק לישמעאל  איך יכול להיות שתלמיד חכם אנינו תופס את חומרת הבעיה? הזוהר 'אמר לו אתה רואה ואני רואה . וכך שמעתי דבר מפיו של רבי שמעון ובכיתי  אוי על אותו זמן שבשל ששרה התעכבה .ותאמר שרי אל אברם בוא נא אל שפחתי… על זה עמדה השעה להגר לרשת את שרה גבירתה והיה לה בן מאברהם. ואברהם אמר לו ישמעאל יחיה לפניך ' .הרב אשכנזי: רבי שמעון בר יוחאי מסביר שיש לאברהם הצדיק של מידת החסד נטייה לישמעאל. ישמעאל הוא בנו ולכן אוהב אותו… שרה אמנו היא לאומנית והיא זו שקובעת שרק יצחק יירש את הארץ…איך נוכל להסביר את הנטייה הנאיבית הזו של מספר רב של יהודים שמתאבדים לדעת? ולכן צריך ליזהר כל מה שאנו עתידים לסבול מישמעאל כבר כתוב. והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו. בבית מדרשו של הרב אשלג שמעתי הסבר בשם הפרי צדיק לישמעאל יש אחיזה באברהם 'ידו בכל'(אברהם בכל יצחק מכל יעקב כל)  אבל לא ביעקב שנאמר יד כל בו… גם שמעתי ממורי ורבי רבי יעקב גורדין ( תלמיד חכם גדול מקובל ופילוסוף שהרב למד אצלו בצרפת אחרי המלחמה) שכוונת אמירת הפסוק 'שפוך חמתיך אל הגויים . היא למלחמה של יעקב נגד ישמעאל… ראה מהר"ל ספר נר מצוה 'ויותר נראה לומר כי ישמעאל הוא בכלל מלכות פרס… עד מלחמת ששת הימים הציונות החילונית פוליטית הייתה מספיק כדי להתמודד עם טענות הגויים בעיקר אדום , אנו רוצים מדינה ככל העמים כדי לתת הגנה ליהודים הנרדפים. אחרי מלחמת ששת הימים טיעונים מסוג זה אינם מספיקים עוד ודרושה חשיבה תורנית אמיתית כי הבעיה קשורה בזכות המילה של ישמעאל. הזוהר מדגיש וזאת נקודה עיקרית שעצמת האחיזה של ישמעאל בארץ תלויה במידת הריקנות של הארץ מיהודים ..מכאן חשיבות ההוראה של הרב צבי יהודה זל הוא חידש את ההתיישבות בכל חלקי הארץ כדי להילחם נגד אותה אחיזה של ישמעאל. ..ישמעאל הוא הדמות היחידה בתורה שאינה מדברת וישנה סיבה ..ברגע שישמעאל מדבר עם יצחק הוא בעצם מכיר בקיומו ובכך הוא מודה שאין לו זכות ירושה על ארץ ישראל כדין בן השפחה ..אופטימיות מסויימת… ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו  רשי 'מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו והיא שיבה טובה שנאמר באברהם'. כאשר ישמעאל נתן את זכות הקדימה ליצחק הוא בעצם מכיר בזכותו של יצחק על ארץ ישראל..'  אנו עדים בימינו לכברת דרך היסטורית , לאחר הסברו המעמיק של הרב אשכנזי ; שהנה הסכמי אברהם הינם לגבי חלק גדול של אומת ישמעאל הכרה רשמית בבעלות ארץ ישראל בידי מדינת ישראל שהיא היא ארץ האבות אשר הם עברים ולא שייכים לקוראן או לנצרות חלילה. וזו תשובה וניתוק הקשר בן אברהם לישמעאל בקשר לארץ ישראל.

אברהם הוצרך לעשות מאמץ אדיר להתנתק מהחסד הפסול של ישמעאל ולהתחבר לניגודו המוחלט למידת הדין של יצחק. כי חסד בלי גבולות הוא הרסני ודין בלי חסד גם כן. החסד מקבל בלי גבולות ומשפיע בלי הבחנה, לכן הוא חייב גבולות, הוא חייב דין, בכדי להיות חסד אמיתי. ובעצם החסד כלול בדין, חסד עם מסגרת, והדין כלול בחסד – דין עם אפשרות של חסד.

לכן אברהם היה צריך להיפרד גם מלוט שלמרות שהגימטרייה שלו היא 'אדם' אלא שהחסד שלו הוא בסדום. חסד מעוות.

בכל זאת הניצוץ 'האברהמי' של לוט מביא את זרעו לגילוי של הניצוץ המשיחי שהיה בתוכו עם חזרת רות המואבייה מצאצאי לוט להיות המולידה של האדם המושלם דוד המלך. ואז אדם יהיה: א'דם ד'וד מ'שיח.

לכן אנו חייבים להיות זרעם של האבות של איחוד כל ההפכים חסד ודין. לתת, להשפיע טוב לאנושות אבל עם מסגרת הדין. לדעת שאנו מקבלים בחסד אבל אנו גם צריכים להיות מוכנים גם להצדיק במשפט את מה שקיבלנו. להשפיע בחסד על העמים אבל כשצריך להפעיל את הדין אז מפעילים. אנו כדברי הרב אשכנזי, לא שלום עכשיו, כי אז היינו רק אברהם, ולא כהנא, כי היינו רק יצחק. אנו בני אברהם יצחק ויעקב. אנו עם החסד אבל עם בירור מתי זה נכון ומתי לא.

זה אותו דבר בצד הזוגי והמשפחתי. שילוב בין הצד החסד של האיש והצד הדין של האישה. שילוב בין כל המידות בתוך הזוגיות. לכן רק שרה ואברהם הצליחו לצחוק ולהביא בסופו של דבר את יצחק שהוא יהיה הצוחק מלשון עתיד כי יש תהליך לפני שנצליח לצחוק בעולם הזה ולא נהיה כישמעאל הצוחק בהווה והמסתפק בעולם כמות שהוא שזה מביא הסכמה עם כל הרוע. ולבסוף אותו ישמעאל יכיר בעליונות יצחק וייתן לו זכות קדימה בחברון שבה ייעשה תשובה כדברי רש"י.

אז סוד הישראלי הוא ההצלחה לאחד את כל ההפכים האנושיים בעולם. זהו סוד הנצחיות של כל הזוגיות היהודית והנצח של עמנו שלמרות שקראו לשפה העברית 'שפה מתה', הגיע חזרה לארצו, והחייאה את שפתו אשר היא ביטוי לעבריות ולהקדמה של  לשון הקודש. של עמנו שרק לשון הקודש מאפשר דרך חכמי הסוד להבין את ההיסטוריה שלנו שהיא הקדמה של המצוות והתורה ולא הפוך..

שבת שלום, מאיר משה ואקנין ירושלים

 

 

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן