גישת יוסף ויהודה לתפקיד העם העברי משיח בין יוסף ובן דוד / מ.ואקנין

הגאולה הנוכחית מבחינת משיח בן יוסף במדינת ישראל והצורך לאיחוד שני המשיחים בהובלת משיח בן דוד המאחד את יוסף ויהודה.

זמני כניסת יציאת שבת והדלקת נרות
לומדים בפרשה

 שבת זו הינה שבת לפני חנכה. פרשיות ההתמודדות של שיטת יוסף ושיטת יהודה במשיחות הישראלית עברית לתיקון העולם הינם תמיד  נראות בימי חג האורים חג החנוכה, ויש קשר. אנו נתאר כאן את התשתית היסודית של המאבק בן חכמת יוון אשר היא חכמה בלבד מבלי קשר לצו אלוהי , והזהות העברית של התורה בתור גישה של התנהגות מוסרית של צו הא-ל עבור ישראל לתיקון הצד המוסרי עולמי.

הרב יהודה לאון אשכנזי בשיעורו על חנכה. שנת 1982.: 'אנו צריכים להבין לפי חכמי ישראל והמדרש שהאירועים ההיסטוריים של חגי ישראל קוראים בתאריכים ספציפיים ומתאימים של הלוח העברי. תאריכים אלו הם מדויקים ונושאים בתוכם את מהות ויסוד האירוע. למשל פסח הינו ביד בניסן זה לא מקרי! הרי תאריך זה היה ידוע לאבות במפורש בתור תאריך של גאולה. המצות היו נאכלים על ידי האבות כבר. מחויבים אנו להפנים לימוד חשוב זה! כשהאירוע ההיסטורי המתאים לגילוי מהות  התאריך מתגלה , אז, חכמי הדור היודעים את התאריך לפני קובעים שהאירוע ההיסטורי הגיע שמתאים לתאריך הידוע הרבה לפני! לפני המדרש אדם הראשון חשב לאחר החטא בראותו שהימים מתקצרים שהעולם יחרב. כשהוא ראה בכה בכסלו שהלילות מתקצרות והימים מתארכים הוא הדליק אבוקות. אז כה בכסלו הינו תאריך ידוע מקדמת דנא שזהו יום מיוחד לריבוי אור; כשהמכבים הגיעו חכמי הדור ( והיו להם מתנגדים כמו היום בקשר לחג העצמאות) קבעו שהאירוע של מאבק המכבים זה האירוע המתאים לתאריך הידוע. זה גם לגבי חג העצמאות ה באייר היה ידוע למקובלים כמו הגאון מווילנה שכותב על כך בפירושו על ספרא דצניעותא על הזוהר הדברים כתובים. אז חלק מהעולם הדתי חוגג את. חנוכה ולא העצמאות והם לא מרגישים שזה אותו דבר. 

' נס חנכה לא ניתן ליכתב'. תלמוד. אין לנו שום מקורות בכתב לחג חנוכה גם אין מסכת בתלמוד רק אזכורים קלים במסכת שבת נזיר ועוד אבל בקצרה. למה? המאבק עם תרבות יוון וישראל לפי הרב הוטנר בספרו לפי שיטת המהר"ל מפראג, הינו שיוון רצו להוציא את התוכן הזיכרון (memoire) הישראלי מתוכן התורה. זיכרון זה נובע מתורה שבעל מה הנמסרת בעל פה מדור דור. תורה שבעל פה אשר היא עיקר תורת ישראל. התורה הייתה במהותה בעל פה מקבלתה , היא נכתבה מסיבות שונות. מהות התורה עם בעל פה תורה שעל הפה. תוכן הפנימי הבעל פה של התורה ייחודי לרוח הקדושה של ישראל. חכמת יוון רצתה לתרגם את התורה ליוונית לכתוב את התורה ואז להוריד את ייחודיות הישראלית הפנימית של התורה. להפוך את התורה לספריה! biblios bible זה ספריה בלטינית .אנו זהות עברית חיה שחיה במציאות את הבעל פה הפנימי של התורה. הקב"ה לא רוצה עם של ספרנים עם ידע של ספריה !אנו החיים את התורה. יוון רצתה להוריד את ישראל מהתורה ולהפוך אותה לספר חכמה גרידא ולא תורה ישראלית מחייבת! לכן הם אמרו שהbible שלהם בעיקר .עד היום הנצרות אומרת כך. זהו מאבק המכבים עם יוון שהוא רוחני ולאומי של החזרת העצמאות הישראלית אז. שני הדברים קשורים. לכן ממשיכים לחגוג חג זה כי המאבק בשני המישורים התרבותי כאמור והלאומי עדיין נמשך… נס חנוכה הוא החזרת העצמאות המדינית מעול יוון. המכבים ראו שאיבוד העצמאות המדינית היא בעצם איבוד הזהות הישראלית..' 

איבוד הזהות התורנית של הזהות העברית וההתייוונות ואבוד העצמאות המדינית של עם הן אותו מטבע. לכן איבוד זהות ואיבוד העצמאות זה אותה מהות. גאולה מדינית קשורה לגאולה של הזהות הישראלית שחוזרת לאכסניה שלה בתור עם שיש לו תורה של עם. לכן עיקר חג חנוכה לפי הרמב"ם שאומרים הלל שלם שמונה ימים שלמים (באף חג זה לא כך) הוא כי חזרה מלכות ישראל יתר על מאתיים שנה כלשונו. הדלקת הנרות היא קידום חכמת התורה אבל תורה של מקדש של ירושלים תורה מדינית בארצה. זה נס של חג עצמאות של זמנו שדווקא המכבים הכהנים תופשי התורה של המקדש ובכלל הם הבינו שאיבוד עצמאות מדינית גורם לביטול התורה האמתית תורת ארץ ישראל. לכן גם הציונות בעצם הצילה את הזהות הישראלית מהתבוללות וגרמה להחזרת התורה לארץ ישראל מבלי שהתכוונה לכך. 

מפרשת וישב ועד לסוף חומש בראשית התורה תעסוק במהות האוניברסלית של העם העברי בתור משפיע  ומתקן  את  הזהות האנושית העולמית והחברה הכלכלית חברתית ופוליטית  האנושית לקראת החזרתה לראשית הבריאה המתוקנת לפי רצון הא-ל.

מחויבים אנו לעלות אל על בלומדינו את פרשיות אלו של התמודדות שיטת יוסף מול שיטת יהודה בהגדרת האופן שישראל העם העברי יעשה את תפקידו של ממלכת כהנים וגוי קדוש מול אומות העולם. בוודאי שישנם לימודים 'פרטיים'  כגון נושא השנאה התחרות העמידה בזהות העברית למרות הסביבה הזרה ועוד.. אלא שהתורה מציגה תמונה הרבה יותר רחבה זהותית לאומית וכלל אנושית בתיאורה את  המתח והרצונות של יוסף ויהודה. אני במכוון ניגש ישירות לנושא המהותי. אלפיים שנה עסקנו בתחומים אישיים חשובים כמובן שקשורים לפרשיות. במשך כל הגלויות רק מתי מעט והם חכמי הסוד עסקו בהבלטת הנושאים הלאומיים זהותיים של ישראל והשפעתם על גאולת ישראל וגאולת העולם. הרב אשכנזי  : ספר סוד מדרש התולדות. מביא  שיש את השיטה  ההומליטית אתית העוסקת בחיי היום יום של הפרט שאלות מוסריות ברמת הפרט  או השיטה ההיסטוריוסופית  כפי שמורי ורבי הרב גורדין מכנה אותה  והיא גילוי החכמה הקשורה לזהות הישראלית כדי שנדע איך להתנהג ככלל כאומה. נושא תפקיד יוסף ופעילותו והגדרתו בתור משיח בן יוסף ותפקיד יהודה והגדרתו בתור משיח בן דוד היה בגדר סוד שלא דרשו והסבירו אותו בכתבי החכמים אלא בכתבים של הארי הגאון מווילנה תורת החסידות הרב קוק והרב יהודה לאון אשכנזי והחכמים שתיארו את הממד המשיחי היסטורי של פרשיות אלו. הם פשוט גילו לנו  לפני מאות שנים את המתח שבו אנו נימצא בעת הגאולה ; והנה אנו חיים את המתח בן שיטת יוסף ויהודה שאנו נתאר בכאןלפני זה אנו נגדיר שמהות ועיקר הוויכוח בשיטות הינו איך משפיעים על העולם החברתי הכלכלי של האנושות ומעלים אותו לדרגת רצון הא-ל בבריאתו. יוסף רוצה להשפיע בגלות בחוץ אצל העמים בתור בכור לרחל המייצגת את 'עולם האיתגלייא' ; ויהודה בנה של לאה המייצגת את 'עולם האיתכסייא'  עולם הפנים הארץ ישראלי המעוניין להשפיע מבפנים להיות הדוגמא של הייחודיות הישראלית בתור יהודה לקודשו. יהודה המיצג את הייחודיות הישראלית שתתבטא לאחר מיכן בקבלת התורה גם. האם להיות בגלות ולהשפיע שם או בארץ ישראל ולהשפיע ממדינת ישראל. אנו חיים אותו ממד היסטורי לאומי זהותי שזה עיקר נושא כל הפרשיות עד סוף החומש אז מחויבים אנו ללמוד אותו ולא לדרוש דרשות מוסריות פרטיות אשר לא מגלות את הנושא העיקרי שהוא גלות וגאולה. ישראל דרך שיטות יהודה ויוסף מעוניין לגאול את העולם מגלותו הנפשית והזהותית דרך הגאולה מהגלות של ישראל עצמו. אנו מדברים כאן תורה , התורה עוסקת במהותה בתיקון העולם וגאולתו בכל המישורים, אם לא נלמד נושאים אלו אז אנו נהיה ממש מבחינת 'הילד איננו ואני איך אני בא'. העולם כולו מחכה מישראל שיגאל אותו ויחזירו לגן עדן. אם לא נלמד ונגלה את מהות משיח בן יוסף ומשיח בן יהודה אז אנו נהיה 'העיוורים  שבמחנה  העברים כלשון הכלי יקר, שעוסק בכל חוץ מהעיקר: תיאור המשיחים תפקידם תיאור תקופתנו הגאולית ואיך משפיעים על העולם כשאנו בעצמינו חוזרים לאיטו  לזהות העברית תורנית ישראלית. ראשית למה ישנה גלות בזהות האנושית. 

רבי חיים בן עטאר הקדוש. פרשת לך לך : 'ויעבר אברם:.. עוד ירמוז כי אברהם היה עובר  ולא היה מחזיק עצמו בחשיבות אלא עברי על דרך אומרו אברם העברי'  – רואים אנו שמיסוד האב הראשון זהותנו הינה להיות עובר שזהו עברי להיות העוברים בכל הציוויליזציות ולהשפיע עליהם. השאלה היא איך מאיפה ועלי ידי מי. 

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען":  בפרשה זו השם של יעקב מופיע בקשר למושג 'מגורי אביו', יעקב ישב בארץ מגורי אביו. מה המשמעות של 'מגורי'. אנו מזהים כאן את לשון גירות. יעקב אבינו שהובטחה לו הארץ על ידי הקב"ה בכל זאת מתנהג בה 'כגר'. אנו רואים זאת גם אצל אברהם ויצחק. בפרשת חיי שרה אברהם מגדיר את עצמו: 'גר ותושב אנכי עמכם.'  

רבי חיים בן עטאר הקדוש: ..'ואמר וישב נתכון להודיע מדת טובו שלא התנהג בארץ אלא בגרות… והיה מתגורר בגירות כמו שהיה אביו. בארץ כנען פירוש שהיה מתנהג בה כארץ לא לו אלא כארץ כנען.' נושא הגירות הוא מאוד רחב ומהותי. המקובלים מתארים את הירידה של נשמת האדם לעולם הזה שהוא עולם נברא כגלות כיציאת הנשמה ממקום עליון למקום אחר לגמרי העולם התחתון. נזכיר שאברהם ומשפחתו היו גם הם גרים באור כשדים הרי הם היו השרידים של העם העברי שהוגלה ממקומו ארץ העברים לאור כשדים. זו הייתה מציאותם הקיומית. לכן נתאר את הפתעת אברהם כשהקב"ה מודיע לו שזרעו יהיה בגלות אבל לבסוף יגאל, יחזור לארץ העברים. מאדם הראשון שגורש מגן עדן ועד לאברהם המצב הקיומי של האדם והאנושות הייתה גלות. גלות במובן של מצב קיומי נפרד של הנשמה ביציאתה מחוץ למקומה, גלות של העם העברי באור כשדים וגלות של האבות למרות ישיבתם בארץ וגלות ישראל בהיסטוריה . לכן אפשר לומר שהתורה עוסקת בעיקרה באפשרות של האדם והאנושות לצאת ממצב קיומי או היסטורי של גלות. גלות במובן של ריחוק האנושות מהא-להות וממצבה האידאלי שלמענו הקב"ה ברא את העולם. האבות נקראו גרים למרות שהיו בארץ המובטחת על ידי הקב"ה בכדי לציין דווקא את ההיפך מזה: שאפשר לצאת מהגלות. אלא שיש תנאי לכך. אם האדם לא יכיר את עצמו כגר בעולם הזה הוא לא יוכל להבין מה זו גאולה. אם האנושות לא תבין את ריחוקה מהפרויקט הא-לוהי היא לא תוכל להיגאל. בעצם לאחר מגדל בבל ודור הפלגה שבו נפרדה האנושות מאחדותה והתפזרה בשבעים גליות ,עם ישראל יצטרך להחזיר את האנושות מפירודה, לאחד אותה שוב. לכן קיימת אופציה שישראל יהיה בגלות תקופה מסוימת בכדי להחזיר את האנושות לאחדות דרך התיקון המוסרי.  

הרב יהודה לאון אשכנזי ספרו  סוד מדרש התולדות. דף 407 : 'להיות בריאה פירושו להיות רחוק מהבורא זאת המשמעות שורש ברא בארמית לשים בחוץ את מה שהיה בפנים. לתפוס שהבורא הוא הגואל הוא סוד איחוד ד הגאולה היא פעולה הפוכה  למעשה הבריאה .לברוא בריאה הכוונה לשים את הבריאה רחוק ; לגאול אותה זה לקרב אותה .. 

דף 409.:'דיאלקטיקה זו גלות גאולה נחקקה בחקיקה של הבריאה כבריאה. אבל במסגרת הדיאלקטיקה אין שום הכרח ששלב הגלות יתבצע בצורת שעבוד  מה שהפך את הגלות לשעבוד לסבל הוא אותן תכונות נטיות נפש של הזהות הישראלית ברמת כלל ישראל שבו לא הצליחו בני ישראל להתגבר.. הן משניות להליכה לגלות אבל הן הופכות את הגלות לשעבוד  אם לבני ישראל היה מספיק זכות הגלות הייתה מתרחשת אחרת לגמרי. אפשר גלות בכבוד בתור שליחים לתקופה מתוקצבת… אנו ירשנו עולם עם רשימו של תוהו ובוהו עולם שצריך עוד תיקון ..'   לכן הגלות האנושית הנפשית אידאולוגיית והפיזית של האנושות דרך הגלות והגאולה של העברים היהודים וצורת פתרונה הינה מהות הויכוח בן יוסף ויהודה.

מרן הראשון לציון ורבה של ירושלים הרב שלמה משה עמאר.. ספרו ברכת אליהו : 'ועוד יש לבאר בזה בסד והוא עיקר, דיעקב אבינו עליו השלום ראה את צערם של בניו במשך הגלות האחרונה ..ומבקש להם רוח והצלה… ביקש יעקב לשבת בשלוה בשל -וה. כדי לקרב את ישועתם של ישראל ויתגלה קץ משיחיה. דידוע דהשלמת הגאולה תלויה בהשלמת שם הויה בה  כדכתיב כי יד על כס יה מלחמה לד בעמלק. ואמרו חז"ל נשבע הקבה שאין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שימחה שמו של עמלק ; דבכסא חסרה אות א שהרי נאמר כי יד על כס יה , ובשם השית חסרות אותיות ו ה שהרי נאמר יה. פירשתי על פי דברי הארי זלהה, דעצם קיומו של עמלק הוא מורה על ניצוצות של קדושה שנפלו והם בשבי של סטרא אחרא . דהשלמתם היא בהשבת אותם ניצוצות למקורם… דהשלמת ו' ה' דהויה תלויה במלחמה דוקא מלחמה לד… ויעקב אבינו ע"ה שרצה לגלות את הקץ ; ביקש לישב בשל –ו'ה'. היינו להשלים את שם הויה בה ולהביא מנוחה לבניו .אלא שקפץ עליו רוגזו ושטנו של יוסף .ואולי ירמוז למשיח בן יוסף שרוגזו וכאביו קפץ עליו ; שעל זה אנו מתפללים בכל יום בבונה ירושלים , שיחיה ולא יהרג על ידי ארמילוס רשיעא (ראה שער הכוונות דרוש העמידה דרוש ו ) .ואפשר שמלחמה זו היא שתביא להשלמת שם הויה בה. וקץ זה ביקש יעקב לגלות אלא שנסתם ממנו כל חזון..' 

הנה הנם דבר מרן הראשון לציון הרב עמאר אשר כחכמי הסוד מתאר את מהות רצון יעקב לגאולה בדורו .אלא שהתהליך ההיסטורי של רצון יוסף להאיר את האומות אצלם עדיין קיים .לזאת חכמים קוראים רוגזו של יוסף ובהסתכלות על שיטת יוסף וסכנותיה. באופצית ההיטמעות באומות והזנחת החזרה לארץ ישראל הסכנה היא אז  שיהרג שיכשל נסיון משיח בן יוסף כשהוא מנותק ולא מתאחד עם משיח בן דוד. איחוד בן היחודיות הישראלית תורנית והפעילות הממלכתית שדומה לאומות( ראה הספד הרב קוק זצ"ל על דר הרצל ז"ל שהוא מבחינת משיח בן יוסף של יוסף הרוצה להשפיע בחוץ. לכן הנחיצות לשילוב יהודה הרוחני ליוסף המטפל בגשמי בגאולתנו הנוכחית. נשים לב בפרשתנו כאמור על ידי המדרש הסמיכות בן מכירת יוסף למצרים לעשות תפקידו ותיאור הולדת פרץ מיהודה ותמר אשר ממנו משיח בן דוד יצא. לכן הרב אשכנזי מביא שלפי המקובלים דוד המלך הוא משיח בן יוסף כי הוא הצליח לאחד תורה וממלכה.

השאלה הינה האם עבודה זו תעשה מארץ ישראל כלפי חוץ או שהיא תעשה אצל האומות? נושא מהותי זה מתואר בפרשתנו. התורה מתארת שיוסף חולם חלומות.

'ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו… והמה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה… ויחלום עוד חלום אחר… והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי.' באמצע הפרשה ישנה הפסקה בסיפור יוסף במצרים ותיאור הקשר בין יהודה ותמר ולידת ילדי יהודה. אנו רואים התנגדות חריפה של אחי יוסף אליו לאחר החלומות. התנגדות זו בהובלה של יהודה נראה זאת בפרשת ויגש: 'ויגש אליו יהודה' בעל הטורים: סופי תיבות שווה שאמר לו (יהודה ליוסף) אני שווה לך שכמו שאתה מלך גם אני מלך ועל זה דורש במדרש 'כי הנה המלכים נועדו.' זאת אומרת שישנם בישראל שני מלכים: יוסף ויהודה.

נבין זאת מחלומות יוסף מירידתו למצרים והפיכתו שם למלך. יוסף חולם על אלומות בשדה ועל ירח וכוכבים. בעצם יוסף רצה ללכת למצרים, גישתו האידאולוגית הייתה שחייבים להשפיע על האומות אצלם בתוך תרבותם ומדינתם. נזכור שמצרים הייתה התרבות השלטת וגם הייתה ערות הארץ מבחינת התנהגות לא מוסרית בכל קני מידה חברתי וכלכלי. בשירת הים מתואר 'סוס ורוכבו ירה בים', זוהי תרבות מצרים רכיבה של החזק על החלש עד לראש הפירמידה פרעה. לכן יוסף חולם שהוא רוצה לתקן את אלומות האומות את כלכלתם  ותרבותם להכניס מוסר אתיקה בכלכלה המצרית שמתנהלת לפי מעמדות של שליטה של החזק על החלש. לקדש את ערות הארץ. זוהי משמעות גם של הארת הירח והכוכבים של הארה בתרבות החושך המוסרית של מצרים. האחים ובראשם יהודה חושבים שחייבים אכן להאיר את האנושות אבל רק מארץ ישראל. תכונה זו של יוסף לרצות להשפיע על האומות אצלם הייתה מוטבעת גם אצל האבות: אברהם רצה לרדת למצרים בכדי להשפיע ויעקב התאחר אצל לבן מאותה סיבה. 'אלה תולדות יעקב יוסף' . היינו מצפים לתיאור תולדות כל האחים אלא שהפסוק מלמד שיעקב כאן נקרא יעקב מבחינת תולדות היסטורית יוסף. כמו שיעקב ניסה להשפיע על לבן בחוץ  גם יוסף ינסה להשפיע על המצרים בחוץ

הרב יהודה לאון אשכנזי .ספרו סוד מדרש התולדות .דף 412. : 'קיימות שתי שיטות עיקריות בנוגע לצורך מילוי המשימה של ישראל בעולם כממלכת כהנים כדי לעזור לאומות העולם לתקן את העולם הזה. שיטת יוסף ושיטת יהודה .שיטתו של יוסף היא ללכת החוצה אל אומות העולם ולתקן אותן מבפנים ומתוך כך להעלותן למדרגה מוסרית ראויה .שיטתו של יהודה היא שקדושת ישראל צריכה להיות נפרדת מהאומות בציון ועלינו למשוך את אומות העולם אלינו כדי שהן יתעלו…יוסף חולם להיות המשביר של העולם ..מאלמים אלומים בתוך השדה… ישנה בזהות האבות שני ממדים משיחיים המתגלה דרך החלומות של יוסף.. העברי ואחריו היהודי צריכים להיות בחוץ מחוץ לארץ ישראל ולטפל בצאן הגוי המארח אותם… ממד זה היה גם מנת חלקם של העברים באור כשדים .בלשון המדרש תרח היה בעל חנות הצלמים שלהם. .אברהם חי את הניסיון הזה. עד שהקבה אומר לו לזרעך נתתי את הארץ הזאת… שמארץ ישראל הוא צריך למלא את משימתו…ישנה עדיפות לממד השני כלקח מההיסטוריה  לשיטתו של יהודה להיות אור  לגויים מציון מבחינת עם לבדד ישכון. הקונפליקט בן שתי השיטות האלו מלווה את היסטוריית עם ישראל מהתחלה עד אחרית הימים .הוא שורש  לשיטת המשיחיות בן יוסף מצד אחד ומשחיות בן דוד מצד אחר הנסיון ההיסטורי הקיומי של עם ישראל שאין דוגמה של גלות שלא הסתיימה בכי רע . המהר"ל רואה ביוזמתו של יוסף יוזמה מסוכנת .הסכנה היא של אשת פוטיפר ההתבוללות .מכל מקום אחרי שגמר יוסף למלא את משימתו היו צריכים בני יעקב לחזור לארץ ישראל והם לא עשו זאת .אז עברנו ממצב של גלות במובן של מילוי משימה חיובית בכבוד ותפארת למצב של ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף המביא לידי שעבוד ועינוי. אם בני ישראל היו יוצאים ביוזמתם ממצרים ניתן היה לחסוך את שלב השעבוד והעינוי.' 

דף 433.'העיקרון של התורה היא שבכל שלב בכל דור מהאדם הראשון עד אחרית הימים הכול פתוח. קין היה יכול לבחור שלא להרוג את הבל .במהלך ההיסטוריה יש פחות בחירה כי התרחשו אירועים בלתי הפיכים .אבל עדיין גם ברמת הפרט וגם ברמת הכלל ישנה זכות בחירה בן החלופות השונות.. המהר"ל בספרו גבורות ד פרק ט מנתח את הנושא לעומק. הוא קובע שאין בגלות ישראל מבחינת שעבוד ועינוי שום פאטליות…אם עם ישראל היה מתגבר על הנטיות שהגמרא חשפה (מדת חסד מופרזת..) הכול היה נראה אחרת. הגלות הקשר עם הגויים הייתה מתרחשת בכבוד ובתפארת  ..עומדות לפני ישראל שתי חלופות . קיום קשר מציון  בכבוד.. על ידי שליחת שליחים  מחנכים לזמן קצוב אצל הגויים. חלופה שנייה  היא גלות שעבוד עינוי .אם ישראל הוא באמת ישראל הקשר יתקיים כחלופה הראשונה. בהיסטוריה קיים פער בן הזהות הישראלית האידאלית כפי מחשבת הבורא ובין עם ישראל. נדרשת התעלות עצומה  יותר מזכות כדי להיות ישראל אמיתי . המקבל על עצמו להיות נידון לפי החוקים המוסריים של התורה.. דף 431.

רבי יעקב אביחצרא – ספרו מחשוף הלבן .וישב, דף עד : '.. נמצאה דבכל זמן שהיה יעקב אבינו עליו השלום בבית לבן כל יום היה מקדש שמו יתברך ; וכל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף דכל זמן שהיה בבית פוטיפר ובמצרים לא למד ממעשיהם כלום וזהו קידוש שמו יתברך ובפרט כשתבעתו אשת אדוניו. שאין קידוש השם יוצר מזה .וזהו שאמר וישב יעקב בארץ מגורי אביו. מגורי מלשון יראה …אלה תולדות יעקב יוסף… לרמוז דגם יוסף קידש השם כמו יעקב ויצחק אבותיו..' 

רבי צדוק הכהן מלובלין – פרי צדיק .מאמר י  :  'פרשה זו במספר תשיעי מספר בראשית המכוון נגד מדת יסוד שהוא תיקון פגם הברית..כאשר היה בראשית הפגם באדם הראשון…ועל ידי מעשה זה דייקא היה הקבה בורא אורו של משיח והיינו שלמות התיקון של.חיי עולם שהוא בחינת משיח בן דוד… כיוון שראה משיח בן יוסף שנהרג ..כי מדת משיח בן יוסף הוא בחינת צדיק בכל מעשיו בלא שגיאה . אין קיום להכלל ישראל ולכך נהרג… הכלל אין יכולים לעמוד  .וזה נתגלה בגמר המעשה על ידי תולדות פרץ וזרח שהוא בחינת אורו של משיח..' 

רבי צדוק הכהן מלובלין – ספרו פרי צדיק דרוש ,א. חנוכה: '..  והנה חנוכה חל תמיד סמוך לפרשת וישב שמדברת מתיקון פגם הברית.  .זוהר הקדוש דציון איהו שכלולא דעלמא  והיינו מדת צדיק יסוד עולם  וכמו שכתבו בספרים הקדושים ציון גימטריא יוסף  וקליפת יון שהיה להכניס זוהמא בבנות ישראל … ועל כן החשמונאים שהיו שורש תורה שבעל פה שהיו מבוררין במדת צדיק ..על כן היו מנצחים לקליפת יון..'

יוסף עסוק ומתכוון לקדש דרך תורת העברים את ערות הארץ של כל האנושות את פגם הברית. ההתנהגות המינית קשורה להתנהגות הצרכנית באופן כללי בעולם. יוסף רוצה לקדש את התאווה המינית והצרכנית. וזהו הקשר עם חנוכה ויוסף ,שגם הם דרך השמן רצו להכניס את הקדושה בחכמת יוון הגדולה. וזהו היעד של השמן של יום השמיני. לאחר עולם השביעי של הטבע. רק יוסף נקרא צדיק כי הוא נשאר עברי במצרים .אבל ניסיונות תיקון הברית תיקון החומריות של האומות אצלם כל היוספים התבוללו. לכן משיח בן דוד מכניס את תיקון הברית דרך יחודו של הקדושה הישראלית מארץ ישראל עם הצגת התרבות התורנית הישראלית דתכניס קדושה בתיקון  החומריות  העולמית של שיטת יוסף.

הפרי צדיק חנוכה מאמר ג. : '  ובחנוכה היה העניין מסירות נפש על קיום התורה שבעל פה .כי אחר אנטגינוס החלו הצדוקים שכפרו בתורה שבעל פה והוא על ידי קליפת יון וחכמה יונית ..והיוונים אמרו שהתורה שבכתב היא שלהם שעתידים לתרגם את התורה יוונית .והם אומרים אנו ישראל . גזרו לבטל את התורה ונעשה נס, עי כהניך הקדושים . מדת הוד ..תורה שבעל פה וזהו רוח  הקודש של החכמים..' 

מאמר ב..'חשך זה מלכות יוון…חשך ראשי תיבות חמור( ישמעאל) שור ( עשיו)  כלב( עמלק).ג קליפות הנזכרים  דקליפת היונים מינות הבא מגאוה . היפך חכמת התורה..חכמתם היתה להם התנשאות והתלוצצו מכל אמונות קודמות ..ויעקב זכה לתורה על ידי שפלות בעיניו..' הקשר עם חנכה : יוסף רצה לקדש את חוכמות האומות בחוץ.. יוון חכמה גדולה רצתה לעשות את חוכמת התורה לחכמה אנושית מנותקת מכל קשר לאל ולתיקון עולם. זו הסכנה של משימת יוסף; המחוייבת מציאות; להתבטל לחכמת האומות. לכן גאות חנכה הארץ ישראלית נעשית עי שבט לוי הממנונה על העבודה הפנימית במקדש בירושלים אשר קדשה את חכמת יוון והחזירה בעצם את משיחות בן יוסף לירושלים. ומשם ישפיעו על העול. השפעה מהפנים לחוץ.יוסף היוצא מאהבת יעקב לרחל ככתוב הוא אוהב את אחיו ומכלכל אותם. זהו תיקון חטא קין ההורג את אחיו הבל. זה הבכור הראשון שיאהב את אחיו. הרב אשכנזי. זו נקודה חשובה לימינו אנשי משיחיות בן יוסף הציונות הראו רצון לשילוב אנשי משיחות יהודה התורניים. האם יש הדדיות?  ודרושה שיתוף פעולה ביניהם.

מרן הרב קוק בהספדו על דר בנימין זאב הרצל המיסד של המדינה בעת קבורתו בהר הרצל ב-1902: …'כשם שיצר השם יתברך באדם הגוף והנשמה ולעומתם הכוחות הנוטים להחזיק קיום הגוף על מכונו לשכללו ולפתחו. וכן הכוחות המחזיקים כח הנשמה הרוחנית ומעדנים ומשכללים אותה. ותכלית השלמות הוא שיהיה הגוף חזק ואמיץ ומפותח כראוי והנשמה בריאה וחזקה מושכת אחריה את כל כוחות הגוף האמיצים… לתכלית… חפץ העליון ברוך הוא בעולמו… כן הכין בישראל שני כחות אלו הכוח המקביל לערך הגוף האנושי השוקק לטובת האומה… ושכלולה החומרי שהוא הבסיס הנכון לכל התכניות הקדושות… להיות עם קדוש… ולהיות גוי אחד בארץ… וההבדל שבניהם של הצד הראשון יש דוגמא בין כל עמי הארץ לישראל ..והצד השני הוא העניין המתייחד לישראל עצמם… בבחינת המשיחיות בן יוסף עם ישראל דומה לכל אומה ..כך טוענים אנשי אותה משיחיות נהיה ככל הגויים אבל בצורה אחרת.. והצד השני הוא העניין המתייחד לישראל שעל זה נאמר ד' בדד ינחינו ובגוים לא יתחשב מצד תורת ד' הקדושה העליונה המיוחדת לישראל עם קדוש… '. כדאי לקרוא את כל ההספד שבה הרב קוק בענקיותו מתאר את הזרם המשיחי בין יוסף המגולם על ידי התנועה הציונית שנוסדה על ידי הרצל. מבחינתו הציונות היא משיח בין יוסף כי היא החזירה את ישראל לארצו ובנתה את הצד החומרי לאומי של הגאולה בבניית מדינה. וצד זה הוא קדוש הוא חייב להיות הצד הראשון של הגאולה כדברי רבי חיים בן עטאר והשלה הקדוש. הרב קוק הוא שזיהה ראשונה את היישום של תורת  חכמי הסוד שהמשיחות הישראלית מתחילה בצד החומרי של בניית מדינה זהו משיח בין יוסף. נבין שמבלעדי זאת אין אפשרות לשום גאולה. הנשמה לא יכולה להתקיים בלי גוף אז הגוף הוא קדוש הוא ערכי לא פחות מהנשמה. הוא הנותן לנשמה את חיותה.

 הרב יהודה לאון אשכנזי: בפירושו על הספד הרב קוק על הרצל: ..'צריך לבנות הגוף כדי שהנשמה תתקיים… לא מדובר בסתם גולם אלא בגוף של נשמה… הבונים את גוף האומה (התנועה הציונית ) אינם מבינים שהם וקודם הם שייכים למשיחיות הנקראת משיח בן יוסף ואלו שמחיים את הנשמה שוכחים שלנשמה בלי גוף אין קיום ואין היא אלא רוח רפאים. יש בונים את הבית ויש כותבים מזוזה על מנת לקבועה על פתח הבית..' 

הציונות החילונית היא לא באה לשרת את הדתיים!! היא בעצמה קדושה וגאולית באותה מידה של הצד הרוחני בעם. לכן יוסף בגימטרייה זה ציון. בוני המדינה השייכים למשיח בן יוסף הם הנותנים את האפשרות למשיח בן דוד להתגלות. התורה לא נתנה ליצורים החיים בעולם החיצון!! שתי הכוחות של המשיחות הישראלית משיח בן יוסף ומשיח בן דוד צריכים להתאחד בהבאה כל צד למשנהו את נחיצותו  ורק כשכל אחד יכיר בהשלמת חברו חיבור בין הצד הלאומי לצד הקדושה בהזנה הדדית אז נוכל להצליח בפרויקט הגאולה הנוכחית. וזהו סיפורו של יוסף ואחיו עד לאיחודם בסוך ספר בראשית. נחוץ ביותר ללמוד את דבריהם של התלמוד הארי השלה הקדוש הרב קוק והרב אשכנזי על נושא זה. עיקר תיאור הנושא נמצא בהספדו של הרב קוק על הרצל ובפירוש הרב אשכנזי על הספד זה. הספר נקרא מספד למשיח.

כל דברי כאן הינם מפירושו של הרב קוק והרב אשכנזי.  —   שבת שלום מאיר משה ואקנין.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן