1
1

תיאור גילויו של הגואל הראשון וגילוי הגואל האחרון / מאיר משה ואקנין

גילוי הגואל הראשון והקבלתו ללידת וצמיחת הגואל האחרון .וגם סדר הגאולה של גאולת מצרים הדומה לגאולה שלנו בשני העקרונות שתיארנו

צילום: לדעת
לומדים בפרשה:

התורה אשר היא הגילוי האלוהי לישראל עמו לכן כל אות בה וכל סיפוריה הנה הנם גילוי נבואי אלוהי אשר הוא נצחי וכמובן מסר לכל התהלוכה ההיסטורית של ישראל לדורות. וכמובן גם לדורנו דור קיבוץ הגליות לארץ אשר זהבה טוב.(וזהב הארץ ההיא טוב. זו תורת ארץ ישראל. חכמים) . לא תמיד אנו נותנים את דעתנו לחלק הסיפורי של התורה שהוא תורה באותה דרגה של שבת וגם תשתית ומקור המצווה. סיפור התורה בכלל ובפרשתנו מעשה המיילדות לידת משה אימוצו על ידי בת פרעה ; הוא בעצם מקשה גדולה והקדמה מהותית לנתינת המצוות הראשונות בפרשת בא., כל ספר בראשית הינו הצגת יצירת הזהות העברית על ידי שלושת האבות בשלוש מידות חסד דין רחמים. ומטרת ישראל בהיסטוריה הנה גילוי לעולם על האפשרות לאיחוד של שלושת המידות האלו אשר מרכיבים את כל ההוייה האנושית. חמשת הפרשיות הראשונות של שמות שהן שמות, וארא, בוא, בשלח ויתרו הן התשתית של פרשת משפטים. לכן חכמי תורת החן תורת הסוד נותנים חשיבות עליונה לתקופת קריאת פרשיות אלו אשר מוגדרות על ידם השובבים ראשי תיבות של כל הפרשיות שציינו. שמות וארא בוא בשלח יתרו משפטים. כל הפרשיות האלו עוסקות ביציאה מגלות מצרים ואז לאחר הפרשיות האלו מתחילים את היעד בניית מקדש בירושלים. אז שתי מקשות היציאה מהגלות ובניית מקדש. ולפי המדרש וגם נאמר בשירת הים: מקדש ד כוננו ידך , אם לא היו בפרשת בשלח מפחדים מהמלחמה היו נכנסים לארץ ישר. זהו לימוד מהותי מהמדרש מהתלמוד. להבין זאת דרושה העמקה ולימוד יסודי של פסוקי פרשיות אלו עם פרשנות חכמינו נוחם עדן בכדי ללמוד את יציאת מצרים אשר היא ראשית כל המועדים פסח ותשתית כל התורה כולה ומבלעדיה לא היינו ישראל ולא מקבלים את התורה .
מסכת מגילה דף יג עמוד א. ואשתו היהודיה של כלב.. אמאי קראו לה יהודיה? על שם שכפרה בעבודה זרה. דכתיב ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור. ואמר רבי יוחנן שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה ..
' ואלה בני בתיה ..אשר לקח מרד' וכי מרד שמו. שאמר הקבה יבוא כלב שמרד בעצת מרגלים וישא את בתיה בת פרעה שמרדה בגילולי בית אביה.' אנו עוסקים בפרשת שמות בשני מורדים בתיה ומשה שני יוזמים אשר מרדו במוסכמות והצילו מיוזמתם האישית האנושית מבלי כל נבואה או הוראה אלוהית את היסטורית ישראל. כנ"ל לדורנו.
ישנם שני עקרונות מהותיים בפרשת שמות : 1. תיאור השתלשלות והפיכת הגלות בכבוד של תקופת משנה מלך מצרים יוסף הצדיק, לשעבוד נוראי. 2. סדר השתלשלות לידת הגואל משה מקום גידולו והתפתחותו עד להוצאת ישראל ביוזמתו האישית מבלי שום צו מהבורא , ונקודה זו מרכזית ביותר להבנת מהות הגלות והגאולה ממנה. לימוד של שני עקרונות אלו לדור הגלות האחרונה והגאולה מן גלות אדום שאנו חיים אותה בחזרתנו לארצנו בכינונה של מדינת ישראל הינו חשוב ביותר.
רבי יעקב אביחצרא. יום ה הזה כ טבת הינו ההילולא של האדמור מענקי חכמי מרוקו ועם ישראל בכלל. ספרו מחשף הלבן. : 'ויקרא מלך מצרים למיילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנייה פועה.'. עוד אפשר לרמוז על שם שפרה .על פי מה שאמרו חז"ל :שאשה אחת ילדה ששים רבוא; ודרשוהו יוכבד שילדה משה רבינו עליו השלום. שהוא שקול כנגד ששים רבוא. והנה הטעם ששקול משה רבינו ע"ה כנגד ששם רבוא. כמה פעמים כתבנו משום דהתורה יש בה ששם רבוא (600.000) פירושים כנגד סר נפשות שבישראל. ומלת ישראל נמי ראשי תיבות : יש ששם רבוא אופנים לתורה .ומשה רבינו ע"ה הוא לבדו ידע כל הששם רבוא פירושים , משום הכי שקול כנגד כל הששם רבוא .והנה שפרה ראשי תיבות: הם ששם רבוא פירושים ; דהיינו היא ילדה משה רבינו ע"ה שידע כל הששם רבוא פירושים.'
דברי רבינו יעקב אביחצרא זצוק"ל מבהירים לנו את מרכזיותו הכללית של הגואל הראשון מהגלות הראשונה .בעצם משה בחר לפעול באופן יזום ולהיות הוא היוזם של הוצאת ישראל משעבוד וגחות מצרים. הרי כשמשה התחיל מיוזמתו בגאולת ישראל על ידי יציאתו מהארמון עדיין לא היה גילוי נבואי אליו וגם עדיין לא נתנה התורה. הרב מבהיר לנו בדבריו העמוקים שמהות נשמת משה השקולה כנגד כל נשמות ישראל הינה כבר במהותו הנשמתית אלא שמשה הוציאה אל הפועל ביוזמתו כשהוא החליט להיות פעיל בגאולה הראשונה. התשתית הזו של נשמתו היא הבסיס של כל התורה. שישים רבוא נשמות כלולות במשה כי הוא יזם ראשונה את הצלתם ביוצאו מאזור הנוחות של בית המלוכה הפרעוני אשר עיקרו שליטה על כל אדם למטרת שלטונית אימפריאליסטית. ולכן הוא יוכל לתת את התורה הנובעת ראשונה מנשמת העברי הישראלי והיא כלולה מכל הגישות הנשמתיות של כל יהודי. התורה היא תעודת הזהות של הזהות העברית ויש סדר בדברי הרב: ראשית משה כולל את כל ישראל ובוודאי תיאור זאת דווקא דרך שפרה יוכבד שהיא אפשרה הולדת הגואל הכולל את כל ישראל וזה לפני מתן תורה; וברור שזה קשור ליוזמת משה להצלת העם. ואחר כך הרב מקביל זאת לאפשרויות פירושי התורה. יש סדר: ראשית לצאת מהגלות על ידי היוזם משה שאז פעילותו תאפשר לו להיות כלול מכל נשמות ישראל ורק לאחר מיכן נתינת התורה על כל מספר אפשרויות הפרשנות.
לכן המקובלים נותנים חשיבות עליונה לפרשיות אלו תקופת השובבים כשמות הפרשיות , כי הם היסוד של תיקון הברית של אפשרות התיקון בן של הברית האלוהית עם האבות על ידי הבנים של יציאה מהגלות וכניסה לארץ ישראל. הגלות של ישראל והגאולה ממנה :
הרב יהודה לאון אשכנזי זצ"ל. ספר סוד מדרש התולדות.: 'להיות בריאה פירושו להיות רחוק מהבורא. זאת המשמעות השורש ברא בארמית לשים בחוץ מה שהיה בפנים.. לתפוס שהבורא הוא הגואל הוא סוד איחוד ד הגאולה היא פעולה הפוכה למעשה הבריאה .לברוא בריאה הכוונה לשים את הבריאה רחוק לגאול אותה זה לקרב אותה. 'דיאלקטיקה זו גלות גאולה נחקקה בחקיקה של הבריאה כבריאה. אבל במסגרת הדיאלקטיקה הזו אין שום הכרח ששלב הגלות יתבצע בצורת שעבוד או עינוי הוא יכול להתבצע בכבוד ובתפארת.. .המהר"ל רואה ביוזמתו של יוסף יוזמה מסוכנת .הסכנה היא הסכנה של אשת פוטיפר התבוללות .מכל מקום אחרי שגמר יוסף למלא את משימתו היו צריכים בני יעקב לחזור לארץ ישראל והם לא עשו כן. אז עברנו ממצב של גלות במובן של מילוי משימה חיובית אצל המצרים בכבוד ובתפארת למצב של ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף המביא לידי שעבוד ועינוי .אם בני ישראל היו יוצאים מיוזמתם ניתן היה לחסוך את שלב השעבוד והעינוי…היום השאלה באיזו תקופה אנו חיים איננה רלוונטית עוד כי בה חזרנו אבל אחרי שואה איומה. ובכל זאת אני מודאג באמת כאשר אני רואה את הנאיביות של אותם היהודים האומרים שיש להם עדיין משימה קדושה אצל הגויים וזה נעשה רק בהיותם בגלות. אז אני שואל את עצמי מהי אותה משימה קדושה. האם להפיץ בן הגויים את האמת של התורה?, היה ניסיון כזה במאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים בגרמניה כאשר תלמידי הרב שמשון רפאל הירש ז"ל התיימרו לחנך את הגרמנים הנאורים כביכול .מה יצא מזה? או שמא מדובר ביהודים מתבוללים שאינם מכירים את אותה תורה שהם מתיימרים להנחיל לגויים! יש לאדם רצון וחופש בחירה .האדם אינו כפוף לנטיותיו הטבעיות.. לכן אין מקום לדבר על פאטליות .בני ישראל יכולים להתגבר על נטיות אלו ולשנות את הדברים.. מה שמדאיג אותי דבדורות האחרונים ויתר ישראל על הבחירה החופשית ..ונתן לחוקים העיוורים לפעול.. היהודים היו יכולים לצאת מהגלות אבל הם לא עשו כן. זכותה של התנועה הציונית היא שהיא בקשה להציל את ישראל מהפטאליות ההיא שרק חמישית מהעם יוצא מהגלות…מעט אותיות טעם .המעט שחזר הוא מבחינת הטעם.. כמה אידאליסטים רצו לחזור אך הם נראו כמשוגעים. ..עלינו להודות שהיא הגיעה הגאולה בעיתה חוץ ממספר צדיקים שזכו לבחינת אחישנה . מה שנשאר מיסתורי הוא מי חוזר ומי לא חוזר זה גורל של כל נשמה של כל יחיד..'
הדברים ברורים .זהו ממש סיפור יוזמת משה שראה שהעם לא מתכוון ליזום יציאה מהגלות הנפשית ופיזית והוא משה כדברי הרב אשכנזי העברי המשיל את בגדי המצרי ויוזם את הגאולה עצמאית ואז תהיה התגלות ולא הפוך! וזה הפוך מיוסף אשר השיל את בגד העברי ושם את בגד המצרי לשרת את האנושות.
ספר זה נקרא על ידי הרמב"ן :' ואלה שמות בעניין הגלות הראשון ובגאולה ממנו' . כדברי הרב אשכנזי , לא כשם exode שנתנו הנוצרים לספר שזה אומר שישראל יהיה תמיד מחוץ לארצו בנסיעה exodus. אלא הספר הוא ספר השמות המסמלים את הגאולה מטעם שמות השבטים ומהותם. שמות בקשר ליציאה עובדתית ולא רק תיאורטית מן הגלות. ולא להישארות נצחית בלי ארץ כמו שהיו רוצים לראות זאת הנוצרים ולצערנו חלק מעמנו גם..
'וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא . ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו.. ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף'
רבי חיים בן עטאר הקדוש: 'צריך לדעת לאיזה ענין חוזר פעם שניה להודיע מיתת יוסף וכבר השמיענו וימת יוסף… עוד מה הקשר יש בין מיתת האחים והדור לאומרו ובני ישראל… עוד צריך לדעת טעם אומרו כסדר זה ובני ישראל פרו…. אכן שני כתובים הבאים כאחד להודיע השתלשלות התחלת השעבוד וסיבותיו והם במספר ארבע.. האחד מיתת יוסף, שאם היה יוסף קיים יספיק שלא ימשלו בהן… שנית מיתת האחים שכל זמן שאחד מן האחים קיים היו המצרים מכבדים אותם ..שלוש מיתת כל הדור… פירוש השבעים נפש .רביעית ובני ישראל פרו… כי אם לא הייתה ההרגשה הגדולה שפרו וישרצו ..ותמלא הארץ. לא היו נותנים לב לבקש תחבולה. אלא הרגש הגדול הוא הסובב באמצעות העדר המונע שהוא יוסף וכל הדור . ובזה נתיישב אומרו ובני ישראל ולא אמר ויפרו… כי לא בא להודיע ענין הריבוי אלא להודיע כי הוא זה סובב הגלות..'.
דברי קודשו של הרב מתארים לנו היסטורית כדרכו בקודש את זירוז ההשתעבדות והפיכת הגלות בכבוד אצל האומות לשעבוד ושואה. יועצי חצרות המלך לדורותיהם אשר כבר לא נמצאים ובעיקר ההתנהגות המוחצנת של היהודים במוקדי הכוח של התרבות השלטת והפיכת אזורים שלמים במדינות העמים ל'מדינות של הקהילות קודש ' מעלים את קנאתם ומגבירים את האנטישמיות של הגויים (אשר ממלא נמצאת בדתם) והשאר כבר ידוע לכולנו ..כמה שדברי הרב צודקים 'כי לא בא להודיע ענין הריבוי אלא להודיע כי הוא זה הסובב הגלות' כמובא בציטוט השלם שהבאנו מעלה.
רבה של פראג רבינו אפרים בפירושו הכלי יקר .אומר. ויקוצו מפני בני ישראל… פירש רשי כקוצים היו בעיניהם .ורצה לומר שישראל נמשלו בעיניהם לקוץ מכאיב ולסילון ממאיר ..על כן נראה לי שהמצרים נמשלו בעיני עצמם לקוצים…שיהיו ישראל נטועים בארץ מצרים והמה יהיו כקוצים מושלכים מן הארץ. מפני בני ישראל שיהיו נטועים במקומם..'
ובוודאי שההתנהגות הלפעמים חסרת אחריות של אחינו בגלות המתנהגים כאילו הם בעלי הבית בארצות הניכר . הם שוכחים ש'לגור בארץ באנו' מבחינת גרים ולא תושבים אשר מרגישים צרפתים מרוקאים ועוד.. .וזה מה שמלמד לנו גם רבה של פראג. ואז הם כקוצים בעיני האומות. הלימוד הינו כמובן רלוונטי גם לדור הצברים בעלי האזרחות הישראלית אשר צריכים להבין ללמוד ולהפנים את גודל השינוי אשר ביצעו בהקמת מדינת ישראל אשר מבליטה את ההבדל בן שתי הקהילות ישראל והגלויות. דור אשר גורלו בידיו מול קהילות הנתונים לחסדי המצרים לדורותיהם… לכן סיפור אופן היווצרות הגלות הינו שייך לפסוקי התורה לא פחות מהלכות שבת וכשרות. זו תורה באותה מידה. להבין מהפרשה את סיבת הגלות תפקידה בהיסטוריה היהודית והאנושות, וסדר האירועים המביאים לשעבוד והיציאה ממנו.
הגלות הראשונית של הנשמה בעולם של כל אדם בהיוולדה היא מתנתקת מבוראה ,נגאלת היא דרך החזרה של ישראל מגלותו . הגלות היא ניתוק השכינה ממקומה מארץ ישראל וחזרה לארצנו למדינה עצמאית הינה החזרת השכינה לארץ ישראל ולסדר נכון בעולם. לכן פרשה זו הינה רלוונטית בתור תורה גם לדור שלא חוה את הגלות. דור זה צריך ללמוד ולהבין את מעלתו אשר היא כדברי המקובלים החזרת השכינה למלונה. ושב ד' את שבותך ושב וקיבצך. כביכול השכינה חוזרת לארץ גם. ולכן המקובלים מציינים את תקופת קריאת פרשיות אלו משמות עד משפטים כתקופה של תיקון מרכזי. תיקון השובבים.
רבי צדוק הכהן מלובלין: ספרו פרי צדיק הקדמה על שמות: '.. ובריש שמות רבה דנקראים על שם הגאולה … ורוצה לומר דזכרון שמותם סימן הוא על שם הגאולה כי על ידי קדושת נפשותם היה הגאולה ..ראובן ראה ראיתי… כי בשבט ראובן היה קדושת הראיה ועל ידי כן ראה ד'… והנה דהם נזכרים בהתחלת הגלות אבל עיקר הגלות בשביל הגאולה ..ועל זה הוא מזכיר שם שמות השבטים רמיזותם על הגאולה שהוא מכוון הגלות והכל הכנה למתן תורה ..וזה פרשיות השובבים שהוא זמן תשובה לבנים שובבים בתיקון הברית בדבר שאין התשובה מועלת כמו שנאמר בזוהר אבל יש לו תיקון על ידי דברי תורה..'
מאמר א:..' אכן באמת פרשה זו הכנה לכל ספר שמות ויהי אור שבו יצאו ישראל מאפילה לאור שעל ידי גלות מצרים זכו למתן תורה ..והתורה זכו על ידי יסורי גלות מצרים ..
מאמר ב.כן תכלית כל הגלויות להוציא כל הניצוצין קדישין והתורה שבעל פה שנמצא בהם בסוד ואתה מחיה את כולם.."
תיקון הברית הינו בעצם תשתית התיקון של מטרת ומקום ההולדה. מטרת הולדת ישראל בתור עם דווקא במצרים הינה בכדי להגיע לצאת ממפרי הברית בהתנהגותם המצרית ולהגיע לזהות הלאומית אשר תכניס קדושה בכל מערכות החיים החברתיות הפולטיות ועוד שהם תיקון חיי החומר הלאומיים בקדושה זהו גם תיקון ברית…הכנסת קדושה זו אשר היא הפריה ורביה הלאומית האמיתית היא תיקון ברית האנושות., של העלאת האידאל האנושי המחשבתי לקדושה העלאת ניצוצי האיכות של התרבות המצרית ובכלל של כל התרבויות שהיינו בהם והבאתם לארץ ישראל להקמת מדינה קדושה. התורה נתנה לה מקום גיאוגרפי ולא תאורתי אמוני… וארד להצילו ולהעלותו אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ הכנעני ..אז תיקון הברית תיקון מקום ההולדה וקידושו הינו התשתית של קידוש ההויה הלאומית הפוליטית והכלכלית אשר רק הזהות העברית ישראלית מסוגלת. לכן מטרת יציאת מצרים הינה אך ורק הגעה לארץ ישראל. לכן בגילוי הראשון של ד למשה בסנה מעמד סיני לא מצויין ,. אלא רק ההצלה מהשעבוד וההגעה לארץ ישראל. הדברים כתובים… הר סיני הינו ברמז.
ושמות השבטים הינם הזיכרון העברי לאומי של הכוח הפוטנציאלי לצאת מהגלויות כולן.
רבי צדוק הכהן מלובלין .פרי צדיק.: מאמר א '.והגם דהם נזכרים בהתחלת הגלות אבל עיקר הגלות בשביל הגאולה . וכמו שאמר במדרש שם דאשר יאהב יוכיח. וכל הגלות היה כדי להביא לגאולה ולקבלת התורה ועל זה מזכיר שמות השבטים מצד רמיזתם על הגאולה שהוא מכוון הגלות והכל הכנה למתן תורה . דג' מתנות על ידי יסורין. וד פרשיות אלו שמות וארא בא בשלח הכנה למתן תורה." הרב מבהיר לנו את מטרת הגלות שהוא היציאה ממנו לגאולה עם העלאת הרכוש התרבותי של מצרים והגלויות והפיכתם לתורה. יש שוב סדר לדברים היציאה מהגלות היא תשתית היותינו עם ולאחר מיכן התורה באה בעקבות זאת. לכן יש פרשיות אלו לפני מתן תורה.
עקרון שני מהותי הנלמד מפרשת שמות הינו לידת משה ומקום גדולו. : 'ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור ..ותרא את התיבה ..ותשלח את אמתה ותקחה . ויגדל הילד ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא את שמו משה …
תיאור לידת משה וגידולו על ידי התורה דווקא בלב ליבו של השלטון המצרי בארמון פרעה הינו תורה נצחית והיסטורית. הרי אנו מחויבים ללמוד נושא זה לא פחות מסוגיה תלמודית בנושא הלכות עירוב… הרי שניהם תורה אלוהית באותה מידה. זה בא בוודאי ללמדנו את ההתנהלות של יהדות הגולה ודרך התפתחות גואל ישראל במצרים ובגאולתנו. הרי אנו מתייחסים בוודאי ברצינות לפסוק כימי צאתך מארץ מצרים הראנו נפלאות .וגם את ניהול סדר פסח כל שנה .זה בוודאי לא לחזור על העובדה שהיינו במצרים פעם, אלא כל קריאת ההגדה הינה ללמוד איך הגואל התגלה ואיך זה יהיה לדור הגאולה. הרי התורה לא מספרת מה היה אלא מה זהותנו לדורות.
רבי צדוק הכהן מלובלין: ספרו פרי צדיק…מאמר י.: '. באמת היה משה רבינו נקרא בן בתיה מפני שגדלתו … ולזה ראו שהוא בן ישראל ומצרי ולא ידעו מה זאת .ובאמת שכך הוצרך להיות גדל בבית פרעה ושיהיה בת פרעה מגדלתו וכמו שאמרו במדרש רבה פרשה זו ואף מלך המשיח.. יושב עמהם במדינה .והיינו כיון שהיו ישראל משוקעים בקליפת מצרים כעובר במעי אמו. הוצרך להיות גדל בבית פרעה ואף שלא ידע שרשו מכל מקום לא נדבק בו כלל מקליפת מצרים .על ידי זה היה ראוי להוציא את ישראל ממצרים אף שהיו משוקעים . וכן משיח שיהיה צריך להוציא אף האובדים בארץ אשור והנידחים..אף שהם משוקעים צריך להיות יושב עמם במדינה משנקרא איש מצרי נקרא איש האלוהים .דהיינו אף כשהיה בניהם בבית פרעה לא נדבק בו מאומה מהרע..
הרב מסביר על מהות סדר גידול משה הגואל הראשון דווקא בארמון פרעה ( בלי קשר לנותן התורה שיתגלה 60 שנה אחר כך) כי הוא הוציא גם ובעיקר את העם שהתבולל במצרים , וכך יהיה לעתיד עם המשיח שהוא יושב כדברי הרב בתוך האומות בתרבותם. והנה זה במדויק מה שקרה עם הרצל אשר גדל במרכז התרבות הגדולה של וינה ומשם כתב את ספרו מדינת היהודים אשר התווה את קיבוץ הגלויות. לכן כמו משה הרצל יזם את השינוי מקהילה לעם ריבוני בארצו. בנקודה זו יש בהחלט הקבלה ברורה.
הרב דוד שלוש זצ"ל רבה הראשי של נתניה ומגדולי חכמי ופוסקי הדור וחכמי מרוקו ספרו אור חדש ..': משה היושב בבית המלך ורואה יום יום נגידים ושרים .. הרואה את חיי התענוגים של החברה הגבוהה בבית פרעה ; החליט לעזוב את מנעמי החיים ותענוגיהם וכל הכבוד המדומה ויצא מבית המלכות ממצרים העליונה מושב האצולה אל אחיו השוכנים בארץ גושן להיות עמם בצרה .מה הביאו לנטוש בימי בחרותו את תענוגות החיים. ולהטות שכמו לסבול יסורים ותלאות; מדת הענווה שהייתה בו .והוא ידע שהוא ילוד אישה ככל אדם ..ואיך יוכל ליהנות מהחיים בזמן שאחיו משועבדים בעבודת פרך קשה. ענוותו הגדולה הבאתו לחיפוש החכמה האמתית דבריו דל הרב מבהירים לנו שוב את החלטה היזומה של משה הגואל להיות אכן גואל ולצאת מאזור הנוחות הענק שהיה יורש העצר של פרעה ולמרוד בפרעה. זו ענווה אמתית ענווה זה אומר להסתכל רק על האמת ובמיוחד האמת הטובה לעם לכלל ולא רק לקבוצה מסוימת. מבלי כל אינטרס אישי כלכלי מעמדי פוליטי אישי. זו ממש הקבלה לגואלי הדור האחרון… ' .
'ויאמר ד אל משה שלח ידך ואחוז בזנבו. וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בידו. למען יאמינו כי נראה אליך ד אלוהי אבותם..
רבי צבי יהודה ברלין מוואלאזין: פירושו העמק דבר על התורה: '…והתבונן בזה שמתחילה היה זה הצד זנב של הנחש קצה התחתון והגרוע של המטה ובהיותו בידו של משה נעשה אותו הצד העליון והחשוב. ומזה התבוננו בני ישראל דלא כמו שהיו חושבין שאהרן ושאר חסידי ישראל המה הראשים ומשה היה כנגדם כמו זנב לאריות. אבל עתה שראו אות המטה הבינו שמשה התהפך לראש וראשון של ישראל ועל ידו הקבה יעשה גדולות ..וכמשל המטה והנחש אשר בשביל משה נהפך מזנב הנחש לראש המטה. כך בשביל ישראל נהפך מזנב לאריות לראש מנהיגי הדור…שלא היו יודעים את משה לגדול בתורה… שהרי בקטנותו גדל בפלטין של מלך… היה ראוי שיהיה נגלה הקבה לאהרן שהיה נביא עד כה במצרים(פירוש הנציב על פסוק כי יאמרו לא נראה אליך ד')
דבריו הנבואיים של הנציב מראים שוב את הממד הנצחי של פרשת שמות. משה לא גדל עם היהודים בגטו גושן והוא יגאל אותן? הרי הוא מתבולל הוא מצרי הוא חילוני הוא ציוני…הנציב מסביר בדיוק את מה שאנו ראינו עם הגאולה שלנו וממשיכים חלקית לראות.
רבי יעקב אביחצרא: ספרו מחשוף הלבן על יתרו: '.. והנה כתב רבינו (הארי ז"ל ) דקין נתגלגל ביתרו ,קרח מצרי והם ראשי תיבות י ק.ם… הנשמה של קין נתגלגלה ביתרו והרוח בקרח והנפש במצרי ומשה רבינו עליו השלום הוא הבל… ומשה רצה לתקן נפש קין דהיתה במצרי לפי שהוא אחיו… באותה שעה נכנסה הנפש ההיא ביתרו ומיד כפר בעז. ..וכשנתן לו ביתו זכה לנשמה של קין .נמצא שיתרו לנפש ונשמה דקין מתוקנים והכל על ידי משה רבינו עליו השלום..'
נבין דברי הרב דרך הסברו של הרב יהודה לאון אשכנזי – שיעור 1990: 'משה רבינו המציין את הזהות הכפולה של היהודים בגלות: מייצג את התרבות של המעצמה שהוא חי בה. גדולי הפילוסופים המדענים ועוד היהודים ייצגו בגאון את התרבות שחיו בה. וגם במקביל חלקם הרגיש פנימית מאוד קשור לעם היהודי זה מה שמשה מייצג , מצרי פר אקסלנס יורש העצר של פרעה ועברי פר אקסלנס ממשפחת לוי בן עמרם. הוא חי באופן מלא את שתי התרבויות כמו יהודי ב- ELYSEE של נשיאות צרפת. ויצא אל אחיו. משה ונציין זאת בלי שום התגלות בשלב זה של הבורא מחליט לראות מי הם אחיו המצרים או העברים… הוא יוזם ומחליט שהצד הנדכא העברים הם אחיו. היא בוחר בצד המוסרי. ואז זה תחילת דרכו היזומה לגאול את ישראל לפני ההתגלות שתוביל ל'ויטמנהו בחול' הוא יטמין את כל הפסולת דל תרבות. מצרים בחול … הוא בוחר בעבריותו. משה להיפך מיוסף משיל את הבגד המצרי ולובש את הבגד העברי יוסף לבש את הבגד המצרי לשרת את תרבות זמנו בתוך עברי אצל הגויים
בפרשת ואתחנן כתוב שמשה מבקש 'אעברה נא ואראה את הארץ הטובה' הקריאה של המקובלים היא: אהפוך לעברי אעברה יש את השורש ע.ב.ר, בכדי לעבור ולראות את הארץ צריך להיות עברי. למשה היה מאבק עם עצמו להשיל את תרבות מצרים הענקית ולהיות רק עברי ולא יהודי ועוד משהו.. הוא בעצם מציין את האח האמתי הדואג לאחר. האח האמתי הוא דואג לבן של אביו.
ויגדל משה': רש"י: אחד בשנים והשני לגדולה. ולפי המקובלים מידת חסד נקראת גדולה. גדול זה מי שדואג לקטן ממנו… זה בדיוק היה אמור להיות תפקיד קין עם הבל. לכן משה תיקן זאת. רואים מכאן הדמיון של התפתחות וצמיחתו של הרצל מיהודי של אירופה ליוזם תהליך הגאולה…'
זהו הלימוד של פרשת שמות והבנת סדר גילוי הגואל הראשון והקבלתו ללידת וצמיחת הגואל האחרון .וגם סדר הגאולה של גאולת מצרים הדומה לגאולה שלנו בשני העקרונות שתיארנו. שבת שלום מאיר משה ואקנין ירושלים.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן