שבת פרשת בוא הינה בעצם היעד של כל ספר בראשית .הופעת הזהות האנושית אשר היא תהיה הבכור של אומות העולם. מאדם הראשון דרך נוח מתושלח שת עבר אברהם יצחק יעקב עד שבטי יה אשר נהפכו לעם. זהו מהפך עמוק של זהות זו מתקופת האבות לתקופת הבנים. הזהות העברית במישורה הלאומי אשר הוגדרה דווקא על ידי פרעה, מלך המעצמה התרבותית הכי גדולה, לעם. הנה העם היוצא ממצרים כנאמר בפרשת שמות על ידי פרעה.
נציין כאן את העובדה שחמישה פרשיות עוסקות כל כך באריכות בהליך גאולתו המורכב הקשה והחשוב של ישראל. אריכות זו הינה כאמור תיאור על החשיבות שהתורה נותנת ליציאה של ישראל מהגלות לכיוון ארץ העברים הלא היא ארץ ישראל. נציין כאן את המרכזיות ואריכות הדברים שהתורה מציגה בכל מה שקשור לפרעה ולמצרים פריות שלמות.. לכן תקופה זו מועצמת על ידי חכמי הסוד אשר הגדירוה כתקופת השובבים משמות עד משפטים, הואיל והיא עוסקת בעיקר מסר התורה : יש אפשרות לצאת מכל המצרים הגלותיים האישיים והלאומיים. וקבלת התורה הינה תוצאה של סיום הליך מהותי של גלות וגאולה. אין אפשרות לקבל את התורה מבלעדי כניסת ישראל בתרבות השלטת הוצאת העקרונות המהותיים חיוביים של תרבות זו והעלאתם לקדושה על ידי קבלת התורה. לכן העם העברי מהאבות נכנס ביודעין לתרבות המצרית להוציא בולעה מפיה. מסר האפשרות של יציאת האדם והעמים משעבוד לאומי ושעבוד אישי לכל אופנות השעה הינו חידוש מהותי של העם הישראלי .וזה חשוב לכל האנושות אשר השקפת האומות הינה שאי אפשר להכניס מוסר בחיים החברתיים והאישיים , כי יצר תאוות האדם והאומות בלתי ניתן לתיקון חג הפסח לדורות מוכיח שכן גאולת מצרים הינה תשתית כל הגאולות מהשעבודים העתידיים.
הרב אשכנזי לימד שאירוע שנחגג עדיין כמו פסח זה אומר שהאירוע ההיסטורי של יציאת ישראל והאנושות מהגלות אינו הסתיים. בשיעורו בשנת 1984 הוא מסביר שישנו בפרשת בוא את תיאור כלשון חכמים של פסח מצרים ופסח דורות. פסח מצרים על ידי הקרבת קרבן הפסח במצרים ואכילת המצה והמרור והדם על המשקוף, והוראה מפורטת של מצוות הפסח שינהגו לדורות אכילת מצה מרור קריאת ההגדה ביעור החמץ. התורה בעצם מתארת שהאירוע של ימות המשיח וגאולה שלמה לא התרחש אז אלא ידחה לאחר הפנמת המסר על ידי אלפיים שנה של עריכת סדרים. היעד הינו ברור עוד מפרשת שמות: לצאת ממצרים בכדי להגיע לארץ ישראל ולהקים מה מדינה אשר תהיה ממלכת כהנים וגוי קדוש. כדברי הרב אשכנזי כמו שנאמר ברור בפרשת יתרו ‘אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים . ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. היציאה ממצרים למה? להפיץ את המסר שאפשר להוציא את הערכים החיוביים מהתרבות האנושית החברתית ולתפקד איתם במוסריות מבלי להיות משועבד לחברה או לכל איש החושב את עצמו לאלוה..
רבי דוד אביחצרא– ספרו פתח האוהל. פרשת וארא. : ‘והוצאתי והצלתי וגאלתי הן המה לעמת בבל מדי יון .אכן לעמת גלות אדום שאנו בה אתי שפיר .ולקחתי אתכם לי לעם .וכידוע נמי בכתבי רבנו זכרונו לחיי העולם הבא (ליקוטי תורה כי תצא) שכלם היו כלולים בגלות מצרים שהיא לעמת קוצו של יוד. שכל ד אותיות אשר המה לעמת ארבע גלויות כלולים ..בקוץ הנזכר. .’ודוק ותשכח גם בד גזירות של פרעה . שגם הם לעמת ד גלויות … והיינו נמי כוס ישועות אשא וגם לרבות ישועות ד גלויות וזהו ובשם ד אשר זה לעמת זה אקרא וכמו גזרת התבן שלא ינתן הא אחרונה .ככה גלות אדום שאין אחריה וכההיא אבא כיצד מעשרין את התבן על פסוק כי ציד בפיו ..גם ובשם ד אקרא .דהיינו ובשם דיקא לעמת ה אחרונה כנזכר לעיל..’
דבריו הכוללים של הרב אחיו הגדול של הבבא סלי מראים את הראיה הנפלאה של חכמי הסוד של חכמי מרוקו הדגולים, אשר ראו בעינם הרוחניים את התהליכים אשר עמינו יעבור בכדי להצליח את הגאולה האחרונה של יציאת דורנו ממלכות אדום. הרמז של גישת עשיו של כוח פילוסופי גדול והצגת צדקות לכאורה חברתית הינה תיאור הסכנה הגדולה של הניצוצות החיוביים הקיימים עוד אצל פרעה וכלה בתרבות הספרותית המערבית אשר שבו ושובים הרבה מכוחות החשיבה שבעמינו. והרב מלמד שגם מהציד בפיו של עשיו שרומז לפי הארי על נשמתו של רבי מאיר בעל כל התורה שבעל פה הנמצא בפוטנציאל השכלי בעשיו הוא אדום, גם מהגלות המסוכנת הזו ישראל יצא הוא יצא בקידום התורה הארץ ישראלית אשר איננה חוששת להעלות את נוצוצי תרבות אדום לקדושה. וזה אפשרי רק דרך מסגרת מדינית ארצית בארץ.
רבי דוד אביחצרא.. ספרו פתח האוהל.. : ‘עד מתי מאנת לענות מפני שלח עמי ויעבדוני. ‘שהוא כידוע מכתבי רבינו זכרונו לברכה (ליקוטי תורה פרשת מקץ) שאלו הם נשמות דורות ראשונים .דור המבול ודור הפלגה וסדום שבאו כאן בכור הברזל של מצרים עד שנזדככו ונבררו ועלו להם מן הארץ ביד רמה וזהו עד מתי מאנת לאתכנעא קדמי דור אחר דור גם תיבת מפני ראשי תיבות מבול פלגה ני גימטרייה ראשי תיבת סדום (אות ס, שהיא ראש תיבת סדום עולה ני פירוש בינת האוהל על כתבי הרב) …’
הפוטנציאל של המשיחות העברית היה טמון בדורות אלו. דווקא נפילתם ותיאור חטאם בתורה מלמד על גודל תרבותם אז אם היו מכוונים אותה לתיקון חברה מוסרית ערכית עם נוכחות האל בחיים הכלכליים פוליטיים וגם רבניים .לכן רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו פרי צדיק מתאר את לפי הארי שנשמת משה הייתה בדור המבול. בעצם יציאת מצרים הייתה התיקון של כל הנשמות של דורות אלו וגם הכנסת תרבותם בקדושה .תרבות המדע של דור המבול של החסד של דור סדום המעווות..
‘למען שתי אותותי אלה בקרבו.’ שיכול לומר מכותי ונקט לו דווקא אותותי.. לרמוז בזה זכות המצות הנקראות אותות כידוע שעתידים לשמור . ובכן בכוח זה נגוף למצרים ורפוא לבני ישראל בכל האותות כידוע (זוהר חב לו ‘ באותה שעה שנגפו מצראי . נתרפאו ישראל.. אמר רבי יוסי ופסח ד על הפתח. על הפתח ממש זהו פתח הגוף… הוי אומר זה מילה שבזכות המילה היה למצרים נגוף ולהם רפואה באות עצמו הוא המילה) . תלת לגבי תלת… ארבה גימטרייה יצחק קץ חי שהוא היסוד כידוע (יצחק רומז למידת יסוד )חושך הפך האור שהוא אור שבת קודש בכורות לעמת תפילין בני בכורי ישראל .. גם תיבת שיתי ראשי תיבות שבת תפילין יסוד ודהיינו למען זכות העתידה גם כן שיתי אותותי אלה בקרבו. ‘
הנקודה הזו כמבואר מעלה הינה מהותית ביותר שדווקא מתרבות המצרית ומטיפולה על ידי המכות תשתית כל המצוות התהוותה. התורה משפיעה על כל תבל היא התורה היוצאת מתוך תוך של הניגוד לכל התרבויות .התורה צריכה להשפיע על כל העולם. וגם הרב מבהיר כאן שהתורה היא התורה של היציאה מגלות מצרים ולא תורה מנותקת מחיי הכלל היכול להתבטא רק במסגרת לאומית. לכן מהמכות למעצמה העולמית יוצאים המצוות דווקא מהשחרור הלאומי המצוות מתחילות. לכן מיד בפרשה יש סדרת מצוות ארוכה שנתנו רק כשיוצאים חייבים לשים לב לכך.
לכן הרב דוד אביחצרא אומר; ‘א-לוהי העברים להורות שיעברו ויסורו מנה ובה מכל וכל. שלא תמשול בם עוד . רמז העברים גימטרייה טל רפח שהיו כטל בתוכם להחיותם..’
‘דבר נא באוזני העם וישאלו . כלי כסך וכלי זהב..’ . שלא יאמר אותו צדיק ועבדום קים בהם ורכוש גדול לא קיים… דהיינו מגמת אותו צדיק הייתה רק דווקא לגאולת השכינה ולברר . ואת הנפש אשר עשו בחרן… וזהו וישאלו מאת רעהו שעל ידי זה מוציא בולעו מפיו זה לעומת זה צדיק ורשע. האיש משה גדול בעיני עבדי פרעה… תיבת בעניי אור העיניים אור הגנוז מהם ובהם שהוא חיותם כנזכר ניצוצות הקדושה שמכולן היה מברר כל הצורך ..’
זהו תפקידנו בתור עברים להעביר ולהסיר את כל הסיגים השליליים של התרבות האנושית ולקדש את חיי המעש דווקא. ולכן זה מורכב וקשה כי זה יותר קל לישאר בגיטאי הגלויות ולהיות בבתי כנסת מבלי שום התחככות עם התרבות האנושית והמדיניות העולמית. ואז התורה היא לא תורה היא דת כנסייתית.
תיאור המפורט של סדרת המכות וחלוקתם ל שבעה בוארא ושלוש בבוא ותגובות פרעה הינה מהותית. ההתרחשויות של אירוע הגלות והגאולה המתרחשים באימפריית מצרים אשר תרבותה מאוד עמוקה ומשמעותית אז הינה בוודאי לא מקרית . יש כוחות עצומים בתרבות מצרים אשר חלקם חיוביים שישראל אז נדרש להעלות אל על ולהביאם לתיקונם המהותי דרך סינונם בדרך העברית של האבות והבנים. האימפריות הגדולות מצרים בבל יון אדום ששלטו בעולם ובאותו זמן היות ישראל אצלם להעלות הניצוצות של מחשבתם , ובעקבות איחור העקביים של יציאת ישראל מהם הם ששעבדו את ישראל. העלאת הערכים החיוביים של אומות העולם נהפכים בזכות האבות ושעבוד הבנים לתורה שבכתב ביציאת מצרים שבעל פה ביציאת בבל ותורת הסוד והקבלה מיציאת שעבוד אדום הנוכחי שזכינו לצאת ממנו בהקמת מדינת ישראל על ידי הרצל והתנועה הציונית מבחינת אתחלתא דגאולה. למי שאינו עיוור במחנה העברים ( ביטוי הכלי יקר רבה של פראג) . זו נקודה הראשונה העקרונית של מאמר זה..
רבי דוד אביחצרא .אחיו הגדול של רבי ישראל אביחצרא הבבא סאלי שיום ההילולה שלו היא יום ה הזה. פרשת שמות דף כ בספרו פתח האוהל מהדורה הוברפלד עוז והדר.
‘פרעה שמו כידוע לעמת יצר הרע שהוא כללות הרע שכן נמי פרעה מורה על ככה דהיינו ‘פר רע .
(פירוש בינת האוהל על דברי הרב: ראה בדומה חזה במגלה עמוקות שדרש בשם פרעה פה רע .ואולי זו גם הגרסא בדברי רבינו כאן. וכן הוא בדגל מחנה אפרים מקץ ובמאור ושמש*)כאן היה וכאן נמצא כללות היצר הרע וכן נמי מבואר בכתבי הקודש של מרן הארי זכרונו לחיי העולם הבא שגם אצל היחיד מישראל הפורש עצמו לעלית איזה קדושה או מצוה . אזי הוא עת אשר שלט בקומה זקופה. וכל שכן וקל וחומר רבים ומתקרבים בקדושה… לולי זכות הרבים שגברה עליו..‘
הרב הקדוש מבהיר לנו את הכוחות הדרושים לכל אחד בעלייתו למדרגה נוספת אז הפה הרע של כל פרעוני החיים פורעים את פיהם ושמים מכשולים רבים .ובוודאי כשמדובר בעליית כל כלל ישראל מהגלות לרמה רוחנית ענקית שהיא הגאולה אז כל המניעים של הפה הרע של ההשקפות האידאולוגיות הלא חיוביות מנסים להריק את כוחות הרע שבגישתם.
‘רב ועצום ממנו.. רמז בני ישראל עם האותיות גימטרייה תורה שעל שמה נקראו ככה .גם עם התיבות גימטרייה תריג . (ראה נצח ישראל של המהר”ל פרק ט ‘כי בני ישראל בגימטרייה תרג ושים י עליהם הרי תריג . אין מקורין בתורה אלא בעשרה..). ..ולכן הבה נתחכמה לו בחכמה לעמת חכמתם ותורתם . והיינו זה לעומת זה פן ירבה בקיום התורה והמצוות..‘ ראה הנאמר מעלה בקשר ליציאת התורה דווקא מתרבות מצריים- ראה גם פרי צדיק.
‘ויאמר ד אל משה בוא אל פרעה ..’
רבי צדוק הכהן מלובלין: ספרו פרי צדיק. מאמר ב. : ‘ לך אל פרעה מבעי ליה. מאי בוא אלא דעייל ליה קבה אדרין בתר אדרין… זוהר הקדוש.. היינו שהכניסו למקומות נסתרים .. וזה ענין רבי שמעון בר יוחאי וחבריו באדרא (חלק מהזוהר) שהביאם השם יתברך לחדרי הקדושה .וזה לעומת זה עת אשר שלט האדם בליעל באדם בקדושה .והנה העשר מכות היו כנגד העשר מידות הקדושים שיש בזה לעומת זה עשר כתרין דמסאבו שהיו ישראל משוקעים במצרים בקליפה כעובר במעי אימו .ועל ידי המכות היה נגוף למצרים ורפוא לישראל.. ועל ידי הפחד הזה נרפאו ישראל שיצאו ונפרדו מכוחות הטומאה ונטהרו לבבם . וכתיב בוא אל פרעה צריך לכנוס בתוך הקליפה להוציא הניצוצין קדישין מהם ולהוציא את ישראל משם ולטהר לבבם … היה צריך משה לכנוס לפנימיות לבו ונפשו של פרעה…’
משה הגואל הראשון מתבקש למרות חששותיו להיכנס פנימה בתוך האידאולוגיה הפרעונית אשר שלטה בתרבות העולמית אז.
אידאולוגיה של היררכיה שלטונית עבדותית של שיטת הפירמידה אשר היא שליטת האדם על משנהו עד השולט הבלעדי פרעה. מעבר לכך מדעי הארכיטקטורה החשבון החכמה והכלכלה היו מפותחים מאוד. אלא ששיטת השלטון העריצי והחכמה הגדולה היו לשימוש כוחות השליליים. ובלשונו של תורת הסוד של הפרי צדיק הערכים היו תחת קליפת התאווה של מצרים. הקליפה הסתירה את הערכים החיוביים הנמצאים בתרבות המשעבדת של מצרים. ולא בכדי התורה מאריכה בפרעה ובמצרים כי גם כל תרבויות האומות נקראות גם לפי חכמים מצרים… לכן בכל הגליות ממצרים ועד גלות האחרון המסתיים של מלכות אדום וישמעאל; תפקיד הגואל הינו לדלות את הערכים החיוביים של האימפריות ששעבדו את ישראל. הגואל מתבקש על ידי הקב”ה להיכנס בתוך הנפש הפרעונית ותרבותה ולהפוך את כישרונות תרבות זו לתורה. ומשם להוציא את ישראל ממנטאליות המצרית ומתוכה לרומם אותם להיות עם התורה והמצווה. זה אומר שמנהיג וגואל אמתי לא נרתע מלהתחכך עם תרבות האומות ומתוכה להוציא את הנקודות החיוביות אשר יתקדשו מתוך תורת ישראל. הקב”ה מבקש מנהיג מעורה בתרבות העולמית היכול להתמודד עמה .לכן הגמרא אומרת שהמשיח יושב ברומי. גואל ישראל לא יכול להיות מנותק! כי הוא מוביל את ישראל להיות העם המציל את האנושות מגלותה; ועם זה יצטרך להיות עם המתמודד עם כל התרבות האנושית דרך ממלכת כהנים וגוי קדוש. דרך מסגרת מדינית.
הרב אשכנזי שיעור 1996:”בוא אל פרעה. למה לא לך? אני נמצא דווקא שם בארמון פרעה. פירוש של האדמור מקוסק .
ו פרעה אותן אותיות של העפר. זוהי ההתמודדות של האדם במשך החיים וההיסטוריה …להעלות את העפר של הבריאה. ועשתה את ציפורניה באשת יפת תואר המובאת במלחמה לביתו של הישראלי. לפי הקבלה הישראלי צריך לעשות לתקן את ציפורני התרבות העולמית. ציפורני זה החשיבה..”
מורי ורבי הרב שאול דוד בושקו שליטא..ספרו קולו של פסוק : ‘החודש הזה לכם ראש חודשים ..התורה מתעקשת חודש ניסן הוא גם ראשון לחדשי השנה ואין מדובר רק בשנה זו שבה אתם יוצאים ממצרים. כל עם שמגיע לחירות נמצא בסכנת נפילה . יש לשמר את רעיון החירות ברעננותו. המצפון חייב לישאר עירני.. המילה ניסן מכילה בתוכה נס . הנס הוא אי הכניעה לחוקי הטבע לחוקי ההיסטוריה למגבלות שלנו ..לא לדטרמיניזם הכובל . לנצח יזכיר לנו ניסן החודש הראשון מי אנו ומה הם ערכינו .זה מה שמייחד את עם ישראל החודש הזה ראש חודשים.’
הפרי צדיק .מאמר ט .בוא.: ‘זוהר הקדוש פרשה זו… תנא כל זמנין וחגין ושבתין כלהו דוכרנא להאי… לא אשתצי דכנרא דמצרים מכל זמנין וחגין ושבתין… (כל הזמנים חגים הם זכר ליציאת מצרים) וכן אומרים בכל המועדות זכר ליציאת מצרים… ועיקר הקדושה שיכול הישראל להכניס הוא רק על ידי יציאת מצרים… רק בפרשה זו כשהתחיל יציאת מצרים כתיב החודש הזה לכם .שניתן לישראל כח להכניס קדושה לחודש . וזהו שאמרו בזוהר הקדוש דאלמלא האי לא הוה נטורא דזמנין חגין ושבתין. שלא היה אופן להכניס קדושה לשבת..‘ . תשתית כל התורה והמצוות ואפשרות הכנסת הקדושה בעולם בזמן ובאדם תלויה בלעדית ביציאה מהגלות. דברי קודשו של הרב מהזוהר מלמדים שהיציאה מהגלות הלאומית והפרטית היא ההקדמה הנחוצה להיות בן חורין. לכן עבד פטור מהמצוות. יציאת מצרים היא אבן היסוד של כל התורה. בלעדי יציאה מהגלות אי אפשר לקיים את התורה ללמוד אותה באמת. לכן כל חגי ישראל כולל השבת וכל המצוות הם זכר ליציאת מצרים. יציאת מצרים קודמת לתורה ולא הפוך גם עובדתית וגם השקפתית. תורה המנותקת מיציאת מצרים או מנותקת מהגלות היא רק דת ולא תורת ישראל שניתנה לעם שהשתחרר מכל כבל אנושי. תורה שניתנה להכנסת הקדושה בכל המערכות הלאומיות שזה יותר מורכב מתורה בקהילה. לכן יישום התורה יכול להיות רק על ידי שתיית הכוס החמישי של והבאתי אל הארץ.
כי רק אחר כך התורה תחדור לכל ההוויות המורכבות של עם בארצו. לכן בפסח חשיבות סיפור יציאת מצרים שהוא בעצם מצוות עשה.
‘החודש הזה לכם ראש חודשים…’
הרמב”ן: ‘… וטעם החודש הזה לכם ראש חודשים שימנו אותו ישראל חודש ראשון וממנו ימנו כל החודשים שני ושלישי. כדי שיהיה זה זכרון בנס הגדול. אם כן כשנקרא לחודש ניסן ראשון ולתשרי שביעי פתרו ראשון לגאולה ושביעי אליה..‘ הדברים ברורים.
מרן הרב קוק ומצות על מרורים יאכלוהו: ‘המרור בהרגשת המרירות של העבדות הוא אות החירות הפנימית שלנו שהיא מוכרחה לצאת אל הפועל..‘. עולת ראיה ב רפב… מרירות השעבוד של ההמתנה עד לפוגרומים היא גם הזרז ליציאה מן הגליות הפיזיות והנפשיות הכללי והפרטי.
‘דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו… כלי כסף וכלי זהב..”
מרן הרב קוק זצ”ל: ‘הכוונה העליונה של יציאת ברכוש גדול היה כדי לרומם את רוח העם שניתן השפל מצב העבדות שנים רבות בטבע השפלה נפשו ואינו מבקש גדולות. על כן ראוי להגדיל נפשו בבקשת גדולות …ולפעול על עמים רבים צריך גדולת הנפש ושאיפה לרכוש מקנה וקנין ..על כן על ידי אהבת הכסף שמזה בא מקנה וקנין כשהוא במצב הגון ..מביא גם כן לידי תכלית המבוקש להאיר אור ד על ידי ישראל בעולם. מה שאין כן אם יסתפקו בשפלות נפשם ..ודבר לא יהיה להם עם אדם איך יתפשט אור ד בעולם… ‘ עין איה ברכות א א’.
רבי ישראל אביחצרא הבבא סלי: שהשבוע ביום ה’ ההילולא של הצדיק. בפירושו על התורה בספר אהבת ישראל: ‘מצות סיפור יציאת מצרים שנא . והגדת לבינך ביום ההוא לאמר’. ‘טעם מצוה זו שאמרו חז”ל להראות גדולתו יתברך וכי הוא גדול מכל א-להים ויכול על כל וחובה עלינו בכל דור ודור לספר ביציאת מצרים. והמצווה הזו רמוזה בפסוק ‘ואהבת לרעיך כמוך. ואהבת עם האותיות גימטרייה והגדת עם הכולל על שם והגדת לבינך. אי נמי ואהבת ראשי תיבות ואת ההגדה בלילה תקרא. וזהו ואהבת לרעיך כמוך הוא הקבה שנקרא רעך וריע אביך. כלומר בשביל אהבתו וגדולתו צריך לספר ביציאת מצרים. ונזהר בזה אני ד’ נאמן לשלם שכר‘.
דברי קדשו של סידנא בבא סלי מסכמים לנו הכול. אהבת ד’ היא תיאור גילוי ההיסטורי בפועל של העם וסיפור של יציאה זו ביציאת ישראל מהגלות אז והיום.. וחסדי הבורא שאנו חיים את עיקרה של תורה ברואינו את הגילוי הא-לוהי בכינון מדינת ישראל. .
תגובות