1
1

התגלות הבורא דרך היציאה של ישראל מן הגלות / מאיר ואקנין

חג החירות חג הפסח התגלות הבורא דרך היציאה של ישראל מן הגלות ההגדה ולימוד התורה הישראלי זה בשורת היציאה מכל השעבודים. וקריאת ההגדה של דורנו

לומדים בחג:

מאיר משה ואקנין  ירושלים vakninemm@gmail.com


אנו מגיעים למועד חג הפסח ,החג המניח את התשתית לא רק ליציאה של העם העברי אז ממצרים ,אלא פסח הינו אבן היסוד של היציאה של עמינו מכל הגלויות .

האמונה   העברית תורנית  בחרה ביציאת מצרים ולא בבריאת העולם   הכלולה בפנים בתור תשתית כל האמונה  וכל המצוות..לכן כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים ולא זכר לבריאת העולם. נקודה מרכזית זו מבהירה שישראל הוא עם   עם אופי יחודי קדושה אלוהית כדברי המהרל המגלה את השגחת הבורא היסטורית מתוך התגלות האל עליו  ועל העולם ממצרים והלאה..יסוד הציבוריות הישראלית  מיתוך התגלות האל להוציא מכל גלות  שהיא יציאת מצרים היא תשתית הכל.לכן מביא רבי יעקב אביחצרא לפי הארי ישראל ראשי תיבות : יש שישים רבוא אותיות לתורה.ישראל בתור עם  הוא  הבסיס המטרה של התורה. ורק אליו ומיתוכו  רואים את ההשגחה .לכן  אנו עם עברי עם מסורת של האבות שקבל את זהותו הקדומה התורה; ואנו לא דת …

לכן יציאת מצרים היא  הנזכרת  בקידוש בתפילין ובכל מצוה..לכן הראליזציה המציאותית של התגלות הבורא בעולמו נעשתה בפועל ביציאת מצרים.פירוש הראשון של רשי מדבר על  סירוב העמים להכיר שארץ ישראל היא של עם ישראל כי רשי מתחילת התורה מביא אותנו שעיקר התורה היא ההתגלות ההיסטורית של ישראל בארץ ישראל בתור עם עם מדינה ותורת כל הציבור שתשפיע על האומות..יישום  של אמונתינו במציאות.למדו את רשי .למה התורה מתחילה מבראשית ולא מהמצוה הראשונה בפרשת  בןא…אמונה העברית היא יישום פרקטי דרך ארץ ישראל ולימודה מטרתו יישום בכל המערכת  המדינית.לכן הגדת דורינו היא היישום של קריאת  כל ההגדה במשך 2000 שנה.זה  אנוכי ד אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא אשר ברא את העולם שהיה  ברור במסורת העם העברי מהאבות.אז  התורה היא ברמה אחרת לגמרי של השפעה של עם עם תורתו  במדינתו על כל האנושות.אם לא האם אפשר לעשות זו דרך קהילה  רק בגלות? מכאן ההכרח ללמוד כך את ההגדה בוודאי מאז  יציאתינו מהגלות השלישית.ראה כוזרי מהרל רמבן רבי חיים בו עטאר הקדוש ועוד.
הגמרא ובהמשך ההלכה מורה לנו לסמוך 'גאולה לתפילה', זאת אומרת שאנו מברכים את ברכת 'גאל ישראל 'לפני התחלת תפילת השמונה עשרה .עיקרון זה הינו חשוב ביותר ומרכזי בהשקפה הישראלית .

רבי יהודה הלוי .בספרו הכוזרי.
אמר א פסקה יא:
'אני מאמין באלוהי אברהם יצחק ויעקב אשר הוציא את בני ישראל באותות ומופתים ממצרים וכלכלם במדבר והנחילם את ארץ כנען אחרי אשר העבירם את הים ואת הירדן במופתים רבים ואשר שלח אליהם את משה בתורתו ואחריו אלפי נביאים שכלם קראו אל תורתו ביעדם שכר טוב לכל שומרה ועונש לכל עובר עליה אנחנו מאמינים בכל הכתוב בתורה הזאת ..'

הרב יהודה לאון אשכנזי.
'עם ישראל הביא את הבשורה הזו לעולם : האדם יכול לצאת מהגלות. זאת אמונה שורשית, העיקרית שלנו :ברוך את ד גאל ישראל .. האמונה של ישראל איננה אמונה פילוסופית תיאולוגית. אנו מאמינים בגאולה. אנו עומדים להתפלל לפני מי שגאל אותנו. אנו מאמינים שמי שגאל את אבותינו ממצרים הוא זה שברא את העולם. כך אנו מכירים את ריבונו של עולם .'

האם במהלך ההיסטוריה שלנו הבנו שאנו מתפללים לאל המשגיח על ההיסטוריה של עמו ושל העולם? אנו לא מתפללים לאל שברא את העולם. אנו עומדים בתפילה כל בוקר לפני האל שגאל אותנו ממצרים והביא אותנו אל הארץ. לכן ברור מאוד כאן לפי הגמרא וההלכה שמטרת התפילה הינה  לבקש  מהבורא  מה שאנו באמת צריכים בכדי אך ורק לפעול  לתיקון נשמתינו  למטרת   הבאת האנושות בהיסטוריה של הבורא מהעולם הזה   לעולם הבא .אם אנו אומרים 'גאל ישראל' לפני התפילה ועדיין נשארים בגלו מבלי קידום העולם לגאולתו ליציאתו מכל הגלויות הלאומיות והאישיות, האם תפילתנו אינה כדברי הכוזרי 'כצפצוף הזרזיר' זאת אומרת כסתם צפצוף ולא תפילה אמתית.

התורה איננה דיון תיאולוגי הסגור רק בארבע אמות של בית המדרש .התורה הינה תיאור ההיסטוריה של העם העברי הנהפך לישראל כשהוא יוצא מגלות מצרים. כל המצוות הם פועל יוצא ישיר מיציאת מצרים .

המצוות ניתנו  אך ורק לאחר  תחילת היציאה ממצרים בפרשת בוא ולכן אנו קוראים את סדרת המצוות מקידוש החודש ועד אכילת מצה מרור קרבן פסח בשבת הגדול לפני פסח  לומר : המצווה היא תוצאה מההיסטוריה של ישראל בתור עם, , ולא ההיסטוריה היא  תוצאה של המצוה.נקודה זו הינה מאוד מרכזית בהבנת  מהות האירועים שעם ישראל עובר.התורה היא תעודת הזהות של עם שהיתה לו כבר תרבות התנהגות עברית מהאבות, הוא לא מגלה את ההתנהגות המוסרית ולימודה לעולם כולו פתאום בהר סיני.קדמו  לכך ספר בראשית  עם דרך ארץ של האבות בארץ ישראל לפני..אין עם שתורתו הינה תוצאה מאירוע היסטורי כל כך ענק כמו יציאת עם שלם מתרבות ענקית כמו מצרים דאז..לכן כל שאר העמים יש  להם דת      כי זה  יוסד על ידי איש פרטי  מבלי קשר לכל אירוע היסטורי כל שהוא  כגון הנצרות  והאיסלאם..אי לכך לפי תורתו  של הרב אשכנזי אנו לא חוגגים את יציאת אברהם אבינו  משואת העברים של אור כשדים על ידי נמרוד כי זה פרטי, אנו חוגגים יציאה של עם  שלם  ציבור וזו התשתית של כל התורה.לכן תורתינו הינה של עם עם היסטוריה הפועל בה מתוך מדינה בארץ ישראל.כי  אנו עם  לאום ולא דת , ודתות אחרות הינם  באמת דת שיכולות להיות מיושמות בכל  מקום בלי קשר לארץ או לאירוע היסטורי של עם.עובדה יש נוצרים מוסלמים והודים מוסלמים..

רבי שלמה אביטבול .נולד בעיר צפרו במרוקו למד מחכם שמואל אלבז מפאס  ומחכם ישועה אביטבול מצפרו.עסק בבנקאות.  עם גדולתו בתורה.כתב את מנחת העומר בהלכה  פירושים על התנך וגם  על  ההגדה..מעניין מאוד שהרבה פירושים על ההגדה ישנם מחכמי מרוקו שזה מראה על התעסקותם בזהות הישראלית הגאולית.דברי הרב מתוך הגדה לרבותינו חכמי מרוקו שנערכה על ידי מכון הוצאת תורת חכמי מרוקו של מכון תורה והארץ של הרב שניאור רווח שליטא..

'למה נקדים מימרת הא לחמא עניא ..כי היו נחפזים על הדבר לבלתי ישתקעו בחמישים שערי טומאה  ועל כן היו נחפזים  כדי שיצילם  הקבה  וכל זה על ידי זכות התורה שעתידים לקבל  .אם כן כל דכפין  ייתי וייכול  כל דצריך ייתי ויפסח  כיון שאנו זוכים  בתורה  דעל ידי התורה  העולם מתקיימת  והוי כמציל מזוטו של ים ..ומה שאמר  השתא  הכא ירצה כי אומות העולם  היו מונין  את ישראל  על אשר שלחו ידם לכבוש ארעא דישראל  באומרם ליסטים אתם  שכבשתם ארץ שבע עממין .אמנם על ידי  יציאת מצרים  שנשתדדו המערכות נודע  ד שהכל שלו  ולד הארץ ומלואה  וברצונו  נתנם   מכם  ונתנה לנו .ואם כן  והשתא הכא ; אמנם לשנה הבאה  בארעא דישראל כי של הקבה היא  ויתנה לנו ולא שלהם  ושפיר  קראה  בארעא  דישראל לומר  שעל שם ישראל נקראת לא של כנען  כי של הקבה היא  וברצונו נטלה מכם ונתנה לנו  ודוק..ואפשר שלזה כיון המגיד  בשאלת מה נשתנה ותשובתו עבדים  היינו לפרעה  הכוונה מה נשתנה הלילה הזה והלילה הזה כולו מצה והשיב עבדים היינו לפרעה במצרים.כי בזה ההצלה  ניצלו משתי צרות.חדא מה שהיינו לפרעה וחדא במצרים  היא צרת השיעבוד.ואם כן אילו לא הוציא  הקבה אותנו ממצרים בכבודו ובעצמו לא היה לזה שום שרף ומלאך להציל מ49 שערי טומאה.ואז עדיין אנו משועבדים  כי כיוון שישתקעו  ב50 שערי טומאה אין להם הצלה ועל אותו החיפזון  אנו עושים  כי אם מצה זכר ליציאת מצרים שיצאו בחפזון טרם יחמץ..

.עבדים היינו לפרעה.ומאחר שבמצרים היו כדמיון עבדים דאם ל כן  לא היה יכול  להוציאם  בעל כרחם .לכך אמר המגיד עבדים היינו לפרעה  במצרים ויוציאנו ד  אלהינו  משם ביד חזקה  רוצה לומר שהקבה הוציאנו בעל כרחינו  ביד חזקה  דייקא כי  מצדינו  היינו משועבדים שם עד עולם  כי היינו מתערבבים עמהם ומשתתפים  עמהם בעבודה זרה .אבל הקבה הוציאנו משם  ביד חזקה בעל כרחן .וכדי שלא תקשי היאך הוציאנו בעל כרחן והרי אין אשה נקנית אלא מדעתה ורצונה  לזה הקדים  לומר עבדים היינו דמאחר שבמצרים היינו בתואר עבדים דאלו לא הוציאנו בעל כרחינו  הרי אנו ובנינו משועבדים היינו לפרעה ברצוננו במצרים מפני שהיה עליהם לפרוש מעבודה זרה כאמור'…

דברי קודשו של  הרב אביטבול מלמדים כאן  בדרך פשוטה ועיניינית כדרך חכמי המערב את העיקרון של  ההתערבות האלוקית של מהות פסח להוציא את ישראל מגלות  שבה התיישבו  ולא היו מסוגלים ורוצים כבר לצאת.לכן הוציאם בעל כרחם עם נס, גדול ..זה בדיוק מה שקרה בגאולתינו הנוכחית דבעל כרחינו יצאנו ודווקא בדרך אחרת  ולא צפויה..נתינת התורה היא תוצאה של היציאה ולא הפוך

 יצאנו  להיות מדינה בארץ ישראל ולא דת בבית כנסת בפריס..

הרב ניגש ישירות מתחילת פירושו לנושא המרכזי  וצריך ללמוד את אופן ההיסטוריה שלנו ושל גאולתנו אז והיום בכדי לא לרעות בשדות  חשיבה זרים אשר המה מבחינת החמצה חמץ היסטורי של רצון הבורא. אנו צריכם להיות תפקיד המצה קרי להיות הנגאלים הגואלים את כל ההויה מהדומם ועד כל חי ואומה ולשון.אנו אביב האומות כדברי הרב קוק.

מהרל .'   פירושו דברי נגידים על ההגדה

'ודבר זה מבואר בכתוב בכל מקום אשר מזכיר יציאת מצרים יאמר אני ד אלהיכים אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים  להיות לכם לאלוהים  הרי יאמר בפירוש כי עצם ההוצאה להיות ישראל לו לעם והוא יהיה להם לאלוהים .וכן בכל מקום מזכיר כך ודבר זה יסוד האמונה .ואף בתחילת הדברות  אמר אנכי ד אלוהיך  אשר הוצאתיך מארץ מצרים  כי יציאת מצרים שיהיה ד יתברך לאלוהים  לישראל.ואי אפשר שיהיה פירוד  והבדל ביניהים  למי שמבין סודות התורה.

דברי רבה של פראג רבינו אפרים יסוד כל  קריאת ההגדה בליל הסדר .להפריד בן יציאת מצרים ומהגלות והתורה  הינו היפוך האמונה הישראלית.לכן אנו יושבים בליל הסדר ומסבירים על זהות העברי  תפקידו בעולם הנוכחי ומהות תורתו .

המהרל.ספרו גבורות ד.

הא לחמא עניא.יש לשאול למה נקרא המצה לחם עוני.. דאין ענין עניות  במקום עשירות  הגאולה. .  כי העני  שאין לו אלא עצמו  ואין לו ממון  רק עצמומ וגופו  והמצה  גם כן כאשר אין בה רק עצם העיסה  שעצמות העיסה  הוא מים וקמח ובזה הוי לחם עוני ואם יש בו שאור  או חמץ טעם השאור  והמץ הוא נוסף  על עצם העיסה …ואולי יקשה  לך מה עינין  העניות אל החירות  והלא שני הפכים  הם החירות  והעניות .כי העניות  .' בעצמה הוראה על הגאולה  רק שיוצא ואין לו שום צירוף  אל זולתו .לא כמו העבד  שאינו עומד  בעצמו ויש לו צירוף  אל זולתו האדון .לכן דבר שיש בו עשירות אינו עומד  בעצמו  רק יש לו צירוף אל קנינו  ואין בזה גאולה  אבל הדבר שיש בו עניות  ואין לו קנין  רק עומד בעצמו  שייך בו גאולה.

.לחם עוני נזה הוא בא  על עצם היציאה  לחירות  ועצם היציאה לחירות  אינו  כי אם בהסתלקות  ענין הצירוף  שלא יהיה  נמצא הצטרפות  כלל וכאשר אין כאן הצטרפות  אז נמצא הגאולה..כלל הדבר כל עינין הגאולה הסתלקות מזולתו לעמוד בעצמו  ולא יהיה  להם שום צירוף וחבור אל זולתו ודבר זה ראוי שיהיה בחודש הראשון ..

דברי המהרל יסוד היסודות ועמוד העמודים של הוית העם העברי , המצה אכילה של מציאות גלותית אשר היא בעצמה ומיתוכה מראה על חירות הואיל והיא בלתי תלויה .פשוט גאולה זה להיות עצמאי  להפוך לחם הגלות ללחם האמונה בעצמינו אנו.אז לצאת מהגלות פיזית לא רעיונית.זה המצה בלתי תלוי בשום גורם.ראשית לצאת מתלות העמים בארצם פיזית ואז להתקדם ליציאה מכל שיעבוד חברתי סוציולוגי כלכלי  דתי. כל התלות במוסכמות החברתיות כל הצריכה המופרזת כל התלות בעישון בסם ובמשחק.ניסן הוא קידוש הזמן שישראל מראה לעולם.

עושר כלכלי התקדמות טכנולטגית אבל עם ואהבת לרעיך כמוך עם מוסר בן אנושי.

המהרל ' כי בליל זה נגאלו במדריגה עליונה  וכל מדרגה עליונה  יש בה פשיטות . כי מה שהיו יוצאים  בחפזון  בלי המשך זמן  מורה שיצאו במדריגה ובמעלה עליונה .והפועל שבא משם  נעשה בלי זמן לא כמו הדברים הטבעיים  שכל פעולתם  בהמשך זמן .'

תפקיד האדם הוא לפעול בתוך טבע העולם הטבעי אלא לגלות את הבלתי טבעי בתוך הטבעי זה תפקיד ישראל בהראותו את מהות הגאולה לכל העולם.החמץ המחמיץ המכביד כל הופך למצה הפשוטה הלא נותנת לזמן להחמיץ אותה והיא דוחפת בעל טבעיות את כל הווית המין האנושי להפכה למוסרית ולקדושה.

רבי יעקב אביחצרא .ספרו מחשף הלבן .פרשת בשלח.

'  ואפשר לרמוז על פי  מה שכתב  רבינו הארי . דהנשמות  האלה שהיו במצרים  הם שהיו בדור המבול  ובדור הפלגה ובדור סדום ונתגלגלו בשלוש דורות ולא נתקנו  והם היו נשמות עליונות  ושלטה בהם הקליפה והיתה מתאמצת  ומתחזקת בכל כוחה  שלא לצאת מתחת ידה .  וידע כל זה פרעה . והקבה הפר עצתם . ויצאו ישראל ביד רמה  .וכל הנשמות התגלגלו  בג דורות  יצאו בשלמות איש לא נעדר..והנה שלושה העם הכתובים  בשני פסוקים  האלה(, תחילת פרשת בשלח) מספרם המש שלש מאות וחמישה וארבעים גימטריה  הם מבול פלגה סדום  הם ג דורות  הנזכרים ונתקנו במצרים וחזרו בני ישראל ממש..

דברי קודשו הרב מלמדים  כנאמר על ידי הרב אשכנזי כי העולם הגיע שוב לפיתוח ענק אלא שוב בלי מוסר  של אחוה בן הבריות.כך היה בדור המבול לפי חכמים שהיו מאוד מתקדמים וגם נשמת משה רבינו היצה בדור המבול אלא שנכשלו מוסרית כנל לדור הפלגה וסדום.אנו רואים גן בימינו התקדמות שלא היתה כדוגמתה בכל התחום חברתי כלכלי מדעי רפואי ובכל זאת השמדת עשרות מליוניי בני אדם מהשואה  ועד אוקריאנה עלצידי הדיקטטור הרוסי ודומיו.

הרב יהודה לאון אשכנזי .שיעורי על פסח בצרפתית שנת 1982.

'אנו מוצאים את מספר ארבעה בחג זה  ארבעה בנים ארבעה כוסות ..תלמידי התנאים אומרים לרבותם שהתכנסו בבני ברק לספר ביציאת מצרים.רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.שחרית ראשי תיבות " שאינו יודע לשאל חכם רשע תם והאות י זה הילד החמישי שהוא הילד החמישי של יעקב יששכר אשר הוא קובע בינה לעיתים.הילד החמישי הוא יותר מהחכם כי הוא יודע לזהות את האירועים ההיסטורים ולומר זו הגאולה  הוא קובע כמו יששכר את לוח השנה.. '

חשיבות העליונה להסביר לכל סוג ילד בשפתו את  מהות זהותינו.וזו מלאכה גדולה עד כדי כך שהרב אשכנזי מלמד שזה תפקיד אליהו הנביא להשיב לב אבות על בנים לקשר בן הדורות למרות ההבדלים הנחוצים.כי האב מעביר את זיכרון זהותינו לבן לדור הבא ומבלעדי זאת אין המשך ואין לא גאולה ולא תורה חלילה. אז יש תמיד ארבעה שהם חמישה גם בכוסות הלילה ארבעה שהעיקר שבהם החמישי נגד הלשון החמישי של והבאתי אתכם אל הארץ כפסק רבי טרפון במשנה וכפסק  הרמבם הראבד המהרל וחודש בימינו על יד הרב הראשי לישראל הרב גורן זצל.את ארבעת התשובות אנו אומרים לארבעת סוגי ילדינו ומעלים אותם ואותנו  להיות הילד החמישי  כוס היין החמישי דהוא הנקודה הפנימית שבארבעה.ראה מהרל שהאות ה  היא הד  עם נקודה.

הרב אשכנזי לפי הרב חרלף;' יש חמש דרגות למהות האדם.נפש רוח נשמה חיה יחידה.וזה כל דרגות האדם להשגה.והיחידים הם משיגים את כל מהותם.לכן אנו בהגדה מקיפים את כל שאלות ההויה והעלתם לתיקון כמו שד רוצה מאדם הראשון.'

לכן המהרל מסביר בגבורות ד:'  הגמרא בפסחים.מתחיל בגנות ומסיים בשבח.וזה מפני כי השלמות  אינו נמצא  בהתחלתו בעולם הזה . אי אפשר שיהיה לו אותה מעלה  בתחילתו  כאשר היא מדרגה עליונה אלוהית שאין מקבל ראוי  אל המעלה הגדולה  האלוהית  שיהיה כך מהתחלתו  לפיכך המעלה האלוהית  יוקדם  לה הגנות  ולבסוף יעלה  אל מעלה אלוהית .כי כך ראוי אל המעלה האלוהית  שלחיסרון המקבל אינו נמצאת בו בהתחלה  וזה נמשך  אל הויית  העולם הזה  שאין בתחילתו  נמצא מעלתו  אבל התחלתו הוא בשפלות  ומתעלה באחרונה.'

האדם הישראלי עבר קודם כל את  העבדות המראה על הפער בן הרצוי האלוקי לאדם למצוי בעולם הזה.לכן העולם הוא תהליך שבו ישראל מוכרח לעבור  שלבים של עבדות אנושית הנקראת התפתחות עם מעידות. ישראל נהפך לזהות האנושית וחייב לעבור מחושך אנושי לאור אנושי.ישראל עובר כל המאמצים האלו בכדי להשיג את מעלתו האלוהית ולהנחיל אותה לשיחרור כל העולם מעבדותו.לכן יש עבדות לפני הגאולה.זה סדר העולם הטבעי.כל התרבות היום בנויה מחוסר רצון במערב להתאמץ לעבור מעבדות שהיא מאמץ  לחירות שהיא גאולה. אין גאולה בלי גלות.מי שלא מבין את מהות והכרח הגלות לא מבין מה זה גאולה ולא משתתף בה.האדם בגלות מלידתו במרחק מהבורא מהאידאל בחייו צריך ואמור לרכוש את הקרבה לאל לאידאל המוסרי העליון האלוהי .זה סיפור יציאת מצרים אין קוסמות! לכן אנו מספרים לילידינו איך הגלות הטבעית של האדם תהפוך לגאולה.וברור שאם האדם או העם יבחר רק לישאר בגלות במרחק ולא להגיע לתוצאה ממאמציו אז זה יכול להוביל לאבדון.גלות חושך זה בהתחלה ואז מתקדמים לאור  הגאולה ליום. יצאנו ממצרים ויצאנו מאירופא .מיחושך לאור למדינת ישראל אשר היא תחילת אור לאנושות.הגדה זה להגיד איך יוצאים מעבדות לחירות ובוודאי מספרים זאת בתוך אור מדינת ישראל ולא בפסחים במלונות בארץ העמים זה ממש להרוס את כל מהות הסדר.ואנו עושים עוד סדרים כי צריך עוד להתקדם למקדש לתחית המתים לשלום..ובוודאי שצריך לספר בסדר את גאלתינו  הנוכחית   מיתוך ההגדה עצמה זה העיקר לילדינו ולא היו היה פעם במצרים.מצרים זה התשתית ואנו זה היעד.

האם יש תקפות כל שהיא לכל מצוות התורה מבלעדי יציאת מצרים? לכן הרמב"ן בפירושו על התורה על הפסוק 'ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם' בקריאת שמע, מסביר לפי הפסוק 'הציבי לך ציונים' שהמצוות בחול הם בעצם תרגול רק בכדי שלא נשכח אותם אבל מהותם רק בארץ ישראל.

 .
האדמור מבארדיטשוב .בספרו קדושת הלוי. דרוש לפסח .
'חכם מה הוא אומר מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ד' אלוה-ינו אתכם .אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן .
'מלת מצה ועיניינה הוא מורה על חידוש העולם שיש לעולם מחדש בראו מאפס מוחלט והמציא יש מאין ,כי לשון חמץ הוא מלשון אין מחמיצין את הדין ,או אין מחמיצין את המצות שפתרונו אין משהין. נמצא שחמץ ענינו דבר ישן וההפך הוא מצה רצונו לומר דבר מחודש .. והורה לנו יוצרינו במצות מצה שיש מחדש את העולם ובכל יום ובכל רגע היא מחדש את עולמו כרצונו כאשר עשה ביציאת מצרים … שהפליא לעשות שלא כדרך הטבע.
וזהו שאלת החכם מה העדות … די לנו במצווה זה של מצה דהלא ממנה אנו למדים ליראה ולאהבה את השם הנכבד ומה צורך לעדות והחוקים ומשפטים .
ולזה משיבין לו אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן ,רצה לומר דאחר הפסח דוקא אין אוכלים כלום אבל אחר כך נאכל חמץ וחוששין שמא יהיו נגררים אחר היצר'.

דברי קדשו של האדמור מבארדיטשוב  הם מסבירים לנו שעצם ליל הסדר ואכילת מצה מראים לנו  שד מחדש את עולמו .אכילת המצה המסמלת את החידוש את העובדה שאסור להחמיץ את הזמן של הגאולה .אז שוב אנו עובדים לאל ההיסטוריה לאל הגואל שרק כך אפשר להרגיש שהוא מחדש את העולם שהוא משגיח עליו.
זה כל סיפור יציאת מצרים .
והחמץ זהו המצב של חימוץ של השתהות מבלי לפרוץ את הזמן .החמץ מסמל אז את הפספוס ההיסטורי.
וכן הרב מסביר לנו שהבן החכם שואל שאלה חשובה מה אנו צריכים לכל המצוות כל השנה, הרי אם מבינים באמת מה זה מצה ומזה חמץ אז הבנו איך הבורא משגיח על ההיסטוריה של העולם ולא צריכים עוד מצוות כל השנה בכדי להבין זאת .אלא הואיל שחוששים שניגרר כדברי הרב 'אחר היצר אחר החמץ, ושוב נחמיץ את ההבנה שהאל הוא אל ההיסטוריה שהוציא אותנו מהגלות לכן עושים את כל המצוות. וכל המצוות הם אך ורק ביטוי של יישום הזהות העברית של היציאה מן הגלות .כך מצוות קידוש תפילין ובוודאי מצות סיפור יציאת מצרים .לכן אפשר בהחלט להבין ,לא להסכים, שהחלוצים בראשית התנועה הציונית התנערו מהמצוות כי הם לא הבינו איך אפשר להיות עם תורה ומצוות ולהישאר עדיין בגלות .אלא שאנו אומרים שדווקא מהות המצוות והתורה הם בנויים להיעשות רק בארץ ולכן הם מתחדשים במהותם הפנימית בארץ .

שאלה זו האם יש טעם להגדה ולסיפור יציאת מצרים בגלות מובא במפורש בגמרא .
מסכת ברכות דף יב עמוד ב.
'מזכירין יציאת מצרים בלילות .רבי אלעזר בין עזריה אומר לא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא. למען תזכור את יום צאתך ממצרים כל ימי חייך .ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות .וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא לימות המשיח .הגמרא :בן זומא אומר האם מזכירים יציאת מצרים לימות המשיח ? הרי נאמר בירמיהו .'הנה ימים באים נאם ד ולא יאמרו עוד חי ד אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים .כי אם חי ד אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם.' פרק כג פסוקים ז ח.
חכמים אומרים "לא שתיעקר יציאת מצרים אלא שיעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל.'
הרב אשכנזי: 'הייתה באמת שאלה האם מזכירים את החלק השלישי של קריאת שמע פרשת ציצית המזכיר יציאת מצרים בלילה המסמל את הגלות .האם יש טעם להזכיר את הגאולה שמסמל היום בחושך הגלות בלילה ? בן זומא מוכיח שכן מהפסוק. וחכמים משתמשים באותו פסוק להוכיח שנזכיר יציאת מצרים במהלך עולם הזה בגלות וגם לימות המשיח בקיבוץ גליות. אלא שבן זומא אומר איך יתכן להזכיר יציאת מצרים בתוך אירועים הרבה יותר גדולים של קיבוץ גליות שבהם נצא משעבוד יותר ממדינה אחת, וזה גם כתוב בירמיהו ? זוהי גמרא ולא נאום ציוני !לכן בסוף ההלכה היא שמזכירים יציאת מצרים בלילה וגם לימות המשיח'.
רואים אנו שהחכמים ידעו שמאורעות הגאולה האחרונה יהיו הרבה יותר מאסיביים עד שכל סיפור יציאת מצרים יהיה קטן יחסית אליהם . היושר האינטלקטואלי של חכמי המשנה הביא אותם לומר שבעצם צריך הגדה אחרת בגאולה האחרונה. ובעצם באמת נצטרך להתקדם להגדת הגלות האחרונה אחרי היציאה מאושוויץ ותקומת מדינת ישראל .
כמו שבהגדה שלנו יש הקדמה על האבות ולאחר מיכן יציאת מצרים כך נצטרך לחבר הגדה שבה תהיה הקדמה של סיפור האבות הקדמה של יציאת מצרים, אבל העיקר יהיה יציאה מהשעבודים האחרונים ובראשם השואה ותיאור הגאולה של הקמת המדינה. מדברי הרב אשכנזי.
מר דוד בין גוריון בנאום בפני ועדת חקירה האנגלית שדנה בהקמת מדינה יהודית חופשית .
'לפני כשלוש מאות שנה הפליגה לעולם חדש אנייה ושמה 'מייפלאואר', היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה. אבל תאב אני לדעת, אם יש אנגלי אחד היודע בדיוק אימתי הפליגה אנייה זאת וכמה אמריקאים יודעים זאת היודעים כמה אנשים היו באותה אנייה מה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם? והנה לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה לפני הפלגת מייפלאואר ,יצאו היהודים ממצרים וכל יהודי ביולם ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית יודע בדיוק באיזה יום יצאו בחמישה עשר בניסן וכולם יודעים בדיוק איזה לחם אכלו היהודים: מצות .
ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם מצה זו בחמישה עשר בניסן. ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה. והם מסיימים השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין .השתא הכא לשנה הבאה בירושלים, בציון, בארץ ישראל, כך טיבם של יהודים.' לקוח מן ההגדה הישראלית.

אז באמת העובדה שהזכרנו יציאת מצרים וקראנו את ההגדה בגלות שמרה עלינו והביאה אותנו לקוממיות בארצנו ולחגיגות  70 שנה למדינה השנה .
נזכור רק שמטרת קריאת ההגדה וכל מצוות ליל הפסח הינם למטרה אחת לצאת מכל השעבודים שלנו הנפשיים הפיזיים ובעיקר לצאת מהשעבוד העיקרי הגלות .ובודאי שמגוחך לחגוג זאת בבתי מלון עם רבנים בחוץ לארץ ועוד בהכשר מחמיר.
אנו מאחלים לכל עמינו בכל מקום חג פסח שמח חג עם המשפחה בשמחה עצומה .
ומאחלים אנו לראש ממשלתנו לחיילינו למדינתנו ולכל חכמי התורה שבארץ ישראל חג חירות שמח .

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן