1
1

עמל של תורה הקודם לו דרך ארץ ישראל של האבות

עמל של תורה ובתורה של גילוי חוקות העניין הא-לוהי והמצווה שקודם לו דרך ארץ ישראל של האבות העברים שקדם לתורה ,מתוך ברכת הקדושה של ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה ייתן פריו הגשמי והרוחני של ארץ החיים ארץ ישראל. חיים לכל האנושות.

לומדים בפרשה:

מאיר משה ואקנין.ירושלים. –  vakninemm@gmail.com

'אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם.'

התורה  מטרתה הינה להגיע ליעוד של ממלכת כהנים וגוי קדוש בארץ ישראל אשר הוא התכלית של היציאה ממצרים ומכל הגלויות. בפרשה זו מתארת לנו התורה את המציאות הגאולית בארץ בזמן  ובקרקע ולא תיאורתית לימודית.   עולם הבא מתוקן שהוא בארץ ישראל  ומיתוכה לאנושות של השלום האמיתי והוא: העם העברי חי בארצו הקדושה מתוך לימוד ועמל תורה ובתורה(לפעול בעמל של חיי החברה ומדינה מתוך התורה) וקיום המצוות של הפרט ושל כל מערכות המדינה.   כך  העברי מגיע  להיות האדם והחברה המתוקנת בדרגא של כוונת בורא העולם  הזה בבריאתו את האדם. העם העברי שתפקידו להיות עובר הגאולה שגואל את   האנושות מכל שעבודיה החומריים הכלכליים הנפשיים והחברתיים ומעביר אותה מתוך פרוזדור עולם הזה לעולם הבא של תיקון הנחש העולם הטבעי חומרי בלשון המקובלים ,והפיכתו לקוממיות של קומה זקופה אשר מזקפת ומרוממת את טבע וחומר העולם לתיקונו המוסרי והופכת את החומר הכלכלי האישי והלאומי חברתי בעצמו לקדושה.  כנאמר על ידי המהרל מפראג בספרו דרך חיים על אבות שהתורה היא מושג הנקרא 'כללי'. כלליות זו התורה המתקנת כל.כנאמר על ידי הרמבן שיש מידה הנקראת 'כל'  זה 'בכל מכל כל' ודי לחכימא.

 

'ונתתי משכני בתוכם.'

רבי חיים בן עטאר הקדושאור החיים. : 'פירוש על דרך אומרו (תהילים עו ס) אהל שכן באדם , שעיקר  משכנו יתברך הוא תוך נשמות עם קדושו ואומרו ולא תגעל נפשי  ולא הספיק אומרו  ונתתי משכני , לצד שחש ד כי יאמר נא ישראל  שדבר זה שמבטיח ד הוא דבר רחוק מהשכל שידור דירת קבע רוחני  בלתי בעל תכלית הרוחניות בתוך בני אדם  בעלי צורה וחומר. והגם כי יבטיח ד עשות כן זה יהיה לצד  עוצם האהבה יהפך הצורה על דרך שפירש רשב"י בפסוק באתי לגני (זוהק חג רמא) … ואין מבטיח  להתמדת הדבר ותגעל הרוחניות  לגשמיות .לזה אמר ולא תגעל נפשי אתכם כי יכונן ד תכונת נפשם בסדר אשר ישכון ד בתוכם ..גם נתכוין על דרך אומרם ז"ל (זוהק חג ריח) כי נשמות עם בני ישראל חצובות מאורו יתברך. והרחקת שכונתם בעולם הזה  לא יסובב פרידתה  ממקורה והרי היא דבוקה בחבל כסף עד מקום מחצבה ודרך שם יורד אור החיים ממקור עליון, ומחבר נפש הקדושה עם מקורה  וזה יסובב כי תכיר הנפש בוראה ותתאו לעבודתו וללכת בדרכיו.'

לימודו העליון של אור החיים הקדוש מענקי חכמי מרוקו וישראל בכלל, מלמדים את נושא 'העניין הא-לוהי' של ישראל אשר מתוך נשמתו הא-לוהית מביא את ברכת ד בתוך תוככי החומר העולמי. זה מה שגם המלאכים לא הבינו במתן תורה באמרם לד כשמשה עלה לסיני מה ילוד אישה בתוכנו. אלא שמיתוך ילוד אישה ישראל מעלה את מקור האדם מטיפה סרוחה לעשיית חוקי ומצוות הקבה שבעצמו הוא מקיים. זהו אשר קדשנו במצוותיו עם קדוש מתוך ארץ קדושה אשר מאפשרת כלכלה פוליטיקה ועזרה הדדית חברתית של קדושה ואיחוד כל הערכים של חדר , חסד דין גבורה. וזו משימה מאוד עליונה המתחילה לאיטה להיווצר בחזרתנו לארץ ישראל עם גילוי וזהב הארץ ההיא טוב :,זאת תורת ארץ ישראל.

 

לכן מלמד רבי חיים בן עטאר הקדוש.: '..כי באמצעות עסק התורה והמצוות ירדפו את אויביהם ..ותאבד הטומאה  כמאמר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ .ואומרו לחרב  על דרך אומרו איש חרבו על ירכו .ואמרו רבותינו זל (הקדמת תיקון זוהר יא ) שהשומר בריתו לבל נוגע במה שלא הורשה יש בו כוח  להמית ולאבד  אויבי ד ברוח שפתיו ולזה לא אמר בחרב אלא לחרב..'

 

זו הרמה הרוחנית עילאית של ישראל בתור כלל ושל זוכי בעמלם התורני בדרגת היחידה של נשמותיהם .וכך הם  לוחמי  נגד מניעי הגאולה מהעולם דרך ארצנו. שומרי הברית, ברית האבות ברית המילה הקשורה לארץ וברית התורה. וזאת משיגים עם הפסוק 'אם בחוקותי תלכו ומצוותי תשמרו ועשיתם אותם'.

הרב יהודה לאון אשכנזי זצ"ל. שיעור בעל פה 1986 בצרפתית מתורגם על ידי.'י ישנה הגדרה של 'חוקים' שהם המצוות המגדירות ומקיימות את 'האני' הישראלי את זהותו בשונה מן כל שאר המצוות. החוקים נועדו להבליט את הזהות את ערך אושר החיים המהותי של האדם. החוקים הם היעד של המצוות. החוק הוא מעל המצוה הוא מטרתה. לכן יש מצוות הנקראות חוקים כמו פרה אדומה והם דורשים הבנה וקיום אחר אשר הוא הרגשת אושר החיים. חוקים הם אז כלליות התורה. לכן רשי מפרש חקותי תלכו תהיו עמלים בתורה , החוק הינו הלימוד המדובב את התורה שתיתן לנו את פירושה האמיתי. ורק מתוך חוקיות זו מיישמים ומקיימים את המצוות דרך הקשר  לחוקיות התורה וללימוד התורה לשמה.  לכן הקשר בן הכלכלה החומר והמוסר של תורה כשיישום המוסרי של חוקיות התורה ויישומו דרך המצוות נמצא אז הכלכלה מוסרית מוצלחת ובריאה. אם לאו אז זה  עולם מקולקל. ואנו רואים איך בעולם של שפע יש רעב למיליוני אנשים כי יש ניתוק בין  חלק חוקיות התורה המביא לאושר הזהות לפרקטיקה הכלכלית חברתית. וזאת משיגים עם דרך ארץ שקדמה לתורה. דרך ארץ העברים הייחודי של האבות לא נימוסיות,  דרך ארץ  שהוא הקדמה לתורה זה דרך ארץ עליון מעל הנימוסיות הפשוטה שהיא טבעית ולא צריכה לימוד.   לכן  דרך ארץ הזה הפשט הוא גם דרך ארץ , דרך ארץ (הארץ עצמה) ישראל קודם לתורה ומוביל לתורה. זה כל ספר בראשית .לכן בראשית אותיות שארית. הנביא מביא 'והיה שארית יעקב..'.

 

זה דרך ארץ הנלמד ממסכת אבות שהוא במשנה והוא הקדמה לכל התורה. משם משיגים חברה מתוקנת המתוארת בפרשת בחוקותי של וישבתם לבטח בארצכם. כי העולם הטבעי הוא  הבריאה הא-לוהית המתוארת בבראשית  ומכאן קדושתה , ואין תיאור של עולם המלאכים כי לא הוא העיקר .עולם הזה  החומרי  שבו משתלמים מוסרית הוא העיקר. לכן 'ונתנה  הארץ  יבולה '  'בראשית  ברא א-לוהים את השמים  ואת הארץ' בפי חכמים  הארץ זה בה הידיעה זו  ארץ ישראל. כי היא הדגם של אפשרות  של חיי חברה  חקלאות  וכלכלה בקדושה  וזאת  אומות  העולם לומדים מתורת ישראל המתארת  מצב  אידאלי  זה בכל תיאור מצוותיה  וסיפוריה .זה  כל פרשת  בחוקותי  עם ברכותיה וגם קללותיה. זה פירושו של קוממיות על ידי רבי דוד אביחצרא זצוק"ל שמפרש ( הובא בפנים המאמר )  קוממיות גימטריא : תורה. התורה מתארת את גובה הרוחני והגשמי של חברה ישראלית זו במדינת ישראל   של כסא ד בעולם בתוארים של:

'ונתתי גשמכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ..'אכלתם לחמכם לשובע.'ונתתי שלום בארץ… והשבתי חיה רעה מן הארץ.. —'ופניתי אלכם והפרתי אתכם … והקמותי את בריתי אתכם..'והתהלכתי בתוככם..'אני ד א-להוכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קממיות.'

 

רש"י :קוממיות .'בקומה זקופה.'

רשב"ם :כשהוסר העול זוקף את ראשו.'

 

רבינו רש"י מגדיר בשני מילים אלו את היעד: ישראל עם קומה זקופה  בארצו ולא נמיכות רוח וקומה המאפיינים את הנדודים בת שנות אלפיים בארצות הניכר שבהם השכינה הייתה בעצמה בגלות כהסבר הסוד. .כנאמר ושב ד את שבותך לא נאמר והשיב אלא ושב כביכול הקבה חוזר מהגלות כשישראל חוזרים לארצם. כל הברכות בפרשה הינם ברכות המתקיימות לעם שלם הנמצא כסדר בארצו ולא כדברי המהר"ל מחוץ לסדר בגולה. הברכות ברורות כלכלה טובה  בתנאי הכרחי  של שלום בתוך חלקי העם השונים קרבה לא-לוה הארץ מניעת מלחמות ושלום עולמי.

 

רבי חיים בן עטאר הקדוש . :אני ד .'יתבאר על דרך  מאמר חז"ל  בפסוק ברכות יב; ולא יאמרו עוד חי ד אשר העלה את בני ישראל  מארץ מצרים ( ירמיה כג ז)  שהכוונה  היא שיאמרו חי ד אשר העלה  ישראל מארץ מצרים  ומכל הארצות .והוא אומרו  אני ד.. אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים  זה כנגד ארץ מצרים  וכנגד אשר העלה  אתכם מכל הארצות אמר ואשבור  מוטות עולכם  ולפי מה שפרשתי בפסוק  אנכי ד א-להיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים  מבית עבדים יתבאר הכתוב על זה האופן עצמו יעויין שם.'

 

אורח חיים הקדוש מגדיר במפורש שגובה הברכה המתוארת בפרשה תקיפה לזמן של קיבוץ הגליות הנקראים ימות המשיח. וזכינו לחיות את קיבוץ הגלויות ואת ברכת השפע הכלכלי חברתי בארצנו למי שעיניו חזות בשוב ד לציון. בחקתי היא פרשת מדינת ישראל המאירה פנים לשביה  מכל הארצות. לקיבוץ גלויות זה התפללנו שלוש פעמים בעמידה ושא נס לקבץ גליותינו. עכשיו זה כאן מציאותית.

חוזר אני רבות על כך כי יש תמיד קשיים ומניעים בהחלת ברכת ד בארצו לאחר אלפיים שנים שבה לא היה כלום בארצנו. ומוכן אני להיות חשוד באהבת ארצנו שזו תורה, ולא בהפיכתה למושא של אמונה תיאורתית שלא מתקיים. התורה דברה מציאותית על גשם מציאותי יבול מציאותי דיש מציאותי  שלום בחברה מציאותית ולא באמונה  רחוקה מיסטית .זהו מסר של הפרשה לדורנו בארצנו וליהודי הגולה. הברכה והשכינה מתחילים לחזור לארץ ישראל ורואים אנו את מרכזיות  הטכנולוגיה החקלאית הישראלית בכל העולם. זה ממש  ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. במציאות של מדינה! אלא שהפרשה מתחילה בעקרון מרכזי והוא שכל השפע חייב להיות מלווה האם בחקתי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם. ממלכת הכהנים מתוך מדינת ישראל המתוקנת חייבת להיות חברה ברמה כללית של בחקתי תלכו של עמל בתורה העברית ומצוותי תשמרו אישי ולאומי. אלא שיש בהחלט אתגר עצום להיות חברה אשר בכללותה תהיה בדרגה זו בכל המערכות החברתיות שלה. לכן מצד בוני הארץ ומפתחי כלכלתה השייכים לברכות הפרשה בפועל הגאולה חייב להיות במדינתנו  עמלים בתורה בכל צדדיה  ובעיקר הכלליים שהוזנחו  אלםי שנים בעקבות תורה של קהילה.. העמל שהוא מעבר ללימוד להבנה הינו התעסקות בלימוד איכותי של כל חלקי התורה התנך התלמוד הסוד ; עמל של התעסקות לשם התורה עצמה התעסקות זו מנשאת את החברה הישראלית לגלות את קדושת האומה והנשמה הישראלית בפועל. עמל בתורה הינו   במקביל  עוד מדרגה  חדשה להחדיר את תורת הכלל בכל עמל של בנית כלכלה מדינית ופיתוח עסקי פרטי וזה חידוש דור קיבוץ הגלויות.. לעמול בעמל דרך ארץ בעמל העסקים בעמל הפוליטיקה בתורה  מתוך התורה. הרי הקב"ה הסתכל באורייתא וברא עלמא. וזה אפשרי רק בתורת ארץ ישראל תורת הכלל המאפשרת אפשרות להכניס את המוסריות בחברה מדינית  במקביל לאיש הפרטי מה שאי אפשר בגולה.

 

רבי דוד אביחצרא . אחיו הגדול של הבבא סליספרו פתח האוהל.  : 'ודוק ותשכח גם כן בלשון רבים הוא מדבר אם בחקתי תלכו. שעל ידי כללות ישראל  מתקיים דבר זה .אשר לא כן  לעמת היחיד  שאינו כהן ומלך  וכדומה .ועל פי זה יובן  מדרש רבה  הנזכר בסיעתא דשמיא . אם בחקתי תלכו  הדא הוא דכתיב 'חשבתי דרכי ואשיבה רגלי  אל עדתיךשהקשה לו הנזכר לעיל. דהיינו בשלמא  הרבים ישראל בכלל שבן כולם כהן בעבודתו  ומלך ועני ועשיר וכו.שיך זה אם בחקתי תלכו. אכן  לעמת היחיד מהם ובהם יהיה מה שיהיה איך יתכן לקיים  כל המצות. לזה אמר הדא הוא דכתיב חשבתי דרכי ודהיינו חשבתי דרכי של מצותיך  שנקראת דרך מצותיך שכבר נתת לי וזהו דרכי דייקא  שעוד בה גם כן הגם שאני מלך ישראל  בחזקת תוספת  מצוה אפילו הכי  מה אשיב לעמת  מצות כהנה  ולויה וכדומה.. דמישך לא  שיכי בי. לזה אמר ואשיבה  רגלי אל עדתיך. שני תורות. ודהיינו שעל ידי עמלי בתורה ומה גם בהלכות מצות שאינם  בי כנזכר מעלה עלי הכתוב  כאלו קימתים וזהו  ואשיבה רגלי וכו.'

 

דברי קדשו של הרב מלמדים את  המושג בחוקותי תלכו בלשון רבים ולא ביחיד .זה יעד  הברכה תורה של ציבור של כלל שמציאותו היא רק במדינה של רבים שביחד מקיימים את כל התורה. ולומדי התורה  הזו הם עמלים לשם התורה עצמה  ומחדירים דרך עמלם בתורה עצמה את הקדושה בחברה הכללית. איזו זכות יש לעמל התורה לפי זה בדורנו הכללי זאת הכוונה שאין תורה כתורת ארץ ישראל. ערך העמל בתורה שמביא ברכה בעמל מלאכה וכלכלה.

 

רבי דוד אביחצרא ספרו פתח האוהל : וזהו הסמוך אני ד  א-לוהכם אשר הוצאתי אתכם  מארץ מצרים  מהיות להם עבדים.

טומאה חמורה כידוע על גבי טומאת  מצרים ואשבור מוטות עלכם ..ולעמת טומאה קדומה  ואולך אתכם קוממיות  כידוע על גחונך תלך  וזהו ואולך אתכם קוממיות  ולא כנחש שהולך בעקמומיות . וכההיא ישראל  שעמדו על הר סיני  פסקה זה מתן  וכמו שפירש נמי רשי  זכרונו לברכה  בקומה זקופה  להורות  בא שיצאו להם מטמאת הנחש  טמאה חמורה  שכל טומאות בה  וזהו ואולך אתכם קוממיות על ידי כוח התורה וקיום מצותיה. שגם כן  ואשבור מטות עלכם  מכח המצות  שהם דוים בחשבון . ואלך  אתכם קוממיות  מכוח התורה  שגם כן רמז  תבת קוממיות  עם האותיות והתבה  והכולל  לכלם גימטריא תורה  (קוממיות עולה תרב ועם הז אותיות והתיבה  והכולל עולה תריא  כמנין תורה. פירוש בינת האוהל על דברי הרב).

 

ואלה הם  כאמור עכשיו בדברי הרב תיאור  מעלת הקוממיות בארצנו שהיא התורה של בחוקותי של רבים, אשר רק היא יכולה לתקן את נמיכות הקומה הנקראת נחש שהוא קומה נמוכה ולא בזקיפות קומה. והנחש כדרברי הרב אשכנזי על פי הקבלה זה העולם החומרי הטבעי  ומטרת ישראל הינה תיקון עולם החומרי  הכלכלי פוליטי ולא נזירות  או הפרדה בן תורה לפוליטיקה  כגישת הנוצרית  חלילה. לכן הרב מסביר שזה מעלת תורה של קוממיות תיקון הנחש. התעסקות עם החומר הטבע הינה ענין ואתגר כל אדם בעולם  אלא שישראל צריכים  לקדש את הנחש את עולם הטבעי במישור הכללי  של חברה מבלי הפרדה בן הטבע לקדושה וזה תורה עם גמטריה קוממיות בדברי הרב. זו הברכה של הפרשה העלאת החומר לדרגתו המוסרית לצרוך בקדושה זה המודל שמדינת  ישראל צריכה לתת לעולם. חברה שלמה על כל המערכות שלה עם קדושה! זה תפקיד תורת ישראל דרך עמה וארצה !זה אפשרי ואנו בדרך.. אז ואהבת לרעך כמוך מרקיע אל על עם אהבה לכל מרכיבי העם בכללותם וזה אפשרי כשהם כולם במקום אחד ומסביב לתורה אחת בירושלים עם חכמי האמת.

 

רבי צדוק הכהן מלובלין .ספרו פרי צדיק. מאמר א בחוקותי : 'אם בחקתי תלכו.. ומטעם זה דרשו  משפט  על כיבוד אב ואם שהיא  מצוה שכליית  שאף האומות מודים לזה. אך למה דרשו חוק על שבת . והוא על פי מה שדרשו  במדרש רבה  בשר ודם גוזרה גזירה מקיימה על ידי אחרים אבל הקבה  אינו  כן גוזר  גזירה הוא מקיימה תחילה  בחקתי תלכו חקים שבהם חקקתי  שמים וארץ .והיינו שהשם יתברך  מורה לילך  בדרכיו והנהגותיו שהם  כל הדברי תורה  שבהם ברא עולמו והשם יתברך מקיים המצות תחילה….בשבת כתיב בפירוש. וינח ביום השביעי.. היינו שעל ידי שישמרו חקיו ומשפטיו  של הקב"ה  שבהם ברא עולמו… והישראל אפילו המשפטים עושה רק  לשם שמים  מצד מצות ד וזה מכניס בו קדושה  כמו שאנו מברכים אשר קדשנו במצותיו  שבכל מצוה משיג קדושה . . והיינו  שלישראל  מופיע  קדושה  בן מהחוקים  בין מהמשפטים מפני  שעושה אותם  מחמת ציוי השם יתברך'.

 

איזו דרגא עלאית של מלאכים אבל בעולם החומרי מבקש מאיתנו הקבה דרך תורתו שאנו פועלים בעמל תורה בתוך בריאתו החומרית של הקבה בעולמו .כך השם בעצמו פועל בהשגחת עולמו ; החוקים שד קבע של הטבע הם מתוך מצוות ד אי לכך ד מקיים את מצוותיו בעצמו בבריאת עולמו וכך ישראל בתור חברה. זה העניין הא-לוהי שבו מוגדר ישראל על ידי המהר"ל והקדושה הנבדלת כדברי  הרב קוק. ולכך  ישראל מוכיח שאפשר לחיות בגאולה כללית ופרטית בעולם החומרי. זה הגאולה לחיות עם חוקי הקבה  שהוא עצמו מקיים. זה בחוקותי .ואז כל המערכת המשפטית אנושית וכל חוקי הכלכלה צריכים להיות בדרגה של בחקתי תלכו של קיום מצות ד עצמו איתנו במערכת החברתית. ונתנה הארץ יבולה! שפע כלכלי עם  מוסר א-לוהי  בכל מעשה לאומי ופרטי מתוך ארצנו. עד שכל העולם יהיה כנאמר על ידי הפרי צדיק מבחינת ארץ ישראל כי המדינה העברית צריכה להיות הקוממיות המוסרית   מדינית  מול הנחש הטבעי בעולם המנתק את המוסר והכלכלה והפוליטיקה .

 

פרי צדיק. בחוקותי מאמר ה : '..רצונו של מקום  היינו   כמו שברא את  האדם קודם הקלקול  שיהיה רק לשמש את קונו  ולהיות  דרופתקי  דאורייתא  כרבי שמעון בר יוחי . אם בחקתי תלכו ..נתתי גשמיכם בעיתם כשיבוא העת ייתן השם יתברך הדברי תורה בעתה אחישנה ..שלא יוכל יצר הרע לחזור למקומו. '

 

זה דרגת ממלכת כהנים וגוי קדוש. חברה כללית  ברמת רבי שמעון בר יוחי שבה כל העמל הוא בתורה ומתוכה ואז צדיקים ועמיך כולם כשהם באחדות; מלאכתם תעשה בידי אחרים. הברכה תשרה  ותכפיל כל מעשה בארצנו. מכאן חשיבות הילולת רבי שמעון בר יוחאי אשר נותן לנו את הדגם של תורה אשר היא מתנשא על הכול ומצליחה לאפשר פעילות של עולם נורמלי כמטרת הבורא שארץ ישראל תוציא גלוסקאות וכל העם העברי יוכל להתפנות לתפקידו העיקרי: הוראת מסרי התורה והמוסר הא-לוהי לכל העולם כשהאומות יטפלו הם בצד החומרי של העולם. כמובן שישראל האחראי לרוחניות של העולם יוכל לעזור לעולם גם בתיקון צד החומרי. זה יהיה השלום בן עשיו המטפל בחומר  בכלכלה ויעקב  ההופך לישראל רק כשהוא  מציק תוכן רוחני מוסרי בחומר של חברת עשיו ומסוגל גם לעזור לעשיו בפיתוח החומר.

 

רמב"ן :' והוא הנכון שתהיה ארץ ישראל בעת קיום המצות כאשר היה  העולם מתחילתו  קודם חטאו של אדם הראשון  אין חיה ורמש  ממית אדם.. ושיעשע יונק על חור פתן… כי לא יהיה טרף  בחיות רעות רק מפני חטאו של אדם  כי נגזר עליו   להיות טרף . ..ובהיות ארץ  ישראל על השלמות  תשבת  רעת מנהגם ויעמדו על הטבע הראשון . וכל כן אמר  הכתוב על ימי הגואל  היוצא מגזע ישי  שישוב השלום בעולם  ויחדל הטרף  ורעת הבהמה  וכל הרמש  כאשר היה בטבעם מתחילה .. .אבל אלו הברכות הם כלליות בעם… והכלל כי בהיות ישראל שלמים והם רבים  לא יתנהג עניינם בטבע כלל  לא בגופם  ולא בארצם  ולא בממונם  לא בכללם ולא ביחיד מהם  כי יברך ד לחמם  ויסיר מחלה מקרבם .'

 

רבי עובדיה ספורנו . 'והייתי לכם לא-לוהים.'ובכן יהיה נצחיות מציאותכם  ממני בלתי אמצעי . ..כמו שהיתה הכוונה  בבריאת האדם  ובמתן תורה. ..לולי השחיתו.. לשום אותם  במעלת ימות המשיח  ועולם הבא שיעד  בזאת  הפרשה בלי ספק..'

 

מסכת ברכות סג' ב' :תניא: 'אם בחקתי תלכו' יכול אלו המצות? תלמוד לומר 'ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם', הרי מצות אמורות, הא מה אני מקיים 'אם בחקתי תלכו' שתהיו עמלים בתורה. אמר דבי רבי ינאי: מאי דכתיב 'כי מיץ חלב יוציא חמאה (משלי ללג'), במי אתה מוצא חמאה של תורה במי שמקיא חלב שינק משדי אמו עליה'– הגמרא מסבירה לנו אחד מהעקרונות המרכזיים בחינוך האדם בלימוד תורה והוא ההשקעה האמתית של הלומד בלימוד ובהבנתו. ראשית לפני נושא היישום זהו עמל תורה עמל של התעסקות בלימוד התורה עצמה לשם התורה וההתעסקות בלימודה. כמובן שהיעד הוא היישום והפסיקה ההלכתית והבנת תורת הסוד כמידת האפשר מפי חכמי תורת החן. נציין כאן שהגמרא מסבירה את ההליכה בחקות התורה בתחום לימוד התורה. אלא שיש הבדל בין לימוד תורה ולהיות עמל בתורה . רבי חיים בן עטאר הקדוש: 'עוד ירצה על פי מאמרם ז"ל  (זוהר הקדוש חג רב) 'כי התורה יש בה ארבע דרכים והם פשט רמז דרש וסוד ומאלו נפרדו שבעים פנים,  וכל אופן לכמה אורחין ושבילין ונתיבות והוא מה שאמר 'חקתי' לשון רבים, תלכו, פירוש בכל אורחין ושבילין ילך בהם בפירוש הכתובים, ולא יאמר שאין בתורה אלא הפשט המובן לכל .'

עמל תורה זהו ההשקעה של הלומד בכדי להבין את התורה בכל צדדיה מהפשט ועד הסוד ולא להסתפק בלימוד שטחי המוביל לפילפולי סרק שלא מגלים תמיד את אמיתתה של תורה .

 

מרן הרב קוק: 'רבים מהם הפדגוגים המתנשאים להביא דרכים להקל את עול הלימוד וחושבים שיביאו ברכה לעולם בהקנותם את הידיעות והלימודים התוריים באופן קל שלא יצטרך האדם להיות עמל בהם … יהיה מועיל רק הלימוד שאינו בא בדרכים קלים ונוחים לקלוט כי על ידי היגיעה ועבודה שכלית מתעלה האדם למידות נעלות ולהיות נוטה אל השכל ואל כל דברי קודש באהבה ובחפץ לב. והלימוד פועל עליו להיות כולו מסור ללימודיו על כן תצא מהלימוד שעל ידי היגיעה דווקא עומק ההבנה והידיעה הברורה עם הפעולה הרצויה לעבודת ד ויראתו וכל טהרת המידות. אבל הלימודים הנכנסים באופן קל בלא יגיעה כבירה יישארו לעולם שטחיים עומדים מחוץ לנפשו של אדם הפנימית ופועלים מעט על מעשיו ועל יצרי לבבו.' (עין איה ברכות ט' שמד' ).

הרב נותן לנו כאן הנחיה מעמיקה בנושא חינוך ללימוד התורה שהוא חייב לבוא בהשקעה גדולה ויסודית מבלי לרצות להקל על אופי הלימוד ועל תוכנו. ואין אפשרות לתיקון המידות רק דרך העמל החיובי בלימוד התורה ובהבנתה .

 

הרב אשכנזי–  מניטו:    שיעור 1986 –'עמל תורה זה לפי המשנה 'הפוך בה והפוך בה דכולה בה' .אנו מחויבים לדובב את התורה בכדי שתיתן לנו את התשובות האמתיות לפי כוונתה האמתית של התורה. המדרש אומר אם בחקתי תלכו 'כל הכתוב בה לחיים בירושלים. 'תורת חיים אנו צריכים להגיע שזה לגלות את התשובות האמתית שהתורה התכוונה אליהם ולא דוקטורט של תורה. 'דרך ארץ קדמה לתורה'. כתוב בבראשית 'את דרך ארץ החיים'. דרך ארץ זה המידות החיים זה התורה. אבל אנו מדברים על דרך ארץ של האבות שהוא הקדמה נחוצה לתורה. 'ולא נחם אליהם דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא.'

ישנו דרך ארץ של פלישתים של אומות העולם. לא לדרך ארץ הזה התכוונה התורה. כי עם ישראל קרוב הוא לד'. דרך ארץ של האבות שהוא במידות האמתיות הוא התנאי ההכרחי להשגת התורה. ומהו התשתית של הדרך ארץ הזה? כפשוטו 'דרך הארץ' דרך ארץ  ישראל. זהו הלך לך אל הארץ. המידות של האבות נבנו בארץ ישראל והיו התשתית לתורת חיים .'

לכן אנו קוראים את פרשת הקללות לפני שבועות בכדי שנפנים שהתורה נתנה לכלל. ואנו רואים שכל הברכות והקללות נאמרים לכלל ישראל ולא לפרט.

מרן הרב קוק: 'ונתתי גשמכם בעתם' – 'כל התורה כולה ערוכה ברוח לאומי. רוב השכר והעונש הנקוב בה בפירוש אינו כי אם שכר ועונש לאומי . הרושם שהתורה צריכה לפעול בראש כל הוא: להיות שומר תורה ומצוותיה בתור ברית ד' אשר לכל עמנו אשר בשמירתם תרום קרן כלל עמינו ובעזבנו אותה נכונו תוצאות רעות לכלל העם '.

זהו העמל תורה שהתורה מבקשת מכל אחד ואחד בישראל, ללמוד את מהותה של תורה שהיא התורה הכללית הממלכתית הפונה לפתרון בעיות הכלל בכל תחום. במשך אלפי שנים למדנו תורה הפונה לצרכי היחיד. ולכן אנו בזמן של גאולה שאנו מחויבים לעמל התורה הכללית וזהו עמל הרבה יותר גדול ומשמעותי לאמיתה של מטרת התורה . לעמל זה אנו מחויבים לחנך את ילדינו כשהם ניגשים ללימוד התורה ולהבנתה . לכן התוצאה של עמל זה הינו 'ונתתי שלום בארץ' .

הרב קוק : 'כי היפך השלום בא תמיד מסיבה שהפרטים אינם מתאימים כאחד בחפצם הפרטי אל התעודה הכללית. והדרך להביא את הכלל כולו אל אותה תעודה אינה באה כי אם על ידי אור התורה הא-לוהית. אמנם הבלתי מכירים את השלום לדבר היותר קדוש מגמתם איננה כי אם אהבת עצמם הפרטית וגם חפצם בשלום איננו מפני שהשיגו שראוי לנפש ישרה לאהוב יותר מכל את הטוב הכללי כי אם מפני שמצאו את השלום לאמצעי יותר מוכשר למצוא על ידו את הנאותיהם הפרטיות. מושג כזה שנעוץ באהבה פרטית עצמית אינו יכול להיכנס במחיצת הקדושה .' אם עמל התורה נעשה למטרה של עילוי עצמי כל נכבד שהוא, עמל זה לא יוכל להביא את השלום בתור אחד משמותיו של הקב"ה, שהגדרתו אהבת הכלל הנקרא קדושה .

 

'אני ד' אל-היכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים ואשבור מטות עלכם ואולך אתכם קוממיות,' רש"י: קוממיות: 'בקומה זקופה'רבי חיים בן עטאר הקדוש:  '..והוא אומרו אני ד' אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים זה כנגד יציאת מצרים, וכנגד אשר העלה אתכם מכל הארצות אמר ואשבור מוטות עולכם .'

פרשת בחקתי אז עוסקת בתורה של עם במדינתו .ואנו חיים בדורנו את שבירת עול האומות והקוממיות בארצנו  .וחייבים אנו להודות לד שלא רק שבר מוטות עולנו ונתן לנו מדינה אלא שהביא אותנו לעיקר התהליך והוא שחרור ירושלים שהיא טבורו של עולם. ודרך ירושלים נוכל לעסוק בתורה הכללית ולחנך את עצמינו ואת ילדינו להשקעה בעמל תורה האמתי שהוא לימוד תורה אשר עוסקת בתיקון ובבעיות הכלל. וזה נקרא 'תורה חדשה מאיתי תצא' .  נציין כאן כדברי הרב קוק שכל הפירודים בעמינו נובעים מההשקעה רק במישור הפרטי בכל התחומים מבלי להתאים את המאווים האישיים להטבת החברה. ההשקעה של האדם עצמו בחייו האישיים הינה כמובן חשובה מאוד אבל אם זה נעצר שם, אז לא נוכל לתקן את מידותינו ולקבל באמת את התורה בשבועות . וזו מטרת קריאת מגילת רות בשבועות: הקמת מלכות דוד וההתנתקות מתקופת השופטים של 'איש הישר בעניו יעשה .'

'וימת אלימלך איש נעמי': מדרש רבה: 'תניא למה נענש אלימלך (שהיה השופט ומגדולי הדור) לפי שבאו שני רעבון אמר ,עכשיו כל ישראל מסבבין לפתחי, זה בקופתו וזה בקופתו עמד וברח לו מפניהם הדא הוא דכתיב 'וילך איש מבית לחם יהודה .'

התורה תמימה'וכתב הרד"ל דאפשר דדרש וילך מבית לחם יהודה כדי שלא ייתן מביתו לחם ליהודה. '

אנו רואים מצב קטסטרופלי שמנהיג הדור עוזב את ארץ ישראל בכדי לא להתמודד עם בעיית הכלל של בצורת באותה תקופה. נעמי חוזרת לארץ ישראל אחרי מות מחלון וכיליון ילדיה שמתו לפי חכמים כי ירדו מהארץ, הפסוק אומר 'ותישק ערפה לחמותה ורות דבקה בה'.

ההתנהגות של שתי הכלות שונות: ערפה נשארת במואב ורות דבקה בנעמי. המגילה משתמשת במושג 'הדבקות' אצל רות. רות דבקה בגורל הלא קל של נעמי ושל עם ישראל באותה תקופה. הכול תקוע ונראה שאין עתיד בארץ. אלא שרות  מלאת החסד דבקה בנעמי בעמה ובארצה. והדבקות הזו, למרות כל הקשיים, הדבקות בהיסטורית עם ישראל להטבתה הכללית, זהו החסד שהוביל ללידת דוד המלך שיכונן את המחכות האמתית של ישראל: מלכות של חסד. מלכות זו מרכזה בירושלים כדברי הרב קוק ירושלים המאחדת את הגבורה והקדושה .

שנזכה לעמל של תורת הכלל, תורת הגאולה, של הגברת החסד לכל שזהו משיח בין דוד .  מאיר משה ואקנין ירושלים .

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן