נכתב ע”י מאיר ואקנין vakninemm@gmail.com
בכל ספר דברים משה מפרש את התורה לבאי הארץ ומסביר לעם את עצמותה של תורה ויישומה בכניסה לארץ במסגרת ציבורית של ממלכה שבה מאן מלכי רבנן אשר הם משפיעים מתורתם על הממשל העברי אשר הוא מושל מדינית עם מסורת לאומית של האבות בעלי המידות של חסד דין ורחמים . ורבנן ובעלי הממשל ביחד מאחדים את המידות האלו. איחודם של המידות הוא מהות סיפורו של משה בדברים וכל תורת ישראל .כל האנושות מופרדת במידות יש הדוגלים רק בחסד הנצרות ויש רק בדין האיסלאם .זהו הרס האנושות .והנה רק ישראל בכניסה לארצו מסוגל לאחד בין המידות לכן זהו עם על טבעי בטבעי ומכאן שנאת האומות עד לתשובתם בדור הגאולה. וזאת דרך איחוד בן הרעיון האידאלי התורני לפרקטיקה היישומית בחברה.ואיחוד זה עובר באהבת האחר השונה האח אשר דרך אהבת השני עובר הקשר בעצם לאלהות.וזה כל התורה וזו גם מהות התשובה ויישומה בחברה הכלכלית חברתית פוליטית.קל לדבר על אחוה עם נאומים , יותר מורכב ליישם במערכת מדינית חברתית פוליטית כלכלית.זאת לכן התורה האמיתית של סדר השילטון הישראלי של מ ש כ ן מלך שופט כהן נביא לפי החפץ חיים זצל. תורת סידור השילטון הישראלי לפי תיאורו על ידי תורה שבעל פה משה המאחד תורה ודין נבואה ומלכות.זהו איחוד משה ומשיח שאנו כמהים לו ומחכים ליישומו דרך ההשפעה ההדדית בין חכמי התורה הכללית הפסיקה והרז ובין תופשי השילטון המדיני. המלך השופט הכהן והנביא המהוים לא רק מילולית את סדר השילטון אלא גם הם יחידה עצמאית ובד בבד כל אחד מתחומו משפיע ומתאחד עם השני.כך השופט התורני מירושלים משפיע מפסיקתו על המלך או על ראש הממשלה שבעצמו מנהל את הארץ במוסריות וכך רוח הקודש של הכהן משפיעה על כל השיח בארץ והנביא מביא את דבר ד בבירור. ואנו בוודאי בדרך לכך בחזרתינו לארצינו אם בכינות נרצה לזאת וראשית חכמי התורה שאנו שותים את תורתם יתאחדו.כל שאר הפונקציות ימלאו אז את תפקידם בממשל .
ספר דברים נקרא בתקופת שבע ההפטרות של הנחמה לאחר תשעה באב וגם בתוך חדש אלול עד שבת שובה לפני כיפור. והפרשה האחרונה נקראת בשמחת תורה. שתי תקופות אלו, תקופת הנחמה ותקופת ימים הנוראים קשורים במהותם לספר דברים.
שבע הפטרות הנחמה שעוסקות בנחמת ירושלים וארץ ישראל הם בעצם כמו הימים הנוראים עוסקות בתשובה. שתי תקופות אלו מתארות את התשתית של כל התשובה של היחיד הישראלי בתוך הכלל והיא: התשובה הלאומית כי הבטחות החזרה של העם לארץ בידי ישעיה הנביא בהפטרות הנחמה היא הבטחה נבואית אלוהית אבל היא גם תנועה של תשובה של העם בחזרתו לזהותו העברית בארץ. חזרה אשר היא מקדימה את החזרה לתורה ולמצוה שהיא תוצאה ברורה וחיונית והכרחית להצלחת החזרה לארצינו. מעניין לראות איפה בפעם הראשונה התורה מדברת על מושג ‘השיבה’ התשובה.
פרשת ניצבים פרק כט’ ל’. ‘ויתשם ד’ מעל אדמתם באף ובחימה… וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה… ושבת עד ד’ אלה-יך ושמעת בקולו… ושב ד’ אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים… ואתה תשוב ושמעת בקול ד’ ועשית מצותיו… כי תשמע בקול ד’ אלהיך לשמור מצותיו…’ (ראה כל הפסוקים שם). רואים בבירור שמשה והתורה משתמשים כמה פעמים בפרשת נצבים במושג ‘תשובה’ אך ורק בקשר לשיבה מהגלות לארץ שהיא השיבה לעצמות הלאומית העברית ואז תתחיל שם התשובה הפנימית הפרטית של חזרה לתורת ארץ ישראל שהיא נשמתה של התשובה הלאומית. תורת משה ותורת המשיח הכללית מבחינת נשמתו היחידה הכללית היא התשתית החיונית של חזרת העם היהודי לעבריותו במדינת ישראל. התשובה הלאומית שבע הפטרות הנחמה הם ההקדמה של התשובה הפרטית של אלול שהיא גם שזורה בתשובת של ‘ושב’ המוזכרת בתורה רק בקשר לתשובה הלאומית. הרבי מלובוויטש זצל.מביא לפי השלה הקדוש שחודש אב הקודם את אלול מזלו אריה שהם ראשי תיבות אלול ראש השנה יום כיפור הושענא רבה.התשובה עצמותה הינה התשובה הלאומית של חזרת הקהילה היהודית למהותה הלאומית שהיא עברית בארץ ישראל.
מרן הרב קוק .ספרו אורות התשובה .יז א.
‘תחית האומה היא היסוד של בנין התשובה הגדולה ; תשובת ישראל העליונה ותשובת העולם כולו שתבוא אחריה’.
כשרוצים באמת לשוב אף על פי שמעוכבים בשביל כמה מניעות .כמו מחמת בלבול דעת או מחמת חלישות כוח .. מכל מקום כיון שרצון לשוב בתשובה הוא אמיץ..אף על פי שאין בידו לסלק את כל המניעות צריכים לקבל את ההארה הזאת של התשובה בתור תוכן המטהר והמקדש עד שלא יזוז מפני העכובים של אי השלמת התשובה…וכשם שזה הוא כלל גדול אצל היחיד , ככה הוא אצל הציבור בכללותו .הארת התשובה ישנה בישראל ; התעוררות חפצה של האומה בכללה לשוב אל ארצה , אל מהותה ; אל רוחה ואל תכונתה ; באמת אור של תשובה יש בה.באמת הדבר מתבטא בברור גמור בבטויה של תורה .’ושבת עד ד אלוהיך’; ‘כי תשוב אל ד אלוהיך’ .’
.אוצרות הראיה .מרן הרב קוק.
‘צריך שתהיה הציונות מקודשת כולה בקדושת הדת והאמונה , מצד ערכה הלאומי דוקא ביחוד …לא לטעות בדברי טעות שהרגש הלאומי לבדו גם בהיותו ריק ונבוב מכל קודש מקיום תורה ושמירת מצוותיה ; הוא יהיה יסוד התשובה והיא השמיעה בקול ד האמורה בתורה.’
לכן החשיבות העליונה של החזרת סדרי השלטון הישראלי במהותו מבחינת מ’ש’כ’ן ” מלך שופט כהן נביא לפי החפץ חיים, אז השכינה תוכל לשוב לשורשה הכללי מבחינה לאומית בארץ ישראל. אם העם לא בארצו ואין לו מערכת משפט על החלת משפט ההלכה במערכת החברתית כולה; מערכת משפט היכולה להיות רק אם ישנו שלטון ישראלי לאומי ונוכחות של דבר האל על ידי הנביא, אז לא תהיה נוכחות אלוהית בעם.
הקדמה זו נחוצה להבין את החשיבות העליונה של פרשתנו העוסקת בסדרי השלטון הישראלי בארצו. פרשת שפטים עוסקת בעיקרי החיים הלאומיים של עמינו בארצו כשהם במלא חיוניותם. החזרת מרכיבי השלטון בארצנו דרך החזרה לארץ היא בעצמה תשובה מעלייתא.
הרב יהודה לאון אשכנזי. מניטו. ספר כי מציון בצרפתית. תורגם לעברית רק באחריותי.: ‘…כל הפרשה של השבוע היא מיועדת לאירגון של התשתיות ושל מוסדות המדינה ולעקרונות שמנהלים את פעילותם.הטקסט שלנו הוא אחד מהכי מרכזיים הנידון בתלמוד.כי הוא מייצג את עיקר תורת משה בקשר בין הדרישה המוסרית והבעיות המזדמנים לאדם דרך האירגון הפוליטי של המדינה…ובמיוחד ברמה של חברה ההפרה של התשתית המוסרית מובילה למחלה , שהיא הרבה פעמים סופנית כמו שעדים ההיסטורה של הסיויליזציות…ההתנגדות של תרביות האנושיות לעיקרון של הערך המוסרי מעל לכל חשבון פוליטי; בסידור המדינה .העיקרון המוסרי המייצג את מה שאנו מתארים תדיר:חכמת ישראל ושמאמיני התנך יודעים לתאר בתור ‘ההתגלות הנעשתה לישראל’.
רבי דוד אביחצרא ספרו פתח האוהל
‘שופטים ושוטרים..לרמוז בזה גם כן מוסר ד ליחיד כרבים ודהיינו לתת דינין ועונשין גם לעומתו בתשובתו כידוע התקוששו.ואחר כך וקושו ..שבזה דבריו נשמעים .כי זה כל האדם ומה גם במקום דלית דין אית דין.ולפיכך החלש יאמר גיבור אני ויקום בעוד קימה יש לו יסבול כמה יסורים שיעשה בדעת ובתשובתו..דהיינו דינין ועונשין תתך לך יחיד,כרבים בכל שעריך אותיות רשעיך..לשבטיך..מוסר לכל שבט ושבט משפחה ומשפחה..ושפטו את העם משפט צדק. אחר שהקדמתם לעצמיכם בדין יפה שלכם גם משפטכם לאחרים משפט צדק..שראשי תיבות וסופי תיבות של תורת משה הוא לב טהור. ‘
זוהי ההתנהגות המוסרית יישומית של כל יחיד בתוך החברה .תיקון הפרט בתוך הכלל.זה ההבדל בן החברה הישראלית תורנית אמיתית וחברת העכום המפרידה בן מוסר לפוליטיקה…
רבי צדוק הכהן מלובלין ספרו הפרי צדיק.
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך..תתן לך .היינו שתתן בלבך שופטים ושוטרים .ואמר הלשון בכל שעריך שתיבת כל כולל שלוש . והוא כמו שאמרו (סנהדרין פו:) שיש ג בתי דינין אחד יושב על פתח הרב הבית ואחד יושב על פתח העזרה ואחד יושב בלשכת הגזית .והם כנגד קדושת ג מחנות על פתח הר הבית והוא קדושת ירושלים מחנה ישראל. ועל פתח העזרה . בהר הבית ..קדושת מחנה לויה..ובלשכת הגזית כנגד מחנה שכינה ..והם כנגד ג אבות ..תתן לך בכל שעריך שיופיע לך בלב קדושת ג בתי דינין שהם כנגד קדושת ג אבות . מספר שלוש מרמז על ג אבות..וזה שאמרו בבעל הטורים יראה כל זכוריך וסמיך ליה שופטים שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל…דמצוות ראיה בג רגלים הם כנגד ג האבות . .שיופיע קדושת ג אבות בלב ישראל.וכן הפירוש שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך בלב ..גם בכל שעריך שהוא קדושת ג אבות ועל ידי זה ושפטו את העם משפט צדק.’
יסוד הלאומי העברי הינו המשפט התורני.תשתית המשפט על כל פרטיו נובעת מקדושת יצירת העם הישראלי בכל מידותיו על ידי האבות.המשפט העברי התורני הינו פרטיו של איחוד מידת החסד של אברהם עם מידת הדין של יצחק והאמת של יעקב. המערכת המשפטית הישראלית מטרתה הינה נוכחות השכינה במערכת החברתית פוליטית כלכלית של המדינה העברית מבחינת החלת המוסר האלוהי במערכת הלאומית.זהו ההבדל העצום בן הדיין הישראלי לשופט הגוי בארצותם.השופט הישראלי מביא את התיקון האלוהי העל טבעי דרך ההלכה המלובנת על ידי הדיין הישראלי; בקרקע המציאות המדינית הישראלית.
מרן הרב קוק
‘החיים הפנימיים ביותר שבישראל הם חיי קודש , חיי הדת על כן מוכרחים אנו לסדר את הרבנות בארץ בתכונה תכסיסית ; מדינית.’
לכן פרשה זו הינה מרכזית ביותר. סידורי השילטון הישראלי בארצו לפי התורה הינו כמובן חשוב להתנהלות ראויה מדינית. אלא שהתורה מבקשת בניית דגם שילטוני שכל המערכות שבו הממשלתי משפטי דתי כהונה והנבואי, יהיו דוגמא של התנהלות מוסרית בעומק הכללי מהותי של המושג. בניית מדינה שתהיה אור לגויים בדיוק בנקודה זו. מערכות שלטוניות אשר כולן פועלות במימד של יושרה מוסרות לאומית כללית מדינית. וזו הנקודה שאומות העולם מצפים לה! זו התשובה שעליה דברו כל הנביאים. תשובה של בניית חברה מפותחת אשר מיוסדת על אמות מידה מוסריות. ממשלה השולטת מוסרית על אזרחיה אשר נותנת תשתית מוסרית כלכלית פוליטית תשתית זו הינה אבן היסוד של המערכת השיפוטית. השופטים ינחילו את ההתנהגות המוסרית תורנית לפרט. השופט יכניס את המוסר בעקרונות הכלליים הפוליטיים של הממשל. שתי הרשיות הממשל והבית דין עוסקים כל אחד בתחומו בהנחלת המימד התורני של הקדושה המוסרית בחברה. ולכן מבחינת התורה התשובה הינה ראשית כל כללית של חזרה לארצנו. כי מבלעדי זאת לא נוכל ליישם את המוסר הכללי הציבורי והמדיני כלכלי של עם. וזה מה שחכמי ישראל הגדירו בתור קדושה. הקדושה היא רק כללית. עם קדוש ממלכת כהנים. ומכאן להרס של הגלות בהנחלת המוסר הכללי של חברה לאנושות. חזרה למדינה מיממד של קהילה הינו תחילת התשובה. תשובת הפרט חיונית אבל אם היא מנותקת מבניית חברה כללית מוסרית היא לא תשפיע על החברה ועל האנושות. לכן ענקי ישראל רצו לזרז את ביאת המשיח, בכדי להגיע לתיקון העולם לתיקון המוסר החברתי מדיני. וזה אפשר רק דרך חברה מדינית ישראלית.!
רבי יעקב אביחצרה. ספרו מחשף הלבן: ‘…צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ד אלהיך נותן לך’. אפשר לרמוז דהנה צדק היא השכינה שהיא המלכות . והנה בשם מלכות נרמזה מלת צדק , דמלכות במילוי :מם למד כף ויו תיו ; המילוי גימטריא:בצדק להורות שעיקר שורשה הוא דין שהוא צדק. וכשהיא מתמתקת נעשית צדקה דניתוסף בה אות הא.’ מרן רבי יעקב מתאר לנו לפי הסוד את מהותה של התגלות השכינה שהיא מתגלה במלכות בארץ. זוהי המלכות שרק עם ישראל יכול לגלות לעולם. מלכות המשלבת בין הדין והחסד.
רבי צדוק הכהן מלובלין: ספרו פרי צדיק מאמר א על הפרשה.’… שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.. פירוש שופטים ושוטרים תתן לך לעצמך שיהיה לעצמו שופט ושוטר..’ ראה כל המאמר. שוב רבי צדוק מתאר את ההכרח המוסרי האישי השזור במוסר הכללי.
מרן הרב גורן הרב הראשי לישראל. ספר משנת המדינה מאמר: דינא דמלכותא בישראל. ‘אם עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, מכל מקום מועיל להם פיוס כמו ששנינו במשנה ‘עד שירצה את חבירו’. אבל בכל הנוגע לסוג החדש של עבירות לעם לארץ ולמדינה, קשה היא שבעתיים התשובה, כי אין לשער את גודל הפגיעה בעם ובסידורי המדינה ובטחונה… אין ערוך ושיעור לגודל הנזק… לכן קשה התשובה שבעתיים… שעלינו להכלילו במסגרות התשובה בימי דין אלו… לשיפור המידות והמעשים שלנו למען העם המדינה והמולדת.’ החרבת סדרי השלטון בארצינו הינה אסון כבד והחזרתם וכיבודם המצוותי היא תשובה.
לכן במילה מ ש כ ן ראשי תיבות: מלך שופט כהן נביא. ארבעת נדבכי השלטון הישראלי מטרתם להשכין את השכינה, את המלכות שלמעלה, בארץ ובאנושות. וזו אחריות כבדה של עמינו שהתחיל להחזיר את שלטונו בארץ ישראל. נשים לב שבמילה משכן, יסוד המלכות הינה ראשונה. מבלי שלטון ישראלי מה יועילו שאר המרכיבים? איך השופט יפעל? למי הנביא יוכיח? לכן לפי התורה המערכת המשפטית של מינוי דיינים מחויבת על פי התורה רק בארץ ישראל כשהעם עצמאי כי מה תוקף משפט התורה אם אין סמכות שלטונית הנותנת להם אפשרות לדון?
הרמב”ן: ‘…שישימו השופטים בכל עריהם כאשר יתן להם ד את הארץ, כי בחוץ לארץ אינם חייבים למנות להם בית דין אבל כאשר יצעק המעוות יעמדו עליו הראויים לשפוט ובמשפטיהם ישפטוהו או יעלה,לארץ בזמנה ושם ישפטהו במקום המשפט .אבל במסכת מכות שנו והיו אלה,לכם לחוקת משפט לדורותיכים בכל מושבותיכים מלמד שסנהדרין נוהגת בארץ ובחוץ לארץ אם כן למה נאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אבל בארץ אתה מושיב בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר בחוצה לארץ אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר .ונראה מזה שחייבין למנות סנהדרין בחוץ לארץ ולא בכל עיר ועיר כארץ ישראל אלא פלכים .אם כן המצוה הזאת נוהגת בכל זמן בדיני ממונות ובדברים הנידונים בחוץ לארץ .אבל בזמן הזה לאחר שבטלה הסמיכה כיון שכל המשפטים בטלים מן התורה… ואין דינים בחו”ל אלה תקנה דשליחותיהו עבדינן (גיטין פח:) אין אנו חייבים במצות מינוי שופטים מן התורה כלל.‘
רבי חיים בן בן עטאר הקדוש.
‘שופטים.סמך מצוה זו למצות שלוש פעמים שלפניה ליראות את פני ד , ושם היא עומדתצ סנהדרי הגדולהה קבועה אף על פי כן צריך למנות שופטים . ולא יסמכו על בית דין שלפני ד בלשכת הגזית לבד והטעם כדי שלא תענה הדין עד עלות אל המקום ..ואומרו אשר ד אלוהיך נותן לך.אמרו זל ( מכות ז.) שבא לומר שאין חיוב האמור בעינין אלא בארץ אשר ד אלהיך נותן לך ולא בחוצה לארץ…’
רואים אנו שאם אין שלטון ישראלי עברי כי אנו לא בארץ ישראל אז בתי הדין בחול הם תקנה של אין ברירה וצורך תקנת חכמים לסדר יישום ההלכה גם בחול אבל מהות קיום בית הדין לימוד תורה שבעל פה ויישומה הפסיקתי דיני הלכתי הינו באמיתותו וחיובו רק על ידי הדיין היושב ליד המקדש בירושלים ומשם לכל עיר בארץ ישראל..ולכן אין מהות יישום הפסיקה ההלכתית משפטית אלא במדינה העברית.נושא זה הינו קריטי.זה אומר שתורת המשפט אשר היא היא צורה שבעל פה הקודמת לתורה שבכתב אשר ניתנה כבר למשה לפני ירידתו מהר סיני לא יכולה להיות מיושמת במלואה התורני אך ורק לאמיתותה על ידי שופטי וחכמי הדיינים של ארץ ישראל האמונים לפי צו התורה כאן בפרשה ובפרשת משפטים לדון רק בארץ ישראל. נבין כנלמד מדברי המהרל בספרו נצח ישראל שהגלות הינה יציאה מן הסדר ואז גם כנאמר כאן על ידי הרמבן ואור החיים הקדוש עריכת משפט בחול הינה גם מצב שהוא לא מהסדר התורני הרואה את ישראל בארצו ומערכת משפטית שמרכזה בירושלים לליד המקדש.
רבי צדוק הכהן מלובלין.ספרו פרי צדיק .’שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.היינו שתתן בלבך שופטים ושוטרים ואמר הלשון בכל שעריך שתבת כל כולל ג והוא כמו שאמרו ( סנהדרין פו:) שיש ג בתי דינין אחד יושב על פתח הר הבית ואחד יושב על פתח העזרה ואחד יושב בלשכת הגזית .והם כנגד קדושת הג מחנות על פתח הר הבית נראה בפשוטו שהוא מבחוץ להר הבית והוא קדושת ירושלים מחנה ישראל .ועל פתח העזרה היינו בהר הבית והוא קדושת מחנה לויה.ובלשכת הגזית הוא כנגד מחנה שכינה שכבר היה פתוח לחציו בקודש שלא היה מחיצה בינתיים .והם כנגד שלושה אבות וזהו הפירוש תתן לך בכל שעריך שיופיע לך בלב קדושת ג האבות שבכל מקום שנזכר מספר שלוש מרמז על ג אבות .וזה שאמרו בבעל הטורים יראה כל זכוריך וסמיך ליה שופטים שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל.והמכוון מסמיכות זה דמצות ראיה בג רגלים הם כנגד ג,האבות וזה הוא מצות ראיה שיופיע קדושת ג,האבות בלב ישראל .וכן פירוש שופטים ושוטרים שתתן לך בלב הוא גם כן בכל שעריך שהוא קדושת ג,האבות ועל ידי זה ושפטו את העם משפט צדק.’
.הרב מלמד אותנו את מרכזיות ירושלים לגבי מיקום הגאוגרפי שהוא נותן מברכתו את יעוד תורה שבעל פה אשר היא מיושמת בבית הדין בשלושת המקומות סמוך למקדש בירושלים .יש כאן לימוד מרכזי של ריכוז והוראת המשפט הדיני אשר הוראתו ולימודו נובעים מירושלים .המיקום הגאוגרפי הינו מהותי לפסיקת הדיין העברי.חייבים לחזור להבנה פשוטה זו לעם ישראל.ומשפט זה יש לו רקע של מסורת העבריות של האבות המתחילה משם עבר אברהם יצחק יעקב השבטים.העם העברי העברי עוד לפני היותו עם ישראל לאחר גלות מצרים היתה לו מסורת משפט מוסרית של ישיבת שם ועבר.וגם השבטים דנו את יוסף לפי משפט זה.לכן המשפט וההלכה התורנית יש,לה רקע של האבות.האבות מיסדי ומיישמי העבריות הם הרקע הלאומי של המשפט העברי תורני.הגלות נתקה בן האבות למשפט התורני.לכן חובת המשפט היא רק בארץ ישראל אשר הובטחה לאבות.האבות הם התשתית של המידות חסד דין רחמים אשר הם ח.ד.ר יסוד עבודת ישראל לאחד ביניהים.תכלית יישום המשפט הישראלי הינו דרך יישום הדין בחברה העברית לעשות את הדין ברחמים.איחוד המידות היא ירושת האבות אשר היא תשתית המשפט.
אי לכך גם ההתנהגות המוסרית יישומית של האיש הישראלי הפרטי הוא צריך גם להיות השופט של עצמו בכל שערי חייו דרך מסורת העברית של האבות ויישומה עם תורה שבעל פה ההלכתית פרקטית עם מהותה הרזית. ההתנהגות הפרטית שזורה בתוך היעוד,המשםטי תורני שמקורו ויישומו בירושלים..
מרן הרב קוק . אגרות הראיה א קכג.
ובאת אל הכהנים הלוים ..
‘חכמת ההגדה עם חכמת ההלכה יסוד הראשונה חכמת הלב והרעיון . והשניה..היא חכמת המעשים.שניהם נובעים משני השרשים שמסתעפים מתורתינו הקדושה , הם החכמה והנבואה ,שלא נתבארו עדיין יפה גדריהם ביחש לנתוח ההלכות וענין תורה שבעל פה.. אף על פי ששיטת הרמבם היא ביסודי התורה דאין שייכות לנבואה לענין הלכה , מכל מקום הלא שיטת התוספות (יבמות יד א דה רבי) היא דאין זה כלל גדול ופשוט שהיו לכלל זה גם כן יוצאים והיתה הנבואה מעולם פועלת גם כן על הליכות תורה שבעל פה והכי משמע פשוט המשנה לאבות וזקנים לנביאים..ואפילו אם נאמר שאין גומרים על פי נבואה מכל מקום פועלת היא על סדור הלמודים.על כן בארץ ישראל שהיא מקום הנבואה יש רושם לשפע הנבואה בסדר הלימוד וההבנה היא מוסברת מתוך השקפה פנימית ואין צריך אריכות בירורים והיינו אוירא דארץ ישראל מחכים.ותלמודא דבבל הוא מטריד,להו (בבא מציעא פח א).וחכמת הנבואה שהיא יסוד,לחכמת האגדה שהיא הצד הפנימי של שרשי התורה פעלה בארץ ישראל יותר מבבל שאינה ראויה לנבואה…המושפעים מהשרשים של חכמת הנבואה הקיצור הוא מעולם אצלם . יסוד סדר, הלימוד של ירושלמי…בני בבל .. צריך אריכות דברים.. סדר לימוד שהוא נסמך על שרשי הנבואה ההלכות עם האגדות מתאחדות ויש עניני קבלה ומסורת בדעות כמו במעשים זאת דעת הירושלמי..אבל סדר לימוד שבחוץ לארץ ..לא ראויה לנבואה ומימלא אין ענפי רוח הקודש, מתלכדים עם ההלכה..זהו החילוק שבין כהן לשופט..בין דרך לימוד שרוח הקודש גם כן מסייע את בירור ההלכה ..’
מרן הרב קוק.’כי לפרט פרטי ההלכות על פי רוח התורה הכללי צריך שיהיה הפוסק . בעל חכמה רבה..זהו החילוק בן כהן והשופט..הכהן הונח שיהיה איש אשר רוח אלוהים בו. לא כן השופט לא יבוא למידה זו אבל ידמה מילתא למילתא ..והננו מצווים לשמוע לשניהים כפי מעמד הדור בהיות ישראל שוכן בטח בדד,בארצו יותר היה מוצא חפץ אם היו מתרבים אצלו מורי התורה על פי דרך הכהונה. השקפה של רוח כללי שבתורה..וביותר שמעטים המה בטבע האנושי האנשים שיוכלו לבוא לנדת חכמה רבתיכזאת על כן התפשט ביותר דרך השופט..’
.
.זוהי המעלה שמבקש הרב.קוק לתאר דרגת המשפט בארץ ישראל של הכהן השופט באמצעות תורה שבעל פה של משה רבינו אשר היא היא השילוב בן הנביא והחכם.זו תורת הפסיקה העליונה של בית הדין בירושלים אשר כאמור מאחד בן מידות ג האבות מבחינת ח ד.ר.
ולא תורה פסיקתית אשר אין בה את מימד הכלליות של הנבואה.תורה של חכם שהוא כהן .
מכאן החשיבות העליונה של מצוות מינו מלך וסדר השלטון הישראלי בארצו שמבלעדי זה אין חיים עצמאיים ואין שופטים אז אין תורה בכלל! ‘בגוים אין תורה’ איכה.
‘כי תבוא אל הארץ אשר ד’ אל-הך נותן לך וירשתה וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי . שום תשים עליך מלך …’ ברכות נח’ א. ‘אמר רבי יוחנן לעולם ישתדל אדם לצאת לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אמרו, אלא לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם’
מרן הרב קוק עין איה ברכות ט רצא’:‘… על כן באשר כבוד מלכים פועל הרבה במין האנושי להישיר הדרכים, להעמיד המוסר והצדק על מכונו… על כן כל אחד צריך שיקח חלק בכבוד הזה כפי מה שיוכל, ויהיה משתתף על כלל המין האנושי בדבר המעמיד אותו בתפארת אדם… על כן בתור אדם מישראל, שכל עיקר מגמתו הוא האמת והשלום העליון הכולל את כל היקום, לא יאמר שיוכל הדבר להגיע… מבלעדי חילוקים לאומיים… אם כן מלכי אומות העולם שכל אחד נושא עליו ענין לאומו הוא דבר המועיל בחק האנושי הכללי שאליו צריך שתהיה כל נפש מישראל עורגת… רק אז ישכיל ויבין כמה נשגב הוא האידאל של מלכות ישראל הכולל בקרבו המון ענינים רבים… תכלית מציאות ממשלתן של ישראל ומלכותם היא רק לשם התכלית הכללית… לגבי התכלית האנושית של מקור הטוב… על כן כבוד המלך… היא בערך חלק מכבוד עליון הסובל בתוכו אותה התעודה בעצמה המושפעת מכבוד של מעלה וניכרת ביותר במה שהיא מבררת את הערך המוסרי בעולם יותר מכל הקנינים הלאומיים…’
מסכת ברכות נח א: ‘בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא כעין מלכותא דרקיעא’. המלכות והשלטון בעולם הם האפשרות להחיל את האידאל המוסרי האלוהי עלי אדמות. והתשתית של כל הסדר השלטוני של כל עם ועם זהו השלטון הישראלי המאפשר בנית דגם של מדינה קדושה ומוסרית בכל מערוכותיה, המהוה דגם חי לכל מלכויות העמים ושלטונם. וזה המטרה של מלכות שמים בארץ. איך אפשר לזה בלי שלטון ישראלי עצמאי בארצו שמהותו הוא בקדושה כשהוא מתקדם לאט אל המטרה של ממלכת כהנים וגוי קדוש?
הרמב”ם הלכות מלכים פרק א הלכה :’שלש מצוות נצטו ישראל בשעת כניסתן לארץ. למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך .להכרית זרעו של עמלק … ולבנות בית המקדש.’ הרמב”ם מונה המצוה הראשונה לבנות מערכת שלטונית בארץ.
הרמב”ן: ‘על דעת רבותינו (ספרי ראה סנהדרין כ:) כמו ואמור אשימה עלי מלך והיא מצות עשה שיחייב אותנו לומר כן אחר ירושה וישיבה‘.
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין בפירושו העמק דבר הנציב מוואלאזין. ‘ואמרת אשימה עלי מלך.והרי ידוע בדברי חזל דמצוה למנות מלך ואם כן למאי כתיב ‘ואמרת'(שזה נראה שזו רשות ולא חובה). דמשום דהנהגת המדינה משתנה אם מתנהג על פי דעת מלוכה או על פי דעת העם ונבחריהם; ויש מדינה שאינה יכולה לסבול דעת מלוכה, ויש מדינה שבלא מלך הרי היא כספינה בלי קברניט, ודבר זה אי אפשר לעשות על פי הכרח מצות עשה… לא אפשר לצוות למנות מלך כל זמן שלא עלה בהסכמת העם… אם לא יזכו לנביא אזי על כל פנים מקרב אחיך ..’. זו מצות עשה למנות מלך אלא שהנוסח ‘ואמרת אשימה עלי מלך… ‘ הוא משאיר את האפשרות לעם לבחור בצורת שלטונו. הוא בעצם יקיים את המצוה בצורה המתאימה למדינה ולדורו. אין הכרח למלך. העם יכול למנות שלטון של נבחרי העם וממשלה אם זה מתאים עד שירצו למנות מלך שגם הוא דורש הסכמת העם ולא רק הסנהדרין והנביא. אז כשאין נביא ואין סנהדרין לפי זה, יש לעם מצוה להקים שלטון ישראלי המתאים לו. ויהיה לשלטון זה דין מלוכה לכל דבר.
מרן הרב קוק – משפט כהן שלו’ – כתב בהלכה ג (הרמב”ם פרק א הלכות מלכים ומלחמותיהם ) ‘אין מעמידין לכתחילה מלך אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא’.. היה אפשר לומר דלכתחילה היא מצוה בכך אבל אם העמידו ישראל מלך בלא נביא גם כן הרי זה מלך לכל מצות המלכות.. נראים הדברים שבזמן שאין מלך. כיוון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד האומה בכללה. כל שמנהיג את האומה דן במשפטי המלוכה שהם כלל צרכי האומה הדרושים לשעתם.’ אז הרב מסביר לנו שהשלטון הישראלי הנבחר על ידי העם בארץ יש לו דין מלכות.
מרן הרב גורן הרב הראשי לישראל: ‘הר”ן: כאשר לא יהיה מלך בישראל השופט יכלול שני הכוחות כח השופט וכח המלך’… נמצינו למדים גם ממקומות אחרים בתלמוד ומפרשיו, שסמכויות המלכות וחובות האזרחים כלפיה, אינן נוהגות ומחייבות רק כלפי המלך. כי כל ממשלה שיש לה סמכות הנהגה לשלטון מדיני, זוכה לכל משפטי המלוכה האמורים אצל מלך, מרותה מחייבת כמרותו של מלך, סדריה קובעים את סדרי המדינה ,ואימתה וכבודה היא חובה מן התור. ..זכות זו של הפעלת משפטי המלוכה שייכת לעם והוא מעבירו לאותו גוף השולט …’ ראה כל המאמר בספרו משנת המדינה במאמר דינא דמלכותא בישראל.
כך פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל – יחוה דעת חלק ה סימן סד: תגובה לפוסקים שאמרו שאין דין המדינה החילונית ‘דינא דמלכותא דינא’: …‘אין דבריו (הרב מונק מהעדה החרדית) נכונים להלכה. נראה להלכה… יש לקיים את החוק של המדינה, שזה בכלל מה שאמרו חז”ל ‘דינא דמלכותא דינא‘. (החלטות ממשלת ישראל יש להן דין מלכות).
אז כמה יש לנו להודות לד שזכה עמינו לקים את המצוה של הקמת שלטון ישראלי עצמאי במדינת ישראל. ממשלת ישראל הינה בעצם התשתית לגאולת עמינו ולגאולת האנושות. ואנו מיחלים להשפעת דין התורה ורוח החכמים באופי השילטון בישראל.אז כמה אנו צריכים על פי דין להיזהר בכבוד ראש ממשלתנו וממשלתנו ולדעת לבקר בצורה ענינית ומחאת רחשכבוד.וממשלה העוסקת בבניית הארץ וכלכלתה שזה תפקיד המלך הינה התשתית להארת תורת ארץ ישראל לאנושות ..מ.ש.כ.ן
שבת שלום .מאיר משה ואקנין ירושלים
תגובות