מאיר ואקנין – vakninemm@gmail.com
שבת זו הינה שבת המתקרבת למועד זמן ריבוי האור בטבע העולמי ודרך הזהות העברית של תורה שבעל פה הענין האלוהי הישראלי , חג חנכה. פרשיות ההתמודדות של שיטת יוסף ושיטת יהודה במשיחות הישראלית עברית לתיקון העולם הינם תמיד נקראות סמוך ובימי חג האורים חג החנוכה, ויש קשר. אנו נתאר כאן את התשתית היסודית של המאבק בן חכמת יוון אשר היא חכמה גדולה אלא אנושית מוגבלת בלבד מבלי קשר לצו אלוהי מחוץ לאדם לתיקון החברה מוסרית , והזהות העברית של הנבואה התורה שבעל פה החכמים של מסורת העברים המכניסים קדושה בחברה ולא רק סידור כלכלי צר . תורת ישראל בתור גישה של התנהגות מוסרית של צו הא-ל עבור ישראל לתיקון הצד המוסרי עולמי.תורת חכמי ישראל מול חכמת יוון לתיקון החומר העולמי.חכמי ישראל מאירים את המדע היווני.
במקביל תיאור גישת יוסף אשר גם היא מיועדת להאיר את הניהול הכלכלי טבעי גרידא של מצרים.אור במצרים.
הרב יהודה לאון אשכנזי בשיעורו על חנכה. שנת 1982.: ‘אנו צריכים להבין לפי חכמי ישראל והמדרש שהאירועים ההיסטוריים של חגי ישראל קוראים בתאריכים ספציפיים ומתאימים של הלוח העברי כי הם ימים שהיו עליונים וידועים במסורת ישראל באורם לפני ההתרחשות ההיסטורית.! תאריכים אלו הם מדויקים ונושאים בתוכם את מהות ויסוד האירוע. למשל פסח הינו ביד בניסן זה לא מקרי! הרי תאריך זה היה ידוע לאבות במפורש בתור תאריך של גאולה. המצות היו נאכלים על ידי האבות כבר. מחויבים אנו להפנים לימוד חשוב זה! כשהאירוע ההיסטורי המתאים לגילוי מהות התאריך מתגלה , אז, חכמי הדור היודעים את התאריך לפני קובעים שהאירוע ההיסטורי הגיע שמתאים לתאריך הידוע הרבה לפני! לפני המדרש אדם הראשון חשב לאחר החטא בראותו שהימים מתקצרים שהעולם יחרב. כשהוא ראה בכה בכסלו שהלילות מתקצרות והימים מתארכים הוא הדליק אבוקות. אז כה בכסלו הינו תאריך ידוע מקדמת דנא שזהו יום מיוחד לריבוי אור; כשהמכבים הגיעו חכמי הדור ( והיו להם מתנגדים כמו היום בקשר לחג העצמאות) קבעו שהאירוע של מאבק המכבים זה האירוע המתאים לתאריך הידוע מראש כאמור. זה גם לגבי חג העצמאות ה באייר היה ידוע למקובלים כמו הגאון מווילנה שכותב על כך בפירושו על ספרא דצניעותא על הזוהר הדברים כתובים. אז חלק מהעולם הדתי חוגג את חנוכה ולא העצמאות והם לא מרגישים שזה אותו דבר. יום ההילולה של שמואל הנביא נחגג לפני הרבה זמן וידוע במסורת עד היום והוא היה בכח באייר שבו בדיוק היה שיחרור ירושלים המזרחית במלחמת ששת הימים! כך יום הביכורים בו סיוון הוא יום מתן תורה.כי הביכורים בירושלים זו מהות התורה.וישנם עוד תאריכים ידועים לחכמי החן כשיקראו אז נדע שהגיע זמן האירוע ההיסטורי התואם ליום הידוע.לכן בהרבה תרבויות בעולם בתאריך 24 בחודש מסויים מדליקים אורות ראו בעולם המערבי ועוד..
‘ נס חנכה לא ניתן ליכתב’. תלמוד. אין לנו שום מקורות בכתב לחג חנוכה גם אין מסכת בתלמוד רק אזכורים קלים במסכת שבת נזיר ועוד אבל בקצרה. למה? המאבק עם תרבות יוון וישראל לפי הרב הוטנר בספרו עקידת יצחק לפי שיטת המהר”ל מפראג, הינו שיוון רצו להוציא את התוכן הזיכרון (memoire) הישראלי מתוכן התורה. זיכרון זה נובע מתורה שבעל מה הנמסרת בעל פה מדור דור. תורה שבעל פה אשר היא עיקר תורת ישראל. התורה הייתה במהותה בעל פה מקבלתה , היא נכתבה מסיבות שונות. מהות התורה עם בעל פה תורה שעל הפה. תוכן הפנימי הבעל פה של התורה ייחודי לרוח הקדושה של ישראל. חכמת יוון רצתה לתרגם את התורה ליוונית לכתוב את התורה ואז להוריד את ייחודיות הישראלית הפנימית של התורה. להפוך את התורה לספריה! biblios bible זה ספריה בלטינית .אנו זהות עברית חיה שחיה במציאות את הבעל פה הפנימי של התורה. הקב”ה לא רוצה עם של ספרנים עם ידע של ספריה !אנו החיים את התורה. יוון רצתה להוריד את ישראל מהתורה ולהפוך אותה לספר חכמה גרידא בספריית החכמה האנושית בחבות חכמת יוון ולא תורה ישראלית מחייבת של התנהגות תורנית הלכתית מוסרית מחייבת בתוככי החברה הכלכלה ! לכן הם אמרו שהbible שלהם בעיקר הם ישראל האמיתי verus israel בלטינית .עד היום הנצרות אומרת כך. זהו מאבק המכבים עם יוון שהוא רוחני ולאומי של החזרת העצמאות הישראלית אז. שני הדברים קשורים. לכן ממשיכים לחגוג חג זה כי המאבק בשני המישורים התרבותי כאמור והלאומי עדיין נמשך… נס חנוכה הוא החזרת העצמאות המדינית מעול יוון. המכבים ראו שאיבוד העצמאות המדינית היא בעצם איבוד הזהות הישראלית עברית..’
איבוד הזהות התורנית של הזהות העברית וההתייוונות ואבוד העצמאות המדינית של עם הן אותו מטבע. לכן איבוד זהות ואיבוד העצמאות זה אותה מהות. גאולה מדינית קשורה לגאולה של הזהות הישראלית שחוזרת לאכסניה שלה בתור עם שיש לו תורה של עם. לכן עיקר חג חנוכה לפי הרמב”ם שאומרים הלל שלם שמונה ימים שלמים (באף חג זה לא כך) הוא כי חזרה מלכות ישראל יתר על מאתיים שנה כלשונו. הדלקת הנרות היא קידום חכמת התורה אבל תורה של מקדש של ירושלים תורה מדינית בארצה. זה נס של חג עצמאות של זמנו שדווקא המכבים הכהנים תופשי התורה של המקדש ובכלל הם הבינו שאיבוד עצמאות מדינית גורם לביטול התורה האמתית תורת ארץ ישראל. לכן גם הציונות בעצם דרך השגחת האל כי הד משגיח על הכל בוודאי על חזרת ישראל ואיך הוא חוזר לארצו!! אז היא הצילה את הזהות הישראלית מהתבוללות וגרמה להחזרת התורה לארץ ישראל לאחר מכך בענק ! מבלי שהתכוונה לכך.
מפרשת וישב ועד לסוף חומש בראשית התורה תעסוק במהות האוניברסלית של העם העברי בתור משפיע ומתקן את הזהות האנושית העולמית והחברה הכלכלית חברתית ופוליטית האנושית לקראת החזרתה לראשית הבריאה המתוקנת לפי רצון הא-ל. כיווני ההשפעה הם מתאפיינים דרך מהות יוסף ודרך מהות יהודה.
רבי דוד אביחצרא זצוקל.ספרו פתח האוהל.
‘גם רמז בארץ כנען גימטריא למלך המשיח. וסופי תיבות מגורי אביו בארץ כנען : היא ציון על דרך ציון במשפט תפדה. אך אמנם קודם הקץ הנזכר שבקש יעקב לשבת בשלוה כמו שאמרו זל עליהים השלום קפץ עליו רוגזו של יוסף.וזהו אלה תולדות יעקב יוסף ולא כן בימי המשיח .גם לרמוז לעמת משיח בן יוסף שלא יהרג על ידי וכו סוכה נב..אמר אלה תלדותצ יעקב יוסף דיקא (שבקש,יעקב,שלא יהרג פירוש בינת האוהל על דברי הרב) .גם רמז וישב,יעקב,גימטריא המלכות עם הכולל.מגורי אביו גימטריא מאהבה ויראה עם ב תיבות והכללות והכול הולך למקום אחד.(שעבד גם מאהבה גם מיראה).’
פרשיות אלו עוסקות בפועל ביצירת אורם של שני המשיחים משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.מחוייבים להפנים שישנם שניים.והרב אביחצרא זצל מלמד אותנו כדרך המקובלים של חכמי צפון אפריקא בקצירת האומר דברים עקרוניים ביותר להבנת התורה ומה שאנו חיים בגאולתינו השלישית. לכן הרב,מסביר שכאן עוסקים במשיח.וגם מרכזיות משיח בין יוסף שאנו כנאמר עי הרב לפי הארי מתפללים בברכת בונה ירושלים על הצלחתו ומהי? אסף ד את חרפתי זה פירוש,שם של יוסף שנתנה רחל אימנו יוסף הוא מאסף את היהודי מחרפת הגלות אסוף אסיפכם כתוב בנביא.הסבר המובא בקול התור של האדמור משקלוב,תלמיד הגאון מוילנה שתפקיד משיח בין יוסף זה תהליך החזרת ישראל לארץ. לכן הרב מביא כאן את נושא מידת מלכות משיח בהקשר,של יוסף וכמובן גםמשל יהודה .אבל ראשית כול ביוסף הרב מביא .מבלי משיח בן יוסף אין משיח בן דוד.
מחויבים אנו לעלות אל על בלומדינו את פרשיות אלו של התמודדות שיטת יוסף מול שיטת יהודה בהגדרת האופן שישראל העם העברי יעשה את תפקידו של ממלכת כהנים וגוי קדוש מול אומות העולם. בוודאי שישנם לימודים ‘פרטיים’ כגון נושא השנאה התחרות העמידה בזהות העברית למרות הסביבה הזרה ועוד.. אלא שהתורה מציגה תמונה הרבה יותר רחבה זהותית לאומית וכלל אנושית בתיאורה את המתח והרצונות של יוסף ויהודה. אני במכוון ניגש ישירות לנושא המהותי. אלפיים שנה עסקנו בתחומים אישיים חשובים כמובן שקשורים לפרשיות. במשך כל הגלויות רק מתי מעט והם חכמי הסוד עסקו בהבלטת הנושאים הלאומיים זהותיים של ישראל והשפעתם על גאולת ישראל וגאולת העולם. הרב אשכנזי : ספר סוד מדרש התולדות. מביא שיש את השיטה ההומליטית אתית העוסקת בחיי היום יום של הפרט שאלות מוסריות ברמת הפרט או השיטה ההיסטוריוסופית כפי שמורי ורבי הרב גורדין מכנה אותה והיא גילוי החכמה הקשורה לזהות הישראלית כדי שנדע איך להתנהג ככלל כאומה. נושא תפקיד יוסף ופעילותו והגדרתו בתור משיח בן יוסף ותפקיד יהודה והגדרתו בתור משיח בן דוד היה בגדר סוד שלא דרשו והסבירו אותו בכתבי החכמים אלא בכתבים של הארי הגאון מווילנה תורת החסידות הרב קוק והרב יהודה לאון אשכנזי והחכמים שתיארו את הממד המשיחי היסטורי של פרשיות אלו. הם פשוט גילו לנו לפני מאות שנים את המתח שבו אנו נימצא בעת הגאולה ; והנה אנו חיים את המתח בן שיטת יוסף ויהודה שאנו נתאר בכאן. לפני זה אנו נגדיר שמהות ועיקר הוויכוח בשיטות הינו איך משפיעים על העולם החברתי הכלכלי של האנושות ומעלים אותו לדרגת רצון הא-ל בבריאתו. יוסף רוצה להשפיע בגלות בחוץ אצל העמים בתור בכור לרחל המייצגת את ‘עולם האיתגלייא’ ; ויהודה בנה של לאה המייצגת את ‘עולם האיתכסייא’ עולם הפנים הארץ ישראלי המעוניין להשפיע מבפנים להיות הדוגמא של הייחודיות הישראלית בתור יהודה לקודשו. יהודה המיצג את הייחודיות הישראלית שתתבטא לאחר מיכן בקבלת התורה גם. האם להיות בגלות ולהשפיע שם או בארץ ישראל ולהשפיע ממדינת ישראל. אנו חיים אותו ממד היסטורי לאומי זהותי שזה עיקר נושא כל הפרשיות עד סוף החומש אז מחויבים אנו ללמוד אותו ולא לדרוש דרשות מוסריות פרטיות אשר לא מגלות את הנושא העיקרי שהוא גלות וגאולה. ישראל דרך שיטות יהודה ויוסף מעוניין לגאול את העולם מגלותו הנפשית והזהותית דרך הגאולה מהגלות של ישראל עצמו. אנו מדברים כאן תורה , התורה עוסקת במהותה בתיקון העולם וגאולתו בכל המישורים, אם לא נלמד נושאים אלו אז אנו נהיה ממש מבחינת ‘הילד איננו ואני איך אני בא’. העולם כולו מחכה מישראל שיגאל אותו ויחזירו לגן עדן. אם לא נלמד ונגלה את מהות משיח בן יוסף ומשיח בן יהודה אז אנו נהיה ‘העיוורים שבמחנה העברים כלשון הכלי יקר, שעוסק בכל חוץ מהעיקר: תיאור המשיחים תפקידם תיאור תקופתנו הגאולית ואיך משפיעים על העולם כשאנו בעצמינו חוזרים לאיטו לזהות העברית תורנית ישראלית. ראשית למה ישנה גלות בזהות האנושית.
רבי חיים בן עטאר הקדוש. פרשת לך לך : ‘ויעבר אברם:.. עוד ירמוז כי אברהם היה עובר ולא היה מחזיק עצמו בחשיבות אלא עברי על דרך אומרו אברם העברי’ – רואים אנו שמיסוד האב הראשון זהותנו הינה להיות עובר שזהו עברי להיות העוברים בכל הציוויליזציות ולהשפיע עליהם. השאלה היא איך מאיפה ועלי ידי מי.
“וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען“: בפרשה זו השם של יעקב מופיע בקשר למושג ‘מגורי אביו’, יעקב ישב בארץ מגורי אביו. מה המשמעות של ‘מגורי’. אנו מזהים כאן את לשון גירות. יעקב אבינו שהובטחה לו הארץ על ידי הקב”ה בכל זאת מתנהג בה ‘כגר‘. אנו רואים זאת גם אצל אברהם ויצחק. בפרשת חיי שרה אברהם מגדיר את עצמו: ‘גר ותושב אנכי עמכם.’
רבי חיים בן עטאר הקדוש: ..‘ואמר וישב יעקב בארץ מגורי אביו ..נתכון להודיע מדת טובו שלא התנהג בארץ אלא בגרות… והיה מתגורר בגירות כמו שהיה אביו. בארץ כנען פירוש שהיה מתנהג בה כארץ לא לו אלא כארץ כנען.’ נושא הגירות הוא מאוד רחב ומהותי. המקובלים מתארים את הירידה של נשמת האדם לעולם הזה שהוא עולם נברא כגלות כיציאת הנשמה ממקום עליון למקום אחר לגמרי העולם התחתון. נזכיר שאברהם ומשפחתו היו גם הם גרים באור כשדים הרי הם היו השרידים של העם העברי שהוגלה ממקומו ארץ העברים לאור כשדים. זו הייתה מציאותם הקיומית. לכן נתאר את הפתעת אברהם כשהקב”ה מודיע לו שזרעו יהיה בגלות אבל לבסוף יגאל, יחזור לארץ העברים. מאדם הראשון שגורש מגן עדן ועד לאברהם המצב הקיומי של האדם והאנושות הייתה גלות. גלות במובן של מצב קיומי נפרד של הנשמה ביציאתה מחוץ למקומה, גלות של העם העברי באור כשדים וגלות של האבות למרות ישיבתם בארץ וגלות ישראל בהיסטוריה . לכן אפשר לומר שהתורה עוסקת בעיקרה באפשרות של האדם והאנושות לצאת ממצב קיומי או היסטורי של גלות. גלות במובן של ריחוק האנושות מהא-להות וממצבה האידאלי שלמענו הקב”ה ברא את העולם. האבות נקראו גרים למרות שהיו בארץ המובטחת על ידי הקב”ה בכדי לציין דווקא את ההיפך מזה: שאפשר לצאת מהגלות. אלא שיש תנאי לכך. אם האדם לא יכיר את עצמו כגר בעולם הזה הוא לא יוכל להבין מה זו גאולה. אם האנושות לא תבין את ריחוקה מהפרויקט הא-לוהי היא לא תוכל להיגאל. בעצם לאחר מגדל בבל ודור הפלגה שבו נפרדה האנושות מאחדותה והתפזרה בשבעים גליות ,עם ישראל יצטרך להחזיר את האנושות מפירודה, לאחד אותה שוב. לכן קיימת אופציה שישראל יהיה בגלות תקופה מסוימת בכדי להחזיר את האנושות לאחדות דרך התיקון המוסרי.
הרב יהודה לאון אשכנזי ספרו סוד מדרש התולדות. דף 407 : ‘להיות בריאה פירושו להיות רחוק מהבורא זאת המשמעות שורש ברא בארמית לשים בחוץ את מה שהיה בפנים. לתפוס שהבורא הוא הגואל הוא סוד איחוד ד הגאולה היא פעולה הפוכה למעשה הבריאה .לברוא בריאה הכוונה לשים את הבריאה רחוק ; לגאול אותה זה לקרב אותה ..
דף 409.:‘דיאלקטיקה זו גלות גאולה נחקקה בחקיקה של הבריאה כבריאה. אבל במסגרת הדיאלקטיקה אין שום הכרח ששלב הגלות יתבצע בצורת שעבוד מה שהפך את הגלות לשעבוד לסבל הוא אותן תכונות נטיות נפש של הזהות הישראלית ברמת כלל ישראל שבו לא הצליחו בני ישראל להתגבר.. הן משניות להליכה לגלות אבל הן הופכות את הגלות לשעבוד אם לבני ישראל היה מספיק זכות הגלות הייתה מתרחשת אחרת לגמרי. אפשר גלות בכבוד בתור שליחים לתקופה מתוקצבת… אנו ירשנו עולם עם רשימו של תוהו ובוהו עולם שצריך עוד תיקון ..’ לכן הגלות האנושית הנפשית אידאולוגיית והפיזית של האנושות דרך הגלות והגאולה של העברים היהודים וצורת פתרונה הינה מהות הויכוח בן יוסף ויהודה.
מרן הראשון לציון ורבה של ירושלים הרב שלמה משה עמאר.. ספרו ברכת אליהו : ‘ועוד יש לבאר בזה בסד והוא עיקר, דיעקב אבינו עליו השלום ראה את צערם של בניו במשך הגלות האחרונה ..ומבקש להם רוח והצלה… ביקש יעקב לשבת בשלוה בשל -וה. כדי לקרב את ישועתם של ישראל ויתגלה קץ משיחיה. דידוע דהשלמת הגאולה תלויה בהשלמת שם הויה בה כדכתיב כי יד על כס יה מלחמה לד בעמלק. ואמרו חז”ל נשבע הקבה שאין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שימחה שמו של עמלק ; דבכסא חסרה אות א שהרי נאמר כי יד על כס יה , ובשם השית חסרות אותיות ו ה שהרי נאמר יה. פירשתי על פי דברי הארי זלהה, דעצם קיומו של עמלק הוא מורה על ניצוצות של קדושה שנפלו והם בשבי של סטרא אחרא . דהשלמתם היא בהשבת אותם ניצוצות למקורם… דהשלמת ו’ ה’ דהויה תלויה במלחמה דוקא מלחמה לד… ויעקב אבינו ע”ה שרצה לגלות את הקץ ; ביקש לישב בשל –ו’ה’. היינו להשלים את שם הויה בה ולהביא מנוחה לבניו .אלא שקפץ עליו רוגזו ושטנו של יוסף .ואולי ירמוז למשיח בן יוסף שרוגזו וכאביו קפץ עליו ; שעל זה אנו מתפללים בכל יום בבונה ירושלים , שיחיה ולא יהרג על ידי ארמילוס רשיעא (ראה שער הכוונות דרוש העמידה דרוש ו ) .ואפשר שמלחמה זו היא שתביא להשלמת שם הויה בה. וקץ זה ביקש יעקב לגלות אלא שנסתם ממנו כל חזון..’
הנה הנם דבר מרן הראשון לציון הרב עמאר אשר כחכמי הסוד מתאר את מהות רצון יעקב לגאולה בדורו .אלא שהתהליך ההיסטורי של רצון יוסף להאיר את האומות אצלם עדיין קיים .לזאת חכמים קוראים רוגזו של יוסף ובהסתכלות על שיטת יוסף וסכנותיה. באופצית ההיטמעות באומות והזנחת החזרה לארץ ישראל הסכנה היא אז שיהרג שיכשל נסיון משיח בן יוסף כשהוא מנותק ולא מתאחד עם משיח בן דוד. איחוד בן היחודיות הישראלית תורנית והפעילות הממלכתית שדומה לאומות( ראה הספד הרב קוק זצ”ל על דר הרצל ז”ל שהוא מבחינת משיח בן יוסף של יוסף הרוצה להשפיע בחוץ. לכן הנחיצות לשילוב יהודה הרוחני ליוסף המטפל בגשמי בגאולתנו הנוכחית. נשים לב בפרשתנו כאמור על ידי המדרש הסמיכות בן מכירת יוסף למצרים לעשות תפקידו ותיאור הולדת פרץ מיהודה ותמר אשר ממנו משיח בן דוד יצא. לכן הרב אשכנזי מביא שלפי המקובלים דוד המלך הוא משיח בן יוסף כי הוא הצליח לאחד תורה וממלכה.
השאלה הינה האם עבודה זו תעשה מארץ ישראל כלפי חוץ או שהיא תעשה אצל האומות? נושא מהותי זה מתואר בפרשתנו. התורה מתארת שיוסף חולם חלומות.
‘ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו… והמה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה… ויחלום עוד חלום אחר… והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי.‘ באמצע הפרשה ישנה הפסקה בסיפור יוסף במצרים ותיאור הקשר בין יהודה ותמר ולידת ילדי יהודה. אנו רואים התנגדות חריפה של אחי יוסף אליו לאחר החלומות. התנגדות זו בהובלה של יהודה נראה זאת בפרשת ויגש: ‘ויגש אליו יהודה’ בעל הטורים: סופי תיבות שווה שאמר לו (יהודה ליוסף) אני שווה לך שכמו שאתה מלך גם אני מלך ועל זה דורש במדרש ‘כי הנה המלכים נועדו.’ זאת אומרת שישנם בישראל שני מלכים ושני משיחים ושני הליכים בגאולה גאולת משיח בן יוסף וגאולת משיח בן דוד.דרוש,לימוד מהחכמים הנכונים גדולי ישראל כגון אור החיים הקדוש הארי רבי צדוק הכהן מלובלין המהרל רבי יעקב,אביחצרא מרן הרב קוק והרב אשכנזי להבין זאת בכדי לזהות את תקופתינו אשר היא היא משיח בין יוסף לפני בן דוד: יוסף ויהודה. אם לא אז אפשר לפספס את הזמן והבנת גודלו!
נבין זאת מחלומות יוסף מירידתו למצרים והפיכתו שם למלך. יוסף חולם על אלומות בשדה ועל ירח וכוכבים. בעצם יוסף רצה ללכת למצרים, גישתו האידאולוגית הייתה שחייבים להשפיע על האומות אצלם בתוך תרבותם ומדינתם. נזכור שמצרים הייתה התרבות השלטת וגם הייתה ערות הארץ מבחינת התנהגות לא מוסרית בכל קני מידה חברתי וכלכלי. בשירת הים מתואר ‘סוס ורוכבו ירה בים’, זוהי תרבות מצרים רכיבה של החזק על החלש עד לראש הפירמידה פרעה. לכן יוסף חולם שהוא רוצה לתקן את אלומות האומות את כלכלתם ותרבותם להכניס מוסר אתיקה בכלכלה המצרית שמתנהלת לפי מעמדות של שליטה של החזק על החלש. לקדש את ערות הארץ. זוהי משמעות גם של הארת הירח והכוכבים של הארה בתרבות החושך המוסרית של מצרים. האחים ובראשם יהודה חושבים שחייבים אכן להאיר את האנושות אבל רק מארץ ישראל. תכונה זו של יוסף לרצות להשפיע על האומות אצלם הייתה מוטבעת גם אצל האבות: אברהם רצה לרדת למצרים בכדי להשפיע ויעקב התאחר אצל לבן מאותה סיבה. ‘אלה תולדות יעקב יוסף’ . היינו מצפים לתיאור תולדות כל האחים אלא שהפסוק מלמד שיעקב כאן נקרא יעקב מבחינת תולדות היסטורית יוסף. כמו שיעקב ניסה להשפיע על לבן בחוץ גם יוסף ינסה להשפיע על המצרים בחוץ
הרב יהודה לאון אשכנזי .ספרו סוד מדרש התולדות .דף 412. : ‘קיימות שתי שיטות עיקריות בנוגע לצורך מילוי המשימה של ישראל בעולם כממלכת כהנים כדי לעזור לאומות העולם לתקן את העולם הזה. שיטת יוסף ושיטת יהודה .שיטתו של יוסף היא ללכת החוצה אל אומות העולם ולתקן אותן מבפנים ומתוך כך להעלותן למדרגה מוסרית ראויה .שיטתו של יהודה היא שקדושת ישראל צריכה להיות נפרדת מהאומות בציון ועלינו למשוך את אומות העולם אלינו כדי שהן יתעלו.ההבדל בין שיטתו של יוסף ושל יהודה נובע מהשוני בין ניסיון האקזיסטנציאלי של יוסף לניסיון האקזיסטנציאלי של אחיו.אחיו של יוסף שהיו גדולים ממנו חזרו מהגלות אצל לבןמ בהבנה שלהיות רועה אצל הגוי מביא לידי כישלון קודם כול במקרה של העברים באור כשדים ואחר כך גם במקרה של יעקב אצל לבן .לבן לא היה סתם גוי אלא הגוי הכי קרוב .הוא הדוד של יעקב הוא החותן שלו . גלות יעקב התקיימה בנתונים הטובים ביותר בעולם ובכז שנאתו של לבן התפרצה אחיו של יוסף חיו ממש את הכישלון הזה .יוסף נולד בסוף הגלות של יעקב אצל לבן ולכן הוא לא חי על בשרו את הניסיון הזה.
.כאשר יעקב אבינו חוזר לארץ אחרי עשרים שנה גלות הוא ביקש לשבת בשלוה בארץ מגורי אביו..מבחינתו ומבחינת יהודה ואחיו הגלות הסתיימה .אבל לא כך חשב יוסף קפץ עליו רוגזו של יוסף . הוא חולם להיות המשביר של העולם .אנחנו .מאלמים אלומים בתוך השדה. ישנה כאן אינדיקציה ברורה לשינוי משימה של בני יעקב שהיו עד כה רועי צאן וגם אינדיקציה לשינוי מקום לא מארץ ישראל אלא בלילה של הגלות והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים .יעקב מביןמ אז שטרם הגיע זמן אחרית הימים של הישיבה בשלוה בארץ ישראל. והוא שולח את יוסף מחברון מעצה עמוקה של אותו צדיק ..אחיו של יוסף רואים בשיטתו נאיביות הנובעת אולי מגילו הצעיר ..סכנת ההתבוללות נמצאת מול עיניהם .אפרים בעמים הוא יתבולל
.בזהות האבות שני ממדים משיחיים הממד הראשון הוא הממד המתגלה דרך החלומות של יוסף. העברי ואחריו היהודי צריכים להיות בחוץ מחוץ לארץ ישראל ולטפל בצאן הגוי המארח אותם.לפתור את בעיותיהם . ממד זה היה גם מנת חלקם של העברים באור כשדים .בלשון המדרש תרח היה בעל חנות הצלמים שלהם. .אברהם חי את הניסיון הזה והוא ניצל מהשואה האיומה שפקדה את בני עמו באור כשדים.אבל עדיין הוא נושא את הממדהזה בקרבו והוא נודד ממקום למקום עםצהמסר שלו שעד שהקבה מתגלה אליו ואומר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת . לומר שמארץ ישראל הוא צריך למלא את משימתו.ישנה עדיפות לממד השני כלקח מההיסטוריה לשיטתו של יהודה להיות אור לגויים מציון מבחינת עם לבדד ישכון. המתח הקונפליקט בן שתי השיטות האלו מלווה את היסטוריית עם ישראל מהתחלה עד אחרית הימים .הוא שורש לשיטת המשיחיות בן יוסף מצד אחד ומשחיות בן דוד מצד אחר. הנסיון ההיסטורי הקיומי של עם ישראל שאין דוגמה של גלות שלא הסתיימה בכי רע . אם מדובר ביהודים שחיו בעולם הנוצרי או בעולם המוסלמי..השאלה מדוע בכל זאת אנו מתקשים בכל פעם לגלות מחדש את הממד הגלותי בזהות שלנו? ההסבר,שאני מציע ואין לי מקור מפורש הוא שממד האוניברסלי של הזהות הישראלית נובע מהתפיסה המונוטאיסטית המוחלטת של העברי של היהודי מההכרה שהעולם כל העולם ארץ.ישראל וחול נבראו עי אל אחד לכן כעבד,הבורא יש,לנו עבודה בחוץ ועבודה בפנים. המוטיבציה העמוקה של אותם יהודים המתעקשים להישאר בחול על אף הסכנות אינה סיר הבשר אלא התודעהנ העמוקה ברמת הזהות שלהם למלא את משימתו של העם היהודי להיות אוניברסלי לפי המונטאיזם העברי הסכנה המלכודת בתםיסה זו היא שמהר מאוד הם שוכחים את הממד,השני יחיד ומיוחד לישראל ואז,הכישלון מתגלה והאסון מגיע..
.המהר”ל רואה ביוזמתו של יוסף יוזמה מסוכנת .הסכנה היא של אשת פוטיפר ההתבוללות .מכל מקום אחרי שגמר יוסף למלא את משימתו היו צריכים בני יעקב לחזור לארץ ישראל והם לא עשו זאת .אז עברנו ממצב של גלות במובן של מילוי משימה חיובית בכבוד ותפארת למצב של ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף המביא לידי שעבוד ועינוי. אם בני ישראל היו יוצאים ביוזמתם ממצרים ניתן היה לחסוך את שלב השעבוד והעינוי..
רבי דוד אביחצרא.זצל ספרו פתח האוהל..’וישראל אהב את יוסף מכל בניו.. גם מכל ראשי תיבות למפרע לשון כנגד מעור . . פסים ראשי תיבות סוד פהנ יסוד מילה…כללות שני בריתות.. זקונים גימטריא סוד קולמ.גם תיבת אהב ראשי תבות אות ברית הקודש וגם ברית הלשון ‘
.
יוסף בירר את מאפייני השיח הפה שדיבר שלום עם אחיו למרות שנאתם וגם שמר על בריתו בקשר עם העמים יחודיות העברית.זה לשון ומעור..’
‘וילך חרנה לבית לבן הארמי הרשע ..גם כן יוסף..וכל זה לעמת ניצוצות הקדושה אשר היו טמונים ושקועים בתוך אותם מקומותצ המטונפות .כל חשקם ..של אותם צדיקים יעקב ויוסף דוקא לכונה זאת היתה לבררם ולהעלותםמעמקי הקליפות ההם למקום הקודש,פנימה . .הגם שהוא בחושך מקום אנשי רשע. ‘
זהו יוסף הרוצה לתקן את ערת מצרים..כך כל היוספים בהיסטוריה היהודית אלא שרובם חוץ מיוסף לא הצליחו לישאר עברים עם הקדושה לכן דרוש גאולת יהודה דוד.
.
דף 433.‘העיקרון של התורה היא שבכל שלב בכל דור מהאדם הראשון עד אחרית הימים הכול פתוח. קין היה יכול לבחור שלא להרוג את הבל .במהלך ההיסטוריה יש פחות בחירה כי התרחשו אירועים בלתי הפיכים .אבל עדיין גם ברמת הפרט וגם ברמת הכלל ישנה זכות בחירה בן החלופות השונות.. המהר”ל בספרו גבורות ד פרק ט מנתח את הנושא לעומק. הוא קובע שאין בגלות ישראל מבחינת שעבוד ועינוי שום פאטליות…אם עם ישראל היה מתגבר על הנטיות שהגמרא חשפה (מדת חסד מופרזת..) הכול היה נראה אחרת.
. הגלות הקשר עם הגויים הייתה מתרחשת בכבוד ובתפארת ..עומדות לפני ישראל שתי חלופות . קיום קשר מציון בכבוד.. על ידי שליחת שליחים מחנכים לזמן קצוב אצל הגויים. חלופה שנייה היא גלות שעבוד עינוי .אם ישראל הוא באמת ישראל הקשר יתקיים כחלופה הראשונה. בהיסטוריה קיים פער בן הזהות הישראלית האידאלית כפי מחשבת הבורא ובין עם ישראל. נדרשת התעלות עצומה יותר מזכות כדי להיות ישראל אמיתי . המקבל על עצמו להיות נידון לפי החוקים המוסריים של התורה.. דף 431.
הבה נקרא ונלמד לעומק את דברי הפרי צדיק על גישת יוסף וגישת יהודה שהם בעצם מהות פני האדם האמיתי של רצון הבורא בבריאת האדם.כל האנושות מצפה לאחדותה באחדות הצד הפנימי והצד החיצוני של חיי המציאות ושל האידאלוגיות וחיי הטבע.יש בכל חוץ ופנים.
רבי צדוק הכהן מלובלין .פרי צדיק .’מאמר ד וישב.
‘יוסף ירד למצרים ונתברר שנעשה מרכבה למידת צדיק יסוד עולם על ידי הנסיון והוא יברר כל ישראל ועמך כולם צדיקים דכל מאן דאתגזר, אקרי צדיק וכל ישראל נקראו על שמו שארית יוסף..וכן בפרשה זו ענין יהודה שהודה ויצא בק ממני.. והוא ומשיח מזרעו יבררו כל ישראל עי תשובה שכל ישראל נקראו על שמו של יהודה וזה כל ענין פרשה זו .
מאמר ה.’כי ענין עסק השבטים עם יוסף היה מעינן חבלו של משיח שהוא קטגוריא בין תלמידי חכמים. ‘
מאמר יב:’. והוא מה שנאמר גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי.. איתא בבראשית רבה אף זו לשם שמים דאמר רבי יהושע בן לוי רואה היתה באסטרולטגין שלה שעתידה להעמיד ממנו בן ולא היתה יודעת אם ממנה אם מבתה..כיון שצפתה היא בודאי יוסף הרגיש שיש לו שייכות לשורשה ובודאי היצר הרע מצא לו היתר על פי דין תורה…זהו ויהי כהין הזה על יום מיוחד שהוא שבת יום שהוא אור.
ויבוא הביתה לעשות מלאכתו. זוהר הקדוש יומא דיצר הרע שלטא בעלמא אמתי יומא דאתי בר,נש לאתבא בתיובתאנ על חובוי או לאשדלא באורייתא וזהו בשבת… זהו לעשות מלאכתו מלאכתו דבר,נש, בהאי עלמא וכדין יצר הרע נחית לאטאה לבני נשא זוהר הקדוש.. על זה נאמר גם כי אלך בגיא צלמות.. ד יתברך רגלי חסידיו ישמור.. . לעשות מלאכתו לאשתדלא באורייתא דאיהו מלאכתו דבר נש .ואז בא היצר הרע… שמצא מקום גם ביוסף לפתותו רק שנשמר מהשם יתברך. . זוהר הקדוש גם כן משמע שדרש ואין איש..שלא התגבר בכוחו על היצר הרע עד דמצאה מעט שליטה…בו רק שהיה בהלבוש שלו..ותתפשהו בבגדו
באתה דיקנו של אביו . על ידי כן ניצול.. עי משענת מדברי תורה..הסבלנות שסבל יעקב להציל את יוסף..’
.יוסף הצד החיצוני של הפרצוף האנושי אמון על פיתוח הקשר בין הזהות האוניברסאלית באמת האנושית העברית מבני עבר הנביא ובין כל שאר פרצופי האדם והגישות האנושיות .הפרי צדיק קורא לזאת לפי המקובלים מידת היסוד של יוסף מידת שמירת הברית.יוסף האמון על האחוה בין האחים כנאמר בלידתו עי רחל.ותוסף ותלד בן ותאמר יוסף ד לי בן אחר.יוסף אמון על טיפול בין האחר.הוא המאסף הוא מחבר הוא מכניס את האחוה ואכן הוא יציל את אחיו מרעב.הפרי צדיק מלמד אותנו עוד נדבך מתוך נדבך האחוה שיוסף רצה לפעול ולברר שכל ישראל גם הרחוקים הם מסוגלים להיות ממידת היסוד ולשמור את בריתם לשמור את הצטיינות מהות העברי היהודי גם בניכר באומות .לכך הם נקראים נימולים.כוח העברי להשפיע בחוץ ולישאר יהודי גם אם לא תמיד הוא מראה זאת .שרידות היהודי בגלות זה בירור מידת היסוד הברית הקשר עם האומות.אלא שאורבת תמיד אשת פוטיפר האומות הרוצים לבולל את העברי הבא להשפיע עליהם וגם העברי נהפך ליהודי ומאבד את הזהות העברית האמיתית אשר היא יכולה להשפיע בחוץ ולישאר עברית.
.מאידך בתור שלב נוסף לאחר שלב יוסף יהודה אמון על קדושת ישראל הפנימית זו התשובה.התשובה הקדושה של העברי של יראת ד כהגדרת הפרי צדיק יישום התורה במציאות זה יעוד יהודה.
.זהו משיח בין יוסף הדומה מבחוץ בפעילותו לפעולות האומות הדואגות לחברה כלכלה פוליטיקה אבל עטשה זאת מוסרית בכל זאת.ומשיח בין דוד המציק את תוכן הקדושה העברית ישראלית של התורה בתוך שלב משיח בין יוסף הנצרך.
.שני המשיחים חיוניים ודרושה עבודה משותפת.זה העה רצון דוד המלך עם יונתן בין שאול הבא מיוסף שלא יצא לפועל.איחוד הכח הלאומי כלכלי מדיני פוליטי של העברי יוסף והכוח התורני של הקדושה דוד.
היום זה איחוד הכוח הציוני מדיני כלכלי והכוח של תורת ישראל האמיתית.
.רבי הרב משה בושקו ראש ישיבת עץ חיים בשויץ מונטרה וראש ישיבת ההסדר היכל אליהו בירושלים היה אומר אם רמטכל יכול להיות גם רב ראשי.זה האיחוד!
רבי יעקב אביחצרא – ספרו מחשוף הלבן .וישב, דף עד : ‘.. נמצאה דבכל זמן שהיה יעקב אבינו עליו השלום בבית לבן כל יום היה מקדש שמו יתברך ; וכל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף דכל זמן שהיה בבית פוטיפר ובמצרים לא למד ממעשיהם כלום וזהו קידוש שמו יתברך ובפרט כשתבעתו אשת אדוניו. שאין קידוש השם יוצר מזה .וזהו שאמר וישב יעקב בארץ מגורי אביו. מגורי מלשון יראה …אלה תולדות יעקב יוסף… לרמוז דגם יוסף קידש השם כמו יעקב ויצחק אבותיו..’
רבי צדוק הכהן מלובלין – פרי צדיק .מאמר י : ‘פרשה זו במספר תשיעי מספר בראשית המכוון נגד מדת יסוד שהוא תיקון פגם הברית..כאשר היה בראשית הפגם באדם הראשון…ועל ידי מעשה זה דייקא היה הקבה בורא אורו של משיח והיינו שלמות התיקון של.חיי עולם שהוא בחינת משיח בן דוד… כיוון שראה משיח בן יוסף שנהרג ..כי מדת משיח בן יוסף הוא בחינת צדיק בכל מעשיו .בלא שגיאה אין קיום להכלל ישראל ולכך נהרג… הכלל אין יכולים לעמוד .וזה נתגלה בגמר המעשה על ידי תולדות פרץ וזרח שהוא בחינת אורו של משיח..’
רבי צדוק הכהן מלובלין – ספרו פרי צדיק דרוש ,א. חנוכה: ‘.. והנה חנוכה חל תמיד סמוך לפרשת וישב שמדברת מתיקון פגם הברית. .זוהר הקדוש דציון איהו שכלולא דעלמא והיינו מדת צדיק יסוד עולם וכמו שכתבו בספרים הקדושים ציון גימטריא יוסף וקליפת יון שהיה להכניס זוהמא בבנות ישראל … ועל כן החשמונאים שהיו שורש תורה שבעל פה שהיו מבוררין במדת צדיק ..על כן היו מנצחים לקליפת יון..’
יוסף עסוק ומתכוון לקדש דרך תורת העברים את ערות הארץ של כל האנושות את פגם הברית. ההתנהגות המינית קשורה להתנהגות הצרכנית באופן כללי בעולם. יוסף רוצה לקדש את התאווה המינית והצרכנית. וזהו הקשר עם חנוכה ויוסף ,שגם הם דרך השמן רצו להכניס את הקדושה בחכמת יוון הגדולה. וזהו היעד של השמן של יום השמיני. לאחר עולם השביעי של הטבע. רק יוסף נקרא צדיק כי הוא נשאר עברי במצרים .אבל ניסיונות תיקון הברית תיקון החומריות של האומות אצלם כל היוספים התבוללו. לכן משיח בן דוד מכניס את תיקון הברית דרך יחודו של הקדושה הישראלית מארץ ישראל עם הצגת התרבות התורנית הישראלית דתכניס קדושה בתיקון החומריות העולמית של שיטת יוסף.
הפרי צדיק חנוכה מאמר ג. : ‘ ובחנוכה היה העניין מסירות נפש על קיום התורה שבעל פה .כי אחר אנטגינוס החלו הצדוקים שכפרו בתורה שבעל פה והוא על ידי קליפת יון וחכמה יונית ..והיוונים אמרו שהתורה שבכתב היא שלהם שעתידים לתרגם את התורה יוונית .והם אומרים אנו ישראל . גזרו לבטל את התורה ונעשה נס, עי כהניך הקדושים . מדת הוד ..תורה שבעל פה וזהו רוח הקודש של החכמים..‘
מאמר ב..’חשך זה מלכות יוון…חשך ראשי תיבות חמור( ישמעאל) שור ( עשיו) כלב( עמלק).ג קליפות הנזכרים דקליפת היונים מינות הבא מגאוה . היפך חכמת התורה..חכמתם היתה להם התנשאות והתלוצצו מכל אמונות קודמות ..ויעקב זכה לתורה על ידי שפלות בעיניו..’ הקשר עם חנכה : יוסף רצה לקדש את חוכמות האומות בחוץ.. יוון חכמה גדולה רצתה לעשות את חוכמת התורה לחכמה אנושית מנותקת מכל קשר לאל ולתיקון עולם. זו הסכנה של משימת יוסף; המחוייבת מציאות; להתבטל לחכמת האומות. לכן גאות חנכה הארץ ישראלית נעשית עי שבט לוי הממנונה על העבודה הפנימית במקדש בירושלים אשר קדשה את חכמת יוון והחזירה בעצם את משיחות בן יוסף לירושלים. ומשם ישפיעו על העול. השפעה מהפנים לחוץ.יוסף היוצא מאהבת יעקב לרחל ככתוב הוא אוהב את אחיו ומכלכל אותם. זהו תיקון חטא קין ההורג את אחיו הבל. זה הבכור הראשון שיאהב את אחיו. הרב אשכנזי. זו נקודה חשובה לימינו אנשי משיחיות בן יוסף הציונות הראו רצון לשילוב אנשי משיחות יהודה התורניים. האם יש הדדיות? ודרושה שיתוף פעולה ביניהם.
מרן הרב קוק בהספדו על דר בנימין זאב הרצל המיסד של המדינה בעת קבורתו בהר הרצל ב-1902: …’כשם שיצר השם יתברך באדם הגוף והנשמה ולעומתם הכוחות הנוטים להחזיק קיום הגוף על מכונו לשכללו ולפתחו. וכן הכוחות המחזיקים כח הנשמה הרוחנית ומעדנים ומשכללים אותה. ותכלית השלמות הוא שיהיה הגוף חזק ואמיץ ומפותח כראוי והנשמה בריאה וחזקה מושכת אחריה את כל כוחות הגוף האמיצים… לתכלית… חפץ העליון ברוך הוא בעולמו… כן הכין בישראל שני כחות אלו הכוח המקביל לערך הגוף האנושי השוקק לטובת האומה… ושכלולה החומרי שהוא הבסיס הנכון לכל התכניות הקדושות… להיות עם קדוש… ולהיות גוי אחד בארץ… וההבדל שבניהם של הצד הראשון יש דוגמא בין כל עמי הארץ לישראל ..והצד השני הוא העניין המתייחד לישראל עצמם… בבחינת המשיחיות בן יוסף עם ישראל דומה לכל אומה ..כך טוענים אנשי אותה משיחיות נהיה ככל הגויים אבל בצורה אחרת.. והצד השני הוא העניין המתייחד לישראל שעל זה נאמר ד’ בדד ינחינו ובגוים לא יתחשב מצד תורת ד’ הקדושה העליונה המיוחדת לישראל עם קדוש… ‘. כדאי לקרוא את כל ההספד שבה הרב קוק בענקיותו מתאר את הזרם המשיחי בין יוסף המגולם על ידי התנועה הציונית שנוסדה על ידי הרצל. מבחינתו הציונות היא משיח בין יוסף כי היא החזירה את ישראל לארצו ובנתה את הצד החומרי לאומי של הגאולה בבניית מדינה. וצד זה הוא קדוש הוא חייב להיות הצד הראשון של הגאולה כדברי רבי חיים בן עטאר והשלה הקדוש. הרב קוק הוא שזיהה ראשונה את היישום של תורת חכמי הסוד שהמשיחות הישראלית מתחילה בצד החומרי של בניית מדינה זהו משיח בין יוסף. נבין שמבלעדי זאת אין אפשרות לשום גאולה. הנשמה לא יכולה להתקיים בלי גוף אז הגוף הוא קדוש הוא ערכי לא פחות מהנשמה. הוא הנותן לנשמה את חיותה.
הרב יהודה לאון אשכנזי: בפירושו על הספד הרב קוק על הרצל: ..‘צריך לבנות הגוף כדי שהנשמה תתקיים… לא מדובר בסתם גולם אלא בגוף של נשמה… הבונים את גוף האומה (התנועה הציונית ) אינם מבינים שהם וקודם הם שייכים למשיחיות הנקראת משיח בן יוסף ואלו שמחיים את הנשמה שוכחים שלנשמה בלי גוף אין קיום ואין היא אלא רוח רפאים. יש בונים את הבית ויש כותבים מזוזה על מנת לקבועה על פתח הבית..’
הציונות החילונית היא לא באה לשרת את הדתיים!! היא בעצמה קדושה וגאולית באותה מידה של הצד הרוחני בעם. לכן יוסף בגימטרייה זה ציון. בוני המדינה השייכים למשיח בן יוסף הם הנותנים את האפשרות למשיח בן דוד להתגלות. התורה לא נתנה ליצורים החיים בעולם החיצון!! שתי הכוחות של המשיחות הישראלית משיח בן יוסף ומשיח בן דוד צריכים להתאחד בהבאה כל צד למשנהו את נחיצותו. ורק כשכל אחד יכיר בהשלמת חברו חיבור בין הצד הלאומי לצד הקדושה בהזנה הדדית אז נוכל להצליח בפרויקט הגאולה הנוכחית. וזהו סיפורו של יוסף ואחיו עד לאיחודם בסוך ספר בראשית. נחוץ ביותר ללמוד את דבריהם של התלמוד הארי השלה הקדוש הרב קוק והרב אשכנזי על נושא זה. עיקר תיאור הנושא נמצא בהספדו של הרב קוק על הרצל ובפירוש הרב אשכנזי על הספד זה. הספר נקרא מספד למשיח.
כל דברי כאן הינם מפירושו של הרב קוק והרב אשכנזי. — שבת שלום ואור חנוכה מירושלים שמח.
תגובות