1

יוסף בן רחל משפיע על החוץ.התורה מקדשת את חכמת יון

רצון יוסף העברי לקדש ולהכניס את ההשגחה בחברה המצרית ובתרבות המצרית לתיקון ההויה האנושית. הניצחון הוא הכנסת הקדושה וההשגחה בחכמת המדעים של יוון דרך חנוכה ומלכות החשמונאים

לומדים בפרשה:

נכתב ע”י מאיר ואקנין vakninemm@gmail.com 

פרשה זו נקראת תמיד בתוך חג החנוכה שבו אנו חוגגים את חג החזרת הלאומיות הישראלית בארץ ישראל  ומיתוך כך את תורת ישראל  שבתקופת מלכות החשמונאים. בפרשה אנו עדים למימוש חלומותיו ורצונו של יוסף להיות העברי המשפיע ממהות העבריות של תוכן ההשגחה האלוהית והאופטימיות המוסרית על התרבות הכלכלית המצרית  הדטרמינית וכלואה בתיאוריות כלכליות אנושיות מוגבלות מבלי אפשרות של שינוי.השגחה מול סגירות מחשבתית המאללת את הטבע.  אמנם יוסף בניגוד ליהודה ואחיו חשב שיש אלומות ושבר שלפי הקבלה כמובא על ידי הרב אשכנזי שזה ערכים חיוביים הדורשים תיקון שבירה.  צריך לתקן במצרים. ‘ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ…’

יוסף בחר להתמודד עם הערכים הניצוצות של תרבות מצרים ולנסות לקדש אותם. הוא רצה לגלות את ‘ערות מצרים’ להעלות את הניצוצות את הצדדים החיוביים של עוצמת כלכלת מצרים.

 מרן הרב קוק בספרו מדבר שור דף ע.: ‘… נודע כי ירידת יוסף למצרים הייתה לשבר כח הטומאה של התאווה, על כן עמד שם בניסיון (אשת פוטיפר) ונעשה שליט על ארץ מצרים כדי שהטומאה של התאווה תהיה נכנעת ומשועבדת לקדושה (ראה פירושו של השלה הקדוש )…והנה עיקר שבירת היצר בא על ידי שנתרבה אור החוכמה ..ובמה שלימד אותו גבריאל שבעים לשון(מסכת סוטה ג ט) בזה האיר עליו כל אור החכמה והשכל כי באמת כל החכמה תלויה בדיבור… וחכמי אומות העולם אינם מכירים את הלשונות על בורין, אבל יוסף הצדיק כשלימדו גבריאל שבעים לשון ,למד אותן עם תכלית חכמתן והורהו על חכמת נפש האדם ,ועל ידי זה האדם הולך בדרך ישרה ונמנע מכל חטא. גם על ידי הבנת כל הלשונות וידיעתן איך הן נגזרות מלשון הקודש, יובן על ידי זה איך כל הדעות הן ענפים מתורתנו הקדושה ויודע על ידי זה להינצל מכל טעות..’

 הרב מלמד אותנו כאן עקרון מהותי נצחי משיחי השמן הישראלי, שהדרך של יוסף ושל כל ישראל, כשנשמתם האלוהית מתבטאת, הנקראים על שמו כנאמר נוהג כצאן יוסף; במשך  ומיתוך צרת גלותו אצל האנושות  להתגבר על ידי מידת החכמה דרך פנימיות לשון הקודש לשון הנבואה, אשר רק הוא יכול להוביל את האנושות לאחדותה דרך העלאת הגניוס המלאך של כל אומה מתוך לשונה לקדושה בסגנון חברתה היא עצמה.; ויהי כל הארץ שפה אחת ..רשי לשון הקודש. זהו המשביר את ניצוצות השבר של מצרים והעמים. לכן שבר הוא שורש לשבר את האוזן. קידוש האידאולוגיה החומרנית של אומות העולם הינה דרך חכמת ישראל. חכמה זו מגלה שכל לשונות העמים ותרבותם יונקות מלשון העברי ומחכמת הקודש, של התורה. אלא שיוסף ובעיקרון ישראל מסוגלים ללמד את האומות לאחר הורדת הסיגים הפסולים שבחכמתם, מה תפקידם לתיקון העולם לפי לשונם ותרבותם. קשר זה עם האומות נמשך לכל אורך גלותנו עד בעצם כישלונו כי לרוב היתה התבוללות ברגע שגטאי גושן ממצרים ועד דורינו נפתחו! ההשגחה  של ד דרך משיחות בן יוסף שיש לה תפקיד נוסף עיקרי של יוסף ומשיח בן יוסך הינו אחדות שבטי ישראל וקיבוץ גולי  ישראל בהיסטוריה .אנו רואים בפרשה שיוסף קיבץ את כל הבר  ובסוך גם איחד את אחיו .זהו משיח בן יוסף שלפי האדמור משקלוב תלמיד הגאון מוילנא בספרו קול התור עושה תפקידו של קיבוץ ישראל לארצם.זה מובא גם בכתביו של רבי יעקב אביחצרא בפרשה זו בפרי צדיק ועוד..תנועת משיח בן יוסף התחילה לקבץ את גולי ישראל לארצם וההשגחה בחרה  במי שהיה מוכן   מההיבט המדיני  של כוח הקיבוץ וההשפעה בחוץ  לפעול  וכך משיח בן יוסף עושה עד, ימינו.   היה  דרוש ניתוק של היהודי מגלותו ומכל המשתמע מכך. ואז בעצם גם התורה היתה בסכנה כי השמדת יהודים זה גם השמדת היהדות!! לכן התורה בעצם חזרה לאכסניא שלה בארץ ישראל ואז נוכל להתקדם להיתה יהודה לקודשו משיח בן דוד. כך שקשר עם האומות  זה צריך להיעשות רק  דרך ארצנו כי רק יוסף נשאר צדיק במצרים וכל הניסיונות האחרים של השפעה על האומות אצלם נכשלות. תפקיד קיבוץ הגליות בה הצליח בימינו בענק! משיח בן יוסף פועל.

לכן פרשת מקץ הינה בשבת חנוכה .הפרי צדיק מביא שגימטריא יוסף זה אותה גימטריא של ציון.ציון זה תורה שבעל פה שבה רק ישראל מצטיין בתוכנה המועבר בעל פה החכמים ומגלה את סוד נשמת ישראל שהוא סוד התורה עצמה. לכן זהב הארץ ההיא טוב זו תורת ארץ ישראל. תורה שבעל פה קודמת  מההיבט שהיא תוכנה ושורשה של  תורה שבכתב .ארץ ישראל קודמת לכל הארצות כי היא תשתית העולם. יוסף מכניס את קדושת ישראל  של שורש תורה שבעל פה שהיא מביאה הלכה למעשה את תיקון המוסרי של  הטבע של ניהול  החברה  הכלכלה והפוליטיקה עצמה.  החלום  העברי של חולמי חיבור שמים וארץ ושל חלוקה מוסרית תורנית של התוצר העולמי בחברה הדטרמנית המצרית והיוונית והמערבית נוצרית. תרבות  שמאללת את כוחות הטבע ולא יכולה להבין את הצחוק העברי של אפשרות השינוי והתיקון דרך חוקות הטבע דווקא אשר המה מושגחים  על ידי בורא כל העולמות. אשת פוטיפר אומרת הבאת לנו נער עברי לצחק בנו. הענין האלוהי הקדושה הנבדלת של ישראל בהיותו לא מהעולם הזה בעולם הזה זהו כנאמר עי רשי יצחק על שם שהיה צחוק בעולם. ישמעאל צוחק בעולם הזה עכשיו יצחק לאחר דרך ארוכה אבל המובילה לשישו את ירושלים וגילו בא. כנאמר בתלמוד על רבי יוחנן שהיה שמח במצות תפילין. אפשר לשמוח בעולם התיקון! זה אור יוסף כשנשאר עברי עם מידת יסוד של שמירת בריתו אשר היא צריכה קדושה.

קץ שם לחושך. הפרי צדיק מלמד אותנו שכוחות היצר הרע ,הנדרשים לפיתוח העולם שהם בעצמם אור שבלילה, הנדמים לחושך כשהם לא מנוצלים חיובית, מוארים עי יוסף המשנה למלך מצרים אבל צדיק. חכמת יון היא חושך על פני תהום  אשר היא לפני כרצון הבורא האור. יון המציגה את  עיקר חשיבות כוחות הטבע  ואין בלתם שזה הנחש בפי חכמי החן. זה נחש מצרים גם. אלא שגימטריא של נחש זה גם של משיח. לכן אותיות חושך הן אותם אותיות של שכחה. יון משכיחה בחכמתה הנצרכת לעולם את אור העולם.המדע היווני חיוני לפיתוח העולם אלא שיון לא מצליחה לראות את אור האלהות הרוחניות שיש במטמטיקה ובפיסיקה. יון לא הצליחה להיות גם את האור העברי הצליח להיות  את האור  הרוחניות וגם החומר.יוסף הוא אמון על הזכירה.לכן כתוב ויזכור א-לוהים את רחל ויפתח את רחמה. יוסף בנה אמון על הזכירה של הקודש בטבע. יש זכירה ויש פקידה זכירה זה משיח בן יוסף פקידה זה בן דוד. הרב אשכנזי זצ”ל.

אנו צריכים ללמוד את מהות הפרעונית ואת קדושת החוץ של יוסף הצדיק במידת היסוד של הצטיינות בשמירת העבריות למרות ההשפעה בחוץ ולא מבפנים.את הרצון היזום של משיח בן יוסף להשפיע על עולם החומר של האומות ולהאיר בתוכו את צחוק העברי.

רבי דוד אביחצרא זצל‘ופרעה חולם שהוא לעמת יוסף כנזכר זה מימין וזה משמאל .אזי הוא עומד על היאור  דהינו שהוא לעמת היאור  הוא יוסף  כידוע מזוהר הקדוש  ומרבנו הארי  זכרונו לברכה ספר הליקוטים. גם הוא  פרעה מלך מצרים  כידוע לאחר שתיקן  יוסף בגודל צערו כל שנתים ימים  שתי בריתות כנזכר אזי בכח זה  גם ההוא סטרא ומלכם בראשם  פרעה נכנעים וגם משעבדים כלם חזרו להיות לסטרא דיוסף שזהו ופרעה חולם לכבד ההוא צדיקא. גם רמז שנתיים  בגימטריא: היסוד הלשון והמעור  עם אותיות הלשון והמעור ..ופרעה חולם דהיינו שכמו יוסף שהוא מסטרא דקדושה  כלול משניהם כן  הוא פרעה מסטרא אחרא זה לעמת זה כרמוז בשם פרעה  שהוא פה רע  כמשמעו..ספר הליקוטים:’  כי במקום יאור הרומז ליסוד הזכיר קנה  ואמר בקנה העולה יוסף שהוא יוסף’.

זוהר‘שהיסוד הוא בחינה של נהר .ופרעה חולם והנה עומד על היאור דא חלמא דיוסף הוה בגין דכל נהר  דיוסף הצדיק הוא..’ מובא עי עין האוהל על פירוש דברי הרב אביחצרא.

רבי דוד אביחצרא.: ותאכלנה ותבלענה..’לרמוז בזה  על אותה אומה  שהיא גלות בבל או אדום שהן המה  העיקר של החורבן  ..וכל זה על הנשמה הגנוזה  שם שהם ניצוצות הקדושה . לכן יוסף הורד מצרימה …נימי רמז, של סופי תיבותמ פרעה איש חכם ונבון שהוא נשמה’.המשביר ..המשבר לשון שבר תשבר כל תאוות של ד יסודות..”

דברי קדשו של הרב מלמדים אותנו לפי חכמי האמת את ההתמודדות בן חלומות הפה רע של פרעה וחלומות האור של התיקון של יוסף. זהו רצון כל היוספים בהיסטוריה היהודית בניכר מrene casin עם אמנת זכויות האזרח ואטלי עם נשיא צרפת ועוד. שניסו להאיר את חושך יון. אלא שרק יוסף נשאר צדיק ועברי והם נהיו צרפתים או אחרים לחלוטין. כגון pierre mendes france שהיה נשיא צרפת ויחסו לישראל היה מתוך ראיה גוית למרות היותו יהודי. ניסיון יוסף חשוב וחיוני  אלא שהוא מתקדש על ידי יהודה ותמר השפעה מבפנים הכנסת קדושת ארץ ישראל הפנימית בתוככי יוסף.  הפנים של לאה בתוך החוץ של רחל.

הרב אשכנזי. שיעור 1995 בצרפתית. : ‘העברי חולם זו מהותו .לכן כשפרעה מתחיל לחלום זה תחילת התיקון. ‘

ראש חודש טבת ושלושת הימים של נר השישי השביעי והשמיני של העל טבעי הם בחודש טבת.

ותצפנהו שלושה ירחים. זה טבת אב תמוז פרי צדיק. חודש טבת לפי ספר היצירה המובא עי הפרי צדיק זה חודש אשר במהותו קשור למהות עשיו אשר היא הכעס שבכבד. אלא שדוקא נר השישי זה  נשיא  גד שממנו יוצא אליהו הנביא ונשיא ונר השביעי והשמיני נשיאי אפרים ומנשה .אליהו הנביא מנשה ואפרים מתקנים את כעס עשיו .דווקא נשמות מיוחדות נשמות מהות טבת המסוגלים להיות הכעס הרוגז שבקדושה יכולות להיות אליהו הנביא ומשיח בן יוסף שזה אפרים ומנשה! לכן שיא כסלו של חנוכה מאיר בזכות טבת דווקא.חודש המחזיר קדושה לעשיו.ז ה דורש עוצמות השייכות לאנשי טבת.

רבי צדוק הכהן מלובלין. לו חנוכה: ‘זה ענין מה שכתבו  בספר יצירה  המליך אות  ע ברוגז  וכבד בנפש. כבד כועס גמרא ברכות. כבד איהו דרגא דעשיו.. כל זמן שיש לקליפת  עמלק  הויה בעולם  נצרך לרוגז וקנאה.. אורה זו תורה והיינו תורה שבעל פה שהוא מאור הראשון   החשמונאים  אחר שכבשו היונים שהוא השעיר החושך   קבעו אחכ נרות חנוכה. . תמיד ג ימים של חנכה  בחודש טבת  שנברא ברוגז.  וכבד בנפש  שהוא בחינת הכעס.  רוגזא דרבנן..על שורש הרע דעמלק. ..תמיד ג ימים  אחרונים מחנוכה בחודש טבת. .יום ו  שמקריב  בו נשיא  לבני גד . בא גד  מי שעתיד  לגדר, משישתן ומנו אליהו  .ראש חודש קדושת החודש דבתר רישא  אזיל.  כל החודש נברא ברוגז… אחר כך יום ז, וח הקריבו  הנשיא לבני אפרים  ונשיא לבני מנשה. שאין עשיו נופל  אלא ביד בניה  של רחל  דיוסך שטנו.  יוסך מדת הגבורה שבקדושה..עמלק נוםל ביד זרעו  . עיקר  כלית זרע עמלק  יהיה עי משיח בן יוסף….שני זתים  עליה אלו שני משיחים..  לא יהעה,שריד  לבית עשיו.  לא יהיה שום השארה למידת הכעס  יצר הרע יתבטל. ..לא יוצרכו  להרוגז.. להרגיז היצר הרע ולהתגבר עליו. מכל מקום זה האבר  הכבד שכנגדו  לא יתבטל.. שמכל מקום יהיה נצרך אש וגבורה דקדושה ‘.

התמודדות זו מול החכמה המדע והפילוסופיה של אומות העולם היא גם מהות חג החנוכה.עם ישראל נמצא בתקופת בית המקדש השני בסיטואציה פרובלמטית של חוסר עצמאות מדינית ופוליטית. בתחילת בית שני פרס שלטה על המדינה היהודית ולאחר מיכן יוון ורומי. שליטה זו נבעה מעובדה מצערת שרוב היהודים נשארו בבבל בתקופת עליית עזרא ונחמיה. עובדה זו הובילה לחולשה ולחוסר יכולת לבסס את המדינה באפן עצמאי כי פשוט היה מיעוט קטן שעלה ולא הצליח להתמודד עם התרביות הגדולות ששלטו באזור. לכן ניצחון החשמונאים היה חזרה לממלכתיות ועצמאות ישראלית אמתית. וזה גם ובעיקר מה שאנו חוגגים בחג החנוכה.

רמב”ם הלכות חנוכה הלכה :‘ ובבית שני כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם… ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ..וצר להם לישראל מאוד… ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלוהי אבותינו… וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה עד החורבן השני.’

הלכה ג:’ ומפני זה התקינו חכמים שבאותו דור שיהיו שמונה ימים האלו… ימי שמחה והלל… ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס וימים אלו הן נקראים חנכה..’

דברי קודשו של הרמב”ם מציינים לנו שחגיגת הנס הוא על העובדה שחזרה מלכות ישראל ‘יתר על מאתיים שנה’. אנו חייבים להתנתק מהחשיבה הגלותית של חנוכה. אנו חוגגים ראשית כל את חזרת העצמאות הישראלית של מלכות יהודה. ולכן הרמב”ם אומר שקוראים הלל. קריאת ההלל הוא על ישועה (זה המושג שהרמב”ם משתמש) וישועה זה הצלה משליטה של העם היווני מבחינה לאומית על ישראל. אין נס אחר. ההלל נאמר אך ורק על ישועה מצרה ועל החזרת הלאומיות הישראלית. זוהי התשתית הראשונית והבסיסית של חג החנוכה.

ניצחון מדיני ולאומי זה של חזרת מלכות ישראל טומן בתוכו גם את ההתמודדות בין תורת ישראל ותרבות יוון. הניצחון הצבאי הניסי והיזום של החשמונאים הוא הרקע למאבק עד היום עם תרבות יוון. מבלעדי ניצחון הצבאי הפוליטי והמדיני חכמי אותו הדור לא יכלו לקבוע ולציין את מהות המאבק בין תרבות יון וישראל. חנוכה הוא חג לאומי בגלל ההזדהות הלאומית של החשמונאים ורצונם לחדש את מדינת ישראל של אז  זה איפשר את ניצחון תורת ישראל על השכל האנושי גרידא היוני.אז חנוכה הוא חג העצמאות של אותו דור. במקביל אנו חייבים להבין מה היא ההתמודדות של תורת ישראל מול חוכמת יוון. אנו מורגלים לחשוב שהיוונים רצו לבטל את תורת ישראל. זה לא מדויק וזה הרבה יותר עמוק מזה.

בספר בראשית כתוב ‘יפת א-לוהים ליפת וישכון באהלי שם‘. פסוק הנאמר בפרשת נח. שם הוא מצאצא של עבר המיצג את התרבות העברית וממנו יוצא עם ישראל. יוון היא צאצא של יפת וממנו יוצאת החכמה המדעית והפילוסופית של יוון והיום המערב. אז ישנה חיוביות בתרבות יוון הואיל והיא עתידה לשכון באהלי שם ולא הפוך.היא תשכון בטרץ ישראל. תרבות יוון תשכון בעולם התורה. מצד שני על הפסוק בבראשית ‘וחושך על פני תהום’ חכמים אומרים ‘זה יוון שהחשיכה את עיניהם של ישראל. וגם במסכת מגילה דף ט עמוד ב, אסור לתרגם את התורה בשום לשון רק בשפה היוונית שנאמר ‘יפת א-לוהים ליפת וישכון באהלי שם’. נביא כאן את ביאורו של הרב אשכנזי ונבין מה הוא המאבק האמיתי והנצחי בין תרבות יוון וישראל עד היום.

 תרבות יוון מסמלת את קידומו של חקר העולם הזה על ידי המדעים המדויקים כגון מתמטיקה ופסיקה. קידומם של חכמות אלו על ידי יוון הם הובילו להבנת התופעות הטבעיות של העולם. העולם הטבעי וניהולו הם הבריאה של הקבה . חוקי הטבע הם הביטוי האלוהי ורצונו. הרב אשכנזי המתבסס על פרשנות הרב הוטנר, ראש ישיבה בארצות הברית ובעל הספר פחד יצחק על פרשנות המהרל . היוונים קידמו את המדעים המבטאים את הכוחות הדטרמיניסטיים את חוקיות הטבע של העולם. הם תיארו את אופן תפקודו של המנגנון הטבעי של העולם. מבחינתם העולם מתנהל לפי חוקיות ברורה ואין מקום לשינויים של סדר זה. ולכן חוקיות הטבעית של העולם זוהי מהותו. אין בחירה חופשית כל ההוויה נתונה לשליטה עיוורת של חוקי הטבע המתוארים על ידי חכמת המדע. חייבים להבין שחכמה זו קידמה את העולם והובילה את המדע לשכלול העולם עד ימינו. ובזאת יוון הצליחה ולכן חכמי ישראל העריכו חכמה זו ותמכו בה. כל חכמינו הגדולים ידעו מדע או פילוסופיה כגון הרמב”ם, המהר”ל – הרב לוצאתו ועוד…

אלא שחכמה זו שהיא במסגרת יפת א-לוהים ליפת ניסתה להחשיך את עניהם של ישראל. לעומת חכמת יוון ישראל מיצג את הבחירה החופשית את יכולת ההתעלות על הטבע ולהכניס בעולם הטבעי המדעי את הנשמה את התורה. ישראל מכניס את הא-להות ואת ההשגחה בעולם הטבעי והדטרמיניסטי. העולם הזה לא מתנהל רק על פי חוקי הטבע אלא חוקי הטבע בעצמם הם נבראו וחוקקו על ידי בורא עולם. ולכן יש אפשרות לשלוט עליהם ולשנותם. וזה נקרא ההשגחה הא-לוהית. ואם יש השגחה על העולם הטבעי אז יש חובה להתנהגות מוסרית. ולזה תרבות יוון התנגדה. אצלה רק חוקי הטבע והמדע שולטים. זו אמנם חכמה אדירה אבל היכולה להוביל להרס אם היא מנותקת מהמהות הישראלית היודעת להכניס אור ומוסר בהתנהלות הטבעית מדעית של העולם על ידי התורה היורדת לעמקי ההוויה החמרית המדעית הנכונה ומקדשת אותה. אם לא זהו עולם של חושך של חוקיות עיוורת כי אין השגחה רק טבע.

זהו הניצחון של החשמונאים על היוונים. ‘בימים ההם בזמן’ הזה זה אומר שמאבק זה בין חכמת ישראל וחכמת יוון לא תם הוא עד היום. רק העברי מסוגל לטפל בהצלחת חכמת יוון ולשלב אותה עם תורת ישראל. לעומת זה היווני או תרבות המערב היום כשהיא מצידה מנסה לטפל ברוחניות היא מכניסה בתוכה את ההבנות המדעיות הקבועות והורסת אותה .זה מה שעשו הנוצרים.  אז הניצחון של ישראל על יוון זה בהכנסת תורת ישראל של ההשגחה הא-לוהית בתוך המדעים הקבועים של חכמת יוון.יון הצליחה בעבודתה של אחדות האנושות דרך השפה המטמטית , ישראל צריך להצליח את המשימה האמיתית של רצון הבורא אחדות האנושות של התנהגות ערכית שהיא הקדושה.וזה ההליך שהתחיל מהקמת מדינת ישראל עד שתהיה ממלכת כהנים וגוי קדוש.

הגעת כוחות תורניים בשילטון ישראל היום הינה כבר תוך הדרך! משיח בן דוד.

רבי צדוק הכהן מלובלין ספרו פרי צדיק .חנוכה .‘מאמר א…שהם היו בקליפת  זה לעמת זה כנגד קדושת  תורה שבעל פה  שהיה עיקר התפשטותה על ידי  שמעון הצדיק  שהיה משיירי אנשי כנסת הגדולה  וממנו התחילה שלשלת המשנה…ואז התחילה חכמה יונית  על ידי אריסטו שהיה בקליפה נגד תורה שבעל פה .שגם הם חידשו בגוון חכמה ומוסר  מלבםמ בהנהגת דרך ארץ .ועל כן רצו הם לבטל תורה שבעל פה. מישראל..’

מאמר ג: ‘בחנוכה היה הענין מסירת נפשם על קיום תורה שבעל פה .אחר אנטיגינוס התחילו הצדוקים שכפרו בתורה שבעל פה  הוא על ידי  קליפת יון  וחכמה יונית  שנתפשתה אז באותו  זמן ..והיונים אמרו שהתורה שבכתב גם כן שלהם  שעתידים לתרגם התורה ביונית .והם אומרים  אנו ישראל ורק עמדו וגזרו גזרות לבטל תורה שבעל פה  נעשה נס,עי כהניך הקדושים. כהן מרכבה למידת הוד. מאמר ב.‘ומלכות יון איתא וחשך זה מלכות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל כתבו בספרים הקדושים חשך ראשי תיבות חמור שור כלב ג קליפות קליפות היונים מינות  שבא מגאוה שגבה לבם  שהם חכמים בעינהים  על כן באו  לב,הקליפות שהם קנאה  ותאוה. ‘

קליפת חמור ישמעאל שור עשיו כלב עמלק. יון בדברי הרב המנסה לכפות את חכמתה האנושית על הזהות העברית ישראלית וגם לומר שהם ישראל. לכן הכהן האמון על הקדושה בעם הוא נלחם.

מסכת יומא דף כט עמוד אנס חנכה לא ניתו להכתב‘  

אין לנו יחסית לחגים אחרים שנקבעו על ידי חכמים כגון פורים שום טקסטים מפורטים על חנוכה רק כמה שורות בגמרא במסכת שבת. כי מה שרצו היוונים זה לקחת את  כתב התנ”ך, את התורה בתור ספר ולאמץ אותה בתור חכמה בלי קשר לישראל. לכן הם קראו לכך bible הבא מbiblios ספריה.חכמה נעולה בספריה לא בתיקון החברה. בנוסח של ‘על הניסים’ שאומרים בהדלקה ובתפילה בנוסח של צפון אפריקה כתוב ‘לשכחם מתורתך’ יוון רצו להשכיח להוריד את ישראל מן התורה. הם רצו לנתק כל קשר בין התנ”ך וישראל לשים את התנ”ך בספרית החכמה של הפילוסופיה היוונית בלי קשר למהות הישראלית של התנ”ך. והם כמעט הצליחו. הנוצרים מצטטים את התנ”ך הם אומרים שהוא שלהם ואחר כך של ישראל. לכן אין טקסטים על חנוכה. אין מגילת חנוכה, כי המאבק הוא שיוון רצתה להוריד את המהות הישראלית, מהתורה להוריד את התורה שבעל פה מהתנ”ך. כי התורה היא ראשית כל התורה שבעל פה שבה החכמים מבארים את מהותה האמיתית של התורה שנכתבה לאחר שנמסרה בעל פה למשה. המאבק הינו מחיקת כל הפרשנות של החכמים מהתורה ומאבק זה הינו עד היום. לכן בכוח החכמים לקבוע חגים כי זו כל התורה.

הגמרא במסכת שבת : האם הרואה נר חנכה או המדליק נר חנכה צריך לברך? הרב אשכנזי מתעכב על המילה ‘צריך לברך’. הרי זה ברור שמברכים על מצוה מה החידוש שצריך לברך.

 זו המהות של חג החנוכה  שצריך לברך לכתחילה יש צורך מהותי.- גם אם מלכות החשמונאים בסוף התיוונה בעצמה ונכשלה למרות זאת חכמים תקנו לומר הלל גמור (מה שלא אומרים בשום חג) שמונה ימים. כי העובדה שתקופה מסוימת חזרה מלכות ישראל כמו שאמר הרמב”ם יתר על מאתיים שנה מספיקה לחגוג לומר הלל ולשמוח גם אם בסוף זה נכשל. וזהו לימוד נצחי לכל הדורות כשחכמי הדור של היום קובעים שיש נס, לברך על נס מדינת ישראל ב-48 אז, מברכים אומרים הלל ושמחים כי החכמים של הדור יודעים לפרשן את ההיסטוריה ולקבוע שזו הגאולה של הצלה וריבוץ גלויות. הקבה וכוחות חיוביים יקדמו נכונה ותורנית אחכ את התהליך! כך גזרו בית הדין של החשמונאים וכך תקנו חכמי הדור בהקמת המדינה, הרב הרצוג והרב עוזיאל .מרן הרב עובדיה לימד שצריך לומר הלל ודינא דמלכותא דינא תקף למדינת ישראל לכן םעל רבות במסגרות מדיניות בכדי להשפיע מתורתו הענקית. גם לאחר הזיהוי של הרב קוק שזו הגאולה. לכן ‘צריך לברך’ ולא להיתלות בפסקים של חכמים שחיו לפני המציאות המוצלחת של נס, הקמת המדינה. זהו נס החנוכה ולימודו. ורק כך ישראל העצמאי יוכל לנצח את תרבות יוון ניצחון של קידוש המדעים והכנסת ההשגחה והתורה הישראלית של תורה שבעל פה הא-לוהית בציוויליזציה האנושית.

והנה רבי צדוק הכהן מלובלין בדברי קודשו מלמד אותנו שלכן מתפללים על אותם ניסים של חנוכה בברכה בימים ההם בזמן הזה ולא בפסח כי אנו רוצים ניסים שבהם יש אתערותא של מטה ביוזמת ישראל והקבה יפתח את הגאולה אז.קראו את דברי הרב בדיוק גאולת דורינו. ודי לחכימא!

פרי צדיק  מקץ.:  והנה בספר קדושת הלוי דקדק למה בחנוכה ובפורים מברכים   שעשה ניסים  ואין מברכין ברכה זו  בפסח  שנעשה  בו גם נס..יש הפרש  בן ניסי מצרים  חנסי חנכה ופורים דכל ניסי  מצרים היו חוץ  לדרך הטבע  והיה שינוי  סדרי בראשית ממש ..כי באמת לא היו ישראל אז  כראוי כי במצרים היו משוקעים בקליפת מצרים. רק מצד התגלות  עתיקא קדישא.. היה הישועה.  ניסים כאלה  בשידוד הטבע  הם רק כשאינם ראוים מצד מדת המשפט לישועה.   על כן מסכת שבת  אמרו באותו שנפתחו לו דדין כאשה  והניק את בנו כמה גרוע אדם זה. שנשתנו לו סדרי בראשית  הוצרך לנס בשינוי טבע  שהוא גרוע.. הברכה שעשה ניסים  לאבותינו  בימים ההם  בזמן הזה מורה שאנחנו  מבקשים שיעשה לנו   גם עכשיו נסים כאלה  כמו שעשה  לאבותינו  בימים ההם.על ניסים של שינוי סדרי בראשית  אין אדם רשאי להתפלל.. לכן אין מברכין בפסח  שעשה ניסים שהיה נראה שאנו חפצים  שיעשה, לנו ניסים כאלה . .רק האנו מבקשים  . ויגאלנו במשפט   בחנכה לא היה נראה ככ השתנות סדרי בראשית  כי היה התחלת הנס על עדי מלחמה  אף שבאמת היו תשועות  ניסים מן השמים מכל מקום מאחר שלא היה  התגלות  שינוי סדרי בראשיתצ רשאים להתפלל תמיד. חכן מברכים שעשה ניסים  כאלה גם עכשיו   ‘ 

שבת שלום חודש טבת טוב חנוכה שמח מאיר משה ואקנין ירושלים

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן