1

ויחי יעקב במצרים ולא ישראל.יעקב ויוסף מבקשים להיקבר בארץ ישראל

ספר בראשית בריאת העולם והאדם המתוקן על ידי האבות על ידי בירור הערכים שבתרבות מצרים.יסוד עבודת החוץ של משיח בן יוסף– תחילת הגלות של ישראל הנהיה רק יעקב והשבטים. אחיזה במצריים השעבוד.תפקיד הגלות והתיקון של ההויה העולמית על ידי העברי באומות רק כשהוא מוביל לגאולה בארץ ישראל בברכת כל השבטים בארצם.

לומדים בפרשה:

נכתב ע”י מאיר משה ואקנין   vakninemm@gmail.com

לעילוי נשמת מר אבי שמעון חנניה בן סימי 

התורה בספר בראשית מתארת את החיפוש אחרי הזהות האנושית המרכזית של רצון הבורא לתיקון עולמו, אשר תוכל להיות בתואר א.ד.ם ולפעול בכוונת הבורא בבוראו את האדם. כלימוד הבן איש חי, להצליח את המעבר מאדם ליישום בחברה האנושית של ממלכה אשר תהיה בתואר אדם  שהתורה מצפה באופן מדיני על כל המערכות , וזאת יצליח המשיח לאחר המעבר וההיסטורה מגלות יעקב והשבטים במצרים ועד  החזרה לארצנו של דורנו בחסד א-ל.

.פרשת ויחי נקראת בזוהר סתומה מכל הסתומות יש בקושי אות אחת המרחיקה בן סוף פרשת מקץ לתחילת פרשת ויחי.נביא כאן את פירושו של הרב אשכנזי זצ”ל של שיעור בעל פה בשנת 1994 ושנת 1985 לפי סדר המובא כאן ומתורגם על ידי מצרפתית לעברית .ד יצילנו משגיאות .

‘בפרשה זו אנו לומדים את המעבר בן דור האבות לדור הבנים. אנו חייבים להבין את גודל נשמתם של האבות שהם נקראים יחידים. זו מהות על פי הקבלה המתארת את שלמות נשמתם  שהצליחו להיות בעצמם  לבדם כל מרכיבי נשמתם. זו יחידה.כי כל השאר יש להם ניצוץ מנשמה כללית והרבה נפשות עושים נשמה אחת. האבות הם נשמות כלליות של מדה מוגדרת. לכן אסור לנו לחכות את התנהגותם כי היא התנהגות הקובעת את זהות הכללית העברית ולא הפרטית שלנו. יעקב, בפרשה זו הוא אך ורק יעקב זהות מוקטנת יחסית לתואר ישראל כי היא במצרים. יעקב במצרים אשר הוא ההיסטוריה של היהודי בגלות הוא כל כולו בתוככי הגלות ואז סכנת אשת פוטיפר של ההתבוללות לא מאחרת  להגיע ראה פרשת שמות. רק יוסף ככתוב בפרשת שמות היה במצרים .רשי רק הוא הצליח לישאר עברי .בכל ההיסטוריה זו התבוללות מיד כשיוצאים מהמלאח. יעקב בוחר ברחל וביוסף כי מהות יעקב היא ההסתגלות של היהודי בניכר.(ראה באור החיים הקדוש את הסבר ההבדל בן יעקב וישראל גם בשלה הקדוש ובפרי צדיק ועוד).לכן ארץ ישראל עקרונית  היא אצל עשיו שלאה היתה אמורה להיות אשתו. יעקב מעדיף את רחל שנקברה בחוץ  המסמלת את החוץ עם יוסף. לכן רק כשיעקב נהיה עם תואר ישראל אז הוא יוצא מהגלות מתואר יעקב רק ומאחד את כוח יעקב וכוח עשיו זה ישראל! כך היהודי בחול  הוא רק תואר יעקב ויש לו שרידות בגלות לאין קץ וזו סכנה; וכשהוא נהיה ישראל אז מיד הוא חוזר לארץ ישראל.

פרשה סתומה זה מושג של אמיתות לימוד של תורה כמו שהוא למעלה מהשגת אנוש כמו שהוא למעלה בספירות. פרשה פתוחה זה אמיתות תורנית מגולה יותר מתגלה לעולם של למטה יותר גלויה לנו. בקשת יעקב דווקא מיוסף לקברו רק בחברון במערת המכלה זה הגילוי באופן סתום באופן עליון מהשכל האנושי של החזרת גוף יעקב ובעצם העברי לארץ ישראל. הפרשה הבאה של ברכת יעקב לבני יוסף מנשה ואפרים והכללתם בזהות העברית בשבטים זה אותו גילוי של חזרה לארץ העברים אבל מתואר באופן של פרשה פתוחה של סיטואציה יותר נגישה לשכל האנושי. יעקב אבינו מבקש מיוסף לחזור לארץ ישראל. יעקב אבינו לקח על עצמו את שני התפקידים החומרי של עשיו והרוחני שלו .זהות ישראל זה כששני התפקידים מאוחדים. יעקב זה תואר ישראל כשיש פירוד בן הצד החומרי והרוחני וזה המצב בגלות לכן יעקב ולא ישראל. כי אומות העולם מאללים את היהודי המצליח לכן יעקב לא רוצה להיות חלילה אלוה שם כדברי המדרש. זו תחילת הפרשה .

 בראשית  של תיאור הזהות העברית הבאמת אוניברסלית מתוך קדושתה ,מאדם הראשון ועד שם  שת אברהם יצחק ועד יעקב אשר יקרא ישראל בחזרתו לאחר גלותו אצל לבן לארץ ישראל לשכם וחברון לב ליבה של ארץ העברים השייכת אליו כי הוא זרעו של שם ועבר והעם העברי של אז  אשר שכן בארץ כנען והוגלה לבבל. לכן מה צדקו דברי ראש ממשלתינו בנימין נתניהו השבוע שאנו לא כובשים כי זו ארצינו! לכן ספר בראשית הינו מוגדר כדברי חכמים כספר הישר ספר הישרים שהם אבות האומה העברית הישראלית  נציין שהספר מתחיל מבריאת העולם ומסתיים בבקשת יעקב וקבורתו בחברון מערת המכפלה ובקשת יוסף הצדיק ממלכותו במצרים גם ליקבר בשכם ! תיקון העולם של המרחק הגלות של הבריאה מלשון הארמי ברא בחוץ רחוק מהבורא מעצם בריאתו מוצא את תיקונו בהזכרת קנית מערת המכפלה בחברון על ידי יעקב והזכרת מקום קבורת יוסך שכם.חברון ושכם מקומם של מלכות יהודה ומלכות ישראל שאר השבטים ואיחודם הינו תיקון הבריאה  זה כתוב בתורה ! אנו בארץ ישראל במרכז התיקון של עולם הבא של אחר עולם הזה מתוך לקיחת כל ניצוצות החיוביים שבגלות והעלאתם ארצה.זה דורש ענוה ומסירות גדולה לפעול עם אל לכן ארץ כנען נקראת כך כי לפי המקובלים היא ארץ שבה העברי נכנע לבורא ברואהו את גודל קדושתה ,עם כל היזום הדרוש לקידום. התורה מתארת באריכות מפרשת וישב עד ויחי את ההליך אשר הוריד את יעקב ושבטיו את המשפחה העברית מארץ כנען לארץ מצרים. בעצם אנו עדים לתיאור ממושך ופרטני לאירועים אשר הובילו את יעקב ובניו למצרים. הרי תורתנו הקדושה אשר הינה הנבואה העברית של הגילוי הא-לוהי לעולם דרך ישראל ; בוודאי שסיפוריה נצחיים.

למה איפה ישנו תיאור כל כך מדויק של הירידה לגלות. ובמיוחד שאנו רואים שיוסף הצדיק למרות גדולתו המשיחית היסטורית של מלכות יוסף שיש לה תפקיד בגאולה הישראלית, ולמרות מלכותו במצרים הענקית מבקש לפני מותו מאחיו להעלות את עצמותיו לשכם לארץ ישראל. כל ספר בראשית של התהוות הזהות הישראלית ובריאת העולם מסתיים בהזכרת שכם על ידי יוסף ובבקשת יעקב עם שוב פירוט רכישת מערת המכפלה להיקבר בחברון. אז כל הספר מסתיים בהזכרת חברון ושכם שאלה הם ערי התשתית של  הזהות העברית …ולא ורשה מקנס או פריס.. אם כך מה תפקיד הגלות בזהות העברית ומה משמעותה כשאנו יודעים שעיקר התורה והמצוות הינו בארץ ישראל? ועוד שמטרת יציאת מצרים אשר הינה התשתית של כל המצוות הינו לבנות מדינה בארץ ישראל אשר במרכזה מקדש בירושלים וסנהדרין  ותורה של זהב.אנו נחזור לשורש מושג הגלות והגירות האנושית ממקומה מאדם עד אברהם ועד יעקב תפקידה והעיקר היציאה ממנה  עם הרכוש והתובנות הנרכשים בגלות.   יציאה מהגרות לתושבות קבע בארץ ישראל בתור זהות של עם.

הנשמה  והמהות האנושית הינה בגלות ממקומה הטבעי האידאוליגי כבר מלידתו ; האדם הינו במסגרת חייו בגלות  שהוא ביטוי של  המרחק בין האידאולוגיה והרצונות  האנושיים והמציאות אשר בה האדם מגיע והוא לא עשה אותה! האנושות היא התחילה עם הגלות  בפיזור ללאומים  לאחר מגדל בבל . האומות הם בפיזור, ישראל במהותו איננו עם שבגלות  הוא היה בגלות בכדי לאחד, שוב, את האנושות כשהייתה לפני מגדל בבל. מהות ישראל הינה הגאולה מתוך ארצו  החופש של  הקדושה הטבעית. היא יצירה א-לוהית עליונה אשר צריכה ומגלה את הא-להות בכל מערכת החיים החברתיים הפוליטיים והכלכליים ישראל כמוגדר על ידי  הכוזרי המהר”ל הרב קוק בתוך  בעל ‘העניין הא-לוהי’, או ‘הקדושה הנבדלת’ תפקידו  להוציא את האנושות מהגלות הנפשית החברתית והאידאולוגית מהריחוק מבוראה וזה מושג על ידי אחדות שני השבטים יוסף ויהודה  הגוף והנשמה ביחד אשר יהוו דגם של אחדות לעולם. מכאן רואים שיעקב מבקש דווקא מיוסף  שיקבור אותו בחברון כי יוסף הוא שומר הברית  נשאר עברי במצרים וגם כי משיח בן יוסף הוא הפותח את החזרה לארץ ישראל עד ימינו .לכן הוא המחזיר את גוף העם כולו יעקב לארץ ישראל הוא אמון על כך זה משיח בן יוסף. לכן התורה אשר  היא ממהות   הזהות העברית  המפורטת הלכתית מקדשת את המציאות החומרית החברתית דרך  ההלכה המרוממת כל צד של המציאות. וזה גודל וחשיבות חכמי התורה היודעים לתקן את המציאות כשהם יודעים לזהות  האם אנו בזמן הגלות או הגאולה. מאן  מלכי רבנן. חכמי התורה הם המלכים המנהיגים היודעים לרומם את האנושות לדרגתה.  כשהחכם משלב בן תורת הסוד  להלכה. וגם כשהחכם מעורה  בנבכי החברה הכלכלית מדינית דרך המומחים לכך או בעצמו.

‘  ויחי יעקב בארץ מצרים‘. חכמים אומרים שפרשה זו סתומה שאין רווח בכלל בין סוף פרשת מקץ לתחילת פרשת ויחי. ודווקא בפרשה שכל משפחת יעקב עם יוסף מלך נפגשים דווקא היא סתומה זה אומר שהיא בתוך מציאות של חושך. למה? הרי הכול נפלא לכאורה!

רבי יעקב אביחצרא  ספרו מחשף הלבן‘אפשר לרמוז דהנה פרשה זו סתומה וסמוכה וסמוכה ממש תיבת מאד שבסוף ויגש לתיבת ויחי שבראש הפרשה. וכבר כתבנו במקום אחר דיעקב אבינו עליו השלום תיקן חטא אדם הראשון  יותר ממה שתקנו אבותיו אברהם ויצחק. וזהו טעם סמיכות תיבת מאוד לתיבת ויחי דתיבת מאוד היא אותיות אדם .לומר מי תיקן אדם מאד וגרם לו חיים הוא יעקב. וזהו מאוד ויחי יעקב. דמאד אותיות אדם .כלומר מי גרם ויחי אדם שבאה לו חיות ונתקן יעקב.’

יעקב אבינו הוא הצלחת הפרויקט הא-לוהי של רצון יצירת הזהות העברית הוא יכול להיקרא אדם במלוא מובן המושג של ערך האדם כמו שהא-ל דרך תורתו רוצה שיהיה,. למרות סתימת האופקים בעקבות הגלות שמתחילה במצרים , עם כלהכבוד של השבטים במצרים זו גלות ממש. גלות זה אומר שהעם לא במקומו הגאוגרפי זהותי הראוי וזה לא משנה באיזו צורה נעימה או לא! גלות היא גלות נקודה! אלא שיעקב נמצא בדרגתו למעלה ממושג הגלות בשלב זה של חייו, הוא מרכבה לשכינה למרות היותו  שבע עשרה שנה במצרים. הוא תיקן את כל הטוב של גימטריא שבע עשרה מיתוך תרבות מצרים כדברימרבי דו אביחצרא זצ”ל. רבי יעקב זצ”ל  מסביר לנו שיעקב זהו תיקון תואר אדם במלואו גם במצרים וזה פלא זהו סוד סתום לפי הפרי צדיק זצוקל לכן ויחי היא פרשה סתומה ! דווקא במצרים יעקב נקרא חי ומשם לאחר שיעבוד נוראי של פרעה יהושע  אשר הוא משבט אפרים משיח בן יוסף יחזיר את העם של יעקב. לארץ ישראל ארצו. לכן יעקב קורא לבנו ליוסף דווקא כי הוא סיום ותיקון כל הספר של הצלחת היסוד של ישראל ככתוב ויושם בארון במצרים כדברי הפרי צדיק. הרב  יהודה לאון אשכנזי זצל מלמד אותנו שבמילה יצחק יש אותיות קץ ואותיות חי,  כי יעקב זכה באותיות חי מחיה את מהות העולם  ועשיו באותיות קץ יכול לשים קץ לטוב. אלא שיש  גם מימד אחר מורכב של חי בקץ של כוח שרידות של יעקב, ישראל  של חיים   בגלות עד הקץ האחרון ומזה חששו המקובלים שזה יוביל לאסון. זהו כוח של יעקב של ישראל  הוא חיובי זו שרידות אלא  שהוא גם בעייתי בכוח האתאקלמות בגלות וישבו בארץ גושן ויאחזו בה רשי אומר לשון אחיזה השאר ידוע בהיסטוריה כולה.

אברהם אבינו במשא ומתן עם בני חת על קניית מערת המכפלה אומר ‘גר ותושב אנוכי עמכם’. אדם הראשון לפניו גורש מגן עדן. משפחת העברים של זרעו של שם הוגלתה לאור כשדים על ידי נמרוד.

השלה הקדושבספרו שני לוחות הברית פרשת ויחי.  ‘התיקון  היה על ידי יוסף במצרים כי הוא זרע קודש, והוא זיו איקונין  של יעקב  שהוא משופריה דאדם  שהוא בצלם אלוהים ולא טיפה סרוחה. ולבש כתונת פסים  סוד כתנות אור . ועל כך הוא שטנו של עשיו  כי הוא היפוכו  עשיו הוא הנחש   ויוסף ברית קודש  ששמר ברית קודש  במצרים  השטופים זימה  ולא נתפתה מאשת פוטיפר  ושלט ביצרו. מאחר שמצרים הוא ערות הארץ  וגבר עליהם  יוסף על כן זכה למלוךשם…וזה  היה  הרושם  שאף שיהיו עבדים  לפרעה  יזדככו שם  ואחכ עלו יעלו  באותות ומופתים   . ולולי  יוסף אזי חס ושלום היינו משועבדים במצרים .ויוסף פתח  זה הפתח כי רב  גובריה  והקבה  שלח רפואה  קודם למכה  שלח יוסף  קודם השיעבוד של ישראל  ולאחר  השיעבוד  יצאו  ביד רמה  ואז נעשו לעם מיוחד  ובחר ד.בהם   לעם  עד שהצליחו למלוכה.מלך באמת  הוא דוד מלכינו  משבט יהודה  ואילו לא הקדים מלכות יוסף  במצרים  לא היה מעולם מלוכת יהודה  כי לא היו ישראל לעם חס ושלום וכן הוקדם המשכן  שילה בחלק יוסף  צנור הקדושה  ואחכ  נשאר הקדושה בהית עולמים  כי יוסף הוא הצינור . צדיק יסוד עולם.’.

דברי קדשו של הרב הורוביץ השלה הקדוש מלמדים את גודל יוסף אשר בזכותו בנה את תשתית מלכות יהודה הנצחית דרך מלכותו אשר יש,לה סוף כדברי הרב אשכנזי .יוסף זה גם סוף..יוסף העלה את כל הניצוצות ובזכותו ישראל נהיה לעם אשר יש לו תשתית ותקדים של  מהות של מלוכה אשר ישתמש בה למלכות יוסף הפותחת ומלכות יהודה הקובעת במדינת ישראל.לכן ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף.ליוסף בשמו יש את המילה סוף מלכות ותיקון שיש לו סוף לאחר יעודו ואז מלכות יהודה היא תהיה נצחית עם סגן של יוסף… 

כך בימינו יוסף ותנועתו ההיסטורית של מקבץ קדם ליהודה המשיח  העיקרי  המתהוה בימינו בה במדינתינו כבר.. ‘  

רבי דוד אביחצרא אחיו של הבבא סלי זצל ספרו פתח האוהל: ,ויחי יעקב בארץ מצרים  שויחי יעקב חיות עצמי ורוחני ומחדש מן כללות אבותיו.והיינו ללקט השושנים  הידועים  כרמוז, לעיל בתבות בארץ מצרים  שהם גימטריא  ‘שכינה רפח’.וזהו גם כן כאן ויחי יעקב  בארץ מצרים   ובא סימן טוב  בחיות הנזכר להורות  בא על דרך  ואתנה לכם  את טוב ארץ מצרים  הגנוז שם כידוע. וזהו שבע עשרה שנה  כי זה לעמת זה  עשה האלוהים .. כרמוז בתבת ויהי ימי  על דרך וי היה  כמו ויהי בימי . אפילו הכי כולם שוים לטובה  לשם יחוד קדשא  בריך הוא ושכינתיה על דרך בספר הליקוטים  על פסוק זה.וזה לשונו דע כי ג בחינות  יש ליעקב  האחד נקרא יעקב, חסר ואו והשני יעקב מלא בואו  בסוד וזכרתי את בריתי יעקוב  והשלישי  נקרא בשם ישראל  לרמוז.לג בחינות  שבו נפש, רוח נשמה .נפש היא שם יעקב  חסר ואו  רוח היא בחינת יעקב בואו נשמה היא בחינת ישראל..ויקרבו ימי ישראל להורות  בא לרמוז  על תיקון  השלם לעמת  נפשו רוחו נשמתו  שלו מתתא לעלא.’

‘יעקב מתקן את מה שדרוש להעלות ממצרים .בעקבות היותו מהות הגר שבאבות הוא מגיע לכל מדגת חיותו נפש רוח נשמה כך ישראל בגלות מיתוכה דווקא הוא יצמח לתיקון ענק בארץ ישראל .אז יש מקום לניצוצי הגלות בלבד כשהם חוזרים לארצינו  .או קרבו ימי ישראל למדרגתם או ויקרבו ימי ישראל למות .חיים או מיתה ..’  

 רבי חיים בן עטאר הקדוש – פרשת חיי שרה: גר ותושב :  עוד טעם אומרו גר כי חש לומר על עצמו תושב בעולם הזה והוא היפך מידת הצדיקים לזה הקדים לומר גר.’    מטרת האדם הנברא ועד הצלחת הזהות האנושית דרך העברים הינה להוציא את האנושות מגלויותיה הנפשיים הפיזיים והלאומיים. לכן אבות האומה העברית עסקו בזאת בירידה לגלות וביציאה ממנה.

רבי יעקב אביחצרא: ספרו מחשוף הלבן פרשת  חיי שרה:  ‘ אפשר לרמוז דהנה קליפת נוגה כיון שהיא סמוכה לקדושה היא טוב ורע .ועל ידי מעשיהם של צדיקים מתברר ממנה הטוב וחוזר לקדושה. ועל זה נאמר ונוגה לו סביב. נוגה היא קליפת נוגה והיא סביב לקדושה וחוזרת הקדושה שבה ומתחברת עם הקדושה הגמורה. וכשמה כן היא דנוגה לשון זריחת אור  להורות דהאור הקדוש גנוז בה . והנה כל עסקם של עמודי עולם עליהם השלום היה כדי לברר קדושה מקליפת נוגה ..והנה משה רבינו עה כל כוונתו בערב רב הוא כדי לברר הקדושה מקליפת נוגה ולהחזירה לקדושה ..אם נתקנו כולם היה מתקיים בלע המוות לנצח לכן לא עלתה בידו..ויקם השדה קימה היתה לו שיצאה מיד הדיוט ליד מלך.. מיד הדיוט היא קליפת נוגה ליד מלך היא קדושת מלכו של עולם’…

מטרת פעולת אבות האומה בגירותם הינה לתקן את ההוויה האנושית ואת העולם  הארצי בתוך התרביות הגדולות ששלטו אז. מהתרביות האלו לאחר תיקונם  או החרבתם האבות הוציאו דרך הצרבות השלטת את התשתית של תורת ישראל. גירות וגלות הינה הכרח מציאות האדם מיום היוולדו ועד בחירת הגירות והגלות על ידי האבות לתקופות מוגדרות בכדי לגאול את העולם בחזרתם לארץ ישראל

רבי יעקב אביחצרא : ויחי יעקב קרי ביה חיי יעקב והואו שימוש. וכשתחשוב חיי יעקב גימטריא ר’ד’ו. דבזכות יעקב אבינו אף על פי שנגזרה עליהם ארבע מאות שנה לא עבדו כי אם רדו .וזהו שרמז יעקב לבניו בירידה ראשונה שאמר להם רדו שמה שהיא כמנין רדו.

אנו רואים שיעקב יותר משאר האבות היה תקופות ארוכות בגלות אצל לבן 22 שנה ובמצרים 17 שנה. כאמור יש רצון של האבות ויעקב לתקן אצל הגויים את תרבותם בעיקר אצל יעקב. האם גלות זו  של זרע האבות של ישראל הנדבקים בה כשהיא מסתיימת ;משיגה בהיסטוריה הישראלית את מטרותיה אם מתמהמהים בארצות הניכר

 

רבי  צדוק הכהן מלובלין .מאמר ב.ספרו פרי צדיק : ‘..להבין זאת מה דאיתא בזוהר הקדוש ובתנא דבי אליהו ששבע עשרה שנים שבארץ מצרים היה עיקר החיים שלו שלא בצער ושלא ביצר הרע ומעין עולם הבא… כי בודאי יעקב אבינו עה בעצם שורש נפשו כבר היה נשלם בעת שישר אל המלאך ויוכל שהיה שרו של עשיו שהוא כוח היצר הרע וקרא שמו ישראל . אך מפני שכל ענינו של יעקב אבינו עליו השלום לסבול צער גידול בנים כדי להשריש הקדושה לזרעו אחריו לדורות עולם גם לנפשות הנמוכים אשר בשם יעקב יכונה גם כן לחיי עולם הבא שלא ביצר הרע. וזה דייקא ביז שנה שהיה בארץ מצרים שאז נשלם החיות גם בנפשות של בחינת יעקב…  על ידי ירידתם למצרים יתבררו כל הנפשות להיותם מוכנים לקבל התורה  שהם בעצמם שזכו להזדכך היו כל השישים ריבוא שהיו דור דעה. וזה עינין פרשה זו שהוא סוף ספר בראשית ..שבזה נשלם שלימות הבריאה גם לנפשות הפחותים שבישראל… כי לית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא . והיא ענין סתימת הפרשה הנהגת השם יתברך למעלה מהשגת האדם… וידוע שגלות מצרים היה השורש לכל הגליות ובזה נעשה רשימה לדורות לכל הגליות וכל הירידות שיעברו על נפשות ישראל בכלל ובפרט . שדייקא על ידי השפלות והירידה יתעלה הקדושה בתכלית להתברר בשלימות .ועל זה מרמז כן בסיום הפרשה ויחנטו אותו ויישם בארון… במצרים… שהוא ענין שלימות הבריאה כאשר נשלם קדושת הברית ..

מאמר א. ‘אכן איתא בזוהר הקדוש’.. דהא כל יומוי לא אקרי ויחי בגין דכל יומוי בצערא הוו עליה . בתר דנחת למצרים אקרי ויחי’ .אכן מצינו כמו כן בגלות בבל ובגלות בית שני שעיקר התפשטות התורה שבעל פה היה דייקא בבל .ודייקא שם נתגלה להם רזי תורהמה שלא נתגלה להם שישבו על אדמתם…ואמר שם על ספר בראשית שבו נתעסק הקבה וברא את עולמו   היינו שכל ספר זה וסיפוריו היא כלל בריאת העולם שנשלם בקבורת יוסף שהוא הצדיק יסוד עולם.. ויש לומר גם כן טעם לסתימתה כי באמת העניhן הזה שיושלם יעקב בקדושתו דייקא במצרים ולא בארץ. ושיהיה גמר הבריאה גם כן במקום הזה.. הם עניינים סתומים ונעלמים משכל האדם להבינם ומאשר הענין הזה עמוק מאוד שאין בשכל האדם להתבונן לזאת היא סתומה ..ועל כל פנים מרמז לנו בענין הזה שלא ימס לבבנו מאשר אנחנו בעקבתא דמשיחא ובכל דור הנפשות מתקטנים ואיך נזכה לגאולה כי רואים אנו מה שקרה לאבותינו בגלותם . ודייקא בגלות הגיעו לכל הקדושות כי כן רצון ד יתברך… ושמעתי בשם הרב הקדוש מפרשיסחא זצ”ל שאף שהנפשות מתקטנים בכל דור . מכל מקום הנקודה שבלב נטהר בכל דור ודור ביותר..‘מאמר א.

מאמר ה’. ועל כן פרשה זו סתומה שלא ניתן  להתבונן איך שנסתעף האור מתוך החושך..מכל מקום יעקב בעצמו ידע שמגלות מצרים יהיה עיקר הישועה וצמיחת כנסת ישראל וסתם ממנו כל צרות שבעולם  שידע שהכל לטובה רק אין כאן הפסק פרשה להתבונן שנסתם ממנו להראות ולהאיר זה בלב כל ישראל..’  

רבינו צדוק הכהן מבהיר כאן הרבה נקודות עמוקות ביותר .נאמר שיעקב ולאחריו בהיסטוריה גדולי האומה רצו לרומם את העם אשר נהפך ליעקב בגלות .הם היו צריכים לרומם את הנפשות הנמוכות כדברי הרב שזהותם הוקטנה בגלות. ובכל זאת דרך אותם נפשות נמוכות קבלנו את התורה ביציאה מגלות מצרים ומיציאת גלות בבל את התלמוד וביציאה מגלות זו של אדום קבלנו את תורת הסוד. דווקא מתוך מהות התרביות הגדולות של מצרים בבל ואדום אנו מוציאים את התרבות הא-לוהית של תורה שבכתב תורה שבעל פה ותורת הסוד. וזה ידוע לצדיקי האמת איך ומתי עושים זאת ולאיזה תקופה. יש אפשרות של גלות בכבוד כדברי הרב אשכנזי שבה ישראל יוכל לתקן את הציוויליזציה אלא שיש הבדל בן רצון ענקי העם לתקן אצל האומות לזמן מוגבל והתוצאה ההיסטורית האוטומטית של איחור בגלות איבוד הזהות  העברית  ושכחת ארץ ישראל  של העם היהודי המובילים לצרות הגלות .וזאת רואים כאן. ‘ויאחזו בה’ ..ואז ‘ויושם בארון במצרים ‘ ואנוכי אעשה כדבריך שיוסף מבטיח שגם הוא יבקש להיקבר בשכם בארץ( כלי יקר)’. ניסיון יוסף יסתיים בגלות מצרים קשה .משיח בן יוסף מצליח רק אם הוא פועל להחזיר את הלאומיות הישראלית לארץ ולא כשהוא מרוב רצון לתקן תומך נטמע בגלות מתבולל שוכח את ארץ ישראל גם הדתיים שבהם ושוקע בתרביות הניכר בהיסטוריההופכת לאושוויץ.

 בוודאי שיש תפקיד עמוק בגלות ישראל לרומם את האנושות. סתימת האופק העברי  בגלות והפיכתו ליהודי  כאמור במגילת אסתר אשר היא  מבחינת סתר., יכול להתהפך לצמיחה רוחנית אדירה רק כשהיעד ידוע: לחזור בזמן למדינת ישראל ואז היהודי יקרא ישראל מבחינת שר ושיר לאל כדברי רבי יעקב אביחצרא… אז הפרשה הסתומה של הגלות באמת כמאמר המדרש מתארת את מטרת בריאת העולם. החזון נסתם בכדי שישראל יוכל לפתוח אותו ולהעלות אותו אל על לתורת ארץ ישראל המחכימה  ולתיקון האנושות. לכן רבי יעקב אביחצרא ורבי צדוק הכהן מלובלין מתארים בדבריהם הקדושים שהובאו במאמר זה; את הפוטנציאל הענק של ישראל בגלות כשהוא  מאיר את הסתימה האידאולוגית האנושית מתוך הגלות באומות  ומעלה את כל הניצוצות זהו  פלא גדולאלא כשישראל מתמהמה בגלות ונהיה כאזרח הארץ מרוקאי צרפתי ועוד. אז באמת פרשת הגלות נהית סתומה לחלוטין והופך לקטסטרופה של שמא יגרום החטא של  עיכוב הגאולה כשהיהודים לא חוזרים לארץ עם הרכוש שרכשו בגלות. אז זה באמת סתום  לגמרי. מהתרבויות יצאה התורה מצרים הגמרא בבל הסוד אדום כשכל  הניצוצות האלו חוזרים למקומם והוםכים לתורת ארץ ישראל   אם לא זה נהפך לתורה ולפסיקה הלכתית כבר לא רלוונטית פסיקה של קהילה רק ולא של מדינה.! לכן ויחי יעקב דווקא במצרים היה חי כי הוא ביקש  לגלות את הקץ שירידה זו חייבת להיות הקדמה לעלייה לארץ ישראל יותר גדולה  כמו הגאולה הנוכחית. לכן בקש  להיות נקבר בחברון ולא בפנתאון המצרי כנ”ל יוסף.

האספו ואגיד לכם  את אשר יקרא  באחרית הימים.הקבצו ושמעו בני יעקב

רבי דוד אביחצרא.’שבקש אבינו  יעקב עליו השלום  לגלות  להם הקץ ונסתם הימנו והתחיל בדברים אחרים  והיינו לומר  לעמת השלום  ואהבה ואחוה  שתהיה ביניהם  . שבגלל זה יתוקו  הדבר לאמיתו . גדול השלום . שאין הקבה מנחם את ירושלים אלא בשלום. זה תיקון גילוי הקץ  שעל ידי השלום ובא לציון גואל  זהו רמז האספו הקבצו עם התבות  וכללולתם  גימטריא ‘משיח.עד, כאן

נבין זאת בדברי הרב,שתיקון האחוה שיוסף אמון עליה מטעם שמו יוסף ד לי בן אחר הבן האחר אחריו יהיה אח כך רחל הגדירה את שמו  .לכן הגאולה היא אך ורק בתיקון האחוה בן כל הזרמים  זהו תיקון הריגת הבל על ידי קין אחיו.יוסף מתקן זאת .משיח בן יוסף מקבץ ישראל ומאחדם בארצם כך מסביר הגרא דרך תלמידו האדמור משקלוב.וזה דרך בנימין כדברי רבי דוד אביחצרא שגימטריא שלו היא שני יסודות  דהיינו ב יסוד,יסוד,.  הוא התשתית המחברת את יסוד יוסף עם יסוד יהודה.  ‘. 

כלי יקר:  .‘..  וישב ישראל בארץ גושן מדבר באשמת ישראל שבקשו להיות תושבים ולהיות להם אחוזה בארץ לא להם ונזק זה בא להם לפי שקץ גלות מצרים מהיה נודע להם .על כן הדורות ראשונים אשר ידעו בבירור כי לא בימיהם   תהיה הגאולה בקשו להם ישיבה של קבע ואחוזה בארץ מצרים. על כן סמך לפסוק זה (וישב ישראל בארץ גושן. ויאחזו בה..) ויחי יעקב דלהורות שנזק זה נמשך לאותן דורות ..גרם לויחי יעקב אבל לא רוח יעקב

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן