מאיר משה ואקנין vakninemm@gmail.com
הבטחה זו של היות מטרת יצירת האדם האלוהית הנקראת ישראל הנשמתי והפיזי והלאומי ויישומו ההיסטורי שהוא ממלכה של כהנים של כל אחד מישראל וגוי קדוש של עליונות נחוצה זו לתיקון ולחיבור עם העולם לטובת כל האומות. הויה של ענין אלוהי זו בהיותו כל אחד בתפקידו בארץ ד הוא בתוך מסגרת של לאום עם על כל המערכת המדינית כלכלית .ממלכת כהנים וגוי קדוש היא צו הגדרה תורנית והבטחה אלוהית מהותית שנאמרה למשה נאמן ביתו של ד’ לאחר היציאה מגלות מצרים שמיתוך חכמת מצרים התגלתה תורה שבכתב(רבי צדוק הכהן מלובלין .פרי צדיק)אשר הייתה קליפה לאידאל זה. כנאמר בהתגלות הראשונה בסנה שמות ג.ח’:וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש …זו המטרה.
יתרו:’ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ‘
.עם שלם במדינה העברית ארץ האבות עם אידאל של קדושה כללית בדרגה של כהנים בכל פעילות של עשייה במציאות .חיבור בן התורה והממשל . אידאל יחודי לתיקון העולם האנושי ישראלי זה לדגם מול האומות הוא אחריות שלנו והוא בהתהוות בהיסטוריה הישראלית. בתהליך מהאבות עם הזהות העברית ,יציאת מצרים; ועד היציאה של הגלות האחרונה של אדום עשיו שבה בהשגחת האל הפלאית קיבוץ הגליות בארצנו. ישראל יגיע לאחר כל שלב בעליה למטרה זו אשר הוא העניין האלוהי כדברי המהרל והקדושה הנבדלת כדברי הרב קוק . ישראל הוא המחבר הכל והאומות הם מנתקים בן הרוחני והחומרי.
.כל העדה כולם קדושים בפי קורח הלוי מנושאי הארון הוא אמת תורנית שחייבת להיות מיושמת על ידי מצוות מעשיות במציאות בריאתו של הקבה.גם אם נאמר(לפי סדר הפרשיות) שקרח היה לאחר המרגלים הנה הרבי מלובויטש מלמד אותנו בתורתו הכוללת שלאחר הישארות במדבר עם חטא מאיסת ארץ ישראל אזי קורח אומר אין צורך במצוות המעשיות הואיל והמדבר לא מקום עשיית המצוה.כך רואים שאידאל גם עליון של קורח אשר לא יכול להיות מיושם בזמנו למרות רצון קורח , מוביל במציאות ליאוש ולניתוק דווקא מן התורה וההלכה במציאות .זה לימוד יסודי לאיש הפרטי ולעם השלם. וכאן תפקיד החכם השלם כמו שהוא נקרא במרוקו לזהות האם זה זמן לפעול להשלמת התהליכים שזו השלמות או לא. ואז כשזה לא הזמן דוחקים אותו כי נכנסים השיקולים של האינטרס האישי גם אם הוא לשם התורה והעם.לכן רשי מפרש’ ויקח קורח לקח עצמו לצד אחד להיות נחלק על הכהונה.’ לכאורה מטרה עליונה שהלוי ירצה גם כהונה עוד משימה קדושה.אלא שלא! רצון של העוד מבלי גבול והגדרה הינו גם הרס של הקדושה .לכן יש דרגות בהנהגת התורה ולא כל מי שרוצה יבוא ויטול! ויש הגדרות בפסיקה ההלכתית וכללים כגון סתם ויש אומרים הלכה כסתם או הלכה כרבי מאיר לימות המשיח כי דרגה אחרת ועוד. כי הפסיקה עוסקת בבירור גבולות המציאות . ורק אחכ אפשר לאחד הכל יש תהליך לאחדות…לכן אחדות יש לה תהליך וידיעה של כל חלק ולא שלילת שום חלק כמו שמנסים היום לעשות דתן ואבירם של הדור…
.לכן ויקח קורח מביא הזוהר שלקח עצה לא טובה לעצמו.ניתוק זה מהמציאות הינו המשך מחטא המרגלים אשר גם מרוב עליונותם לא יכלו לעשות מצב של כל העדה כולם קדושים מציאותית פרקטית בארץ ישראל. אי התחשבות במצב הקיים של הדור או של האדם ודרגתו מוביל לבסוף לניתוק מן התורה דרך המחלוקת שלא לשם שמים. זוהי אחת מההגדרות של לא לשם שמים ! אי לכך תורה שבעל פה של הפסיקה ההלכתית במציאות היא הקודמת לתורה שבכתב.ההלכה מביאה את דבר ד של ממלכת כהנים וגוי קדוש במציאות המורכבת.וסוד התורה מלמד את יעוד הבריאה ותפקיד ישראל.המציאות היא המנוע לקדושה המתאימה.כך מלמד רבי יעקב אביחצרא זצל
רבי יעקב אביחצרא ספרו מחשף הלבן .פרשת שלח לך:’..וכן נמי הרשבי עה פירש פסוקים אלו (בקשת משה ומה הארץ ועוד. ) בדרך רמז.הנה נודע דארבע עולמות הם אצילות בריאה יצירה עשיה והאצילות כולה קדושה אין אין שם קליפה .והבריאה רובה קדושה ומיעוט קליפה .והיצירה מחצה על מחצה .והעשיה רובה קליפה…וצריך לדעת שהוא רוצה ליכנס במקום סכנה במקום מקטרגים ובפר שתחלת כניסתו לעולם העשיה ושם הוא מדור הקליפות והקטרוג הגדול.ואם לא יהיה חזק בכל דבר מיד דוחים אותו הקליפות מעולם הזה דעשיה …שזה העולם הוא הפתח והשער הראשון שבו האדם נכנס תחילה ואם נדחה מפתח המכניס לכל הפתחים מהכא עייל? ‘.
.היעד הינו העשייה במציאות מתוך יחודיות התורה. ולא בכדי פרשת קורח היא שבת מברכים תמוז חודש העשייה של האור במציאות.
הרבי מלובויטש.’שיחה שנת תשמז.’חודש תמוז הוא חודש הרביעי שהרי מנין החדשים הוא מניסן החודש הזה לכם ראש חודשים .ולאחריו בא חודש אייר חודש שני חודש סיון חודש שלישי וחודש תמוז חודש רביעי .ולהבין את החילוק שבין חודש,שלישי לחודש הרביעי יש להקדים תחלה את כללות החילוק שבין מספר ג למספר ד.בנוגע לרמזי האותיות איתא בגמרא שבת.שאותו דרדקי האידנא לבי מדרשא ואמרו גימל דלית גמול דלים היינו שג מורה על בחינת המשפיע גמול וד מורה על בחינת המקבל דלים…ולכן האבות במספר ג והאמהות ד .וזהו ענין ד גמול דלים שצל ההמשכה,לבחינת הד מכיון שתכלית הכוונה היא בעולם העשייה דוקא ועד שבו דוקא נשלמת הכוונה דעולם האצילות. .שבחודש הג מודגש בעיקר לימוד התורה כפי שנתנה מהקבה ובחודש הרביעי מודגש בעיקר ההוספה שעי יגיעת האדם …החילוק בן תלמוד למעשה . ‘
הקדמת אידאולוגיה ישראלית בלעדית זו לא בזמנה מוביל להרס הואיל וכאשר העם לא מוכן לכך רוחנית מוסרית להצהיר על אידאולוגיה זאת זה מוביל להרס רב. נושאי נאומי היות
במיידי ממלכת כהנים וגוי קדוש למרות הפער במציאות מונע מאינטרסים של גאווה וטובת הנאה אישית ולא לאומית.המוביל בסופונשל תהליך לניתוק בן הרעיון ויישומו בן התורה וההלכה בחיי המציאות.
לכן קיום המצוות שהם החיבור של הקדושה בחומר העולם ולמרות זאת צריכה להיות בפרקטיקה של למעלה מהשכל ומהאינטרס האנושי. (הרבי מלובביץ).
. התורה מספרת לנו בפרשה זו שני נושאים אשר הם יעד תשתית ההתהוות האנושית ומהותה מבריאת אדם הראשון. האחד הינו ההשקפה אידאולוגיית מחשבתית של האדם בפיתוח עצמיותו ובפיתוח החברה העולמית והשני כהמשך לכך נושא הדואליות הקשר בן האדם ורעהו ומורכבותה הדורש את תיקונו. מתחילת הופעת הזהות האנושית בסיפור התורה אנו עדים לגישות שונות ברצון האדם לפתח את עולמו של הקב“ה.
מבראשית אנו רואים את שני האחים קין והבל אשר האחד רועה צאן ומשנהו עובד אדמה. הבל אשר בחר ברצון להשפיע רוחנית בתבל בחר ברעיית הצאן אשר הינה מלאכת כל המנהיגים בתנך. קין בחר בעבודת האדמה המסמלת את העשייה החומרית לפיתוח העולם. שני האחים היו צריכים לפעול ביחד לתיקון עולמו של הקבה הבל בהנהגה הרוחנית וקין בהנהגה החומרית כלכלית. אלא שאנו עדים לחוסר הצלחה של שני האחים הראשונים בהיסטוריה האנושית לשלב זרועות .הבל לא הצליח לחנך את קין במוסריות וקין לא הצליח לשתף את הבל והשקפתו לתיקון העולם.וכך עד ליחס של קורח מול משה ומול הכהונה כמוסבר על ידי רבי יעקב אביחצרא שקורח היה בו מצדדי השליליים של הבל וקין ומשה ניחן מצדדי החיוביים של הבל ויכל קורח עם החלטה רצונית לתקן את ענין האחוה ולהפוך את קין וצדדי הבל השליליים למקומם הטוב וכך להיות קין המתוקן מול הבל המתוקן.וזאת אפשרי רק עם אפשרות של מחלוקת שתהפוך לשיח של אחדות התפקידים השונים של האנושיות באחוה.
כל התורה באה לתקן את הדואליות האחווה בן האחים והאחווה והאחדות האנושית. לכן ישנה הקדמה של ספר בראשית אשר אין בו מצוות אלא סיפור התהוות הזהות האנושית מאדם ועד יעקב והשבטים. התורה בהקדמת ספר בראשית לספר המצוות, מתארת את הרצון הא-לוהי ליצירת זהות שתביא את בשורת האחדות והאחווה האנושית. זהות זו לאחר מאבקים רבים הינה יעקב אשר הצליח להיות ישראל עם מיטתו השלמה של 13 ילדיו אשר הם תשתית שבטי ישראל מול שבעים אופני האידאולוגיה האנושית. לאחר מיכן משה רבינו המנהיג הראשון של הזהות הישראלית המאחדת את האנושות; גואל את ישראל ומקבל את התורה. אלא שהאידאל התורני של נשמת ישראל ואחד מתפקידיו נאמר לפני מתן תורה ‘ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל: רש”י ‘לא פחות ולא יותר’.
מטרת קבלת התורה הינה להבליט את הנשמה הישראלית אשר היא לפני קבלת התורה זהות של רצון לאחד את ההוויה האנושית עם איחוד המידות של חסד ודין. זוהי מורשת אברהם החסד יצחק הדין ויעקב הרחמים, לאחד את כל האנושות לעבודת הבורא עם בריאת חברה עם הערכים האנושיים האמתיים שרק ישראל יכול להנחיל. אידאל עליון זה של ישראל להיות כהני האנושות באחדות הערכים יכול כמובן להצליח רק אם ישראל יבנה בארץ ישראל חברה למופת אשר בהתנהלותה התורנית האמיתית ההיסטורית תראה מודל של ממלכת כוהנים. אלא שהתורה מראה לנו שתיקון החברה והאחווה האנושית על ידי ישראל יורשי מידות האבות ועל ידי קבלת התורה והמצווה לא הצליח.
דור המדבר חטא בעגל במרגלים ובעדת קורח. משה צווה על ידי הקבה למנות הירכיה שלטונית של משכן ראשי תיבות ( החפץ חיים) של מלך שופט כהן ונביא. בדור דעה של המדבר אשר התנהלותו הייתה על טבעית משה רבינו תפקד בתור מלך שופט וגם נביא והכהונה נתנה לאהרן וזרעו. פרשיות עם שמות של אישים הינם פרשיות העוסקות בנושאים אשר הם שייכים למשיחיות הישראלית לתיקון העולם. כל הפרשיות אשר נושאים שם הם שמות של אנשים בעלי ערך מהותי כגון יתרו פנחס בלק. קורח היה בן דודו של משה משבט לוי בן קהת מנושאי הארון ומענקי ישראל של דור דעה. התורה אינה סיפורי הדיוט לכן היא מספרת כאן את הנושאים של אמיתות האידאל וגם בעיית האחווה. ‘ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי..’ הרב יהודה לאון אשכנזי מציין שלפי טעמי המקרא אנו קוראים את שני התיבות הראשונות ביחד ויקח קרח. השאלה הינה מה הוא לקח .לא כתוב. רש”י:’ לקח את עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה שתרגם אונקלוס ואתפלג נחלק משאר העדה להחזיק במחלוקת’. רש”י ודתן ואבירם.. ‘עמד וכינס 250 ראשי סנהדראות רובן משבט ראובן.. והלבישן טליתות שכולן תכלת באו ועמדו לפני משה אמרו לו טלית שכולה תכלת חייבת בציצית או פטורה .אמר להם חייבת...’ המדרש מביא ששאל גם על בית שמלא ספרים האם חייב במזוזה?. קורח שהיה בעל רוח הקודש ומנושאי הארון לא יודע את ההלכה לגבי ציצית ומזוזה? ולמה דווקא מצוות אלו.
הרב יהודה לאון אשכנזי שיעור שנת 95 בצרפתית.
‘ כי שבעתיים יקם קין. ראשי תיבות י’תרו ק’ורח מ’צרי. הארי ז”ל. משה רבינו היה צריך להתמודד ולתקן את משוואת האחווה בבחינות הכלליות שבה שהן נשמה עם יתרו רוח עם קורח ונפש עם המצרי. זו התמודדות של משה לתיקון בכל הרבדים האנושיים המיוצגים על ידי האישים הגדולים של תקופתו…’ לכן התורה מאריכה בסיפורי הקשר בן משה לאישים אלו יתרו קרח ומצרים כי טמון בהם תיקון הקשר בן משה המיצג את כלל נשמות ישראל , בעצם תיקון על ידי ישראל של כל רבדי התרבות והמהות האנושית בכל רבדיה של פנים וחוץ. לכן חשיבות הבנת מהות ואופן התיקון שלנו מול כל האידאולוגיה האנושית . זו פרשת קורח מלמדת את צד התיקון מול אידאולוגית קורח שהיא מצד הרוח הואיל וקורח היה לו רוח הקודש וגם שם יש צורך בליבון של משה וישראל.
רבי צדוק הכהן מלובלין ספרו פרי צדיק .קרח מאמר א:.’. ..איזה שייכות יש ענין הטלית שכולה תכלת ובית מלא ספרים לענין טענת קרח מדוע תתנשאו שזה היה יסוד מחלוקתו כמפורש בפסוק אך העניין על פי מה שאמר הארי ז”ל שיש מדרגות הנקראים בחינת עיגולים ויש הנקראים בחינת יושר ובעלמא דאתחרבן קודם בריאת העולם היה אז בחינת עיגולים ובעולם התיקון התחיל מדרגה בחינת יושר ולעתיד יתגלה גם בחינת עיגולים וזה סוד שאמרו סוך תענית עתיד הקבה לעשות מחול לצדיקים לשון מחול הוא בעיגול. והנה אף שענין עיגולים ויושר מוסב על המידות ..אך שעל ידי שישראל מכירין ומקבלים עליהם עול מלכותו יתברך על ידי נכתר כביכול הקדוש ברוך הוא בכתר ועיגולים הוא מבחינת מקיף וכתר הוא אור מקיף ..וזהו ענין המחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן . ומבחינת עיגולים העיגולים שם אין מדרגות שהכל שווים .. וזה שטען קורח כי כל העדה כולם קדושים וכולם שמעו בסיני אנכי ד א-לוהיך. ובתוכם ד והיינו כמו שיהיה לעתיד שהקבה יושב בניהם והם סביב . וכאמור בעיגול אין שום מדרגות ומדוע תתנשאו…אבל אחר כך נתבטל מדרגה זו ולא יהיה ההתגלות הזה עד לעתיד. וזה ענין שכתב טענת קורח בתורה אף שהוא שקר אם שהדבר אמת שקרח טען.. אינם דברים בדואים לגמרי כי מה שאמר כל העדה כולם קדושים הוא בוודאי אמת דישראל קדושים . ומה שאמר ובתוכם ד הוא גם כן אמת ..אך הוא רק מעין עולם הבא …ובאמת בדור המדבר שהיו כולם משתדלי באורייתא דאינון שבתות וימים טובים כמו שאמר זוהר חג כט ב ..היה גם כן מעט התגלות מעין זה.ממדרגת ובתוכם ד. וטעה קורח וחשב שכן הוא תמיד.כמו שיהיה לעתיד וכבר הוא עתה כן. אבל באמת התגלות הזאת האמיתי לא יהיה עד לעתיד. ובשבת הוא רק מעין עולם הבא אחד משישים לעולם הבא ( ברכות) ומשום זה נכתבו דבריו בתורה. והנה טלית הוא בחינת אור מקיף וכן בית הוא גם כן בחינת אור מקיף וצוותה התורה לעשות בטלית חוט אחד של תכלת המורה ליראה.שדומה לכיסא הכבוד … וזהו כדי להזכיר היראה ורק בחוט אחד אבל לעשות טלית שכולה תכלת היינו שיהיה אור מקיף מהיראה שהוא כבר בשלמות וזה אי אפשר בזמן הזה עד לעתיד שיזכו לסוד מדרגת העיגולים שהוא אור מקיף בשלימות לא יהיה נצרך עוד לחוט אחד של תכלת .וכן בית שהוא גם כן בחינת אור מקיף צותה התורה לכתוב פרשת שמע והיה על הפתח להזכיר קבלת עול מלכות שמים. אבל שיהיה בית כולו מלא ספרים . היינו שיהיה לו כבר אור מקיף . ולא יהיה נצרך עוד למזוזה זה אי אפשר להשיג בעולם הזה עד לעתיד. ולכך קרח לפי טעותו שטען שכבר ישראל זכו לאור מקיף כמו שיהיה לעתיד וכמו שטען ובתוכם ד לטעותו היה סובר שטלית שכולו תכלת פטורה מן הציצית שכבר יש לו אור מקיף בשלמות מהיראה וכמו שיהיה לעתיד.
מאמר ב’ :’ כי כל העדה כולם קדושים. והיינו שטענה שלהם היתה כיון שעיקר המכוון מהאדם הוא שיהיה נפשו מלא ביראת ד שיכול להיות גבור הכובש את יצרו וזה נקרא בחינת קדושה כי כל הגודר את עצמו מן הערוה נקרא קדוש …וגם שיהיה הלב מלא בדברי תורה. ושני עניינים האלו זכו בזה דור המדבר. .ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש..ובוודאי שכל הדברים הנאמרים בתורה הקדושה הגם שנאמרו מפי איזה איש שאמרן הם באמת לאמיתם .וגם שטענת שכל העדה כולם קדושים בודאי היה אמת היינו שהיו מלאים ביראת ד שהוא מבחינת קדושה וגם בתוכם ד היינו שפנימיות לבם מלא בהארת התורה ..אמנם משה רבינו השיב להם שגם הטלית שכולה תכלת צריכה חוט אחד של תכלת בציצית כי גם נפש המלא יראה יארע לו בחינת השכחה אם לא ישים על לבו תמיד לזכרון.. כאמרם זל אל תאמין בעצמיך. ועל זה היה נבחר דייקא אהרן להיות כהן גדול שהוא בחינת קודש קדשים מפני שהיה תמיד ירא לנפשו . עבור כלל ישראל שנתרחקו. להחזירם לקדושה .וקורח שםיקח היה היינו שהיה חכם גדול בחכמת התורה היה לו לידע זאת שאדם אין צדיק בארץ ויש עוד גבוהים מעל גבוהים על פי חדרי התורה אלא שעינו הטעתו שהיה בעל רוח הקודש וראה שלשלת יוצאת.. ולכן נדמה לו שהוא הנבחר. והנה על זה היה הבירור וירדו הם חיים שאולה שגם בהשאול המה בשלמות החיות שלהם בקדושה והוא על דרך שנאמר באדם הראשון פן ישלח ידו ולקח מעץ החיים ואכל וחי לעולם וכדאיתא במדרש שהמה חיים וקיימים עד עכשיו. ולעתיד לבוא הם גם כן עתידים לעלות כמו שנאמר ד ממית ומחייה מוריד שאול ויעל. ‘
דברי קדשו של רבי צדוק מלמדים אותנו נקודה מרכזית שכל סיפורי התורה אפילו הנראים לנו כסותרים אותה הם לאמיתה של תורה בעצמם. .התורה מתארת את האידאל הנכון שהוא ישראל. הם כהני האנושות. הרי הבכורות בתור דגם כזה תפקדו כמדריכי המשפחה בתור מודל לישראל כולו מול האנושות. וזה היה לפני בחירת הכוהנים. כל ישראל היו צריכים להית הבכור והכהן של האנושות מבלי צורך בתפקיד הכהונה בישראל עצמו סירוב משה ללכת בשליחות ד נובעת גם מנקודה זו של רצון לייסד עם של נביאים ומלכים כולם שיהיו אז מול העולם. אלא שאידאל ההשוואה הרוחנית והשלטונית בישראל אשר היא מידת העיגול ומידת המקיף אשר כולם שווים הינה אחרי עבודה של דורות מסתבר שתיושם פרקטית בשלבים לימות המשיח שאנו כבר בתוך תוכו עם מדינת ישראל. זה לא הצליח עם אדם הראשון קין הבל ועוד עד שדוד הצליח לייסד מלכות קדושה ברמה זו לתקופתו רק שבאמת תצליח להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש עד לכינון מלכות ישראל האידאלית בהמשך לקיבוץ הגליות. ואנו בתוך התהליך אשר צריך להגיע להיות המדינה הקדושה בארץ ישראל אשר כולה תהיה מבחינת ממלכת כוהנים וגוי קדוש בעצמה ומול העולם עם דגם של חברה ערכית קדושה עם אחדות הערכים חסד ודין(ראשי תיבות ח.ד.ר.) המובילה למוסר האלוהי של אלוהי ישראל. רבי צדוק מבאר לנו שעד שכל המערכת המדינית של כל העם תהיה בדרגה של קדושה של כהונה דרוש גדולי דור של חכמי התורה והמעש המדיני אשר הם יציגו את המהות בהיותם כבר בדרגת קדושה כללית של ממלכת כהנים כלפי העם. הם יובילו אל על את כל העם להיות כולו קדוש .חכמים ומנהיגים אשר בתורתם הכללית מרימים את כל שכבות העם בארץ ישראל להיות קדושים בכל תחום. פוליטיקה קדושה צבא קדוש עסקים קדושים בורסה קדושה. הם יהיו כנאמר על ידי הרב חוט התכלת הקדוש היחיד גדול הדור אשר יוכלו להפוך את כל העם לחוטי תכלת ולמזוזה כללית. אידאל זה דורש את יישומו במדינה בארץ ישראל ומכאן למורכבותו ולנחיצות של חכמי תורה ומנהגי שלטון הפוליטי בדרגה של הר סיני בתוך מדינה על כל המערכות שלה. וזה תהליך הדורש זמן עבודה וגם להיות בארץ ישראל. ומיתוך כך כל העם יהיה בדרגת כהן ובכור כלפי האנושות.
לפי הדעה שקורח היה לפני המרגלים אנו מבינים שבעצם בקשת קורח למרות אמיתותה האידאלית הייתה מנותקת ממציאות ארצית יישומית. לכן הוא אומר שאין צורך במצוות מזוזה וציצית ובעצם בכל המצוות . קורח רצה להישאר במדבר ברמה של ענני כבוד מבלי פרקטיקה של מצוות במעשה הארצי! להיות כך ממלכת כהנים זו לא בעיה! לכן מיד לאחר מכך המרגלים בעצם זו השפעת עדת קורח אשר רצתה להיות ממלכת כהנים בלי מורכבות של מדינה הרבה יותר מורכב להיות קדושים במציאות מנותקת מכל טבעיו. וזו מחלוקת שלא לשם שמים באמתלא של לשם טובת העם…
.לכן השלום הינו הגדרה של ענין אלוהי על טבעי דרך השלמת כל תהליכי ההתפתחות של הזהות האנושית ואיחודה למרות טבעיות החלוקות אשר הם טבעיים אנושיים! ויצוג אחדות זו רק על ידי העברי עם מדינת ישראל קדושה. זהו רק בסוף התהליך זו שלמות שאא להקדימה ורק הקבה עושה אותה עי האדם בזמנו .וברור שהאדם חייב להתאמץ לכך.ראה דברי קודש של המהרל למטה .
.רבי שלום משאש זצל רבה הראשי של מרוקו ורבה של ירושלים וראש אבות בתי הדין מגדולי פוסקי ההלכה בדורינו.ספרו וחם השמש.דרשה שנת תשטו.’..זוהי אהבת הניצוח שאיפתו של בעל המחלוקת לבטל כל מה שעשו אחרים(ניבי זהב) ..אפשר לרמוז במה שאמרו זל גדול העונה יותר מן המברך כי הצרה שכל אחד רוצה להיות הוא המברך קשה לו להסכים ולענות אמן על ברכתם ועל פעולתם של אחרים והיודע לסייע ולהשלים מעשה אחרים יותר מן המתחיל והעושה…וקרח בא ואמר כולם קדושים הכל במדרגה אחת ..זהו שאמר משה גבולות חלק הקבה בעולמו..ועוד הוסיפה התורה לצוות לא תתגודדו לא תעשו אגודות…בלי התאגדות כוללת אין יסוד לעם המחלוקת והאגודות מעוורים עיני האדם…עד שהוא עלול גם להכתים קדושי עליון כמשה ואהרון.רק שיהיה עם ישראל לאגודה אחת יזכה להיות עם חי על ארצו ארץ הקודש ונגאל גאולת עולם אמן.’
מהרל מפראג .ספרו נתיבות עולם א .נתיב השלום.:’בספר משלי מרמה בלב חורשי רע וליועצי שלום שמחה.שלמה המלך רל כי בני אדם אשר הם חורשי און …משלחים מדנים בן אדם לרעהו…ונקרא המחלוקת אשר הם עושים בשם רע כי השם הזה הוא דוקא אל המחלוקת..למה לא נאמר בשני כי טוב …ומפני כך ראוי אל רודפי השלום השמחה כי השמחה הוא כאשר נמצא דבר בשלמות כמו שהאבל על הפסד,וחסרון. וזה בעצמונ מה שנקרא שלום שהוא מלשון שלימות כי השלום משלים המציאות עד דנמצא הדבר בשלמות בלי חסרון..כי כאשר האדם הוא בשמחה הוא בשלימות וראוי שיהיה האדם בשלימות כאשר הוא רודף שלום…צריך טעם למה שמו של הקבה שלום יותר מן האמת.וזה כי הוא השי עושה שלום בין כל הנמצאים ואם לא היה השי עושה שלום בין ההפכים שהם בעולם אין העולם מתקיים כי הנמצאים יש בהם ההפכים והוא יתברך כולל את הכל .ומצד השי אשר הוא כולל את הכל שלום ביניהים כי הוא יתברך צורת העולם האחרונה ובזה משלים הכל …ומפני כי השלום הוא במה שהוא יתברך צורה האחרונה ואין דבר זה תואר בלבד כמו שאר תוארים רק הוא דבר עצמי ולכך שמו שלום…כי השלום הוא מצד כי הוא יתברך צורה האחרונה אל העולם ומצד זה יתברך משלים הכל…’
הקדמת אידאל זה במציאות חברתית לא מותאמת על ידי אפילו מנהיגי העם הינה דמגוגיה והבלטת אינטרס אישי.
התורה מספרת מחלוקת זו כי קורח הוא היה ממנהגי העם ובעל ערך ענק אם לא כך אז אין טעם בתיאור המחלוקת. התורה איננה מעשה הדיוט זו התורה שהקבה בעצמו מקיים!. זה לא ויכוח של חלילה עמי הארץ! קורח ידע שהאידאל הזה כנאמר למעלה לא הצליח עם דור זה שלא רצה בכלל לכנס לארץ ישראל בכדי ליישמו אשר אך ורק ממנה כצו האל בתור מצווה כללית של תורה (ולא נאום של יו”ר הסוכנות) נוכל להיות ממלכת כוהנים ולא מברוקלין או מקנס. לכן מחלוקתו הייתה לא לשם שמים למרות תוכנה האמיתי. הרי ידע וראה שהעם לא מוכן לעשות מדינה קדושה ורוצה להישאר במדבר העמים.. המחלוקות האידאולוגיות הגדולות אנו צריכים ליזהר בהם ולבדוק האם הם לליבן את הנושא או זהו למרות אמתותם, בעקבות תלישותם מהמציאות נהפכים ( גם לפעמים בלי הכרה של נושאיהם) לאינטרסים אישיים של רצון לשליטה לכבוד ולכסף .ואין בן זה לאידאל מאומה! זהו הסכנה שבהקדמת רצון לאידאל עליון לא בזמנו. זהו מסר למנהיגי האומה שהשקפתם תהיה כנה יישומית עם הכרת המציאות המתאימה, ולא צביעת אינטרס אישי לאידאל עליון. המבחן לבירור נקודה זו הינה בליבון האם הגיע הזמן להחלת האידאל שאותו מנהיג מבקש את יישומו . גם ערך של תורה של בנית המדינה בארץ ישראל של אחווה דורש בירור אמיתי האם הוא נעשה לשם שמים. לכן קורח אשר היה לו אינטרס אישי למרות ענקיותו התורנית וזה קורה בכל דור. הואיל ואידאל זה של ממלכת כהנים נכון אז זה יצא לפועל בזרעו עם שמואל הנביא. שמואל הנביא משבט לוי היה שקול כמשה ואהרון ואיחד את ההנהגה המדינית הנבואה והתורה ביחד וזה מה שקורח משבט לוי רצה להיות גם כהן שמואל איחד בן מדת החסד של הכהונה ומידת הדין של הלויים ומדת המלכות והשופט .זהו הדגם של ממלכת כהנים מושלמת.
לכן גם הכישלונות הגדולים של בעלי האינטרס האישי המגיע דווקא מהנהגת העם; יבוא על תיקונו לכן התורה מספרת. כישלון של ההנהגה או של הפרט לא פוסל את התחום שעסקו בו. בימינו אנו רואים הבלטת אידאלים על ידי מנהיגי העם ולא תמיד אנו עדים לבחינת שם שמים וקידום המדינה והחברה והתורה באידאלים אלו. כל המנהיגים מכל סוג(חוץ מיחידי סגולה אשר קיימים בכל המגזרים) יכולים לחטא בחטא האינטרס האישי מול טובת מדינת ישראל העם או התורה האמיתית. אבל נאמר בכנות שגם ניסיונם הינו חשוב גם אם לפעמים הוא נכשל לפחות הם מנסים. לכן החטא של המחלוקת הקשה המונע מאינטרס בכל זאת יבוא לתיקונו על ידי המנהיגות מכל המגזרים אשר תצליח לקדם את מדינת ישראל אשר תהיה עם ממלכת כהנים וגוי קדוש לאנושות אשר תהיה מבחינת שמים בארץ ותאחד את השמים והארץ .תאחד את הפוליטיקה החברה הצבא עם התורה. ממש מוריד שאול ויעל וזה אתגר עצום! זו הפסיקה ההלכתית המציאות זו תורה שבעל פה.
לכן כל העשייה שלנו המדינית הכלכלית ובוודאי התורנית צריכה להיות מבחינת על טבעי בטבעי ולא רק עם השכל האנושי המוביל ליצירת אינטרס שהוא יכול להיות לא לשם שמים.
.המשך המחלוקת שלא לשם שמים הינה טשטוש המעמד של יחודיות החכם וסדר המדרגות באדם בעמים ובארצות. וזאת לטובת תיקון העולם.ישראל הוא נבדל בקדושתו בכדי לקדש את העולם כולו החכם נבדל בתורתו בכדי לחבר את ישראל לתורה וארץ ישראל נבדלת בקדושתה בכדי שמיתוך מדינת ישראל כל העולם יהיה מבחינת קדושת ארץ ישראל
רבינו אפרים הכלי יקר מפראג. :
‘אמנם לפי מה שמסיק במדרש שעשה קרחה בעולם. נראה שדעת בעל המדרש זה לומר שקרח חלק על מציאות ד יתברך שנאמר הנועדים על ד . והיכן מצינו שקרח נועד על ד. אף על פי שאמרו רז”ל ( סנהדרין קי) שהחולק על רבו כחולק על השכינה מכל מקום היא גופא קשיא למה יהיה כחולק על השכינה .אלא לפי שקורח טען שהעולם קדמון כקדמות השם יתברך והוא מחוייב המציאות. והוצרך לכפירה זו כדי לחזק מחלוקתו. כי הוא טען ואמר כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ד . ודעתו לומר שאין יתרון ושררה לשום נוצר על חברו כדרך שאין קדימה חס ושלום לו יתברך על ברואיו .וזהו ובתוכם ד.והיה ראוי להיות ד בראשם. והיה ראוי להיות ד בראשם ולא בתוכם באמצע. אלא הודה כביכול שאין לו קדימה קל וחומר מדוע אתם תתנשאו. ואמר להם משה בוקר, גבולות חלק הקבה בעולמו יכולים אתם להפוך בוקר לערב כך תוכלו לבטל את זו שנאמר ויהי ערב ויהי בוקר ויבדל וכתיב ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי וכשם שהבדיל ישראל מן האומות כך הבדיל את אהרן. וכל משכיל ישתומם על המראה מה עיניין מראה ערב ובוקר לכאן אלא לפי שקורח חלק אעיקרא דדינא לומר שהעולם קדמון ומראה ערב ובוקר הכול במקרה ואם כן למה תצא כזאת מלפניו יתברך להבדיל בן איש ובן רעהו .ומשה השיב לו מטונך ראיה כי המקרה לא יתמיד זמן רב והרי עינינו רואות שאין אתה יכול לבטל הבדלת הבוקר וערב אם כן אין זה מקרה אלא כך נברא ברצונו וכשם שהוא יתברך קדמון לכל נוצר כך חלק מכבודו לאשר חפץ בו , וחלק גבולות ליום נתן גבולו ואת ישראל עליון על כל העמים כך נתן יתברך גדולה זו לאהרן‘.
נדבך נוסף מהותי בדברי קודשו של הכלי יקר מגלים לנו את הכפירה אשר מגיעה ברצות להוריד את ההבדלים ואת המדרגות אשר נבראו על ידי הבורא בבריאתו. הקב”ה ברא דרגות שונות של קדושה .יש אדם יותר קדוש ויש עם יותר קדוש. הכהן הוא הקדושה יותר מהעם ,ישראל קדוש יותר מהעמים ,ובוודאי ארץ ישראל יותר קדושה מכל הארצות. ההשוואה של כל דבר והסרת כל המדרגות הינה אמירה שחלילה אין רצון הבורא בבריאתו למדרגות קדושה הכל דומה.. ואז בנקל מגיעים שאין עליון בכלל בעולם ואז אין חלילה אל עליון הרי הכול אותה מדרגה. לכן לומר שאין הבדל בן עשיית תורה ומצוות בארץ ישראל לביו חוץ לארץ זו בדיוק גישת קורח שאין הבדלי קדושה. לכן חכמים אומרים כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה הרי הוא משוה את קדושת ארץ ישראל לחול ולכן לא רואה מה ההבדל בן תורת חול לתורת ארץ ישראל. לכן הוא לא צריך ארץ זו כפירה וקרח גדולה.
רצון לביטול כל הבדל מוביל בעצם את קורח לבטל את כל המצוות הרי אין צורך בבידול של עשייה קדושה הרי אין הבדל בן כל המציאות ואז אין צורך בקיום מעשי של מצוות הבאות לקדש את המציאות בכל דרגות שלה. וזו סכנה של הרס כל תורת משה ראו איך אידאולוגיה של שוויון יכולה להרוס את כל המציאות הרי יש הבדלים עצמיים בן איש לאישה ובן כל כשרון ובן כל מדינה זו הקונספציה הנוצרית אשר בטלה את כל המצוות באומרה אין צורך בתיקון כי אין הבדל בן כל האנושות. יש הבדלים בקדושה ” כהן תלמיד חכם ישראל ארץ ישראל האנושות ושאר הארצות ומכאן פועלים שכל המין האנושי יתעלה לדרגה של קדושה וכל הארצות יהיו מבחינת ארץ ישראל כמובן מתוך ישראל עם תורתו בארצו עם עבודה ומאמץ להיות כולו הדגת כהנים אז זה יוכל להקרין כלפי כל האנושות בזמנו בלי לדלג על השלב הראשון של דרגות הקדושה השונות בתוך ישראל עצמו ובארצות עם ארץ ישראל במרכז ..
.ואז סכנת ביטול הבדלי המעמד,מובילה שיש גם רבנים האומרים שאפשר להיות עם תורה בניכר וכל מקום הוא חלילה מעין הארץ …
כלי יקר..ויאמרו לא נעלה.. כך דתן ואבירם . ‘ ומה שהכניסו תוך סיפור זה המעט כי העליתנו..והעליתנו ממצרים ארץ טובה וכל זה עשית כי תשתרר עלינו ‘
כך דתן ואבירם של כל הדורות המצרפים מעין טענות של קדושה כללית לכולם ואז אפשר גם שכל מקום הוא גם קדוש. זה הרס כל הבריאה .
.רבי חיים בן עטאר הקדוש.’המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש .’ גם נתכוונו במאמר זה לומר שהגם ששליחות זה יהיה להנאתם לעשות להם כבוד ומעלה ..ונתנו טעם לדבריהם ואמרו המעט כי העליתנו .. שהעליתנו פירוש עשית לנו הדבר בגדר העלאה וכבוד ביציאת מצרים והיה תכלית העליה ירידה מארץ זבת חלב ודבש, שהיינו שם להמיתנו במדבר.אם כן מעלותיך אינם אלא השפלות וירידות.’
.אפשר לפי דברי הדתנים שבדורות לומר מעלה יחודית רק לארץ ישראל זבת חלב ודבש לממרים או ללונדון ועוד..
..
רבי דוד אביחצרא ספרו פתח האוהל.: ‘..וזהו זאת עשו סמנים התשובה כידוע ברמז תיבת זאת שגימטריה שלה קול צום ממון ומכוח זה אתם גם אתם קחו לכם מחתות שברון של מחתות אלוהים לעמת קורח וכל עדתו שהם לעמת היצר הרע. וכההיא לעולם ירגיז יצר הטוב על יצר הרע. ותנו בהן אש לעמת אש דת על דרך תורה תבלין .ושימו עליהם קטורת קיום המצוות לפני ד, מחר אותיות רמח, והיה האיש יבחר ד הוא הקדוש בכוח כללות תריג מצוות .רב לכם בני לוי בסגולת תשובה זאת שאתם מחברים ומיחדים הלאוין עם העשין לקיימם’
מרן הרב קוק: ‘ שיחות הרציה במדבר. ‘גם הצלחת העושר נמשך מכהן העובד על כן הוא איש חסד ומשפיע ואין קבלתם חשובה כלל קבלה אבל קורח אמר שעיקר הדבר מצד יתרונם בחוכמה ולא האמין שאף על פי שמקבלים מכל מקום אינם נחשבים מקבלים לאמיתת העניין . והנה לפי דברי קורח אין יתרון לתלמיד חכם על העם ששניהם מקבלים זה מזה ובאמת התלמיד חכם נחשב קדושה והמון העם תשמישי קדושה להורות החילוק שיש בן תלמיד חכם לעם כולו.’
הכהן בזכותו כל השפע מגיע לישראל והתלמיד חכם הוא העליון ומורם מכל העם . הוא בתורתו מוביל את העם להיות ממחכת כהנים וגוי קדוש לכן חוסר הכבוד לחכם הינו ההרס הכי מהותי לחברה הישראלית אשר כל בר בי רב מדבר סרה ומביע דעתו התורנית מול ענקי התורה שבדור כאילו הוא באותה דרגה זו בדיוק מה שעשה קורח שחלק על משה רבינו ורצה לבטל כאמור הכל. מחובתינו לכבד את החכם בתורה וחהעלותו לדרגת בי מלכים ימלוכו זה התלמיד חכם ואז התורה והמלכות יהיו בחוברת . וכל אחד ידע מקומו .מדינה קדושה של ממלכת כהנים וגוי הקדוש היודעת להבחין בן כל המעלות הנבדלות שבקדושה ורק אז נוכל חהיות בהמשך כל העם בדרגת ממלכת כהנים וגוי קדוש מהמדינה העברית למול כל העולם להיות כהני העולם .
אדמו”ר רבי מנחם מנדל מליובטוויטש הרבי. שבד תמוז יום הילולה של הרב. קטעים מהתוועדות פרשת שלח מברכים החודש תמוז התשיג: . ‘..קורח לא חולק על עצם מצוות ציצית גם הוא הסכים שסתם טלית לא של תכלת ‘ חייבת בציצית לפי שזהו ענין שיש לו מקום בשכל שטלית שאינה של תכלת חייבים להטיל בה חוט אחד או שנים של תכלת .אבל טלית שכולה תכלת אין מקום בשכל שחייבים להטיל בה תכלת מאחר שהיא כולה של תכלת .ואילו מדה אמר שגם ..חייבת בציצית .כך הוא רצונו של הקבה.. ומצא שאצל קורח היה קיום המצוות במדידה והגבלה של טעם ודעת ובזה נעשה ואתפליג קורח שחלק על משה …. כאשר הולכים על פי מדידת והגבלת השכל בלבד ולא נותנים מקום לעניין שלמעלה מהשכל אזי נעשית מחלוקת שאינה לשם שמים.. טלית הוא מקיף . דאינו יכול להשיגו בהבנתו. מעיניין שלמעלה מהשכל ושאלת אצלו השאלה איך אפשר לו להתנהג על פי התורה כאשר אין לזה מקום בהנהגת העולם?….. שכאשר לא מתחשבים עם מדידות והגבלות של טעם ודעת ומקיימים מצוות למעלה מטעם ודעת אזי מתנהג הקבה עמו גם למעלה מהגבלות הטבע. . חופה היא מקיף למעלה מן הראש היינו למעלה מטעם ודעת וכאשר החתן והכלה עומדים תחת החופה תחת מקיף שלמעלה מראשם. שמכירים שיש דבר שלמעלה משכלם . אזי אפשר להיות הקדושים כדת משה וישראל..‘
דבריו הקדושים של הרבי מלמדים אותנו את הדרך שיש למנהיגים וגם לכל פרט מישראל לקיום התורה והמצווה מדרגה העל טבעית שלהם ולא דרך אידאל שכלי אנושי צר .רק כדברי הרבי וכדוגמת כל חייו נוכל להקים עם קדוש עם ערכי תורת משה אשר הם יישום השמים על הארץ. זו מהות המדינה העברית ומנהיגי ישראל אשר רק אז תהיה מחלוקתם מבחינת בירור ערכי הקדושה בלי שום חילוק של פלגנות של ואיתפליג אלא בהליכה אחרי המנהיגים האמיתיים אשר ינהיגו את ממלכת הכהנים המדינת ישראל ,אשר כל אחד ואחת בה מנהיגה את ההתעלות העל טבעית בטבעי מעל השכל האנושי. זהו האתגר של התורה העברית בארץ ישראל מול האנושות.
תגובות