ט’ באב וחודש אב מקור כל מועדי החודשים שיתגלו / מאיר משה ואקנין

ישראל כמתואר בפרשת דברים בקשו ממשה רבינו לשלוח מרגלים לחפור את הארץ , בכאן משה במשנה תורה מביא שזו היתה בקשה יזומה מישראל.הריגול ארך ארבעים יום והם חזרו בט באב ששם ויבכו העם בלילה ההוא רשי מביא שזה היה ט באב.פשוט בתוכחתו של משה  שבפי תורה שבעל פה שלו  בפרשת דברים מתאר ‘אחד עשר יום משעיר עד קדש ברנע…רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו ובואו הר האמורי…ראה נתתי לפניך את הארץ  בואו ורשו  את הארץ.. .לא היתה כוונה למשלוח מרגלים היו אמורים ליכנס ישירות  במסע הראשון ממצרים לארץ ישראל כנאמר כאן בתורתו של משה על ידי משה עצמו. נאמר כאן שאנו עם לאום שיש לו תורה ולא הפוך! לכן משה בתחילת דבריו בפרשת דברים אומר שמטרת התורה הינה .’ הואיל משה באר את התורה הזאת.ומה הביאור? רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי…ראה נתתי לפניך את הארץ בואו ורשו…זה ביאור עיקר התורה עבור משה רבינו.אלה פסוקים.לכן תיקון ט באב  הינו תיקון לאומי של החזרת מלכות ישראל על זה בכינו.ומיתוך זה התורה מתפתחת .

אנו  עם !

הכלי יקר מביא בפרשת דברים על הפסוק רב לכם שבת בהר הזה: זו פניה לאותם אנשים שבחרו לישאר עוד בהר סיני מקום קבלת התורה ולא ליכנס למקום יישום התורה והמצוה בארץ ישראל. אפילו הגדיר אותם שונאי הארץ..

לכן אם המרגלים והעם שבחר לשמוע להם היו רואים את טוב ארץ ישראל יום תשעה באב היה יום ההעצמאות  הראשון של ישראל בהיותו תאריך של ציון החזרה של  ישראל לארצם.זו הכוונה שיהפוך למועד  כי  ביסודו הוא אכן מועד.

לכן מצד אחד אין פאטליות בכלל תהלוכת ההיסטוריה הישראלית שהיא בעצמה תורה. הרי היציאה   ההיסטורית ממצרים היא המקור של כל מצוות התורה והיא נתונה בידי החלטת ישראל  לעשות  אותה  כמצופה ממנו ולצאת בזמן.הכלי יקר מביא כבר על הפסוק בסוף פרשת ויחי ויבו ישראל בארץ גושן ויחזו בה שהשבטים  יכלו כבר לישאר בארץ כנען לאחר קבורת יעקב אלא שבחרו באחיזה בגלות וזה גרם לשינוי כל המאורעות ההיסטוריים ודיחוי הגאולה.אבל מאידך  אופן האירועים איך שקראו בפועל עד להגעה ליעד של ימות המשיח עולם הבא ותחית המתים הם בוודאי בהשגחת האל גם אם זה קורה בדיעבד בשל התנהגות ישראל לאיחור מועד הגאולה ותיקון העולם.יש בהחלט תוכן ולימוד יסודי כפי שתיאר זאת המדרש  עם ריפוי חולאי הדור לגבי כל מסעות ישראל במדבר גם לאחר חטא המרגלים אשר אילצו בדיבתם הרעה את המסעות הלא נצרכים. אלא  כשהזמן מגיע לאחר האיחור צריך לפעול ולהיגאל ולא להתאהב  במסע.יש תפקיד במסע לקראת יעד !המקובלים כמובא ברבי צדוק הכהן מלובלין ובשלה הקדוש מלמדים על מהות מספר 42 המסעות שהם שמות הקבה.

רבי צדוק הכהן הפרי צדיק מלמד שנשמת משה היתה לפי הזוהר בדור המבול שהיה עליון בחכמה והיתה אמורה התורה לינתן שם אלא שלא היתה תשתית עדיין באותה תרבות להיות הרקע ההיסטורי לקבל את התורה.זה קרה ולא במקרה רק עם תרבות מצרים שמיתוך חכמתה מבאר הפרי צדיק דווקא שהתורה יכלה לינתן .כך דווקא מיתוך תרבות בבל התגלתה תורה שבעל פה וכך ביציאת ממלכות אדום עם קוממיות דורינו מתגלה לימוד הסוד לשיטותיו השונים ולימוד החסידות והמחשבה התורנית.

כך הרב יהודה לאון אשכנזי מלמד שיש תהליכים אשר עדיף שהיו קוראים אחרת אבל אם קראו בצורה שונה יש בשוני מעלה עצמית.

השלה הקדוש. פרק תורה אור ענין ט באב.

‘מדברי נביאים וכתובים ומדברי רבותינו זל בתלמוד  במדרשים ובזוהר נתבאר גודל החיוב המוטל להתאבל  על חורבן בית המקדש והגלות.

וטעם העינין  הוא מפני כבוד השכינה  כי מפני חטאינו  גלינו מארצינו  וכביכול השכינה בגלות  והשפחה תירש את גבירתה  וגבר האויב מצד  הקליפה סטרא אחרא ….וגם היסורים ממרקין ובגמר המירוק לנו בעת הגאולה לא די שנחזור למעלת הגדולה שהיה לנו כבר,אלא אף זו שיהיה יתרון גדול לאור העתיד בכמה מעלות טובות יותר ממה שהיה …ויתרון התרוממות הזה בא מכח חושך הצרות  .וכל המרבה להתאבל הוא מוסיף על עצמו אור  חדש  גדול לעתיד…והנה מכח המכה הגדולה של חורבן בית המקדש נטלו ישראל אפוכי .והמתאבל נראה בעיניו כאלו עתה נחרב בית המקדש .יבוא אור גדול בלי הפסק שום מסך.ומזה נמצא כל הגלויות והצרות יביאו באחרית הימים לטובה והם לתכלית עצם הטוב..ולזה הסיבה נקרא ט באב  מועד כי מיתוך צרה רוחה ..אשר בא בתורתינו הרמז שאמר אהרון חג לד מחר .ומצאתי בקונטרס דהארי זל …ויהיה חג לד מחר שהוא  יז  בתמוז  כי יהיה לששון ושמחה.’

דברי השלה הקדוש דורשים לימוד רחב כמו כל לימודו בספריו.’יתרון הרוממות בא מכח חושך הצרות’  הגלויות והצרות הם לתכלית עצם הטוב..’.אנו בוודאי לא צריכים לרצות חלילה יסורים וקשיים אלא יש בהחלט טבעית במנגנון העולם הגשמי הנברא ברצון הבורא השגת אור יותר עליון אור של ויהי אור דווקא על ידי הבניה מיתוך החושך.כדברי הזוהר נהורא מיתוך חשוכא.לכן הגלויות אם הם מתבצעות בפרק זמן מוגדר  ולמטרה של השפעת תורת ישראל מיתוך ארץ ישראל על האנושות אז יש להם מקום מרכזי.המהרל מפראג מביא בספרו נצח ישראל בפרק א שהגלות היא יציאה מהסדר העולמי אשר הבריאה ישנו ארץ לכל עם ושהגלות אינה טבעית לישראל.אלא שהמהרל מלמד גם באותו ספר  על עובדת הנחיצות שבבריאה של העולם החומרי בארבעת  המלכויות אשר הן תוצאה של פיתוח העולם.המלכויות האלו לקחו את מלכותם ממלכות ישראל אשר היא המלכות פר אקסלנס.

לכן בלימוד השלה הקדוש שהובא כאן אנו מבינים שיש הליך עולמי אשר דווקא הבדיעבד שלו מוביל להשגת גאולה אור ותיקון הרבה יותר עליונים מיתוך החושך עצמו. וכך ט באב מסתבר לא יכל להיות בדור מצרים יום מועד וחג אבל הוא בהחלט יהיה כך כשהאור יתברר במלואו בכדי שט באב  יהיה המועד העליון בחודש  אב אז היינו צריכים גם אם בכוח ההכרח לעבור את כל הגלויות עד היום.  השלה הקדוש אומר בתור הקדמה  שאנו אבלים על דהשכינה הגלות אנו  אבלים על האיחור שהגאולה ושבגילוי התורה בעולם.ופתאום אנו נראה שהאור נהיה גדול כל שאנו מתקרבים לסיום הששת אלפים שנה שאנו בעיצומם.ורואים אנו שדווקא מיתוך חושך הגלות אנו גדלים עוד יותר ומקימים מלכות משפיעה  עולמית עד לאיחוד משיח בן  יוסף ומשיח  בן  דוד הלאומיות עם התורה.וכך המהרל מביא שמיתוך הגלות לומדים את הגאולה.

בודאי שאין שום צל בדברי כאן לפי חכמי ישראל לומר שאנו  צריכים לאחר! אנו מחוייבים לעשות הכל שגאולת ארצינו תהיה במלואה  עם תורה שלמה ורק על  פי ההלכה הצרופה של תורה שבעל פה שהיא כל  ספר  דברים.אלא שאנו מחוייבים ללמוד את כל העושר הענק של הניצוצות של ערכי האומות שהובאו בארץ ישראל ולהשתמש בחיוב שבהם בכדי לכנס את כל העמים בתורת ישראל לפי גישת כל תרבות בעולם.לכן השבעים זקנים של הסנהדרין מיצגים את השבעים אומות. ומיתוך כך ישראל יתכנס להיות כמספר אחד 13 עם שבט לוי. כל גישות השבעים אומות התקדשו עי הסנהדרין בתורה והם יתאחדו  להיות אחד.כך הרב אשכנזי.

זהו שתשעה באב הוא מועד.

רבי צדוק הכהן מלובלין ספרו פרי צדיק.

‘איתא בגמרא פסחים עז.דראש חודש אקרי מועד כדאביי וכו דכתיב קרא עלי מועד.ולא מצינו בשום מקום דראש חודש אקרי מועד רק ממה שלומדים מראש חודש אב ומנה ילפינן דשעירי ראש חודש קריבין בטומאה . דאיתא בספר יצירה המליך אות ט בשמיעה ואב בשנה .ואיתא הרואה ט בחלומו סימן יפה לו  הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה שמבראשית עד וירא אלהים כי טוב לא כתיב אות ט שמורה על האור כי  טוב אף שהחודש הזה היה על הגוון ההפוך. שנחרב בו ב מקדשים…ולכן בעיר לוז ששולט שם אות זה לא שליט  ביה מלאכה דמותא .אז  לא  יהיה  לילה שיהיה  אור הלבנה כאור  החמה . אור זה  יתחדש הכל חודש  ואז יתגלה  קדושת  החודש  דאיקרי גם  כן  מועד…ואיתא בירושלמי ברכות ומדרש רבה שבתעה  באב  נולד  משיח .וכן בכל  דור נולד בט באב בחינת משיח וכמו בשעת הבריאה דאדם נולד  ביום  ו  ורוח  של  משיח ורוח אלוהים מרחפת  על  פני  המים זה רוחו של  משיח.דהוא נברא  ביום ו ורוחו  של  משיח  עוד  ביום  א …שכל  נעלם  מכל  רעיון .. בראשית  נמי  מאמר  הוא ומאמר יהי אור נחשב  למאמר ב. .שמעתי מאדמור מאיזביצא  ממרים היתם עם  ד  יברר ד  שמה שהיו ממרים זה  עם  ד..לכן בחודש  הזה  יבנה  המקדש ..’

.זה דבר הרב על עומק קדושת ט באב שיחזור לעליונותו .וכל דור ישנו בחינת משיח שיכולה להצליח במציאות .

הראשון לציון ורבה של ירושלים הרב שלמה עמאר שליטא שאני זוכה להכירו וללמוד מאישיותו הקדושנ.ספרו תומת ישרים דרשות על מועדי הזמן.’החסידים פירשו שמשנכנס אדר מרבים בשמחה  היינו שמרבים את הקדושה  עי שמחה ומדנכנס  אב ממעטים בשמחה  היינו דממעטים  את הסטרא אחרא  עי שמחה ..אנחנו נעשה כפשוטו לא נלך בהפרזות  ממעטים בשמחה לא מבטלים אבל ממעטים. האבלות על ירושלים היא אבלות מיוחדת במינה .מאות שנים שאנו אבלים  ולא משנים .כל שנה מיז בתמוז  עד ט  באב….יש לאבלות הזאת כח מיוחד  ועוצמה .

מצד אחד אנו  בוכים  שבורים..ומצד שני  המציאות הזאת  מלמדת אותנו  שאין זו אבילות טבעית  יש בנו כוח עליון מאת ד דאנחנו מסוגלים להתאבל..כשאדם מספיק לבכות זה אומר שהוא מתיאש…את אותותינו ראינו כל הסימנים שנתנו הנביאים על קץ משיחיה  אנחנו רואים אותם מתקימים בפרט בדור שלנו  בימים דלנו מה שלא ראו אבותינו מיום דחרב בית המקדש..עד שגם חזרנו  לארצינו  .תקופתינו נקראת  שכולנו  חסרנו  אלא  שעוד לא חזרו  הם דמעכבים …

אגרת דכתב רבינו ליושבים בגלות.’והנה הניסיון  הראשון דהתנסה אבינו הוא לעזוב ארצו ומולדתו   ומיכוח  זה ניתנה  לו ולנו  את הארץ  הנבחרת מכל  הארצות..שבו  יזכו  לשפע  הראוי..ואי  אפשר שיבוא  אל  השלמות בעבודת  ד   אלא בטרץ  הזאת. .ואנו  תפילה לד שישלים עלינו  לטובה ולברכה את  אשר  החל  לעשות  עמנו ברוב  רחמיו.. וכל השם את  ד  לנגד  עיניו ועושה  מעשה  ועולה  ובא  לארץ הקודש  בבוטחו בשם  ד. קדוש  יאמר  לו ונאמן  הוא  בעל  הגמול שישלם שכרו ‘

הקדמה  של הראשלץ לשות בארה  של  מרים ‘ זכורני  לפני שעלינו  ארצה אמא לקחה תיק  גדול  מאוד שהיה  מלא מסמכים וחוזים  כשהיגיעה השעה לעלות אמרה כל  זה  לא  שוה  לי  עתה אנו  עולים לארץ הקדושה עמדה ושרפה מסמכים. העיקר שעולים לארץ הקודש  בה וברוך שמו..’

.