נכתב ע”י מאיר משה ואקנין vakninemm@gmail.com
‘ואתחנן אל ד בעת ההיא לאמר. אעברה נא וארה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון. ויתעבר ד בי למענכם . עלה ראש הפסגה ושא עיניך…וראה בעיניך.. ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ ..ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ד אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה.’
משה רבינו גואל ישראל הראשון והאחרון כלימוד הארי ז”ל , מפרש את פירושו שהוא תשתית תורה שבעל פה המרוכזת גם כאן בפסוקים אלו. משה מתפלל בלשון תחינה להיות העברי מלשון עובר. משה רוצה לעבור את הירדן לירושלים להיות המיישם את תפקיד ישראל כלימוד הרב אשכנזי שהוא העברי מלשון עובר להיות העובר של הולדת הצלת האנושות. הפסוקים ברורים להיכנס לארץ כי רק שם יש מקום לקיום התורה והמצווה ולא בניכר.
אנו נביא במאמר זה בעזר ד ובישועתו את נושא מהות זהות משה לתיקון האנושות דרך אופי ותכלית תפילת משה וקישורה לעתיד נחמת ירושלים שאנו נמצאים בדורנו בעיצומה בחסד אל והזכות בוניה הפרקטיים עד היום. מדהימה!
.
רבי חיים בן עטאר הקדוש.מענקי חכמי מרוקו עלה ממרוקו לירושלים.: ‘ואתחנן אל ד בעת ההיא לאמר.’בעת ההיא הוא זמן שנשבע ה על דור המדבר שלא יראו את הארץ שאמר בפרשה שלמעלה , וכללו למשה בכלל שבועת הגזירה , כמו שאמר גם בי התאנף ד בגללכם. בעת ההיא התחנן לה לבטל גזירתו ולהתיר השבועה כרמוז במאמר אתה החלות ודרשו רבותינו זל לשון התרת שבועה ..וטעם המאמר הוא להודיעם לבל יחשדוהו שלא התפלל אלא על עצמו לבטל גזירתו ולא חש לדורו והעלים עין ממנו ותם כל הדור ההוא. לזה אמר בעת ההיא פירוש קודם דנתקיימה הגזירה התחנו לד. והגם שבתחינתו לא מצינו שלא הזכיר אלא על עצמו ולא עמו, אף על פי כן כונתו היתה בחכמה שהתפלל על עצמו להתיר שבועה מעליו ואחר כך יאמר לפניו לבטל גם על ישראל ויהיה הדבר קל להשיג מדין נדר שהותר מקצתו הותר כולו.נדרים סו. והוא אומרו לאמר אין תכלית הדבר בדברים הנאמרים אלא לאמר עוד דברים אחרים.וזה עשה בחכמה כי יותר יהיה נקל להתקבל תפלתו על עצמו להיותו נקי וצדיק מהתיר שבועת גזירת ישראל שהם בעלי העון.וכל דברי משה יגידו צדקת ד עשה.’
דברי קודשו וחידושו של אור החיים הקדוש מלמדים אותנו את מהות תפילת משה ומה הגדרת תפילה בכלל. משה התפלל כבר בעת ט באב כשנגזר על כולם כולל משה שהוא מנהיג הדור שבו ד נשבע שלא יכנס דור זה כולו לארץ. משה התפלל על עצמו מיתוך מעלתו הכללית הכוללת את כל שישים רבוא נשמות ישראל.
תפילת משה היא איפה הגדרת מהות התפילה שהיא ביסודה מהותה והגדרתה עבור כלל ישראל וענייני הכלל והאנושות. רק מיתוך שמשה הוא עצמו הגדרה של מנהיג שדואג רק לכלל ומיצגו כשהוא אומר תפילתו בלשון יחיד זה לשון של המקובלים של הגדרת נשמה עליונה שהיא נקראת יחידה. כנאמר בתלמוד הגדרה של יחיד בדורו.
בוודאי שענקי ישראל אשר הם בדרגת יחידים הם מיתוך דרגתם יכולים לאחד את כל ישראל.
לכן בתורת משה מתואר בפיו את סגנון כוונה ויעד תפילתו. משה לא מבקש בקשה אישית! כניסתו לארץ היא למען תיקון והקמה של ממלכת ישראל בדרגת משה שתהיה ממלכת כהנים וגוי קדוש; מדינה של גובה מוסרי של שלימות משה בכל המערכות. זו תפילה של יחיד דהוא מנהיג הדור שהיא בעצם תפילה של ציבור ולמענו. ומשה מלמד זאת דרך תפילה לכניסת הדור לארץ ישראל! כי רק במדינת ישראל מקום גילוי האפשרות לקיום של קדושה וזה אפשרי אך ורק בציבוריות בממלכה ולא בקהילת קודש. לכן כמובן בית המקדש נמצא בבירת ישראל ירושלים התרגלנו לבתי מקדש מעט ששכחנו שיש בית מקדש רב ולא מעט שאנו נדרשים לבנותו. לכן התפילה היא הלכתית בשולחן ערוך
נדרשת להיות לכיוון ירושלים והמקדש. זה מטרת התפילה הציבוריות במלוא מובנה שהיא מתגלה בירושלים. לכן נוסח התפילה הינו בריבוי. וישנו איסור להתפלל בקשות פרטיות בתוך הה19 ברכות אלא אם רוצים לאחר היהי רצון האחרון שבעמידה שיש שם מקום לבקשה הפרטית. לכן נמקובלים מתפללים להחזרת השכינה לציון כי זה תיקון כל האנושות .כשהשכינה בגלות אז כביכול ד בגלות מעולמו זה אסון .הרב אשכנזי.
לכן התפילה היא להחזרת הסדר על כנו בהחזרת ישראל לארצם ורק אז השכינה חוזרת למלונה ומתחיל דרך מדינת ישראל התיקון העולמי! זו התפילה הדרושה מאיתנו. לכן משה מתפלל להיכנס כי אז הוא יבנה המקדש והתורה תהיה תורת משה העליונה של תורה שבעל פה העיקרית שתיושם בארץ בכל המערכות. לכן משה מקדים בפרשת דברים ואומר שלאחר סידור המערכת המשפטית אמר אנו מוכנים להיכנס לארץ ישראל
המשפט העברי התורני של משפט הא-לוהים המיושם על ידי שופט ישראל הוא האפשרות היחידה להצליח להיות מדינה יהודית. כל אופציה אחרת של שיפוט לפי חוקי האומות זה רק חלילה מעכב את המשך גילוי השכינה. זו אחריות של חכמי ישראל לדורותם להחיל את משפט התורה במערך השפיטה בארץ במקביל לבתי דין שיעסקו בתחומי התקנות החברתיות. וזה היה במרוקו לדוגמא שבו הדיינים שפטו לפי התורה את הקהילה.
רבי חיים בן עטאר הקדוש. ‘עוד יתבאר אומרם זל המדבר רבה יט יג.כי הגואל המקווה לעם המקוים הוא משה עצמו, ובספר הזוהר חג רעו.גם כן רמזוה בפסוק מ ה ש היה ה וא ש יהיה .והן הנביא משה ידע הדברים כי גילה סודו אל עבדו נאמן ביתו …לזה דקדק בתפלתו כי מה ששואל הוא שיעבור עתה והוא אומרו אעברה נא בזמן הזה…עוד נתכוון בלשון אעברה על דרך אומרם זל כתובות קיא.כ ל ההולך ארבע אמות בארץ ישראל יש לו חלק לעולם הבא לזה אמר לו אעברה נא פירוש עתה בחיים לתועלת נפשי לתענוג המקוה שהוא עולם הבא.’
משה כאמור מתפלל שעכשיו הוא שיהיה הגואל הראשון והאחרון וכבר יהיה ימות המשיח בהיכנסו. וכך היה שמשה מיוזמתו התחיל את הליך הגאולה במצרים 60 שנה לפני שד דבר איתו במדין. כך כאן משה מגלה דרצונו בתפילתו היא דרך מעלתו לתקן כבר את האנושות מיתוך ארץ ישראל. כך חייבות להיות תפילותינו עד היום! משה רבינו רצה ליישם במציאות. הסכנה שהתפילה תהפוך לתאוריה מנותקת מהמציאות שקוראת בדורנו של קיבוץ הגלויות. כשיהודי מתפלל בונה ירושלים כשכבר היא נבנית ונשאר בגלות ( ליכולים לבוא באין כל מניע ורובם כך!) האם זו תפילה או כלשון רבי יהודה הלוי בספרו הכוזרי ‘ציפצוף הזרזיז’.בוודאי שאנו מתפללים כל יום גם מירושלים את ברכת בונה ירושלים , אלא שהמטרה היא התקדמות עוד לעילא של הפיכת ירושלים לעיר בנויה שהיא תהיה מרכז העולם.
התקדמות למשיח בן יוסף שמקבץ גולי ישראל שיצלח כנאמר עי הארי בברכת בונה ירושלים. ועוד.
לכן התפילה היא מבחינת פלילה עם יוצרו מלשון פילל פלילה משפט. האדם בעצם עומד בעצם לדין בתפילתו .הדין הוא האפשרות שהא-ל נותן לאדם דרך הטבע שהוא גימטריא אלהים שהוא הפעילות במסגרת טבע העולם לזכות בחיים שנתנו לו בחסד אל. הדין בעצם הוא זכות של האדם שמנצל את כוחות שנתן לו קבה בכדי לזכות על ידי עשייתו האישית היזומית בתיקון העולם וקידום חייו. זאת תפילת משה וזאת התפילה שאנו נדרשים.
רבי דוד אביחצרא זצ”ל .מגדולי חכמי מרוקו והמערב אחיו הבכור של רבי ישראל אביחצרא זצ”ל שהיה בעיר נתיבות.
‘ואתחנן אל ד בעת ההיא לאמור’..אל ה דייקא לעמת מדת רחמיו הפשוטים תחלה כעני עומד על פתח שגם כן בלשון מתנת חינם כמו שפירש רשי זל. ואחר כך אדני יהוה דהיינו ה אלהים דהכל כאשר לכל לשם יחוד קדשא בריך הוא.שגם בכלל כל תחינותיו לכונן בית ישראל ומלכותם בכל משלה וכו. וזהו רמז ואתחנן גימטריא ‘המלכות דוד’ וגם עם תיבת אל גימטריא ישראל עם האותיות וכו(פירוש בינת האוהל האוהל על דברי הרב: ואתחנן אל. עולה תקמו כמנין ישראל עם האותיות).דהיינו לרמוז ולומר לך שכל כונת תחנותיו שגם מהם ובהם לזכות וללכת עמהם אל הארץ הטובה היתה לעמת כוונה הנזכרת.‘(חיזוק מלכות בית דוד ומלכות ישראל .בינת האוהל.)
דברי קודשו של הרב אביחצרא זצ”ל הם הם מהות תפילת משה דגם התפילה והיא אך ורק לבנית מלכות ישראל ומלכות דוד .זה יחוד אדני יהוה. כך תפילת משה שלימד אותו אליהו הנביא עד המקובלים והיא התפילה הנדרשת. למען השכינה שהיא הצלת הכלל. וכך מביא הרב אשכנזי זצל שהעולם הנוצרי זיהה שישראל הוא הדוגמא שהאדם יכול לצאת מעצם גלותו בעולם לגאולה אישית שתהיה מיתוך הגאולה של כל העולם.
רבי דוד אביחצרא זצ”ל. ‘וזהו ואתחנן אל א ה.לעמת הרמוז ‘ב עת ה ההיא ל אמור ‘ כאן היה וכאן נמצא גם כן רמז וראשי תיבות ‘הבל’.והרמז הוא בשאר האותיות גימטריא ‘שת’ ואותיות הוא וגם גימטריא יא להורות בא שבכלל תחנתו ותפלתו הנזכר תיקון לכל שרשו ובחינתו דהיינו ראשי תיבות הבל והגימטריא שת שהוא והם אחד כידוע בראשי תיבות משה( עץ החיים שער הגלגולים פרק י .משה ראשי תיבות מ שה ש ת ה בל ) .שגם לרבות תיקון חטא הראשון ביא סממנים …שכמו מנין זה של תבת ואתחנן ככה מספר תפילותיו…לפיכך הכל בו..’
מגלה עמוקות מובא בפירוש עין האוהל על דברי הרב. ‘ומשה היה בסוד משה שת הבל. קהלת יעקב הרב נטע נתן שפירא 1585.1633 מקובל בלובלין.’ גם רוחו של נח היתה בו .משה היה בו נשמת הבל והיה כולו טוב והיה כולו טוב ולא היה בו רע כלל .על כן כתיב במשה ותרא אותו כי טוב הוא .זוהר רקיע פרשת שמות…’
הרב מלמד אותנו לפי הסוד שמשה הוא הזהות המתקנת את ההתקדמות של זהות האדם שהיא החיבור של זהות הבל המיתקנת בזהות שת. משה הוא האדם המושלם של הרוחניות עלי אדמות ביישום אהבת האחר ואפשרות היות האדם הכללי .משה הוא תיקון הבל ושת.
ספר הפליאה המיוחס לרבי נחוניה בן הקנה ליקוט פירוש המקובלים ‘ובקומו להתפלל יכוין רגליו זה אל זה שנא ורגליהים רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל’ ישרה בגימטריא תקטו והוא בגימטריא תפלה.מלמד שמתפללים מלאכים בכל יום תקטו תפילות כמנין ישרה.ומשה למד מהם והתפלל תקטו תפלות דכתיב ואתחנן שעולה בגימטריא תקטו.’
זו תפילת משה רבינו יסוד תפילת המלאכים שמהותם היא ישרה כמנין ואתחנן לכניסה לארץ ישראל. לכן הרב פתח האוהל של הרב אביחצרא. ויתעבר בי למענכם..אתם בניהם ובני בניהם שהוא שקול ככולם.’
מגלה עמוקות. ‘אעברה נוטריקון א תקן עב ראשי הסנהדראות . .כי ירושלים הבנויה למטה כעיר שחוברה, לה יחדיו. כי כמו שבירושלים שלמעלה ישבו כסאות למשפט גם כן ישבו כסאות חבית דוד למטה בירושלים .לכן בקש משה לראות ההר הטוב שהוא הרב הבית…שנזכר משה בתורה כמנין ב פעמים הארץ וכן ישראל גם כן שנקראו ארץ חפץ. .’
משה רצה בהיכנסו להפיץ את מעלת ירושלים הא-לוהית בכל העולם. משה הוא תיקון הארץ.
רבי צדוק הכהן מלובלין .ספרו פרי צדיק .: ‘בעת ההיא על מפלת סיחון ..כל הדברים מורה עח קביעת דברי תורה שהוא כוח תורה דבעל פה אחרי הכותו..אחר שהוציא מהם כל כח החיות שלהם שהם ניצולו מעונש דור המבול כמו שאמרו זבחים שעוג היה הצידי התיבה ולא הוצרך לתיבה ומשום הכי נתיירא משה ממנו שהיה סבור שנקי מחטא דור המבול שהיה בפגם הברית.וסיחון נולד בתיבה .הם היו בקליפה זה,לעמת זה,מידת צדיק יסוד עולם ונגד מלכות תורה שבעל פה אחר שכבש בעצמו סיחון ועוג והוציא מהם כל חיותם אז היה הזמן להכניס אור תורה שבעל פה בישראל…ואת יהושוע צוותי בעת ההיא מזרע יוסף הצדיק מדת צדיק יסוד עולם…
ועל זה קאי התחלת פרשה זו ואתחנן אל ד בעת ההיא אחר כיבוש סיחון ועוג שביקש לעבור לארץ ישראל ולראות הארץ .להכניס בראייתו האור כי טוב בארץ שמורה על מדת מלכות תורה שבעל פה כדי שיזכו ישראל על ידו לאור תורה שבעל פה …יועיל ראיית משה מעבר הירדן. ‘
משה רבינו המעלה אל על את ניצוצי מהות ותפקיד הברית האנושית לקדושה ואת חכמת העמים לקדושה במסגרת תורה שבעל פה הישראלית בדרגת משה. לכן משה מתפלל לאחר שרוקן את עוג וסיחון מקליפת הברית והחכמה שלהם והעלה הכל לתורה שבעל פה שבארץ ישראל. כי בארץ אפשר לעשות חברה עם קדושת הקשר הזוגי ושימוש החכמה האנושית רק לקדושה בתוך ההלכה. חכמה בגוים תאמין תורה לא תאמין . לכן משה שהוא ישראל הוא התורה שזה רצון ד לאדם לתיקון העולם. זה הרבה יותר גדול ומהותי מחכמה ארצית כל שהיא .
רבי צדוק הכהן. “נחמו נחמו עמי…הענין על פי מה שכתוב בזוהר הקדוש תורה שבעל פה דכתיב הא-לוהים..זהו התנחומין שכל עיקר הגלויות הוא כדי להוציא בחינת החיים והניצוצין קדישין שיש באומות העולם שבכולם נמצא ניצוצין קדישין הדברי תורה שמחיה אותם כמו שנא ואתה מחיה את כולם. עיקר החיים הוא דברי תורה שורש החיים. חכמה באומות תאמין תורה אל תאמין..חכמה אין מורה להם הדרך ה הם לוקחים החיות הזה להיפך.. ועל זה עיקר הגלויות להוציא מהם התורה שבעל פה שאזל יחוספו עליהם גרים אז,כשיוציאו מהם כל הקדושה והחיים יקוים ולא יהיה שריד לבית עשיו..נחמו עמי דעיקר הגלויות שיהיה יאמר א-לוהיכים על תורה שבעל פה דברו על לב ירושלים דיבור מורה על תורה דבעל פה. וירושלים מורה על יראה … כי מציון תצא תורה דבר ד מירושלים שעיקר תורה שבעל פה שהוא דבר ה הוא מירושלים שממנו יוצאה תורה לישראל ..ארץ המוריה הוראה יוצאת לעולם ..
זהו הפירוש דברו על לב ירושלים שזהו התנחומין שעיקר תכלית הגלויות הוא להוציא מהם החיות שהוא בחינת תורה שבעל פה שעל זה מרמז דבר .ולב וירושלים …אז יוכל להכניס בישראל שיעשו כולם תשובה מאהבה זדונות נעשות כזכויות…שמורה שהיה באמת לטובה שיזכו בגלות לתורה שבעל פה זה הנחמות שנתקבל על לב ישראל..’
לימוד המרכזי של הרב זצ”ל המלמד עיקרון מוסד שגם אם הגלויות נהפכו באיחור לצרה היה תפקיד ישראל לדלות מיתוכם את כל האידאלוגיות והחכמות האנושיות ולהביאם אל ירושלים דרך קיבוץ מכל העמים. ואז ירושלים מרכז תורה שבעל פה היא מעלה את כל הגלויות של כל התרבויות שהיהודים הביאו איתם למקורם ומעלה מהם כל החיוב . לכן זאת הנחמה שישראל דרך תורת ירושלים גואלת את כל תרבויות העולם וכך מנטרלת את כוחות ההרס של תרבויות אלו. וכך במדינת ישראל היום כל העמים באים לראות את פלא גאולת העולם ותיקון תרבותם בידי ישראל.. וזאת דרך ההכרה ההולכת וגדילה במדינת ישראל על ידי מדינות ערב והעולם. זו הנחמה שהתחלנו לזכות מיתוך ירושלים בה.נחמו נחמו עמי . דברו על לב ירושלים . ירושלים היא מהות הפצת מיתוך אבניה החומריים ובוניה החכמים את הדיבור הא-לוהי דרך ישראל של תורה שבעל פה של חכמינו עד היום דרך הלכות התורה לתיקון ישמעאל ועשיו. ואתחנן של משה להגיע להר הטוב ירושלים והלבנון בית המקדש.
בחלק זה נדון בסד בנושא ההבדלים אשר ישנם בתורה שבעל פה של משה בתיאור עשרת הדיברות כאן ובתיאורם בפרשת יתרו. ההבדלים הם מתארים את שתי רמות של הימצאות ישראל באותו זמן. יתרו זה דור המדבר דור דעה אשר שמע את הדיברות מהקבה וגם לפי תוכנם של חברה עליונה שהיא כבר בזמן ‘עולם הבא’ של עולם מתוקן מיתוך עולם הזה של היציאה מהגלות. המחלוקת האם יש חלק לעולם הבא לדור המדבר לפי הרב יהודה לאון אשכנזי היא האם הם ישמו את דרגת עולם הבא שלהם במציאות בארץ ישראל .עדרת דיברות של נשה כאן הם לדור באי הארץ הצריכים להוריד את האידאל העליון של דור הדעה במציאות של בנית חברה עם חומר בארץ ישראל אשר היא מקום תורה שבעל פה. לכן הקישור בן היציאה מגלות מצרים לארץ ישראל היא הקדמה לתשובה חבן החכם השואל מה מקום בכלל לכל תריג המצוות. כך למצות השבת לפני הקלקול במקורה העליון ולאחר הקלקול לדור המיישם וכאן נביא את מאמרו המרכזי של תורת רבי צדוק הכהן העוסקת בתוככי זהות ישראל ומטרתו בעולם מתחילת הבריאה ועד התיקון.
רבי צדוק הכהן מלובלין .ספרו פרי צדיק מאמר ה.ואתחנן.: ‘בפרשה זו נאמרו הדברות השניות ויש בה כמה שינויים מהדברות ראשונות ומהם שבדברות ראשונות כתיב בטעם השבת כי ששת ימים וינח על כן ברך וגו.ובשניות כתיב וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים וגו על כן צוך ד א-לוהיך לעשות את השבת .ויש לומר טעם שמצינו בשאלת הבן החכם מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה וגו. ואמרת לבנך עבדים היינו ויצונו לעשות ולכאורה למה ליה להקדים הפסוקים מיציאת מצרים לטעם החקים הוה ליה לומר ואמרת אליו אשר ציונו ד לעשות את כל החקים האלה.אך עיקר שאלתו הוא מאחר שתכלית וכונת המצות הוא ליראה את ד וכמו שנאמר באמת בהתשובה אליו ויצונו ה לעשות וגו ליראה את ה א-לוהיך. וכן כתיב למעלה קודם עשרת הדברות יום אשר עמדת וגו ואשמיעם את דברי למען ילמדון..שעיקר תכלית המצות והחקים והמשפטים הוא רק ליראה את ה כמו שכתוב בזוהר הקדוש .חג קס א. ‘כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קבה לא בעי מינן אלא לבא’.
ועל זה שואל הבן מה העדות ..למה הרבה לנו מצות היה לו לצות רק התכלית לאהבה וליראה את ד .על זה באה התשובה שבאמת לולי היצר הרע היה די במאמר אנכי שנתקע תלמוד תורה בלבם כמש במדרש. אך עבדים היינו לפרעה במצרים וגו ; והיינו משוקעים כל כך בקליפה כעובר בבטן אמו עד שהוצרך השם יתברך להוציא אותנו ביד חזקה ויתן ה אותות ומופתים גדולים ורעים וגו., היינו עשר מכות שהיה נגוף למצרים ורפוא לישראל כעין שאיתא בזוהר חלק ב לו א.שבכל מכה הוציא ד יתברך את ישראל ממדה אחת מעשר קליפות דטומאה זה לעמת זה והכניסם למדה אחת מעשר ספירות הקדושה. וזהו ואותנו הוציא משם ויצונו ד לעשות את כל החקים הא-לה ליראה את ד א-לוהיך .שצריך על זה תריג מצות שהם תריג זעני עיטין עצות איך להשיג היראה מטעם שיש יצר הרע שיוכל לקלקל.
וכן הענין בשעת מתן תורה בדברות הראשונות כתיב זכור את יום השבת שמצד ישראל צריך רק אתערותא דלתתא לזכור השבת בפה ואז יבוא הקדושה דקביעא מימלא מהשם..משום זה נכתב שם הטעם כי ששת ימים וינח ביום השביעי..כעין שנא נוחו ביומא דשבתא כי הכי דנחי בה אנא. דכל המצות הם דרכיו של הקבה שהקבה גם כן מקיים המצוות.. לכן נאמ זכור שעל ידי זכור בפה לבד יזכו לקדושת שבת מצד השם יתברך לשון זכור אתר דלית ביה שכחה.מה שאין כן בדברות השניות אחר הקלקול שם נאמר שמור את יום השבת שעתה כבר צריך שמירה שלא ישכח השבת ויחללו חס ושלום ועל ידי שמירה יכניסו קדושת השבת.לכן כתיב וזכרת כי עבד היית וגו לזכור שהיינו משוקעים כך כך בקליפת מצרים ויוציאך ביד חזקה .לכן נצרך שמירה יתירה שכבר יש מציאות שכחה על ידי יצר הרע שיוכל לקלקל כמו במצרים על כן צוך לעשות השבת שעל ידי השמירה כל היום ממלאכה יכניסו הם קדושה לשבת..
הענין של ציווי מלאכת המשכן היה רק מפני שצםה ד יתברך מקודם שעתידין לקלקל ולתיקון הקיקול יוצרכו למשכן שלולא הקלקול היה ראוי להיות השכינה בתחתונים בכל מקום משכן ישראל כמו קודם קלקול אדם הראשון..
וזה הענין דהוזכר במאמר אנכי ה א-לוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים …ולפי הנל הוא כי במאמר אנכי דהוא כנגד כתר עליון כמו שאמרו אנכי בי כ כתר., שזה מורה שישראל קשורים בשורש לזה נזכר יציאת מצרים להורות שאף מי שמשוקע חס ושלום בכל מקום שהוא מכל מקום זרע ישראל לא ידח מאחר שקשורים בשורש בהשם יתברך .ואם אך ירצה לשוב לד ולדבקה בו יעזרוהו השם יתברך כימי צאתנו מארץ מצרים ‘
ובכאן רבי צדוק זצ”ל מבאר לנו את אחד מהיסודות הנצרכים להבין את התורה לפי סדרה ההיסטורי. הרב מלמד אותנו שלולי ההשתקעות בקליפת מצרים יתר על המידה לא היה צורך בכלל לכל נתינת כל התריג מצוות לישראל , הם היו כבר מגיעים למטרת כל המצוות שהם יראת ד מיתוך תוך של הנשמה העברית ומסורת האבות אשר יכלו מעצמם להוציא את תריג המצוות במציאות מבלי נתינתם בסיני בקול תרועה! היה אפשרי רק במאמר הראשון של אנכי לנבין הכל!
אלא שקליפת הגלות והיצר הרע הנובע מימנה יצרה מציאות היסטורית אשר דרשה נתינה בפועל של כל המצוות כי לא יכלו להוציאם מיוזמתם במציאות של עולם הבא הארץ ישראלי.
זו פרשנות עצומה של קריאת התורה לפי הרב והמקובלים אשר אומרים את העיקר האידאלי! ישראל מעצמו יכל להוציא את התורה! עובדה כמובא גם בפירוט בתורת הרב אשכנזי זצל , שישראל במטרת היציאה ממצרים כנאמר בפרשת שמות היו צריכים להיכנס ישירות לארץ ישראל כך משה רבינו אומר בפרשת דברים רב לכם שבת בהר הזה. ראה פירוש הכלי יקר!
לכן ישנו צורך לחבר בן האידאל והמציאות ההיסטורית לפי רצון ודרגת ישראל. כך השבת העליון היה מספיק הזכירה של זכור בכדי לעשותו כמתכונתו בבריאה. ובעקבות הצורך לצאת מקליפת מצרים אז היה דרוש גם השגחה של שמירה בכדי להגיע לזכירה.
בכל זאת ובמקביל מלמד הרב שדווקא מיתוך המניעים של הגלות ישראל ברצונו מסוגל להיות בן העולם הבא מיתוך חושך העולם הזה מיתוך המניעים הגלות .לכן אנכי ד א-לוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.אי לכל בספר דברים לומדים את מהות תורה שבעל פה שהיא להאיר בחושך את האידאל התורני הישראלי עברי המקורי של הוצאת כל התורה מיתוך ישראל עצמו! ואז התורה תהיה הציווי הא-לוהי שהוא החיים של היהודי מעצמם! לכן העיקר הוא דווקא תורה שבעל פה דהיא לא היתה נצרכת ליכתב כמו שהרב, אומר לגבי תריג המצוות .לכן כל כתיבה וכפיה מלמעלה היא אילוץ . לכן חכמים הם מלכים כי הם מוציאים את התורה מיתוך תוכם שהיא המשך ממשה עד היום. וזו הגדולה דווקא של ארץ ישראל אשר מיתוך קדושתה נובעת כל התורה.
לכן עשרת הדיברות של משה כאן הם צד אחד התאמה לדור של לאחר הקלקול אבל מאידך הם יותר עליונים כי דווקא היצמדותם למציאות היא אשר נותנת להם את הכוח להעלות את כל המציאות מיתוך החושך לאור יותר גדול.
רבי דוד אביחצרא זצל. ‘ובכן אעברה נא. כי מצא מין את מינו ונאור אם לעמת העולמות כפרוש אחד אתי שפיר כההיא בית המקדש שלמטה מכון הוא לעמת וכו. ומה גם לעמת התורה וחלקיה וכו כי מציון תצא תורה .וזהו אעברה אותיות ארבעה כמו שפירש לשיטתו רבנו בעל מגלה עמקות וכו. אך לעניותין לעמת ד עולמות וגם לעמת ד חילוקי התורה פשט רמז סוד.דהיינו אעברה נא בבקשה ותחנונים .ואראה שעוד בה בתבת ואראה ‘אור הא’ צרוף. ודהיינו שמכיוון שאזכה לכנס בכי טוב לזאת הגשמית את הארץ הטובה מימלא אתיא לי אור הא אחרונה שבשם מלכות שמים שער השמים שמנה ובה כי זה לעמת זה.ומה גם זאת הארץ שהיא חלק אלוה ממעל כידוע עיני ד א-לוהיך בה . אוירה מחכים ולפיכך הוא מסוגל לכל דבר שבקדשה לתורה ותפילה.ואפילו למשה שהכל בו מתחדש הוא בכל יום תמיד מטובו הגדול מעל גבוה.
וזהו אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן .שאין עליה שום רידוי וממשלת שלטון זולתו יתברך שהוא השליט.ההר הטוב הזה והלבנון ד תבות אלו לעמת ד עולמות מתתא לעילא גם כן. דהיינו ההר לעמת עולם הזה בהר שגם כן כלו מלא דינין רבוע א-לוהים וה אותיות השורש הר כידוע( רמחל על התורה:היינו שריבוע אלהים גימטריא מאתיים וחמש אותיות ביחד הם הר והחתי יושב בהר הוא מצד הדין). הטוב לעמת עולם היצירה שמעלה בכמה טובות מזה העולם . הזה לעמת הבריאה לשון זיו וזוהר והדר זיוו וטובו בתוכו.רמז תבת הזה גימטריא טוב. והלבנון לעמת עולם העליון .הטובה הה טוב היינו טוב של הה אחרונה שער השמים . ‘
זו תורת הרב שכדאי ללמוד כל אות מתורת הסוד שלה לגבי מרכזיות ארץ ישראל ברצון משה ליישום פרקטי במציאות של אות ה של יהוה דהיא המלכות היישום במציאות זה ואראה אותיות אור ה בתיקון כל העולמות ולימוד התורה. ולא רק תפילה של לבוא לארץ אבל בלי יישום כציפצוף הזרזיר כנאמר עי הכוזרי. ובוודאי שיש לנו בה את ירושלים להמשיך להתפלל לבנינה ולהישאר בניכר גם אם יכול לבוא לארץ ישראל זה פער של הבנה במציאות ובמהות התפילה. שד יעזרנו על כבוד שמו.
בנחמת ציון במציאות של ירושלים הבנויה לתפארת היום בתור בירת ישראל ועד לבנית המקדש בה.
מאיר משה ואקנין .ירושלים
תגובות