נכתב ע”י מאיר ואקנין vakninemm@gmail.com
אנו נכנסים לשבת שלפני ראש השנה שתמיד חלה בו פרשת נצבים. כמובן שסידור הפרשיות הוא לא מקרי וקיים בו עמקות מחשבתית גדולה של חכמינו. נתבונן בקשר בין פרשה זו ראש השנה ותקיעת שופר התשובה הלאומית ומיתוכה התשובה הפרטית והיא בעצם החזרה לתורה הכללית של עם עצמה שרק מכוחה נגאלים בדורינו.
ויקרא כג’ – ”דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון ‘זכרון תרועה’ מקרא קדש. כל מלאכת עבודה לא תעשו והקרבתם אשה לד.”‘
במדבר – “ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם“ .
התורה ממש לא מפרטת כמו בחגים אחרים מה מהות החג סיבתו ומה עושים בו.
הרב חיים כהן – החלבן – תלמיד חכם עצום ומקובל. בסיפרו טללי חיים:‘…כל מהות ראש השנה מוזכרת בשני מנוחים בלבד ‘זכרון תרועה’ ו’יום תרועה’. לא מפורש בתורה מה עניינו של יום… בשונה מן התורה בחכמים ז”ל אנו מוצאים התיחסות רחבה לענין ראש השנה… הוא יום הדין יום המלכת ד’ … וזאת על ידי השופר.’אנו לומדים לפי חכמים שעיקר מצות ראש השנה הינה תקיעת שופר. מאין למדו זאת?
הרב ממשיך:’מסכת ראש השנה לג ב’:‘תנו רבנן מנין שבשופר? תלמוד לומר ‘והעברת שופר תרועה’, אין לי אלא ביובל, בראש השנה מנין? תלמוד לומר ‘בחדש השביעי’, שאין תלמוד לומר בחדש השביעי, ומה תלמוד לומר ‘בחדש השביעי’? שיהיו כל תרועות של חדש שביעי זה כזה… ואין לי אלא ביובל, בראש השנה מנין? תלמוד לומר ‘בחדש השביעי ‘, שאין תלמוד לומר ‘בחדש השביעי’, ומה תלמוד לומר ‘בחדש השביעי? שיהיו כל תרועות החדש השביעי זה כזה ..’.
וביאור הגמרא … מצינו תקיעת שופר נוספת בשנת היובל שתוקעים בשופר ביום הכיפורים של שנת היובל.
ויקרא כה’: “וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים… והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם… וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל היא… ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו..”. כללו של דבר יום ראש השנה והיובל נעוצים בבחינה אחת ולכן התורה מקשרת ביניהם ובין מצוות התקיעה שבשניהם.
מסכת ראש השנה: ‘באחד בתשרי ראש השנה לשנים לשמיטין וליובלות.’ ‘רואים בפירוש שענין ראש השנה של תשרי הוא לשמיטין וליובלות. המקור היחיד בתורה שמזכיר ראש השנה ‘ארץ אשר ד’ א-להיך דרש אותה, תמיד עיני ד’ א-להיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה’… ראינו יחס עמוק בין ראש השנה והיובל שכל מהות קדושת ראש השנה הוא צעידה אל היובל שבו יתקע בשופר גדול… בשחרור העבדים שנעשה ביובל… זה ממש תכלית האור של ראש השנה ויציאה לחירות מכל שיעבוד. נוכל להשוות פסוק זה לגמרא המדברת על עבדים המשתחררים ביום ראש השנה של היובל.
‘וקדשתם את שנת החמישים שנה… שמתקדשת והולכת מתחילתה’. מכאן אמר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בין ברוקא: ‘מראש השנה עד יום הכיפורים לא היו עבדים נפטרין לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהין ,אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהין בראשיהין. כיון שהגיע יום הכיפורים תקעו בית דין בשופר נפטרו עבדים לבתיהין ושדות חוזרות לבעליהין’.
בכל שנה יש מעין דוגמת עשרת ימים הללו של שנת היובל ואלו עשרת ימי תשובה שבכל שנה… נמצאנו למדים שעיקר תקיעת שופר הוא היציאה לחירות. קול השופר מוציא את האדם לחירות מכל שיעבוד … ובאמת נציין שהשמיטה והיובל נעוצים בסוד הארץ… מכל אלו עולה באופן ברור שעיקר הסיבה לציון ראש השנה הוא מפני היובל ..’.
הרב הכהן מלמד אותנו לפי המשנה והתלמוד שעיקר מהות ראש השנה היא לאומית כללית, הקדמה לתקיעת שופר בשנת החמישים ביובל שבו כל תושבי המדינה הישראלית חוזרים לחירותם. כל העבדים משתחררים הקרקעות חוזרים לבעליהם המקוריים ואווירת דרור וחופש בכל רחבי ארץ ישראל. בעצם ראש השנה המתבטא במצותו של תקיעת שופר הינה השחרור האמתי מכל שיעבוד לאחר ואז יהיה אפשרי להמליך את הקב”ה על כל יושבי תבל. וזהו הקשר בין תחילת השנה של היובל עד לתקיעת השופר ביום הכיפורים של שנת החמישים. אז ראש השנה הוא קודם כל חג לאומי שבו כל העם חפשי וממליך את ד’ דרך תקיעת שופר בארץ על כל האנושות.
יש לראש השנה מהות אך ורק כי הוא קשור ליובל. אז חג זה מהותו המלכת ד’ בארץ ישראל ומכאן לעולם כולו. שוב כמו כל החגים אין להם משמעות יסודית בגלות לכן הם כולם זכר ליציאת מצרים. ורק כשהאדם לא משועבד לשום גורם נפשי פסיכולוגי חברתי ובוודאי לאומי לעם אחר; יכול להתחיל לחשוב על השיבה אל הקבה ועל תיקון מעשיו. לכן עבד לפי התורה פטור מין המצות. התתכן המלכת ד על העולם כשהיהודי חי עדין בגלות ומשועבד לאומות אחרות, הרי הוא בעצמו לא חופשי אז איך הוא יכול להמליך את ד ולתקוע בשופר על כך. הרי עבד לא ממליך אף אחד הוא לא שווה זכיות הוא לא חופשי!
הרב יהודה בן דאנן. מגדולי חכמי מרוקו בעיר פאס 1880 1960 ספרו מנחת יהודה. ‘,,,וידוע גם כן ארזל שביום כה באלול התחיל הקבה לברוא העולם עד שביום ראש השנה שהוא יום השישי לבריאת העולם ברא את האדם והלכך בזמן בריאת העולן זוכר הוא יתברך כי על מנת כן בראו להיות תשובה לפושעים וימינו פשוטה לקבל שבים .וזה גם כן שתקנו רז”ל בתפילת מוסף של ראש השנה היום הרת עולם …דכוונתנו לומר היום הרת עולם שיזכור לנו כשברא העולם והאדם עלה בהסכמתו יתברך תשובה לפושעים ורוצה בקיומו של עולם.’
הרב מניח כאן את היסוד של ראש השנה והוא בריאת האדם ולא העולם. החשיבות הינה בריאת האדם ואפשרות תיקון מעשיו ותיקון העולם על ידי התשובה. האדם יכול וצריך לתקן את כל הנמצא. יש תקוה בבריאתו דרך האקט המוסרי ולא כיאוש השקפות הגויים שאין אפשרות לתיקון זהו ראש השנה העברי. אי לכך בפרשה זו מצויינים שלבי התיקון של התשובה שהיא קודם כל של העם כולו החוזר לעבריותו למקומו ולאחר מכון רק לתורתו. והיחיד שזור בכלל. אלא דראש השנה היא רק תשובת הכלל של ישראל האומה ודרכה תשובת האנושות. עם של התנהגות הדין במערך החברתי
רבי צדוק הכהן מלובלין.פרי צדיק ראש השנה.
‘וענין תקיעת שופר איתא בתוספות רה טז בשם ירושלמי על הפסוק והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול כד שמע השטן קל שיפורא זמנא חדא בהיל ולא בהיל וכד שמע פעם תניין אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטי זמנא למתבלע ומתערב.בזוהר הקדוש נקרא מדת בנה לבא שיכנס למעמקי הלב .ושופר הוא התעוררות הפחד והיראה מהשם יתברך כמו שנאמר אם יתקע בשופר גדול ועם לא יחרדו .אך כל המכוון התקיעת שופר הוא לעורר השופר גדול שהוא התעוררות במעמקי הלב כמו שיהיה לעתיד שנא והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים שמזה יתעוררו אף האובדים והנדחים ובעובדא דלתתא אתער עובדה דלעילא שיכנוס מלעילא התעוררות במעמקי הלב. הענין דעיקר הגלויות בין האומות היא כדי להוציא בלעם מפיהם מה שנמצא בהם גם כן מבחינת תורה שבעל פה ועל ידי תורה שבעל פה יהיה קיבוץ גלויות וכמו שאמרו אי תנו כולהו עתה אקבצם ושורש תורה שבעל פה הוא המשנה וכמו שנדרש מטל השמים זה מקרא ומשמני הארץ זו משנה ..
ואפשר שזה נרמז במה שאמר יצחק לעשו הנה משמני הארץ יהיה מושביך והוא מרמז בשם הארי זל על הפסוק כי ציד בפיו שהוא על נשמת רבי מאיר .ורבי מאיר היה גם כן שורש תורה שבעל פה דסתם משנה זו רבי מאיר סנהדרין פו..וזה ענין מה שאמרו תוספות רה לג בשם הערוך דמאה קולות של תקיעת שופר הם כנגד מאה פעיות דפעיה אימיה דסיסרא.גמרא למדו לפי יבבא ותיבב אם סיסרא מה טעם ואמרנו על פי מה דאיתא בספר לרב מפאנו שר עקיבא יצא מסיסרא שבא על יעל אשת חבר הקיני.ר עקיבר שורש תורה שבעל פה היה בגלות מוקף בקליפה אצל סיסרא והוציא ממנו יעל אדת חבר הקיני שהקינים היה גם כן חלקם בחינת תורה שבעל פה שהוא ענין דושנה של יריחו. ומאה היינו בתכלית השלמות ובקליםה זה לעמת זה היה לו בקליפה גם ן מאה כוחות םעיא אימה מאה קולות..וזה שאמר בירושלמי כד שמע תניין אמר ודאי זהו שיפורא דשופר גדול היינו שעל ידי זה יתעורר השופר גדול שהוא בינה שיושאר חקוק בלב לעלמי עד ויתוקן כל הרב כעס ומטא זימנה למתבלע ויהיה התיקון האמיתי כמומשנא והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול זהו פירוש אשרי העם יודעי תרועה וכיא אין האומות יודעין להריע אך יודעי תרועה שיתעוררו בעובדא לתצא השופר גדול שזה יביא התיקון האמיתי ויבולע המות לנצח ויתוקן כל הקלקול ופגם הנחש ויהיה כמו קודם הפגם שנא והאלוהים עשה את האדם ישר .
כך רבי צדוק מלמד אותנו את מהות תקיעת השופר אשר היא מטרטה התשובה המהותית של ימות המשיח שבו ההתעוררות של התשובה המקיפה תהיה החזרת כל ניצוצי החכמה שלוקטה בגלות בתוך קדושת תורה שבעל פה של נשמת רבי מאיר דהיתה טמונה בתוך חכמת תרבות עשיו. המשנה של ארץ ישראל היא מעלה את כל החכמה בתוך מסגרת הקדושה של לימוד תורה שבעל פה והלכותיה. לכן עיקר השופר האחרון הינו קיבוץ הגלויות הגאולה אשר תלקט את כל חכמת המין האנושי דרך חזרת כל הגלויות מכל התרבויות, זו התעוראות התשובה מצד ישראל הפועלים לשמוע בפועל קול שופר הגאולה ואז הקבה מפיח בישראל את כוח תורה שבעל פה אשר רק היא יכולה לקדש את החברה הכלכלית של עם בארצו.
זו התשובה של מידת הדין החלת מוסר התורה בכל המערך הפרטי ארצי.לכן מאה קולות נלנדים ממאה פעיות של אם סיסרא דווקא, כי התשובה השלמה האחרונה לאחר כל ההיסטוריה היא תיקון כל העולם במלכות שדי ולכן גם רבי עקיבא בא מסיסרא וגם רבי מאיר מנרון קיסר. ראש השנה הינה המלכת הקבה על העולם על ידי ישראל לכן כל העולם יתוקן לכן השופר של קיבוץ הגלויות הינו קול שופר התשובה הכללית שהוא ראשית כל התשובה העיקרית כי רק דרך ממלכה אפשר ללמד את מלכות שמים לממלכות העולם אי אפשר דרך קהילה . והמלכת ד עי הממלכה העברית בודאי תהיה לאחר חזרה לארץ ישראל ולאחר התחלת הליך התשובה הפרטית של עשיית כל המצוות והתורה. מלכיה ושריה בגוים אין תורה כך מגילת איכה. לכן זהו סדר התשובה בפרשת ניצבים .ושב ד את שבותך ושב וקבצך..ואתה תשוב תשמור את המצוות ומל ד את לבבך. הפסוקים ברורים ראשית ושב את שבותך ושב וקבצך אחכ תהליך התשובה.
פרי צדיק ‘איתא בזוהר הקדוש דתקיעה א כנגד אברהם ותרועה כנגד יצחק ותקיעה ב כנגד יעקב . סדר תשרת תקיעה סטרא דאברהם שברים סטרא דיצחק תרועה סטרא דיעקב..ואתקין רבי אבהו תשרת שהתרועה יהיה מרמז ליעקב שנא ותרועת מלך בו .זה שנא יום תרועה יהיה,לכם שלכם יהיה שאתם בכוחכם לעשות מהתרועה שהוא יצחק אבינו עה פחת יצחק שמורה על הדין שיהה שברים או שיהיה תרועה ביעקב שיהיה רחמים פשוטים והתקיעה ב יורה על אור משיח . ‘
ראש השנה הינה הזמנת ישראל העצמית להיות בדין עד כדי עשות חג מאירוע היסטורי של לידת האדם ומבחנו להצליח להיות האדם דיתנהג עם המצוה בחיים של העולם הזה החומרי לכן כל קריאת התורה בחג ראש השנה היא עלצ לידת יצחק והעקידה כי יצחק הוא מידת הדין והגבורה של החלת המשפט התורני בחיי החברה על כל צעד.זה חגו של יצחק המסמל פלא הלידה דרך לידתו העל טבעית וגם מסמל את ההזדהות המלאה של מהותו לדין שהוא חיים חומריים עם מצוות ומדינה מערכתית כלכלית פוליטית עם תורה ומצוה.
לכן זו התרועה בשופר של הדין בחברה האנושית מדינית של רעות עם הקבה ומאידך התמודדות עם הקושי שבכך בתור אדם נברא ומוגבל . וכך האדם צריך להביא את הדין החברתי למצב של רחמים שהוא הגאולה המאפשרת חיים מדיניים עם דין. זה יעקב המאפשר תקיעה של חזרה של ישראל לנורמליות ובלשון המהרל לסדר של עם בארצו ואז זה הרחמים כי אז המשפט והמצוה בחברה תהיה כאמיתה של תורה משפט לאלוהי יעקב אלוהי הארץ. הדין יהיה עם רחמים זה המשיח התיקון האחרון התקיעה השניה ואנו בה בתוכה בארצינו.
בפרשת ניצבים התורה מתייחסת לראשונה לתשובה: “והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה… והשבת אל לבביך בכל הגוים אשר הדיחך ד’ א-להיך שמה. ‘ושבת’ עד ד’ א-להיך ושמעת בקולו ..’ושב ד א-להיך את שבותיך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ד’ א-להיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך. והביאך… אל הארץ… ומל ד’ את לבבך… ואתה תשוב . כי תשמע בקול ד’ א-להיך.“
הרב צבי יהודה קוק זצוק”ל: ‘אנו נפגשים כאן בסדר הליכות הגאולה והתשובה… יש הדרגה. סדר הגאולה מתחיל ב’ושב ד’ א-להיך… וקבצך’ קיבוץ גליות. והרמב”ם בהלכות מלכים יש דברים ברורים בעברית ברורה על תפקיד ‘מלך’ המשיח. קודם כל הוא מקים מלכות ישראל, ולא מתעסק במעשה ניסים. הרמב”ם מגדיר ‘המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלתה הראשונה’ (הל מלכים יא א). המלכות קודמת למקדש. והיא היסוד ומן היסוד יש רשימת דברים: בנין המקדש קיבוץ גליות ישראל סנהדרין
הרמב”ם: ‘מי שכופר בו (במשיח) כופר בתורה ובמשה רבינו שנאמר “ושב ד’ א-להיך את שבתיך ושב וקבצך מכל העמים”. מכאן שמשיח מן התורה זה כי קיבוץ גליות זה משיח… גמרא חולין ‘אשרקה להם ואקבצם נאמר על המשיח (חולין סג.א)…כשם שהגאולה היא הדרגתית כך גם התשובה … וזה מתוך ‘הראל פוליטיקה’ הא-לוהית העובדתית של ‘וקבצך’… אין תנאי בקיבוץ גליות אין תנאי של תשובה… התשובה מופיעה על ידי הגאולה ומתוך הגאולה ..ומתפתחת יותר ויותר מתוך קיבוץ גליות.‘
שיחות הרציה דברים דף 434.
מרן הרב קוק: ‘ ..הארת התשובה ישנה בישראל. התעוררות חפצה של האומה בכללה לשוב אל ארצה, אל מהותה, אל רוחה, ואל תכונתה, באמת אור של תשובה יש בה…’ אורות התשובה יז ב…‘ על כן כל מי שעושה פעולה להרחיב את גבול ישראל כדי שיהיה מצידו גורם לקרב את קיבוץ ישראל לארץ ישראל. כי קיבוץ גליות קודם לביאת המשיח… הוא מתקן באמת את קדושת היחוד העליון של יסוד השביעית ואין קץ לתענוגים העליונים שמתרבים … ולהפיך מי שגורם חס וחלילה… למעט את קיבוצם של ישראל לארץ ישראל ..מונע אורות גדולים ואין שיעור לקציצת נטיעות ופירודים שהוא מסובב ד יצילנו…’ אורות הראיה ב .קצה.
“כי המצוה הזאת .. לא נפלאת היא ממך ..לא מעבר לים היא …” מדובר לפי הרמב”ן במצות התשובה.
רבי חיים בין עטאר הקדוש: ..‘וכנגד מניעת השגת מצותיה אמר לא רחוקה וחזר ופירש מה הוא הריחוק ואמר לא מעבר לים. פירוש כמו שאירע למשה שהגם שעלה שמים והוריד התורה נמנעו ממנו השגת קיום מצותיה התליות בארץ שהם כמה וכמה כמעט רובי תורה, מה שאין כן הם השיגו ‘לעבור הים’ לבוא אל הארץ לקים מצותיה… כלל יחד מניעת השגתה עם מניעת קיום מצותיה ..’
רש”י: “ושב ד’ את שבתך” : ‘היה לו לכתוב והשיב את שבותיך רבותינו למדו מכאן כביכול שהשכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם… שגדול יום קבוץ גליות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש ממקומו..’.
רמב”ם- הלכות תשובה פרק שביעי הלכה ה: ‘..ואין ישראל נגאלין אלה בתשובה .וכבר הבטיחה התורה שסוף ישראל לעשות תשובה ומיד נגאלין ..שנא ‘והיה כי יבואו עליך כל הדברים… ושבת עד ד’ אל-היך …ושב ד’ אל-היך את שבותיך ושב וקיבצך..’
ראה את פרקים ז ח ט י בהלכות מלכים .רואים בבירור כאן שגם לפי הרמב”ם שתהליך הגאולה של חזרת ישראל לארצו הוא עצמו תחילת התשובה. התורה בפרשת ניצבים, המשנה, הגמרא וענקי ישראל לדורותיהם קושרים את תקיעת השופר של ראש השנה לחירות האמתית הלאומית של ישראל, לחזרה לממלכתיות שלו, שרק כך הוא יוכל להמליך את הקבה כל העולם במלכות שדי. מכאן פסוקי השופרות של המלכיות במוסף ראש השנה. ומתוך התקיעה הממלכתית בראש השנה נבוא לתיקון האישי הפרטי ולתשובה היחידית ביום הכיפורים. אז ראשית המלכת ד’ בראש השנה דרך עצמאותנו המדינית בארצנו מתוך הגאולה ובמקביל התשובה של התורה והמצות ותיקון המידות. אין סדר אחר…
שבת שלום ושנה טובה ומתוקה לכל מדינתנו, חיילנו וראש ממשלתנו ולכל עמנו בכל מקום שהוא.
תגובות