ישראל מתאים לתורה לשמה חודש סיון זמן שבט זבולון | מאיר ואקנין

1.התאמת מתן תורה לזמן נתינתה סיון הזמן הוא מגלה מתוכו את מהות האירוע  זו  תורה  מרכזית  במהרל  סיון  הוא חודש השלישי  המחבר בן  השנים לכן הוא מהוה זמן אפשרי של  חיבור  עם  התורה והאדם.ורק לאחר יציאת מגלות מצרים יציאה מהשעבוד. כי התורה הינה סדר העולם ולכן זמן נתינתה  לא  במקרה.וגם התורה היא שכלית מעל הגשמי והיא השכל האידאלי שמתחבר עם הגשמי זה עיקרון יסודי במחשבה העברית בתורתו.וישראל בעקבות מעלתם אז התורה תואמת להם  כלל מרכזי  במהרל הכל  בתיאום מדוייק  הזמן וישראל

לכן כל המניעים מנסים להפריע כל  הגדול  מחברו יצרו גדול ממנו

מהרל מפראג.ספרו תפארת ישראל.פרק כה.

‘בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים  במדרש  קהלתרבה לכל זמן ועת  תחת השמים זמן היה לאדם הראשון שנכנס לגן עדן  שנא ויניחהו בגן וזמן היה שיצא משם  שנא ויגרשהו  מגן  עדן.זמן היה לנח לבוא אל  התיבה …וזמן היה לו לצאת  משם ..זמן  היה לאברהם  שיהיה  נימול …וזמן היה לבניו שימולו…..ועת לכל..חפץ זמן היה  שתנתן תורה לישראל .אמר רבי ברכיה  זמן  היה לאותו  חפץ  שהוא  נתן למעלה  מן  השמים  שתנתן למטה מן  השמין  ואיזה זה  תורה שנא וידבר אלהים את  הדברים  האחה עכ.’

הדבר שהוא  מוסכם שלא  היה בריאת  העולם  במקרה שכאשר  האדם  מתבונן  בבריאה  הזאת  ימצא  שהיא מסודרת  בחכמה  בתכלית  הסדר ודבד  כזה אא  שיהיה קרה  במקרה ..וכן  דבר  שהוא  שלמות  העולם והוא  כמו צורה לעולם  כי  התורה  צורה  לעולם  אא שתהיה במקרה  קרה  ודבר  זה באו  חכמים  לגלות  ואמרו  לכל  זמן כלומר  כאשר נכנס האדם לגן עדן שזהו תכלית  שלמות  האדם אל תאמר שהיה זה הענין במקרה דבר שהוא עיקר העולם..לא היה הדבר כך רק היה בזמן מיוחד..אף יציאתו משם לא במקרה..שעל ידי שחטא האדם היה בעולם דבר חדש  שהגיע המיתה..שאא שיהיה הוית העולם במקרה כי אם בסדר מסודר כך הפסד העולם אי  אפשר  במקרה…

.וכן התורה כאשר נתנה לעולם  הנה זה סדר חדש שלא היה עד עתה אין ראוי שתהיה התורה שהיא  צורת כל הנבראים במקרה ..שדבר זה התבאר …כי התורה היא צורת כל הנבראים ולפיכך עת מיוחד היה לדבר שתנתן התורה לאדם..

 והבן מה שאמר לכל זמן ועת לכל חפץ…דברים גופניים והגוף נופל תחת הזמן שייך לומר בכל זמן..אבל דבר שהוא שכל בלבד והוא קבלת התורה שהיא אנה דבר גופני דבר זה אינו תחת הזמן על זה אמר עת . כי העתה שהוא מחבר העבר והעתיד אינו תחת זמן..

.ומה דנתנה דווקא באותו זמן ולא קודם ..כי לא ראוי שתנתן התורה קודם שיצאו ממצרים .

.התורה שכלית אינה תחת הזמן ראוי לה השלישי. כי העיתה מחבר הזמן והוא שלישי …כי  השלישי בשביל שהוא שלישי כמו  העתה שאינו זמן נחשב..כי החודש הזה מזלו תאומים  כי השלישי אשר הוא בין שנים  מחבר השנים בכוח השלישי  יש  שניים כי הוא מתחבר לזה ולזה לכך השלישי  מזלו  תאומים וראוי שתנתן בו התורה שהם נחשבים אחים כמו תאומים …הזמן הזה תחלת מנין ישראל ואין זמן מוכן רק השלישי…

.כי צריך ג חדשים  להרחיק ממה שהיו  תחלה משועבדים תחת רשות מצרים ולפי מדגת  ומעלת התורה  אין ראוי שתנתן לישראל רק בהרחקה מן הזמן אשר היו משועבדים  תחת רשות מצרים…

.ואין השכל  משתתף ומתחבר עם הגוף נבדל מן  הגוף לפיכך צריך ספירה עד חמישים יום כי אז בא הוא למדרגת התורה שהיא שכל נבדל כי התורה היא משער החמישים שהוא נבדל מן  האדם …כי לא היה בכלל תשע וארבעים  רק הוא נבדל לעצמו..לכן היה הקרבת  העומר  בטז ניסן  מן השעורין . הם גופניים  מאכל  בהמה וקרבן זה  ביום  ראשון של  הספירה כי הגוף מוכן לקבל מדרגת  השכל …כי אא לתורה רק  שיהיה לה  מקבל  גשמי ומעלת השכל  שאא שלא יהיה בלא מקבל כלל …וביום החמישים  שהוא עצרת ואז הקרבת שתי  הלחם מן  החיטים ומאכל החטים הוא ראוי לאדם  השכלי ..להורות על מעלת התורה שהכל תחת  מדרגת  ה ומסודר ממנה אף  החמץ  הוא  היצר  הרע ..

.אבל  התורה היא שמירה  מן היצר  הרע לכך ביום  מתן  תורה  מביאים ב הלחם דהיו דל חמץ כי היצר  הרע הוא שאור דבעיסה ומצד התורה נמצא היצר  הרע ואם לא כן לא  היה נמצא..עוד מורה כי לא צריך להרחיק  אותו  עם  התורה ולכך המצוה להקריב  החמץ ביום מתן  תורה.ועוד רמז מה דאמרו  כל  הגדול מחברו יצרו גדול ממנו מסכת  סוכה לכך ראוי שני לחמי תודה וזהו עיקר  הטעם..’

2 ישראל מדרגתו  ומעלתו העצמית הינה תואמת לתורה ממעלתו רק אפשר הכרח  מצות ורק  הוא  יכול ללומדה ולקיימה.לכן הוא הוא  התורה.

מהרל פרק ה.ספרו תפארת ישראל.

‘מה שישראל הם מוכנים  אל  התורה  היא מדריגה בפני עצמה  כי מפני שהם מוכנים אל  התורה ואינם כמו עכום שאין מוכנים אל  התורה ואם נתן  להם מעט  מצות  לא היה  הזכות  שלהם  כל כך כמו שיש להם זכות במה שיש להם  תורה שיש בה מצות הרבה ומוכנים אל הרבה מצות .ואם לא  היה מעלת ישראל  במה דהם מוכנים אל  התורה  באיזה צד נוכל לומר  שאותם שלא היו יכולים  לקיים מצות  התורה  שמתו כשהם קטנים  שיהיו בני עולם הבא..

.אבל  הענין  הוא במה שהם העם שיש להם תורה  ומוכנים לתורה  ומצוה  בשביל  הכנתם לתורה  יזכו לחיי עולם  הבא  וכן חס  ושלום  לומר דאנו  בני  גלות  ואין  אנו  יכולים  לקיים הרבה מצות  התלויים בארץ  שלא יהיה לנו  חלק  באותן מצות …אבל  במה  שאנו בני תורה  ויש לנו  הכנה  אל  התורה  יש לנו  שכר בכל  התורה  כולה.

.לפיכך הרבה להם מצות הרבה  והם מוכנים אל מצות הרבה מאוד  וזהו זכות  ישראל  ..מרויח בזה על ידי שיש  לו  הכנה  אל  התורה  שיש בה מצות  הרבה ..מסגולת  נפשם של  ישראל  שהם מוכנים  אל  המצות  ואם היצר  הרע  מתגרה  בהם  מכל מקום  מצד  עצם  נפשם  מוכנים אל  התורה..

.ואם אתה אומר יצא שכרן בהפסדן  שכאשר לא  יקים את  התורה  יהיה  עונש .  אילו אמר  רצה  הקבה  לזכות  את  האדם  היה זה  שאלה  שאפשר שאין זה  זכות  לאדם  אבל  אמר  רצה לזכות  את  ישראל כי אף אם היה יותר  טוב  לאדם  הפרטי  שלא יהיה לו  הרבה  מצות ‘אבל  לכלל ישראל אמרנו בפרק א  כי  כלל ישראל  מוכנים ומסוגלים  לתורה  ןהוא יתברך נותן  התורה  לכל  ישראל זכות  להם .  העולם נדון אחר  הכלל  וכלל ישראל  מוכנים לתורה ומצות..רצה לזכות  בעל  כורחם  ברבוי מצות. זהו  עיקר    שיהו לאדם פעולות  ומעשים  אשר מצרפים  נפשו  החומרית..’

3 נתינת  התורה רק  כישראל נהיו כלל עם  ולא לאבות  כי  הם  פרטיים .וגם רק לאחר סידור  העולם כך נברא האדם  בכלל וכך  ישראל  האדם  האידאלי לכן היא נברא לאחר העמים. כך התורה רק לאחר הבריאה כי  היא  השלמתו

מהרל  פרק  יז ספרו תפארת  ישראל .

‘השאלה אשר יש  לשאול  למה לא נתנה התורה  בכללה בתחלת העולם כאשר ברא וסדר הנבראים אחר דהתורה היא סדר הנבראים ואין דבר דהוא  סדר הוא במקרה …כי התורה  הזאת  בלתי  מוכנים  אליה כי  אם  ישראל אם כן הותרה השאלה למה לא נתנה  בתחילת  העולם .העם אשר ראוים  לקבל התורה .  כי  האבות שהם האבות האומה  וכן  ישראל  בעצמם  אין ראוי  שיהו נבראים בתחילת הבריאה כי ישראל מצד עצמם אין ראוי בריאתם בהתחלה …כי ראוי לישראל  רק  הבריאה בסוף אחר האומות .דבר זה נמשך  אל טבע הבריאה כי האדם שהוא מבחר  המינים  התחתונים  ובשבילו נברא הכל   הוא נברא  באחרונה..

  .ולא  תמצא שום אומה  בעולם דנבראת  אחר  ישראל .. אדום  ישמעאל  היו אומות גדולות קודם..טבע  הבריאה  חייב  דבר זה כי הדבר  דהוא שלמות  הכל ראוי שבו יושלם  הכל …ישראל היו שלמות כל  העולם בהם יושלם הכל..אתם קרויים אדם…ישראל מחוייבים מצד  העילה כמו  התורה….משפטים בל  ידעום…ברור  הדבר  מה שצוה  לישראל..

.לישראל נתן המצוה מצד  כי  התורה ראויה להם . וזה כאשר יצאו ממצרים שאז שם ישראל עלהים שם נשאר להם בלי שינוי ראויה התורה הנצחית..

.איך יהיה  ניתן הסדר  התמידי אשר אין לו שינוי  לאברהם יצחק יעקב כי במה שהם פרטיים  ןהפרט יש  לו שינוי ..כי לא  שייך התורה  סדר, השם  יתברך אשר תמידי רק  אל  המקבל  אשר עומד בלי שינוי כי שם  הכללי שמו נשאר תמיד ואין שם עם דהוא עם  כללי  על  אברהם…ובשביל זה לא נתנה  התורה  עד שהיו שישים ריבוא..’

רבי יעקב אביחצרא זצוקל  מענקי חכמי מרוקו  בכל תחומי התורה.סבו של רבי  ישראל אביחצרא בבא סאלי  זצוקל מגדולי חכמי מרוקו  וישראל בדורינו. ספרו מחשף הלבן פרשת יתרו.. .הקישור המרכזי בן מתן תורה שבועות  ורות  המואביה שממנה יוצא מלכות דוד דוקא.בתורה נתנה רק ליוצאי משעבוד ממצרים רק  אז  אפשר  ה להיות ה  על  ישראל. יתרו הקדמת התורה כי מעלת תיקון הגר והגדרת היותינו  גרים בעולם  הזה וגם המלכות מגיעה  מרות  .משה תיקן את האחוה בן קין והבל הוא נשמת הבל ויתרו קין תנאי לקבלת התורה לימודה וקיומה אהבת האח זה כל ספר בראשית גם. יציאת מצרים כדברי הרב  עיקר ושורש  גילוי אלהותו ומלכותו של  ה  ורק  אז  אפשר התורה והמצוה. הכל  תלוי ביציאת שישים  רבוא נשמות שהם תיקון דור המבול הפלגה  וסדום יציאתם מהעבדות אז  סיני ולא  הפוך.

‘ 1 אפשר לרמוז על שם זה של יתרו למה נקרא בשם זה ואעג דכבר דרשוהו חזל עוד  יש לאלוה  מילין.דהנה אמרו בגמרא  על רות  המואביה אמאי נקרא שמה  רות ואמרו משום שיצא  ממנה  דוד  שריווהומ להקבה  בשירות  ותשבחות.וסודן של. דברים הוא משום דרות הוא מספר המילוי של  אדוני וידוע דכל נשמות  הגרים  הם מתחת כנפי  השכינה דהיינו בהעלם והסתר  תחת כנפי  השכינה ולא למעלה על גבימ כנפיה  לכן רות  הצילוי אדני..לזה  אמר בועז לרות  אשר באת לחסות  תחת  כנפיו . נשמה מתחת כנפי  השכינה .

.ואפשר דגם שם יתרו על דבר זה נתייסד ונקרא שהרי בו אותיות רות שהוא מספר מילוי אדני שהיא  השכינה ויוד היתר לרמוז שהשכינה האירה  בו בעשר ספירותיה …להבין סודותיה התלויים בעשר  ספירות .

.2 הנה כתב רבינו זלהה דקין נתגלגל ביתרו קרח מצרי  והם רת יקם .קין דהיינו הנשמה של קין.נתגלגלה ביתרו  והרוח  בקרח והנפש  במצרי.ומרעה הוא הבל  כמש  זה הבל .משה רבינו רצה לתקן נפש קיןמ שהיתה  במצרי  לפי שהוא  אחיו  ותיקנה  עי שהרגומ בשם המפורש  ולא  בחרב .וההריגה  היתה  עי שם  מב שהוא המעלה  לקדושה כידוע …כדי לתקן נפשו  ולהעלותה לקדושה..וכתב רבינו זלהה דכשהרג מרעה את  המצרי ותיקן נפשו מיד באותה שעה נכנסה הנפש ההיא  ביתרו ומיד כפר בעבודה  זרה ובאותו יום ברח משה מלפני פרעה והגיע למדין ונתן לו בתו.וכשנתן לו בתו  זכה לנשמה דקין.נמצא שיתרו זכה לנפש ונשמה דקין מתוקנים  והכל עי משה  רבינו  עה.ואפשר דלזה  כיוון יעקב אעה ראובן בכורי …דכתב רבינו זלהה דראובן  היה גלגול קין וקין היה בכורו של אדם  הראשון היה ראוי ליטול  הכהונה  והמלכות ..ראובן  היה  גם  כן  בכור היה ראוי לו  ליטול  מה  שהיה  ראוי לקין  ליטול… כיון שבלבל יצועי אביו נתקנו עי  זולתו…וזהש יעקב אעה יתר  שאת יתר הוא  יתרו שנקרא  יתר ושאת  היא הנפש דמצינו בה לשון נשיאות ..אל יעקב לך היה ראוי לתקן הנפש  של קין ונדחה ממך התיקון הזה ליתרו …

.והכל עי משה רבינו עה דבאותו יום שהרג  המצרי תיקן נפש המצרי עי שם מב ומיד מכנסה ביתרומ ובאותה שעה כפר בעז  ובאותו יום הלך  מרעה  אצלו ונתן לו ציפורה בתו ונכנסה בו נשמת קין ..

3.אנכי ה אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים .יש להתבונן למה הזכיר הקבה  יציאת מצרים בכאן הלא דבר פשוט הוא דהוא,ית שהוצאנו.ואפשר דזה יתפרש על פי מה שפירשנו בפרשה שעברה על פסוק ה ימלוך לעולם  ועד דלא   נקרא הקבה מלך רק  מיציאת מצרים. משום דבמצרים נתבררו הנשמות ונטהרו דעיקר שורש  הנשמות הקדושות  הם שישים רבוא כמו שכתב רבינו זל מתחילה היו תחת  יד  הקליפה ובאו בשלושה דורות דמבול פלגה  וסדום להתתקן ולא נתקנו . וכשבאו למצרים נזדככו ונטהרו כראוי כל הששים רבוא נשמות והם שהיו.. במצרים..ויסעו בני ישראל .  כשש מאות אלף  רגלי אלה הם הנשמות שהיו טמועים בתוך  הקליפות ונרמסות  בן  רגליהם…רגלי..

 בני ישראל יוצאים ביד  רמה  בני  ישראל רת אשרי בני ישראל לקטו ששים רבוא  נשמות  יחדיו.ואלמלא נזדככו ונטהרו לא  היתה  התורה ניתנה  ולא  היתה  אלהותו  ומלכותו של  הקבה ניכרת  ונגלית.

.דלא שייך גילוי אלהותו ומלכותו כא עי קבלת התורה וקיום  המצות וקבלת  התורה וקיום המצות לא שייך כא עי נשמות קדושות והנשמות  הקדושות  הם  שישם רבוא …יצאו מבין  הקליפות  רק  ביציאת  מצרים  יציאת מצרים היא  שורש  ועיקר גילוי אלהותו  ומלכותו ית.ועז  אמר  אנוכי ה  אלוהיך אשר  הוצאתיך מארץ  מצרים …דהיינו עכשיו  שהוצאתיך מארץ  מצרים בבירור  נשמות  אז  ראוי להיקרא ה  אלוהיך  ומלכך  שאתה  ראוי לקבל תורתי ולקיים מצותי ובלאו  הכי לא  הייתי  נקרא  אלוהיך  ומלכיך  זהו  עיקר  שתלה  אלהותו ית ביציאת  מצרים  דיציאת  מצרים  היא עיקר  ושורש גילוי    אלהותו ית ומשה חובה  עלינו  לזכור יציאת  מצרים  בכל  יום  וכמו שהאריך  הרשבי עה בזוהר  הקדוש  בזה  הענין.. מארץ מצרים  על  הגופות מבית  עבדים מדבר  על  הנשמות דהיו בתוך  הקליפות ועכשיו דהוצאתי  הגופות אז   נקרא  ה  אלוהיך…’ ראה את כל הפירוש על  אתר.

רבי צדוק הכהן מלובלין ספרו פרי צדיק על רח סיון.מאמר ב.

.סיון חודש מזל תאומים זוהר חיבור תורה שבכתב עם תורה שבעל פה זה קבלת התורה  בסיני .חשק ללימוד  התורה וסיון  ספר  יצירה  אות  ז  זיין  זה הזיין הנשק של  ישראל תורה שבעל פה לתיקון מוסרי במציאות  ההלכה וזה נגד  הזיין של  עשיו אדום  החכמה  הענקית אבל לא  תורה  מנותקת  מהמוסר  ומההלכה .

‘1 והנה בזוהר הקדוש  חב עח.איתא אתיהיב אורייתא לבנוי בחודש תאומיםצ ואורייתא  ברזא  דתאומים תורה שבכתב ותורה שבעל  פה.וצריך  להבין  הא  במדרשה איתא אל תצטער בלוחות  הראשונות שלא היו אלא עשרת  הדברות בלבד ובלוחות השניות אני נותן  לך שיהיה בהם הלכות מדרש ואגדות .ונמצא שתורה שבעל פה ניתן רק  בלוחות  שניים שנתנו ביום הכיפורים.וכן הגמרא אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמדה חומשי תורה שנא כי ברוב חכמה רוב כעס.וכל שכן תורה שבעל פה שלא היה נצרך קודם הקלקול וכמו שיהיה לעתיד.ומה זה טעם שנתנו הדברות ראשונות בחודש  תאומים.

 .הענין דבפסיקתא דרש על בחודש  השלישי  לשון בחודש בא חודש, היינו שבא אז  התחדשות  בלב  ישראל .  .אחר  התשובה הרגיש טעם מחודש  בפסוק …זהו בחינת  תורה  שבעל  פה שיש בפסוקים דבתורה  שבכתב .

..2תורה שבכתב  אור  החמה שבעל  פה סיהרא דמקבלא משמשא..אומות  העולם מונים לחמה וישראל ללבנה..וקודשא בריך הוא תורה אקרי ..גוזר גזירה  ומקיימה תחלה..כל המצות הם דרכיו..וזהו אין תורה אלא קודשא בריך הוא התפיסה בהשם יתברך הוא רק  עי והלכת בדרכיו והוא  התורה זה נקרא שמש..והתורה שבעל פה  היא ההתחדשות  בדברי תורה וזהו סיהרא דמקבלא משמשא והוא האור  והטעםצ בדברי תורה  מה שמרגיש  בלב טעם ומתיקות..החודש  הזה לכם ההתחדשות  הזה ניתן רק  לישראל .תורה שבכתב לא  מצינו שום קדושה לראש  חודש רק  במשנה ראש בית דין  אומר  מקודש..

.3ובשעת  מתן  תורה ששמעו אנכי ה  אלוהיך נתקע תלמוד  תורה  בליבם …נבלע בלבם והרגישו  כולם טעמי תורה שהוא תורה שבעל  פה כמו שיהיה  לעתיד ולא ילמדו עוד..כי כולם ידען  אותי..והיה לכולם תורה שבעל פה האור מתורה שבכתב …זהו שכתב בזוהר הקדוש בחודש  תאומים ניתן  התורה אורייתא רזא  דתאומים תורה שבכתב ושבעל  פה..

 נדרש בחדש שדרשו בא חודש התחדשות..מה  התחדשות מכיוון שלא  נתנה  תורה…אבל  הוא  החשקה והתשוקה שהיה לקבל  תורה..שאין השם יתברך נותן  תורה רק למי שהוא צמא להם..’

.לימוד הבדל בן חכמת עשיו אדום  הלגליות החוקית בחברה והחכמה הגדולה  המדעית בלי מוסר ותורה גורם  להרס .מעשיו אדום  עד  היום יורשיו התרבותיים אירופא  כלימוד  תורתו  של  הפרי  צדיק משתמש  בחכמתו  לכבוש  העולם שליטה כלכלית ופוליטית   והרג. ותורת ישראל ההלכה  שבעל  פה חוכמת  המוסר  תיקון  לגבורת הכיבוש של  עשיו  גבורת לימוד תורה  שבעל  פה  ויישומה  בחברה מדינית  צד  הקדוש  של  הגבורה לעשות  עולם  של  שלום אמיתי  ומתוקן  מוסרית ותיקון החסד של  ישמעאל  עם החמידו דאורייתא  החשק  לתורה  ולא  תאוה.כמובן שישראל  גם  נלחם  כשצריך  בגבורה  של חכמת  אדום  אבל  זה  לא  מהותינו.ותיקון של  חסד   ותאוה הישמעאלי  המכוון  לתאוה   וחסד לעולם  הזה והבאתו לתאות וחסד ללימוד תורה .  זה סיון אות ז  זיין  נשק  של  ישראל הוא  התורה  שבעל  פה המוסר בחברה מול חכמת אדום בלי  תורה זה  הרס.היא חשובה לפיתוח  טבע  העולם הזה אבל לעולם הבא  המתוקן  עי הלכת התורה שבעל  פה  זה רק  ישראל .והלוואי  שדור  הבא של  העולם של  עשיו וישמעאל יתוקנו כי היום  לאחר  ה7  אוקטטבר  ובכלל אין סיכוי…

4.’הנה בספר  יצירה איתא שחודש סיון נברא

 באות  ז  ואות  ז איתא בזוהר  הקדוש  מאן זיין דא חרב לה מלאה  דם והיינו דאות  ז הוא כנגד מדת  מלכות.וסוף הפסוק הוא כי זבח לה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט אאת  הר  עשיו…ונשא השעיר  עליו את  כל  עונות  תם דהיינו שכל  זמן שיש קליפת  עשו על ידי  זה יש  מציאות לשאור שבעיסה בלב  ישראל

..זוהר וזרח משעיר למו אתפשיט מיניה נהירו דחפיא עליה ויהיב ליה למיהב להון לישראל .. ומהו האור שהיה לסמ ועשו אך הוא איכה רבתי אם  יאמר לך אדם יש חכמה באדום תאמין הדא הוא דכתיב והאבדתי חכמים מאדום יש  תורה אל  תאמין..דכתיב  בגוים אין  תורה.היינו שחכמה היה באדום ועשו עד דהיה יכול לרמות את  יצחק לא  כך  הוא ההלכה…תנחומא תולדות..רק דברי תורה שיהיה מורה לו ללב  לא  היה  לו.

.ועיקר החכמה שלו היה בחרב לכבוש כל העולם …וזאת קבלו ישראל ממנו להקדושה והוא תורה  שבעל  פה חרב לה מלאה  דם שעל ידי  הרב  חכמה יוכלו לתקן  הרב  כעס..

.לכן  נקרא מדה זו  זיין מלשון  חרב וכלי זיין שהוא  כלי  זיין נגד  יצר  הרע. ושבת הוא כנגד מדת  מלכות  מלכות  פה  תורה  שבעל  פה קרינן  ליה .זוהר  הקדוש חא מז.ב

 הופיע מהר פארן היינו  ישמעאל  שקליפתה היה  הפסולת  ממדת  החסד  ..שהיה  תאות וחמדות  ואהבת  העולם הזה..וזאת  הופיע לישראל בקדושה היינו  מדת  החסד והתאוה להיות חמידו דאורייתא  כמו  שיהיה  לעתיד,מעשו שהיה  הפסולת  ממדת  הגבורה והיה  בו  החכמה  והניח  כל  חכמתו בחרב לכבוש כל  העולם .  לכן  נברא  חודש  זה  תאומים תורה שבכתב  ותורה  שבעל  פה  כנל  באות  ז שהוא  חרב לה

.עיקר  העצה שיבולע  דברי תורה  בלב  הוא  עימ החשק  והצמאון  לדברי תורה זהו  היום הזה .  חדשים..וכן בכל  שנה  אף שכבר, נתנה  תורה צריך  להשתדל  להשיג  חשק וצימאון  מחודש לדברי  תורה …טעמי  תורה …’

.רצון ישראל לעשות רצון  ה  המציאות העולם  זה  דרך תורה שבעל  פה לימודה בכל תחומיה האמוניים התלמודיים  ההלכתיים  ואי שקיעה בתאות עולם  החומרי אלא שלא נצרכים. זהו ההכנה נרצון לכך מצד  ישראל .

.מאמר ג .רח סיון:’פסיקתא דרש באו מדבר  סיני  קודם מתן  תורה  והיינו  עיקר לתורה שבעל פה שעל  זה  אמר אין  לו  סוף כמדבר . עיקר כפיית  הר  כגיגית היה  על  תורה  שבעל  פה שצריכה  יגיעה וצער ולא  תמצא תורה שבעל  פה  אצל  מי  שיבקש  עונג  העולם.. ועל  זה נאמר ביום  הזה  באו  מדבר  סיני הפקירו כל  ענייני העולם  ונעשו  הפקר כמדבר שאין רצונם רק  מה  שהוא  רצון  יתברך..

.הכנת ישראל ורצונו מצד עצמותו לקבל מצידו את התורה בסיני זהו ציפיית משה רבינו ותעבדון את  ה  על ההר  הזה , זה העבודה לפני מתן  תורה עצמו מצד  ישראל.לימוד לדורות רצון וחשק ישראל במקביל לנתינה מלמעלה גם אם אין רצון .כמובא בלימוד הרב אשכנזי מניטו שזכות  ישראל  היה לרצות ולהתאמץ להגיע לסיני.נזכיר  בכאן בתורת הכלי  יקר מפראג בפירושו על פסוק וחמושים עלו בני ישראל לומד  על  עובדת בעלי תואר ישראל ולא  העם שיצאו  עם  נשק ליכנס ישיר לארץ  ישראל ממצרים בלי תחנה  בסיני כנל לימד רבי עובדיה ספורנו מאיטליה בפרשת  במדבר הנקראת  תמיד  לפי  חג  השבועות דישראל נפקדו כל  יוצא  צבא לכיבוש  הארץ כך הרמבן שלימד שלא  סומכים  על  הנס ודרוש צבא כך הכלי  יקר על אתר .כל הפרשנים מלמדים את  פסוקי  התורה שיציאת  מצרים מטרתה כניסה לארץ ישראל ישיר ושם התורה תתגלה.אי לכך הפרי צדיק מלמד שתעבדון את  האלוהים על  ההר  הזה מדובר ברצון  העצמי של  ישראל לקבל תורה זו  העבודה לפני מתן תורה עצמו שנאלץ להיות בסיני כי  הדור  לא  זכה  להיות מבחינת זורע ומאמין ואז בוודאי שמתן  תורה  בסיני היה לו את התפקיד של  לימוד לישראל את התורה מבחינתה האלוקית בכפייה  נצרכת להיות מעל  הטבע.

‘פרי צדיק מאמר ג לרח סיון:’בחודש בשלישי ביום הזה באו מדבר סיני בפסיקתא איתא בחודש  בא  חודש בשעה שנגלה הקבה למשה התנה עמו ואמר  לו בהוציאך…תעבדון את האלוהים על ההר  הזה והיה משה מצפה ואומר מתי הוא בא כיון שהגיע הקץ אמר לו  הקבה בא חודש ..והנה  הזמן מתן  תורה  היה  בו  סיון ולמה אמר לו  בא  חודש שהוא משמע מראש  חודש .ונראה מזה שלא  היה  המכוון על   מתן  תורה .שאלת משה רבינו  עה היה וכי  אוציאנ…מה זכות  יש  בידם שאוכל להוציאם…

.והיינו דעיקר דורש  השם יתברך מהאדם ההתעוררות מצידו ומה יועיל מה שיופיע בהם השם  יתברך קדושה וטהרה מצדו.ועל זה  השיבו  השם  יתברך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את  האלוהים על ההר  הזה בזכות  התורה שעתידין לקבל , לא היה המכוון על מתן תורה שזה  היה גם כן מצד  השם יתברך ..בשעה ששמעו ישראל אנכי נתקע תלמוד תורה בליבם ..היה  הכל מצד  השם  יתברך כמו ביציאת מצרים  וקריעת  ים  סוף .

  .רק  המכוון היה על  החמשה ימים שקודם מתן  תורה דאז הכינו  ישראל  עצמם מצידם לקבל  התורה על זה  נא בהוציאך תעבדון את האלוהים על  ההר  הזה והיינו  על  בסמוך היינו  מראש  חודש  סיון ויחן ישראל..ומאז  היה  החשק לכל אחד  מישראל בלב בקיווי וציפוי להגיע לזמן מתן  תורה וזה עיקר  העבודה מצד  האדם כמו שאמר רעמ זחג.רחמנא ליבא  בעי .. וזה  עיקר העבודה מצד  האדם..’

.פרי צדיק מאמר ג רח  סיון.על החשיבות להיות בלא  נגיעות  אישיות גם  מהנהגת  ישראל עצמה  עד  כל  אחד ואז זו האחדות  האמיתית והכנת ישראל כתנאי עצמי לקבלת התורה עצמה וזו  תהיה  תורת  ה באמת בלי כמובן לטשטש  הבדלי גישה אבל  בלי אנטרס אישי מפלגתי  כספי גם  אם יש לו  מקום מסוים מוגדר ומוגבל.חכמי התורה ומלמדיה נבחנים לפי  הרב כאן  בעובדת היותם מאוחדים שזה אפשרי רק   בלי  נגיעה אישית  בכל  תחום שהוא ממינויים פסולים בוודאי  ברבנות דזה  הכי  חילול  ה ראה  מהרל על  כך  בספרו דרך  חיים  על  אבות שהוא  מלמד על  החומרה לקרוא רב למי שלא  בקי!!  ועד חוסר ידע בפסיקה הלכתית  ודיינות ועד מינוים שהם לא גדולי תורה.

‘ פרי  צדיק .מאמר  ג .רח  סיון ‘היינו  כשרוצין רק מה  שהוא רצון ה יתברך אז מימלא כולם כאיש  אחד כיון שאין להם  רק רצון אחד  מה שאין כן  כשיש נגיעה  לענייני  עולם הזה אז  דעת  ורצון  כל  אחד  משונה  מחבירו ..היו כולם  ברצון  אחד  לעשות רצון  ה  ..בהוציאך..תעבדון..שקדמו למתן  תורה מצד  ישראל .  בא  חודש  שהיית  מצפה  לו.  ‘

רבי צדוק הכהן  מלובלין .פרי  צדיק .רח סיון .

מטרת חודש  סיון הקדושה זהו קיום  רק רצון  ה זהו הגדרת להיות כמדבר הקדושה  זה מצד ישראל אשר הם מקדשים הזמן ראש  החודש.אם לאו אז בא המתנגד עמלק.דווקא לפי הארי  החי זל חודד  סיון זה שייך לזבולון ולא יששכר שהוא אייר כי זבולון  מביא את  הקדושה במציאות העולם דרך דווקא  הברכה בעסקים עם מוסר.הקדושה היא לא סגורה בקהילה בחול אלא היא מיושמת  במערך כלכלי מדיני  ארצי במדינה  עברית  בפועל בכלל וזה הארי  זל  מלמד סיון זבולון! זה בספר  היצירה סיון רגל שמאל כי שמאל  זה ענייני  עולם  הזה שדווקא דרכם הקדושה מתבטאת  במציאות בקרקע הכלכלי ורק  בתוך כך יש  ברכה ליששכר העוסק  בתורה.לכן שמח  זבולון  בצאתך למסחר ורק  אז  יששכר באוהל התורה.לכן דרושה כלכלה חזקה במדינת ישראל ! ואז התורה תתעלה!

‘פרי צדיק מאמר ג  רח סיון.

‘לגבי קידוש  החודש  שאב בית דין אומר מקודש .. מטעם זה נקרא ראש  חודש  ולא תחלת חודש  הראש   לכל  החודש …לכן הוזכר במועדים . המקרא חודש  הוא מה שישראל עונין  בראש חודש מקודש…המשיכו הקדושה מחודש זה שהוא  מתן  תורה..זה היה  העיקר מצד ישראל החשק ומה שנעשו הפקר כמדבר שאין להם  חשק ורצון אחר רק  רצון  ה…שעוסקים בעבודת  ה הם  בקדושה ומזה בא הריפוי ידים  בדברי תורה  ועל ידי זה  ויבוא  עמלק..

.והנה יב החודשים כנגד יב שבטים כמו שאמרו והאריזל סדרן כסדר הדגלים .וחודש זה  נגד שבט זבולון  וזבולון היה עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה  ולכאורה היה יותר שייכות שבט יששכר  או שבט לוי …שבט יששכר נסדר לחודש  אייר..אך איתא בספר יצירה המליך אות ז  בהילוך  סיון בשנה רגל שמאל בנפש..ובחודש אייר המליך אות ו בהרהור ..אות ו  אקרי   אות אמת זוהק ואמת זו  תורה מס ברכות ..אותיות  ו ה  משם  הויה  מורים  על  תורה  ומצות..רעמ.והיה  שייך  יותר  אות  ו לחודש  זה..

.אך איתא  בזוהר …מאן  זיין  דא חרב  לה  מלאה  דם..מדת  מלכות ..זיווג קדשא  בריך  הוא  ושכינתיה…אות ו  כולל  הו  מידות  בחינת  קודשא  בריך  הוא  והז כולל כל הז  מידות.. על  זה  מורה זבולון הפעם יבלני  אישי .היינו  יעקב  אבינו  נקרא שמש… אמהות ירח . סיהרא דמקבלא משמשא..

.זה  ענין  שמח  זבולון  בצאתך איך יתכן לומר שמח  הא  כתיב בכל  עצב  יהיה  מותר..אנא תפילין מנחנא…בלאו הכי  אסור  השמחה..איך נאמר לו שמח זבולון בצאתך היינו  בצאתו לפרקמטיא..כן כל  הברכה עיקרה לזבולון..עמים הר  יקראו רק  יששכר  כלול בברכתו.

.אך הענין איתא חודש  אייר המליך  אות  ו בהרהור ..מילה לתברא יצר  הרע  אורייתא..רמבם מחשבת  עריות בלב פנוי מהחכמה.  הוא הכנה למתן  תורה כנגד שבט  יששכר העוסק  בתורה .

.חודש זה המליך אות ז בהילוך  סיון בשנה  רגל שמאל בנפש שבשעת מתן  תורה בדיבור לא  יהיה נעקר  יצר  הרע ואז כל  מעשיהם  בקדושה על  זה מורה  רגל  שמאל  דבכל מקום ימין  מורה על דברי תורה לב חכם לימינו  ושמאל  מורה על ענייני  עולם  הזה .ובשעת  מתן  תורה נעקר יצר  הרע  שאף מעשה  עולם  הזה  יהיו  בקדושה  זהו  רגל  שמאל .

.על  זה  מורה  אות  ז  כל  הז  מדות . זבולון הפעם יזבלני..כמו מתן תורה דבא מדה  והוריד  השכינה  לארץ  כמו שהיה בתחילת הבריאה שהיה  עיקר שכינה בגן  עדן . כן מתן  תורה שירד  ה על  הר  סיני..בניתי בית  זבול  בית  המקדש היה  מקום  יחוד הקבה  עם  ישראל..שמח זבולון ..שמחו  צדיקים..על זה  נאמר בצאתך בעסקו בפרקמטיא  גם  כן  שמח  כיון שהכל  אף ענייני עולם  הזה  גם  כן  בקדושה..בחוקותי תלכו  היינו  אף  בדברי  עולם  הזה…עי יכולים  לזכות בזמן  מתן  תורה להקדושה מצד השם יתברך כמו בשעת  מתן תורה .  אז  כל  מעשה  האדם בקדושה בחוקתי  תלכו שמח זבולון בצאתך  זהו  מעלת  מתן  תורה  שזכו מצד  השם  יתברך  לישרי  לב שמחה.’

שבת שלום .יום ירושלים שמח ומועד טוב של  שבועות וביכורים שמח