נכתב ע”י מאיר משה ואקנין ירושלים חותנו של הקדוש והגיבור אוריאל הי”ד שמסר נפשו במלחמה בעמלק לשמור על מצת החירות והאמונה במדינת ישראל.געגוע!
פרשת תזריע של סגולת ישראל ורק לו אז ישנו בעקבות מעלת האלוקי שבו טומאה וטהרה שעבוד וגאולה;(ראה אור החיים הקדוש המובא במאמר על הקשר) שגם נקראת לרוב סמוך לתקופת כינון זהות ישראל בתור עם היוצא לחירות עולם מגלויות המצרים מפרעה ועד גלות פרעוני אירופא ורוב העולם בדורינו ליעד היציאה שהוא בלעדית רק לכיוון ארצו ארץ העברים ישראל עוד משם עבר אברהם ועד ימינו גאולת מדינת ישראל בארץ ישראל ליישם תורת ה המתגלה מיתוך זהות כללית של עם ישראל בירושלים. .היא נקראת כמו השנה בחודש ניסן של חג הפסח או לרוב בחודש אייר שבו חלים במסורת ישראל כבר מועדי שמחה דהעם חידש של הילולת רבי מאיר בעל הנס או רבי שמעון בר יוחאי ובדורינו זכינו שחל בו התקדמות הפסח ויותר עם גאולת ה באייר של חג העצמאות אשר כבר תאריך זה נכתב עי הגאון מוילנא בספרו על הזוהר ספרא דצניעותא.הגאון מלמד שם את הגמרא של שעות בריאת האדם ואז השעה החמישית הגמרא אומרת קם על רגליו והגאון מוילנא מבאר שהשעה החמישית היא שנת תשח! וכך קרה ! והמציאות המדינית שלנו היא ההוכחה הברורה פרקטית בלי פלפולי סרק הנובעים מחוסר לימוד תורת החכמים האמיתיים.
.כי פרשה זו עוסקת דווקא במעלת הזהות הישראלית שרק היא מתיחדת בנושא הטומאה והטהרה גלות וגאולה מכל העמים דווקא בהיותה זהות של קדושה ובחירה אלוקית ואז מעלה גדולה וצריך לזכות כנלמד עי המהרל מפראג בגבורות ד על פסח. ממלכת כהנים וגוי קדוש .יעד ישראל הינו הקדושה בעולם קרי גילוי הענין האלוקי במציאות החברתית עצמה בתור חברה שלמה. קדושה הינה רק במימד הכללי של העם כשהוא בארצו עם מקדשו בירושלים לכן כל נושא הטומאה לא קיים בגלות רק כשישראל בארצו אז היולדת מביאה קרבן כנל המצורע הרי אין מציאות כפרה בלי מקדש דהוא בירושלים ופשוט! לכן כל נושא הטומאה הטהרה והקדושה נעלם בטומאת ארץ העמים. והחכמים שנקראו קדושים או היו כי הם עסקו בתורת הכלל גם בהיותם בגלות דהיא רק תורת הפרט או ליקוט הניצוצות של העמים לקראת הוצאת מהם בתורה כמו התלמוד היוצא דווקא מבבל והתורה מחכמת ממצרים והסוד מאדום.לכך רק לעם קדוש שהוא עם עם ארץ במציאות בקרקע ולא קדושה דמיונית מבלי פרקטיקה של קיום בממלכה ישנו אפשרות של טומאה שהיא מצב הקשור לעולם הנברא אשר בהכרח טבעו הלא מושלם גורם לכך עד שיושלם. השלמה או דרך הלידה או דרך הקשר של האדם במורכבות חייו עד לתיקון האחרון .בעצם ישראל בעקבות בחירתו עי האל רק הוא העם העל טבעי הפועל בטבעי להתהוות ולהיות האדם המושלם שיתקן את הכל את הטומאה בעולם הנובעת מהמוות ומהחטא ואת גלות האדם בחייו הפרטיים ובוודאי בעיקר של כל הלאומים. וכל זאת עובר דרך היסטורית ישראל שהיא תמצית השעבוד של האדם וגאולתו ממנו פרטית ובעיקר לאומית שזה היינו הך! לכן ירושלים היא טיבורו של עולם!
-לכן גם סוף פרשת שמיני העוסקת גםת.ביחודיות. המאכל קושרת התורה את קגושת האכילה רק לעם הנמצא בארצו והוא קדוש כי והייתם הכלל וגם כי הוא כבר עולה מארץ מצרים.מדינת היהודים רק דרכה אפשר כלכלה קדושה! בחול לא עסקנו בכך!וזה העיקר!
.: ‘אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ..והתקדישתם והייתם קדושים כי קדוש אני..כי אני ה המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוהים ..
.רבי חיים בן עטאר הקדוש.’כי אני ה אלהיכם פירוש ומשונה אומה ישראלית לקדושה וטהרה שלא בחר ה ליקרא אלוה אלא לישראל לזה צריך להרחיק מן הטומאה.’
.וכך הכלי יקר רבה של פראג בתורתו מלמד:’כי אני ה המעלה אתכם מארץ מצרים מקום נמוך אל ארץ ישראל שהוא גבוה מכל הארצות כדי להרחיק אתכם מהעפרוריות השולט ביותר במקום נמוך דאין אויר שולט שם כבמקום גבוה. .על כן תהיו זהירים ביותר מן השרץ הרומש על הארץ וזה טעם נכון וברור.’
.הגלות בלימוד הרב הינה עפרוריות נמיכות קומה פיזית ורוחנית וארץ ישראל היא מעלה היא עליה קדושה מעלה אתכם כלשון הפסוק.לכן ניתוק מהגלות הוא ניתוק מהטומאה לקראת קדושה ואז דווקא בעקבות המעלה של ארץ ישראל ולכבודה יש גילוי הטומאה וטיפולה כנאמר עי הרמבן דכל נושא טומאת הצרעת לכבודה של ארץ ישראל כי אפשר לטפל בגלות אין תקנה ולא רלוונטי! ראה רמבן פרשת מצורע.
.וכך אור החיים הקדוש רבי חיים בן עטאר הקדוש מענקי חכמי מרוקו וישראל לדורות מלמד בקשר בין טומאה טהרה והיסטורית ישראל גלות וגאולה מעלת ישראל.וכך היה חתני אוריאל כהן היד זל שמסר נפשו על יחודיות. ישראל!
.וידבר ה אל משה לאמר . דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים…וביום השמיני ימול בשר ערלתו. כך הקישור גלות גאולה טומאה טהרה לכל האנושות דרכינו.
רבי חיים בן עטאר הקדוש.’שאמרו בספרא בני ישראל בענין זה ואין העכום בענין זה .לזה אמר לאמר לשון אמרות ורוממות .כי ענין זה שהתנה להיות בישראל ולא בעכום הוא לצד המעלה והכבוד אשר ד האמיר עמו מה דאין כן בעכום כי נפשם וגופם טמא.’
-לכן פרשה זו של טומאת לידה וטומאת המצורע נקראת בניסן גם או מיד אחריו כי זו למעלת ישראל וגם ישראל בתור כלל יוצא מטומאת ארץ העמים לטהרת אוירה הטהור של ארץ ישראל. וכך חתני אוריאל כהן היד לחם לנשאיר את הטהרה הגאולית. זאת במקביל לטהרת הפרט עצמו שגם היא יש לה ביטוי וטיפול בארץ ישראל בלבד כשיש מקדש וקרבנות .וכך אנו חייבים כבר לאחר 76 שנים של עצמאות בה להעלות את התורה למימדה הכללי עולמי כנלמד בתורת המהרל הפרי צדיק אור החיים הקדוד השלנ הקדוש הרב קוק רבי יעקב אביחצרא הרב אשכנזי הרבי מחבד זצוקל.
.לכן ישנה הקבלה בתורה עצמה במדרשים בזוהר ואצל חכמי הסוד בין הטומאה שהיא גלות כנאמר עי הזוהר ששבעה שבועות של ספירת העומר הינה כמו ספירת שבעה נקיים של האישה הטמאה.וכך ליטהר מטומאת הגלות של מצרים לפני קבלת התורה וכניסה לפי התוכנית המקורית ישירות לארץ ישראל.וכך המצה נקראת בוהר נהמא דאסוותא שזה לחם המרפא מהגלות וגם לחם האמונה הדרושה לצאת מהגלות שהיא אמונת השגחת הבורא.וכך אין מקרבין קרבן פסח בטומאת היחיד.
.וכך מלמד אותנו בתורתו הכללית העוסקת בזהות העברית וגאולתה ותיקון המציאות אור החיים הקדוש. גאולת מצרים לא צלחה כי נחרב המקדש לכן גאולה בחינת נקבה ואז אם עשראל יזמו מכוחם את הגאולה בזכותם אז תהיה בחינת זכר בלי חורבן . טומאה וטהרה בגאולה .יום השמיני אז ה מעביר את הטומאה וזו הגאולה.
הואיל וידע הרב הקדוש דזה לא יקרה אז זכות התורה וגם לאחר יסורי הגלויות תהיה ומנוסף לעשיית ישראל תיפסק הקליפה המניעים הטומאה העורלה ואז יום השמיני העל טבעי הגאולה תהיה אלא שלצערינו ביסורין כי לא היתה יוזמה להפסיק הגלות בזמן! וזה הטומאה וזה ההתמהמהות במצרים וגם בגלות האחרון. חכן עושים ליל הסדר ללמוד על כך וליישם יציאה פרקטית ולא רק אכילת מצות עם כשרות מהודרת ופילפול על כמה זמן אוכלים אותה שזה חשוב אבל נשארים בגלות הםיזית או הלאומית גם בארץ.ודי לחכימא של שאלת הילד החכם.
.רבי חיים בן עטאר הקדוש.
‘עוד ירמוז הכתוב על כנסת ישראל אשר מצינו שנקראת אישה בדברי הנביאים דכתיב כי בועליך עושיך ..וכתיב וארשתיך לי לעולם..
פירוש דע כי בחינת הזכר היא בחינה עליונה מבחינת הנקבה , והתורה מיחסת בחינות עליונות בהחינת הזכר והודיע הכתוב כי אם כנסת ישראל תזריע ודאי שתוליד הדרגות עליונות והוא מאמרם זל סנהדרין צו עוצם הפלגת הפלאות אשר יפליא ה בביאת הגואל אם ישראל יזכו על ידי מעשיהם הכשרים .ויכון להבדיל בין הגאולה העתידה לגאולה שעברה של מצרים דהיו ישראל ערום ועריה .גם אמר הכתוב גוי מקרב גוי .ואותה גאולה תכליתה לא עמד כי נחרב הבית וגלו והיה מה שהיה ואין טובה זו בבחינת זכר .אבל הגאולה העתידה לצד שעל כל פנים תהיה ‘באמצעות זכות ישראל לו יהיה שלא יהיו ראויים אף על פי כן באמצעות אורך הגלות ועסק התורה דכתיב לא תשכח מפי זרעו על כל פנים תהיה הגאולה בבחינת זכר ועמדה לנצח .
ואמרו וטמאה .כאן רמז תיקון אשר יעשה ה להשיג בחינת זכר כי ז שנים יכונן חבלי משיח כאומרם זל שבוע שבן דוד בא ליסרם ולזקקם והוא אומרו וטמאה יחס היסורים לבחינת הטומאה כי הוא הטמא המיסר,ואמר שבעת ימים פירוש שבע שנים על דרך אומרו תשב הנערה אתנו ימים או עשור .. וביום השמיני פירוד אחר שעבר שבע שנים בנתחלת יום השמיני ימול בשר ערלתו כי אס יעביר ה בחינת הערלה מהעולם דכתיב זכריה ואת רוח הטומאה אעביר..וזה יהיה בשנה שמיני וידוע הוא בחינת הערלה שהיא הקליפה.’
.פסח לימוד השלה הקדוש המובא בכאן. טהרת טומאת הזהות עי חטא האדם שהוא חמץ שאור וגאוה ןטומאת נידה.תיקון כל התרבויות הגדולות של המבול והפלגה שלא הצליחו להיות מוסריים כנאמר גם עי הפרי צדיק דנשמת משה היתה בדור המבול שהיה עם חכמה גדולה אבל מושחתת.גילגול נשמות ופוטנציאל ענק תרבותי זה בחכמת מצרים הגדולה והמוערכת ותיקון נשמות אלו על ידי משה רבינו הגואל הראשון והאחרון כלימוד הארי החי זל.לכן התיקון עי המצה הדומה למן והיא לחם הגלות שהפך ללחם היציאה הגאולה הפרקטית ותיקון על התרבויות על ידי ישראל האוכלים אותה ויוצאים מהגלות.דורינו הוא כמובא עי הרב אשכנזי זצל גם נשמות דור יציאת מצרים עם התיקון האחרון של הגאולה השלישית במדינת היהודים ברוך ד .
-וכך חתני הטוב אוריאל כהן שמסר נפשו לקיום מהות תיקון האנושות בשמירת על הארץ והעם שהיא מהות מצת החירות בהילחמו מול עמלק העזתי והעולמי שרוצה למנוע זאת .היד .מתגעגע!
.השלה הקדוש.’ מסכת פסחים ופרק תורה אור.וענין טומאת הנידות מענין פירסה חוה נידה שהיתה תכף לאחר בריאת העולם מצד הנחש הערום והוא רשע ערום .וכן במצרים ואת ערום ועריה כי חטאו של אדם הוא היה הסיבה שנפתח המעיין הנרפש מקור הזוהמא ונמשכה עליו ועל כל יוצאי יריכו והוצרכו הצורות ההם צירוף וליבון.
.וזה טעם גלות מצרים כמו שכתוב בפרדס בשער השערים .כי בעת שחטא אדם ובא הנחש על חוה והטיל בה זוהמא וערבו קודש וחול והוליד קין קנא דמסאבותא.
.והיה כוח הקליפה הולך ומתפשט עד שנתלבש בכתנות עור רצה לומר בכללות ע אומות כמנין עין שבעור …עד שזרח אור אברהם . ועי אברהם נתקן כתנות אור שהוא רמז לאחדות השם ויחודו.
אבל לא נתקן לגמרי כי עדיין היו הסגים מעורבים ובין האומות נשמות טהורות .
.בהתחלה רצה הקבה לטהר הקדושה והוציא מאברהם ישמעאל ומיצחק עשו …ואחכ שב לקבץ ניצוצי הקדושה הנדחים חוצה לבלתי ידח ממנו נדח והכניס הכסף בתוך כור הברזל בתוקף הברזל במצרים כדי שיתקבצו כל ניצוצי הכסף.
..לכן שם נתגלגלו על הרוחות דור המבול אלו דעליהים נאמר כל הבן הילוד דור הפלגה נאמר ותכן לבנים תתנו.עד שיצא כל הכסף צרוף ונקי שש מאות אלף כמנין העולה משש קצוות..כי כמו שיש מט פנים טהור יש מט פנים טמא אילו לא נתעורר עליהים מט פנים טהור עדיין אנו ובנינו לכן בחיפזון יצאו..מה שלא יהיה כן בגאולה האחרונה .
.וזהו טעם שביתת חמץ בפסח כי מורה חידוש העולם ואז חטא האדם בזוהמת הנחש שהוא שאור שבעיסה החומץ אשר פקר בחידוש העולם.
.והנה תכלית הבריאה היה האדם אדם הראשון היה העיסה חלה דבעולם כדקלקל וחטא נכנס בו זוהמת הנחש…זהו סוד כל מחמצת לא תאכלו חמץ באמצע ואותיות מת בראש ובסוף..
.כן במצרים נולד הגואל משה רבינו עה שהוא שת כנודע בסוד משה שת הבל .כי יוכבד תיקון חוה ושת הוא משה והוא יסוד העולם בדת ובתורה.
.ארזל קידושין לח א.עוגות שהוצאו ממצרים טעם מן טעמו בהם ביארו כי מוצא המן מוצא המצה מקום אחד להם.הנה האוכל חמץ בפסח קוצץ נטיעות גן הקדוש שגורם הסתלקות האור הבהיר סוד המצה שמורה ולעורר החמץ הידוע שאור שבעיסה .
.זה כוונת חזל זוהר חב אלוהי מסכה לא תעשה לך וכתיב ,בתריה את חג המצות תשמור .כל מי שאינו שומר את המצות ואטכל חמץ כאלו עובד עבודה זרה ולפיכך עשו בו הרחקה..
.הרי החמץ סוד הקליפות והמצה היא החירות וכן ארבע כוסות שכנגד ארבע כוסות של גאולה כולם שמורים ממקום המשומרה שאיןמ שם מגע גוי…המצה והיין הם תיקון חוא אגם נראשון .. מצה תיקון החיטה והיין תיקון של אשכול ענבים..’
.יציאת מצרים תנאי הכרחי לקבלת התורה ולתיקון כל המציאות ועיקר התורה והמצוה ובלתי טפדרי להיות עם עם האל מבלי לצאת מהגלות יסוד וזו גם עבודה זרה להמשיך לחיות בחמץ כשאפשר במצה בארצינו ! חיים רק במדינת ישראל אם לא עובדים לאלוהים אחרים שזה כדברי מניטו דרכונים זרים והנה המקור בדברי השלה הקדוש.
.השלה הקדוש .ספרו שני לוחות הברית.
‘תלה הכתוב הרבה מצות שבתורה ביציאת מצרים .והוא דבר מבהיל הדעת שהתורה היא נצחית ויהיה קיומה תלוי במצרים כאילו אם לא היה יציאת מצרים אז היתה התורה חו בלתי מתקיימת.
.ספר עבודת הקודש רבי יחזקאל מאיר אבן גבאי מגדולי מקובלי ספרד לידה 1490 כתב ספרי קבלה מרכזיים.מובא עי השלה הקדוש ‘זה לשונו פרק לח מחלק סתרי תורה .’יסוד התורה כולה יציאת מצרים , וזה היה עיקר ושורש אל קבלת מלכות שמים וחול ‘ענין האלוהי עלינו’ כמו שבא כפול ומכופל בהרבה מהמצוות .כי נצטוונו בהם לזכרון הנס ההוא והוא יתברך תלה קבלת אלהותו עלינו בו אמר ויקרא ‘כי אני ד המעלה אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוהים ועל יסוד זה בנה כל הבניינים ובו התחיל לקיים אלהותו עלינו דכתיב אנכי ד אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים…וזה כי שם התאמת להם ממה שראו משינוי מנהגו של עולם ומשדוד מערכות ..זוהר:’ובגין דכולהון חמו בעיניהון כל אינון אתין וגבוראין. ..אתגליא יקרא דיליה אנפין באנפין. ‘
.כי לא נגלה הקבה לפרסם מלכותו ולהודיעו לכל באי עולם על ידי מסות גדולות ואותות ומופתים בשינוי מנהגו של עולם כי אם במצרים…וזה ראשית קביעות האמונה והאמת על ישראל במצרים ..זה היה התחלת קבלת המלכות והאלהות עליהם שם אז ולא קודם..
.וזה טעם למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך .כי עם כל הדורות ידבר ולקיום כל זה נתחייבנו בקבלת מלכותו דישאר טעמו בפינו ורישומו ניכר ..התורה וקיום מצותיה וזה טעם והיה לאות על ידך ולזכרון בן עיניך למען תהיה תורת ה בפיך כי ביד חזקה הוציאך ממצרים …כי התורה ומציותיה נתנו בפינו ובגופינו לזכור כי ביד חזקה הוציאנו ממצרים..
.ואומר כי יסוד היסודות ועמוד החכמות לדעת ולהבין כי ה הוא האלוהים . כי קודם התגלות הכבוד העליון סוד ד אלהים היו כל הדברים גנוזים ומיוחודים במחשבה הסתומה. וכל הנתיבות ואותיות עם נשמות וכוחות אור וחושך וטוב ורע כל ההפכים היו מעורבים …דברים הפכיים מעורבים ברצון הנפש..ובהתברר הרצון יראה שהטוב הוא עיקר הרצון ואין הרע כי אם לשלימות הטוב..הכל ממקור אחד.
היא סוד מצרים העליונה כי בה היו כל ההפכים מצרנים ומעורבים אלו באלו ומשם הוקבעו כל אחד במקומו הראוי לו הנשמות הקדושות והטהורות נבדלו מן הנשמות הטהורות ..מזה נתנה גאולה וחירות לכל הדברים ונודע באמת כי ה הוא האלוהים .והנה היתה יציאת מצרים העליונה מוכרחת ומחוייבת לדעת ולהכיר זה ולפרסמו ..’
–
-וכך חתני אוריאל כהן היד זל וכל החיילים שמסרו נפשם על עצמאות ישראל בארץ ישראל הם ממש מבחינת מצה שהוא לחם החירות שהיה לחם הגלות והפך ללחם הבלתי תלוי בכלום של וקראתם דרור לכל יושביה עצמאות ישראל שהיא יעד פרשת החודש וכל ההגדה.געגוע.
.המהרל מפראג.ספרו גבורות ד על נושא פסח.’ מצה ניתוק מתלות פרקטית.
לחם עוני הזה הוא בא על עצם היציאה לחירות אינו כי אם בהסתלק ענין הצירוף דלא יהיה נמצא הצטרפות כלל וכאשר אין הצטרפות אז נמצא הגאולה .ולפיכך צוה לאכול לחם עוני שהוא המצה בליל היציאה בעבור דאין המצה רק עצם הלחם ולא יצטרף בו דבר מן השאור והוא כמו עני.כדי שלא יהיה נמצא כלל שום צירוף בלילה שבו הגאולה ואז יקנו הגאולה שהוא סילוק הצירוף ..ומזה תבין מזה דהיתה גאולתם בחדש הראשון דוקא וזה כי אין גאולה רק כאשרה נבדל מזולתו והוא עומד בעצמו ומזה תבוא הגאולה .והחדש הראשון שאין בו התחברות זמן רק שהוא ראשון .
.כלל הדבר כל ענין הגאולה הסתלקות מזולתו לעמוד בעצמו ולא יהיה צירוף וחבור לזולתו ודבר זה ראוי שיהיה בחדש הראשום ‘ כי הדבר שנתהוה מתיחס אל הזמן שנעשה בו אותה הויה’.הגאולה היא שנבדל מזולתו ואין לו שום צירוף אל זולתו.’
מהרל מפראג.ספרו גבורות ד.אוכלים קרבן פסח מצה ומרור.הקשר בין בחירת ד בישראל ואז מהות החירות מצה אבל גם אפשרות השעבוד כי אנו עם ד .גלות וגאולה . זו ההיסטוריה שלנו.לכן אוכלים קרבן פסח זו בחירת הקבה בישראל ואז יש מצה חירות וקדושה או אם לא זוכים מרור שגם מיתוכו נצמח.לכן בגלות שאוכלים מצה ומרור זו סתירה כי אין שם מצה חירות יש רק מרור.לכן זה קשור מצה ומרור.זה פרקטי!לא פילפול!אוכלים..לכן גלות וגאולה זה רק לישראל ואז רק הם נגאלים ומהם לעולם.זה ליל הסדר קדימה אל על …
‘-והקבה כאשר לקח ישראל אליו קנו המעלה מצד העלה שהוא הקדוש ברוך הוא ולכך לא הגיע להם המכה כי מדרגת ישראל שיש להם מצד שהם אל השם יתברך הוא יותר מן מדריגת הבכור שהוא ראשית העלול וישראל יש להם דבקות בעלה.ומפני קנין המעלה הזאת שהוא דבר חדוש שלא היה בכל המכות צוה להקריב קרבן פסח כי מאחר שלא היו ישראל אפשר להיות ניצולים מן מכות בכורות כי אם על ידי שהם נחשבים של הקבה והם לחלקו צוה להם להקריב קרבן .כי באיזה ענין הם שלו כי אם להקריב לפניו לעבוד לו ובעבודה הם שלו.נקרא הקרבן פסח כתרגומו חייס .
.ומפני שהשם יתברך לקח ובחר בישראל בפרט מכל האומות להיות שלו מורה בזה שהוא יחיד דכיון שהוא יחיד בוחר באומה יחידית לא בכלל האומות שזה נותן ענין האחדות להיות לו עם מיוחד.שאם אין כאן אחדות לא היה בוחר באומה יחידית אלא שהיא יחיד בוחר באומה יחידית וזאת העבודה היא עבודה מאומה יחידית למי שהוא אחד זה עצם הקרבן הזה לכן היה כל העבודה הזאת בענין האחדות…דהוא יתברך אלהיהם של ישראל והוא יחיד באלהותו לכן הקרבן צריך שיהיה אחד..
.ומה שאמרה תורה לאכול הפסח על מצות ומרורים כדי להוציא מלבם של האפיקורסים..כי מן האחד הגמור לא יבוא הריבוי. כי הקרבן הזה שהוא לאל אחד יתברך ויתעלה ..כי המצה מורה על החירות והמרור על השיעבוד כי מאתו יתברל שהןא אחד יבוא החירות והפכו הוא השיעבוד הוא מוחץ והוא הרופא . מפני שהוא אחד הוא הכל . ולפיכך מאיתו באו ההפכים. כי ההפכים הם גם הכל בעבור דלא ימצא עוד חלק ועי ההפכים יש הכל.
.ומן מדריגה העליונה שישראל הם של הקדוש ברוך הוא ‘דבר זה מביא גאולה ומביא מרירות כי כך נותן המידה כאשר הם שלמים יש להם הגאולה והשעבוד כאשר יש בהם חסרון.
.ועוד אחר שהפסח מורה שאנו להקבה ובשביל כך יש לישראל יציאה מרשות האומות כי הוא יתברך אלוהי האלוהים המושל על כל הכחות ועל כל האומות ובשביל זה אנחנו יכולים לצאת מרשות האומות .ואם לא כן מאיזה צד אנו יכולים לצאת מרשות מצרים אם לא בזה שאנו לו יתברך והוא מוציא אותנו מרשות אחרים.
.וכמו שאנו אל השם יתברך ומצד הזה הוא גואל אותנו כן מן הצד הזה יש שעבוד לישראל יותר מכל האומות
.אבל לישראל שאין להם שר ומלאך מיוחד כי הם אל השם יתברך כאשר הם בשלימות מעלתם שאז הם ראוים אל השם יתברך וכאשר אינם בשלימות הם נעזבים ונכנסים ברשות אחרים.
.כלל הדבר כי הגלות לישראל בסגולה . כי ישראל שהם לחלק ד אפשר בהם הגלות יותר. ‘וזהו פסח שנאכל על מצות ומרורים…כי הכל נמשך אחרי הפסח במה שהם חלק לה ואחר המדריגה זאת העליונה נמשך להם הגאולה מרשות האומות והשעבוד תחת רשות האומות
.רבותינו קראו דבר שהוא פשוט מצה ..דבר שהוא פשוט ראוי לחירות… דבר שהוא מורכב הוא משועבד…’
מאיר משה ואקנין.ירושלים.
שבת שלום פסח שמח.
‘
תגובות