“הנגשת השכלה גבוהה לחרדים לוקה בחסר ואינה אפקטיבית”

מבקר המדינה יוסף שפירא פרסם כעת את דו”ח המבקר השנתי, שלמעשה זהו הדו”ח האחרון השנתי שמפרסם המבקר בתפקידו.

כחלק מדו”ח זה עסק המבקר בפרק מיוחד בהנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי על ידי הות”ת (הוועדה לתקצוב ותכנון), ומהדו”ח עולה ביקורת רבה כנגד הות”ת.

כך למשל קובע המבקר כי המדינה הקצתה משאבים עצומים – כ-1.7 מיליארד ש”ח לשנים 2012 – 2022 לתכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי, אולם התוכניות לוקות בחסר ואינן אפקטיביות דיין.

מהנתונים עולה כי שיעור הנשירה של סטודנטים חרדים מהלימודים גדול יותר מפי שניים מזה של יהודים לא-חרדיים, ורק כרבע מהגברים החרדים הלומדים במכינות מקבלים תואר אקדמי. חלק הארי של החרדים שקיבלו תואר אקדמי במסגרת התוכניות הם נשים שקיבלו תואר אקדמי כללי בהוראה.

מנתוני המבקר עולה כי בשנת 2014 רק 5% מהגברים החרדים וכ-16% מהנשים החרדיות בני 19-35 היו זכאים לתעודת בגרות – שהיא אחד מתנאי הקבלה ללימודים אקדמיים – לעומת כ-50% מהיהודים הלא-חרדים וכ-65% מהיהודיות הלא-חרדיות. גם שיעורם של בעלי תואר אקדמי במגזר החרדי היה נמוך מאוד בהשוואה למגזרים יהודיים לא-חרדיים: בשנת 2014 רק כ-2% מהגברים החרדים וכ-8% מהנשים החרדיות בני 25-35 היו בעלי תואר אקדמי (לעומת כ-28% מהגברים היהודים החילונים וכ-43% מהיהודיות החילוניות).

הוועדה לתכנון ולתקצוב (להלן – ות”ת)  של המועצה להשכלה גבוהה (להלן – מל”ג)  ומשרד האוצר על הסכמים רב-שנתיים, שלפיהם יוקצו כ-1.7 מיליארד ש”ח במצטבר לשם שילוב המגזר החרדי בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה בשנות הלימודים התשע”ב-התשפ”ב (2011 – 2022) . בהתאם לכך יזמו והפעילו ות”ת ומל”ג תוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי:  עוד עולה כי בשנים התשע”ב-התשע”ו (2011 – 2016) הן הפעילו את התוכנית הראשונה, והתחייבו להפעיל בשנים התשע”ז-התשפ”ב (2016 – 2022) את התוכנית השנייה (להלן – התוכניות או התוכנית). לפי התוכניות, המוסדות להשכלה גבוהה היו אמורים להקים בקרבתם מסגרות לימוד לחרדים שבהן יתקיימו לימודים אקדמיים במתחמים נפרדים לנשים ולגברים.

המבקר מצא ליקויים שונים אצל הוות”ת, כך למשל מידת העמידה ביעד שנקבע לגבי מספר הסטודנטים החרדים. על פי נתוני המבקר לפני הפעלת התוכנית הראשונה למדו כ-6,000 סטודנטים חרדים לימודים אקדמיים. בתוכנית הראשונה נקבע יעד של 14,500 סטודנטים חרדים לשנת התשע”ו (2015 – 2016), אולם בפועל למדו בה רק 11,465 (כ-80% מהיעד). מספר הסטודנטים גדל בכ-48% משנת התשע”ב (2011 – 2012) עד שנת התשע”ז (2016 – 2017), אך הצטמצם בשנת התשע”ז. בתוכניות לא נקבע יעד לעניין מספר החרדים שקיבלו תואר ראשון ולא נקבעו יעדים בדבר התפלגותם של תחומי לימוד.

עוד עולה כי למרות המלצות מחקר של תוכנית הות”ת לעודד השתתפות גברים בלימודים אקדמיים, הוחלט כי יש להגדיל את המלגות לגברים חרדים בלבד, אולם צומצמה העדיפות שניתנה בתוכנית השניה לגברים בקבלת מלגות, דבר שעלול להביא כך ששיעור הגברים החרדים ימשיך לקטון.

עוד נקודות בעייתיות שעלו, אלו נתוני הנשירה מהלימודים. מתברר כי שיעור הנשירה של המגזר החרדי, גדול פי שניים משיעורו בקרב מגזרים אחרים. בעוד שאצל הגברים החרדים מדובר בשיעור של 46% אל מול 20 בגברים החילונים, אצל הנשים החרדיות מדובר ב-28% מול 12 אצל החילוניות. בחישוב משוקלל מכל 100 גברים חרדים שהתחילו במכינות רק 45 נשארו בלימודים האקדמיים ורק 24 מהם קיבלו תואר.

גם עולה מביקורת המבקר, כי לוות”ת אין בסיס נתונים מלאה על הלומדים במסגרת התוכניות, לרבות אלו הלומדים במכינות, ולכך יש השפעה על תקצוב התוכניות והמוסדות המשתתפים וכך גם על גיבוש התוכניות וההחלטות.

נתון נוסף שמוצא מבקר המדינה להעיר, אלו התוכניות שאינן כוללות סיוע בשילוב הבוגרים בתעסוקה ושיתוף פעולה עם תוכניות מקבילות אחריות שגם תכילתן היא שילוב חרדים במעגל התעסוקה. לדברי השופט שפירא, המלצות מחקר המלווה בנושא זה לא יושמו, לרבות ההמלצות בדבר הכשרת גברים חרדים לעבודה כבר במהלך הלימודים.

למסקנה קובע השופט שפירא כי כספי הציבור העצומים שהושקעו בתוכנית זו מחייבים את ות”ת ומל”ג לתקן לאלתר את הליקויים שצוינו בדוח זה. עליהן לפעול לצמצום הנשירה המוגברת של הסטודנטים החרדים מהלימודים (יותר מפי שניים בהשוואה ליהודים לא-חרדיים). היות שגברים חרדים אינם לומדים מקצועות ליבה ומגיעים לאקדמיה עם פערי ידע עמוקים, על ות”ת ומל”ג לשקול להפעיל מכינות ייעודיות להשלמת בחינות הבגרות.