האתגר של משה שבכל דור הינו ללמד כדברי הרב האשכנזי זצל את ישראל לעשות מיוזמתם מרצון הלב הפנימי הרצוני את התרומה לבניית המקדש ומיתוך מצות התרומה למקדש כך את כל המצוה והתורה רצון הלב למרות שזו חובה! ולומדים כך דווקא מההתנדבות לבנית המקדש במשכן הארעי ובקביעות בירושלים!. לכן רצון הלב והנדבה לטוב והמוסר המוחלט האלוקי שמתגלה בצו בנית המקדש ומיתוכו כל המצוות וכל העשייה בארץ ישראל ובעולם היא יעוד ותכלית היציאה ממצרים בתנאי לכניסה לארץ ישראל והקמת בית מקדש בהר הבית בבירת המדינה העברית ירושלים. אז כל הרצון העברי ורעותא דליבא שלו יתגלה רק מירושלים לכן התורה מיד קושרת את התרומה האנושית הכספית לנדבה לבנית מקדש בירושלים.ואז כל שאר העשיות בכל תחומי החיים והצדקות של נדבות הלב מכוח זה יקבלו את משמעותם ונוכל להירתם כמו התרומה אל על לתורה לחברה לעניים ועוד. רק קחו מאיתכם תרומה כל נדיב לב יביאיה …זהב וכסף ונחושת למקדש ומשם לבניית חברה מוסרית בכל הנצרך למדינה.כוח הרצון הטוב היזומי החשק לפעול זהו נדבת הלב רעותא דליבא כלשון הזוהר המובא עי רבי צדוק הכהן מלובלין.
גילוי האלקות בטבע עם נדבת האדם הצעיר מירושלים
כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. להוריד את ה'כה' ב'פה'. ראה במאמר. האדם העברי רק מיתוך נדבת הלב והרצון לפעול מוריד את השכינה בעולם הטבעי של עולמנו ששם מקומה מיתוך התיקון של עולם הבא
נרות שבת
לומדים בפרשהנכתב בגעגוע על ידי חותן אוריאל כהן הי”ד, שלחם ופעל בחייו הקצרים מתוך רצון הלב וחשק. נכתב על ידי משה ואקנין .ירושלים.
כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. להוריד את ה’כה’ ב’פה’. ראה במאמר. האדם העברי רק מיתוך נדבת הלב והרצון לפעול מוריד את השכינה בעולם הטבעי של עולמנו ששם מקומה מיתוך התיקון של עולם הבא.פרשת התרומה לבנית המקדש בירושלים דרך ציון בפעם הראשונה את מושג נדבות הלב במצוות עשה.תפקיד משה שבדור לגלות את האופי העברי ישראלי הקדוש של הפעלת רצון הלב והחשק למצוה ועשייה במקביל להיות המצוה הוראה אלוקית . זכות העול עם רצון הלב. כך הרצון להתנהגות לכל התורה והמצוה כדגם רצון הלב היזומי של התרומה לבנית המקדש בירושלים עיקר היציאה מגלות מצרים ובכלל. וכך בדורינו בקוממיות ובנית ארץ ישראל רצון ויוזמה במקביל לציווי האל לחזרה לארצינו.
התרומה הרצונית מיתוך מצוה של בנית המקדש הקבע בירושלים רק בנדבת הלב והרצון של ישראל ממהות נשמת של עם שהוא בדרגת ‘מתנדבים’. רצון הלב והתנדבות לעשייה רצונית זו ובכלל מיתוך הכרת חובת המצוה שבצו האלוקי היא מהות קדושת ישראל.
הרב יהודה לאון אשכנזי זצל.שיעור בצרפתית שנת 1996 על פרשת תרומה. שנה אחרונה של חייו.
שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונדתחוה ונחזור אליכים.
האלקות והשגחתה הם בנסתר מבריאת העולם בתוך טבע העולם ולא בגלוי כי יש פער בן האדם המוגבל והאלקות.לכן שבו לכם ‘פה’ זה מספר 85 זה עולם הטבע אלוהים 85 שבו יש האלקות בהליכים הטבעיים של העולם שהוא נברא. ואני והנער נלכה עד כה מספר 25 זה עשרים וחמישה דרגות בנפש שהאדם צריך להשיג גם עם אלף גלגולים .וכה זה מעל עולם הטבעי זה כבר מצב של האלקות מעל עולם הטבע זה עולם שבא אחר עולם הזה התיקון.
המשך הפסוק ונשובה אליכים העיקר זה להכניס את האלקות במקומה שזה בעולם של אלוקים של ה85 של הטבע. ותמיד יש פער בן האדם לאלקות כי פה 85 הטבע יכל להיכתב פו ואז זה 86 מספר אחד מעל וזה הפער עם הגילוי בטבע של האלקות והאדם.ותחסרהו מעט מאלוקים גם משה חסר מול האלוקות . אז תפקיד ישראל להביא האלקות של כה של עולם התיקון 25 מידות הנפש הנצרכות להירכש עי האדם בתוככי הטבע של פה 85. אבל עדיין יהיה פער בהבנה האל. ‘
זה הפסוק לפי הרב אשכנזי זצל לפי קריאת הקבלה.זה תפקיד האדם העברי בתרומתו לבניית המשכן מקדש בירושלים .
כך נאמר ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים.אי לכך ספר שמות מתאר את היציאה מן גלות מצרים עם כל העיכובים ופרשיות נדבות בנית משכן ארעי במדבר כהקדמה חינוכית למקדש הקבע העיקרי בירושלים.
במשך הגלויות העם העברי הנהיה יהודי התרגל ארוכות לחיי תורה ומצוות חסרים הואיל והתקיימו בלי מסגרת מדינית ארצית פוליטית ממלכתית בארצינו ומבלי מקדש.
לימוד התורה הסתגר בתוככי בית המדרש וחא יכל להיות בתוך המציאות הכללית של המדינות שבה חיינו. היו יוצאים מן הכלל כגון במרוקו שבה השילטונות נתנו אפשרות לקיום מערכת משפטית יהודית עצמאית ואז יכלו הדיינים להחיל את פסקי התורה בקהילה אחא שעדיין זה לא היה כללי.
התורה מבקשת תנאי הכרחי לבנית המקדש והוא הרצון האישי לרצות להתנדב בכדי לעשותו. רצון הלב היזומי.
-וכך היה חתני אוריאל כהן שמסר נפשו במלחמה בעמלק העזתי . הוא היה שלמות אמיתית של רצון הלב של רצון לעשייה יזומה בכל המישורים בלימודיו בישיבה בחר בידישבת הסדר התובעני של תורה וגם צבא בעבודתו בתור כלכלן הצטיין מיתוך רצון ויוזמה בלימודיו באוניברסיטת אריאל היה מצטיין דיקן. ובעיקר בחייו היה יוזמה של נתינה עם משפחתו וכל הסביבה.וגם עם חותנו…
וכך הפרי צדיק מלמד על חשיבות והכרח רצון הלב שד מבקש מהאיש הישראלי בעשיית המצוות ובכלל.
רבי צדוק הכהן מלובלין.מאמר ב
‘…וכן במתן תורה מקודם אמרו ישראל נעשה ונשמע שהוא מורה שיזכו להדברי תורה על ידי החשק ורוב אהבה שיש להם ועל ידי זה זכו לתורה ונקרא לקח טוב.ודרשו ויקחו לי שכביכול נמכרתי עמה והוא שלזכות שיהיה השם יתברך שוכן בתוך בני ישראל צריך להיות במחיר .והוא על פי מה שאמרו בזוהר הקדוש פרשה זו מאת כל איש מההוא דאקרי איש דאתגבר על יצריה וכל מאן דאתגבר על יצריה אקרי איש.דאיש היינו כמו שקראו אנטגינוס איש סוכו..
והנחש נברא לשמש לאדם לעשות מלאכתו ונברא להיות עבדו..אשתדלותא דאורייתא מאן דבעי זכי ביה אבל אשתדלותא דקבה דקיימא בעובדא אסיר ליה למגנא אלא באגר שלים.היינו דהשתדלות במצות צריך להיות במחיר.ופרישות ממצוות לא תעשה שיבטל חשקו ותאותו לכבוד השם יתברך.
.וכן במצוות הנקנים בכסף העיקר לכוף תאות וחשק הממון לכבודו יתברך…זהו מאת כל איש אשר ידבנו לבו..רק העיקר היה נדבת הלב ישראל מאת כל איש אשר דאתגבר על יצריה היינו מה שנתנו בחשק ואהבה מזה נבנה המשכן שישכון השם יתברך בלב ישראל ועל זה אמרו בזוהר הקדוש מאי אשר ידבנו לבו דיתרעי ביה קבה
.ועיקר דברי תורה להאיר הלב ולזכות לתורה ואורו צריך גם במחיר .
.ויקחו לי לקנות כביכול להשם יתברך שישכון בתוך בני ישראל צריך מאת כל איש אשר שיתגבר על יצרו שהוא בחינת היראה ויהיה בלבו נדבת לב ואהבה להשם יתברך שכן הסדר מצד האדם יראה ואחר כך ואהבה.
.דהעיקר רעותא דלבא דיתרעי ביה קבה וכמו שאמרו בזוהר הקדוש אם חפץ בנו ה כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קבה לא בעי מנן אלא ליבא ‘וזה יכול להיות אפילו עי אחד מישראל שיהיה לבו שלם בתשוקה ורעותא דלבא שיזכה להשראת שכינה בלבו כמו שזכו במתן תורה..ויקחו לי תרומה שנמכרתי עמה .ואחר כך כתיב מאת כל איש אשר ידבנו לבו.. …משמע רק הנדיב לב יביאה..
שנותנים התרומה בחשק ורעותא דלבא הם כמקבלים .ויקחו לי’ שעל ידי הנדיבות לב והשמחה יכולים לזכות להשראת השכינה וכאילו כביכול נמכרתי עמה …יכול לזכות הכל המחברים עמו להשרות שכינה בתחתונים ועל זה נאמר כל נדיב ליבו יביאה. ‘
.כך מלמד הפרי צדיק על חשיבות המרכזית של רצון הלב היזומי שמקדים לו המלחמה בהפיכת היצרים הנצרכים לחיים למקורם הטוב ולא כבחירת האדם לרע.כי יצר זו שורש רצון כמובא עי הרב הורוביץ השלה הקדוש שנברא עם האדם והוא יציר נברא עם יצר החיים המחוייבים מציאות של עשייה הנאה וקידום הם יצירה! האדם בוחר לפעמים לעשות את יצר הרצון לרע. ורצון הנחש של הפיכת הטבע העולם והאנושי חלילה לאל צריך להופכו למשרת האדם לטוב.רק החשק והרצון הם תשתית הכל! והזוהר מביא זאת דווקא בקשר לארץ ישראל אם חפץ בנו ד כנאמר עי כלב לגבי הכניסה לארץ ישראל. חפץ הלב הרצון והחשק לכסף להצלחה הלגיטימי ינותב לעשיית מצוה. לכן אם אין רצון הלב חשק יוזמה אין כלום גם במצוה ובתורה ובבנייה.
.מגילת אסתר ופורים. תורת המהרל מפראג תורת חיים נצחית ובוודאי לדורינו ללמוד אותה ! ספרו על פורים אור חדש.
‘איש יהודי.1במדרש אסתר רבה איש יהודי היה בשושן הבירה איש שהיה מרדכי שקול בדורו כמשה בדורו דכתיב והאיש משה עניו מאוד מה משה עמד בפרץ . .אף מרדכי ..פירש משה נחשב איש כי שם איש נאמר על מי שהוא זריז מאוד מאוד וכאשר בא פרצה אחת הוא עומד נגדה …בכח שלו זה נקרא איש כמו שעשה מרדכי שעמד בפרץ ולכן נקרא איש יהודי …
2 .וקרי ליה יהודי וקרי ליה ימיני יהודי אלמא מיהודה קא אתי וקרי ליה ימיני אלמא מבנימין אתי…רבה בר כהנא ורבה בר חנא משמיה דרבי יהודה בן לוי אמר אביו מבנימין ואמו מיהודה..משפחות מתגרות זו בזו .משפחת יהודה אומרת אנא גרימתן דאתיליד מרדכי דלא קטלא דוד לשמעי ומשפחת בנימין אומרת מיני קאתי…
השבטים יש שהוא מיוחד ומוכן לדבר א ויש שהוא מוכן לדבר א.יהודה מוכן הוא להיות גובר על האויב ידך בעוף אויבך. והשבט דומה לראש הראש הוא עליון.. יהודה מוכן להעלות ולהתגבר על השונא .ושבט בנימין מוכן הוא אל הקיום.שלא ישלטו שונאיו בו .ודבר זה ‘כי בנימין הוא הקטון שבשבטים הקטון יש לו ‘קיום ביותר ודבר זה ‘תדע להבין כי אין לך קטן ביסודות העולם כמו הארץ שהוא יסוד הקטון ונאמר והארץ לעולם עומדת ודבר זה נתבאר בכמה מקומות (נתיבות עולם נתיב הענוה פרק ב). וכמו שהראש מוכן להתגדל על הכל כן “הלב בו החיות שהוא קיום האדם ‘ ולפיכך אלו ב השבטים היו דומים ‘לראש ולב האדם. וסבירי ליה כי זה שאמר איש יהודי ובסוף המקרא איש ימיני אלו ב שמות באים להורות על הצלת ישראל .דבמה שהיה מרדכי איש יהודי ‘היה לו הכנה שיהיה מושל על האויב כי המלך דוד שהיה מלך יהודה נתן חיים אל שמעי בן גירא אעג שלא היה ראוי והכל כי דוד המלך היה מוכן לשלוט באויב ובשונא לכן היה דוד סבה אל זה שלא המית את שמעי שיצא ממנו מרדכי אשר היה שולט על האויב איש ימיני מפני ‘ שבנימין מוכן שיצא ממנו מי שיש לו הכנה שלא ישלוט האויב’ .
.3 תיאור עוד נדבך מהותי עי המהרל ‘אבל רבא סבירא ליה שלא היתה הגאולה רק מצד כל ישראל שהם ראויים לגאולה הזאת ולא מצד השבטים כי מצד השבטים יש בהם הכנה לצרה …מצד שהוא איש ימיני הקטון אין כאן ככ הממשלה לכך שאול שהוא איש ימיני לא היה מושל על אגג להמית אתו …לא היה מוכן אל הממשלה לגמרי מוחל על כבודו .. לפיכך כתיב איש יהודי וכתיב ‘איש ימיני להגיד סבת הצרה שהגיע מן השבטים כי מצד מרדכי שהוא איש יהודי לא היה רוצה להיות נכנע מן השונא ומצד בנימין הקטון לא היה מתגבר על השונא …
4.אסתר לימוד מהותי לדורינו של המהרל לגבי התקוה האחרונה הנובעת מהצעיר כהגדרת הרב אשכנזי זצל כך דברי המהרל :
.’הראוי לה הדסה וזה פירוש הוא אסתר כלומר שיש לה מדריגה פנימית נסתרת בשביל הצניעות שבה כך זכתה לגאולת ישראל.. אסתר יורה על מדריגה נסתרת עליונה ופנימית דהיה לה . ‘כי הצניעות דוקא מאבד זרע המן ודבר זה רמז במה שאמר על עשו יסחבום צעירי הצאן ותרגום יהונתן זוטרי דאחוי ‘שאין עשיו נופל רק בידי שבט בנימין שהוא הצעיר ‘כי הצעיר יש לו הצניעות יותר ‘שהרי לא יצא אל הנגלה רק באחרונה ולכך יש לו הצניעות וההסתר …ולכך נפל המן ביד מרדכי ואסתר שהם משבט בנימין ובפרט ביד אסתר שנקראת על שם הצניעות..
‘כי כל שהוא צנוע אינו מוכן לצאת אל הנגלה לשון צנוע משמע שהוא צנוע אינו ממהר לצאת אל הנגלה לפיכך הצעיר שבא לעולם ויצא מן ההסתר אל הנגלה באחרונה מורה כי מדריגת הוא ההסתר והצניעות לכך יצא באחרונה אל הגלוי ועשומ אין בו רק הגלוי לכך יצא עשו ראשונה ודבר זה לא שולט דבר שיש לו כח פנימי נסתר .הקול קול יעקב ידים ידי עשיו כלומר יעקב יש לו כוח הקול שהוא יוצא מפנימיות האדם עשו הידים שאין לך דבר, חוצה יותר מן הידים דמתפשטים לחוץ והקול הפנימי גובר על הידים שהם בחוץ ואלו הם דברי חכמה מאוד…’
-הנה הנם דברי תורתו של המהרל מפראג אשר מלמדים אותנו על היות הפועלים עם אל ,כמו חצני אוריאל כהן וכל דורו הנפלא , לקידום תהליכים מהותיים לקידום ישראל הינם בתואר איש יחודיים בעלי שיעור קומה כך תואר איש בתנך איש יהודי והאיש משה ועוד. ומשם דווקא היוזמים האמיתיים כשהכל נראה במצב קשה הם המוגדרים על ידי המהרל הצעירים האחרונים שדווקא עובדת היותם הצעירים הם פועלים לתקן את המצבים הקשים בהיסטורית ישראל.צעירים כפשוטו כמו יוצאי ירך בנימין מרדכי ואסתר ושאול ומשיח בן יוסף הם הקטנים שבשבטים אבל הם גואלי פורים ותחילת המלכות וגם יוסף נקרא קטנן של שבטים והוא מולך ראשון בהליך הגאולה עד היום.אבל גם משמעות צעיר וקטן אלה לפי המהרל משמעות ערכית התנהגותית ולא רק ביולוגית הצנועים שבישראל שהם גם הצעירים חובשי הכיפה הסרוגה של ישיבות ההסדר וישבות תיכוניות ומכינות קדם צבאיות אשר לא מתבלטים במלבושם וגם בעשייתם החברתית הם הם אשר התנדבו להילחם ולהציל את מדינת ישראל מהמצב הלא פשוט שהיא היתה בו במתקפת עמלק וישמעאל ופרס עם נשק הסיני והרוסי על ערי הדרום. הם כמו חתני אוריאל כהן היד זל בוגר ישיבה תיכונית בבני ברק וישבת הסדר כרם ביבנה אשר הוא ערך הצעיר כמו בנימין אשר הוא נלחם במלחמה והוא כמו דורו היו הצעירים של ההזדמנות האחרונה החברתית אשר הצילו בתעוזה רצונית בחפץ לב את במצב הקשה.ומידת הצניעות ההתנהגותית של אוריאל חתני היד עם אהבת כל החיים היא התשתית של פעילותו והתנדבותו ושירותו בחברה ובצבא עד מסירות הנפש בתור מפקד ההאמר שישב ראשונה במלכות הצבא ונכנס באותו לילה אחרון לעזה ומת על קידוש השם! כך המהרל מלמד צניעות של אסתר דהסתירה את מהותה היא הנותנת הכוח להילחם מול עמלק שמרגיש יהיר וראשון.צניעות היא דווקא נתנה את הכוח לאוריאל להילחם מבלי קבלת פרס! הוא וחייליו פעלו עבור כל העם היהודי מבלי שום פרסום ורצון תיגמול מסירות נפש נטו הבאה מיתוך צניעות. זו הגדרת הצניעות האמיתית במהרל עשייה מיתוך מצב של קטן זה הכוח. לכן הקטנים בגיל וברוחם הם הם הגואלים מיוסף ועד אוריאל כהן חתני היד המפקד!
מהרל מפראג ספרו אור חדש על פורים..’ לימוד על ניגודיות עמלק ימש וישראל ונצחיות חג הפורים שהמדרש מלמד שלא יתבטל לעולם בעקבות גילוי הדבקות בין ישראל להקבה.זו זכות אוריאל חתני היד ודורו שלחמו בו והציגו את מהות הדביקות בין ישראל לאל.
‘אבל המן נקרא צורר היהודים ודבר זה מפני שהיה המן לישראל כמו שני דברים שהם מצירים זה לזה שכל אחד דוחה את השני לגמרי כי אי אפשר שיהיה להם מציאות יחד . ולכך כוח עמלק. רוצה לדחות את ישראל ולבטל אותם לגמרי.ועל ההפך הזה מורה שם עמלק כי כבר אמרנו כי ישראל נקראו ישורון ואלו עמלק הוא הפך זה שהוא מעוקל כי הוא נחש עקלתון ולכך הוא הפך להם לגמרי…
.נמסרו ליד המן לעשות בהם כרצונו ואז השי לקח את ישראל מידו ודבר זה מורה על גודל הגאולה כי כאשר לקח אותם מיד אחר אליו מורה זה על הדיבוק הגמור שיש להם אל השי …ימי פורים לא נבטלים כי המועדים כולם מורים החיבור והדביקת שיש לישראל אל השי לכן נקרא מועד כמו ונועדתי לך מעל הכפורת שהוא לשון יעוד וחיבור ועתיד כאשר יהיה לישראל החבור והדבוק לשי יותר לכך יהיה חבור זה שהוא עי המועדים בטל .אבל פורים שהוא מורה על חבור ודביקות הגמור כאשר לקחם מיד המן דבר זה לא יהי בטל…’
-וכך לפי לימוד זה של המהרל זכות עצומה של אוריאל כהן חתני היד זל שלחם באויב המרכזי של ישראל מיציאת מצרים ועד עמלק בכל התנך ועד הנאצים והעזתים והישמעאלים עד היום ימש , הוא בעצם לחם את מלחמת ד בעמלק האויב ההפוך לגמרי מישראל הרוצה למנוע את הטוב העברי.ובמקביל אוריאל וכל הלוחמים והפועלים עם אל בכל תחום הם מיצגים את מהות גילוי הדביקות של ישראל בהקבה שהציל אותם מיד המן עד היום עם כל האבדות הקשות כמו חתני היד זל בכל זאת מדינת ישראל רק תתפתח עוד! לכן אוריאל היה גם מהדבקים בה כי תרם להמשך דבקות זו. והיא התשתית של כל תרומה והתנדבות בכל עשייה.
:מאת כל איש כמו אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. עוצמת תואר האיש המעלה וכוח ההתנדבות של רצון הלב של חתני רסר אוריאל מפקד ההאמר המילואים גבעתי וכל דור המילואים היחודי לישראל . נדבה ליבו וגם נשאו ליבו של פרשת ויקהל.ראה שם.
ברצוני לסכם את עיקרון הפרשה לומר מיתוך פרשת השבוע תרומה את מילותי לזכר חתני אטריאל כהן היד כהמשך המאמר הקשר להתנדבותתשנכתבים בדמעה בכאב.אבל בגאון ובעמידה מול רוח ההתנדבות המופלא של חתני רסר במילואים בגבעתי המפקד אוריל כהן היד שמסר נפשו עבור מדינת ישראל כולה! נכנסים מהשבוע לפרשיות התרומה לבנית המקדש בירושלים מרכז ההויה האנושית ומטרת היצאה מן גלות מצרים . הפרשה פותחת בפעם הראשונה מתחילת התורה במושג ‘נדיבות הלב’ וכך נאמר ‘דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי’.
רבי חיים בן עטאר הקדוש’ מלמד : ‘עוד ירצה לומר שאינה חשובה ליקראות תרומתי אלא המובא מנדבת לב האדם והוא אומרו מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי, אבל המעושה לא קראה תרומתי אלא תרומה דכתיב ויקחו לי תרומה.’ יש תרומה שמעשים מכריחים גם בשיכנוע את התורם ויש תרומתי שהיא מנדבת הלב של התורם מבלי שיכנועים רבים אלא בבקשה הראשונה.תרומה זו כביכול היא נקראת תרומתי התרומה של האל עצמו כי היא באה מיתוך ‘ידבנו לבו’ עשייה עם כל הלב שזה הרצון היזומי!
כמה זה תואם את יפה התואר והמעש והמתנדב מכל ליבו חתננו האהוב המפקד רסר אוריאל כהן במילואים בגבעתי שקפץ מיתוך נדבת ליבו מיד באותה שבת ונסע להילחם ברוע העמלקי העזתי.
זו יחודיות ומהות העם שלנו לפי התורה עם כל ההכרח של הגיוס העשיה הזו היא דווקא נעשתה מיתוך רצון הלב שזו תשתית על היוזמה של דורו הענק של אוריאל אהובי חיילי המילואים אשר כמו אוריאל עזבו משפחה ילדים רעיה קריירה מבטיחה ויצאו להילחם בחיית האדם .
כנאמר בזוהר ‘רעותא דליבא’ כך מביא הפרי צדיק כוח ההתנדבות שכל קיום המצוות הוא מכוח רצון ליבו דל האדם גם אם הם צו אלוקי! זו נקודה מהותית ביותר! הקבה מבקש את עול מלכות שמים ועול מצוות אבל מיתוך עשייה עם רצון הלב והחשק.
לכן במשפחת ואקנין אנו הורי ביתינו חנה אלמנת אוריאל שהיה כבננו וגם מטעם כמובן הוריו רחלי ועמניאל כהן עם כל הקושי שלנו האנושי של היותו הרוג בעזה במלחמה ; מציינים בגאון ובדימעה את אוריאל כהן שהיה המשך שרשרת הנחשונים הקופצים לים העשייה בכל תחום ובהצטיינות ראשונים מאז תחילת בניית ארצינו בכל המישורים ועד היום. התגלה דור ענק כמו אוריאל אהובי זל של לומדי ישיבות התיכוניות ההסדר המכינות הקדם צבאיות אשר חרפו נפשם ראשונים בקרב ובעזרה ללחימה בתוך עזה. כן הכיפה הסרוגה עם כל שאר ישראל היא היתה ממש יחסית למספרם באוכלוסיה נחשוני דורינו בלחימה ואגב גם בכלכלה בחברה ועוד.
אוריאל היה כולו נתינה וחיוך איתי עם בנותיו הקטנות שיר, וליה עם הוריו עם הורי אשר,היה להם קשר מיוחד איתו. היה בתואר איש שבתנך זה ציון לגדולה. הוא הצטיין בלימודיו מהישיבה התיכונית ההסדר מצטיין דיקן אטניברסיטת אריאל וגם מצטיין בתור כלכלן בבבנק,,מזרחי טפחות. נכון שאיבדנו חתן ובן למשפחתו; אבל עם כל עומק ההרס והכאב זכינו להיות עשור עם איש מעלה הנרתם ותורם ומתנדב לכל פעילות החיים עד מסירות נפשו בלחימה בעזה. געגוע אין קץ וגאוה ליפה התואר הפיזי והנפשי אוריאל נשיקות.
‘מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי.’ זה האיש אוריאל כהן חתני היד וכל דורו.
חותנו של אוריאל היד זל מאיר משה ואקנין.
ירושלים
תגובות