שופטי בג”צ דחו את עתירתו של פורז נגד קיום מנהג ‘כפרות’

בג”צ דחה הבוקר עתירה של השר לשעבר אברהם פורז, שביקש למנוע את קיום מנהג ‘כפרות’ הנהוג מזה שנות דור.

בעתירה ביקש פורז כי יינתן צו על תנאי למשרד החקלאות והמשטרה לפעול נגד מבצעי מנהג “הכפרות” על ידי חקירה והעמדה לדין של המבצעים מנהג זה, ולפעול לאכיפת “נוהל כפרות”.

פורז טען כי משרד החקלאות והמשטרה אינם פועלים בהתאם לסמכויות המוקנות להם למנוע את מנהג ה”כפרות” שנעשה לפני יום הכיפורים המהווה התעללות קשה בבעלי חיים ועבירה על חוק צער בעלי חיים.

שלושת שופטי בג”צ לא התרשמו ממש מעתירתו של פורז, וקבעו כי דין העתירה להידחות על הסף. השופטים נימקו זאת במספר סיבות, כאשר טענה ראשונה הייתה כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר. “יום כיפור קבוע בכל שנה ביום י’ בתשרי והגשת עתירה ביום כ”ו באלול – ארבעה ימי עבודה בלבד לפני יום כיפור, אינה מתקבלת על הדעת”, כתבו השופטים.

בנוסף קבעו השופטים כי העתירה לוקה באי מיצוי הליכים. “פניית העותרים למשיבים הייתה רק תשעה ימים בלבד לפני הפנייה לבית המשפט. כמו כן, סד הזמנים שהכתיבו העותרים גם הוא בלתי מתקבל על הדעת – גם מבחינת המשיבים וגם מבחינת בית המשפט”.

עוד קבעו השופטים כי העתירה כללית ואינה מפרטת כלל מהן ההפרות הנטענות בניגוד לחוק ובמה המשיבים אינם אוכפים אותו. “כל שנטען הוא כי המשיבים אינם עושים שימוש בסמכויותיהם על פי דין ואינם מבצעים את תפקידם. במצב שכזה לא ניתן כלל לדעת אם המשיבים אכן “אינם פועלים, בין היתר, בכך שאינם מבצעים אכיפה של נוהל כפרות” כמוגדר בעתירה, אם לאו. לא אחת עמד בית משפט זה על הצורך בהגדרת בקשה לסעד קונקרטי כתנאי לדיון בעתירה”.

ולסיום כתבו השופטים הערה נוספת. “מצד אחד נטען בעתירה כי המשיבים אינם אוכפים בפועל את “נוהל כפרות”, אך מצד שני נטען כי יש לאסור באופן גורף את מנהג הכפרות בהיותו נוגד את החוק. שתי טענות אלו אינן יכולות לדור בכפיפה אחת”.