‘ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם .’
רש”י: ‘כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני ולמה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש ‘.
רבי חיים בן עטאר הקדוש –‘אשר תשים לפניהם’ ‘טעם אומרו בלשון זה , הגם שרזל דרשו דרשות צריך לדעת פשטן של דברים ; ואולי כי להיות שיש חלקים בתורה שהם חובת גברא לדעת את אשר יעבודו וזולת זה אינם בני ברית התורה , המשל בזה אם לא ידע שאסור לאכול טריפה הרי הוא אוכלה וכן הדם וחלב ובמצות עשה פסח מצה… הן אלה חייב לדעתם. ויש בחינה אחרת כמו שתאמר דיני טוען ונטען הלכות קידוש החודש הלכות קרבנות וכדומה. האמת כי חובת ידיעת התורה לכל איש ישראל . אבל לא יגרע מצדיק עינו אם יחסר ידיעתם כל שיש בישראל גדולים שישפטו ויקדשו ויורו משפטים לישראל. ונתחכם ד לומר כאן ‘אשר תשים לפניהם’. לומר כי דינים אלו יתחייבו בשמיעתם כל איש ישראל, שזולת זה אין הקונה מכיר בשעת הקנין מה יקנה וגם אין הנקנה יודע כי ד שחררו אחר שש שנים.. ולזה אמר אשר תשים לפניהם כי משפט זה הוא מהמשפטים אשר צריכין לשום לפני כולם. ולזה תמצא שדיבר הכתוב בדרך נוכח כי תקנה.. כי יודיע הדבר לכל קונה..’
רש”י רבן של כל ישראל, מביא לנו את יסוד היסדות ועמוד העמודים של מהות האופי הנשמתי של העם הישראלי והוא שמטרת קבלת התורה האלוהית מסיני של הינה החלת פירוט התורה האלוהית לפי משפטים המיושמים בתוככי המורכבות החברתית האנושית ולא רק הוסדות של חוקה כללית דתית עם עשרת הדיברות בתוך חוקים של אטיקה מחשבתית דתית אשר נשארת בשן האקדמי ואין לה שום פירוט בתוככי מקרה החיים האנושיים.. התגלות האלוהית שמתפרטת על ידי הדינים במערכת משפטית מדינית לאומית אנושית. מה הראשונים מסיני עשרת הדיברות גם כל המערכת המשפטית ודיניה מסיני מהמקור האלוהי. יסוד מוסד מהותי זה הינו תשתית כל ההבדל בין חיי החברה וניהול המדינה בין העם העברי ואומות העולם. ישראל אשר מחשבתם קדמה לבריאה הם הזהות האנושית אשר בסגולתה האפשרות להיות מקור בריאת עולם אשר מסוגל להתנהל לפי ‘הדין האלוהי’ אשר הינו החלת המוסר האלוהי העל אנושי וטבעי בתוך המערכת הטבעית האנושית המדינית וכלכלית של מדינת היהודים.
אומות העולם טבעו במערכת המשפטית שלהם את ההפרדה הברורה בן החלת המוסר לחיי החברה במדינות. מערכת המשפט הגויית הינה סידור משוכלל של האפשרות של סידור חיי החברה בכדי שהיא תוכל להתנהל ולתת חיי חומר לאנשיה. אין בתוכה שום התייחסות מוסרית מהותית בין איש לרעהו. הרי המוסר האנושי אינו מחוייב מציאות הואיל והוא נתון לשינויים אנושיים לפי כל תקופה. ולכן הנושא הדתי הרוחני אצל הגויים מופרד לחלוטין מהמערכת המשפטית הדינית. אין בדין אומות העולם קישור לאלוה הוא כולו אנושי פרקטי. בישראל כמובא על ידי רשי כאן המשפט הוא הורדת האמת האלוהית המוסר העליון הבלתי משתנה לפי צו האופנה , לחיי מערכת של מדינה בכל תחומיה ומצבי ההתנהגות האנושית חברתית. כן הרמבן מביא בפרשתנו : ‘ולכן אמר שהמשפטים האלה ישימו אותם לפני הא-להים שיזכיר ולא לפני גוים ולא לפני מי שאינו שופט על פי התורה והוא הדיוט לזה שאסור לבוא בפניו כשם שאסור לבוא לפני הגויים… ואף על פי שהזכירו חכמים שתי הכיתות האלה כאחת יש הפרש ביניהם שאם רצו שני בעלי הדין לבוא לפני ההדיוט שבישראל מותר הוא ובדקבלום עילויהו דינו דין. אבל לפני הגוים אסורין הם לבוא לפניו שידון להם בדיניהם לעולם ואפילו היו דיניהם כדיננו באותו ענין.’ דברי אביהם של ישראל ( כלשון הרב צבי יהודה קוק ) רבי משה בן נחמן מסכמים מפרטים לנו את דברי רשי ודבריו של רבי חיים בן עטאר הקדוש. רש”י כנאמר למעלה קושר בן המוסר האלוהי הניתן בסיני לחיי החברה במדינה העברית .אור החיים הקדוש מביא את ההבדל המהותי העקרוני אצל אומות העולם לימוד המשפט הינו למתמחים בכך ורק היושבים על כס המשפט. ברור שגם בישראל המשפט האלוהי ניתן לדיין להחיל אותו בחברה האנושית ולא כל צורבא מדרבנן ידון , אלא שהאיש הישראלי וזה ההבדל הגדול שהרב הקדוש מביא לנו; מחוייב ללמוד את כל הדינים בתורה שבכתב ובתלמוד עם כל פרשנותה בתור חטבת לימוד תורה וחובת הידיעה בדיני התורה המשפטיים… אנו קוראים כל שנה את פרשת משפטים ולומדים את הסוגיות המשפטיות בפרשני המקרא בתלמוד ובהלכה, כל אחד ולאנאק הדיין. וברור שהדיין הוא נושא ההכרעה המשפטית מבחינת החכם הישראלי האידאלי, אלא שכל ישראל כדברי רבי חיים בן עטאר הקדוש מחויב גם לדעת את הדינין כהלכתם וזה אשר תשים לפניהים. זהו ההבדל העמוק בין מתמחי המשפט של הגויים אשר דיניהם האנושיים מסוגרים בבית משפט בלי השפעה מוסרית בין איש לריעהו ; לבין תורת האלוהים אשר נלמדת לפרטיה המשפטיים גם על ידי כל איש ישראל אשר צריך ליישם את הדין האלוהי מוסרית בקשר שלו עם הזולת ובתוך כל מדינת ישראל. וזו המורכבות הגדולה של מדינה עברית אשר בה יהיה משפט האלוהים בחיי החברה שבה בכל תחום. לא דומה דין הדיין בגלות שבו הוא מיושם ( רק איפה שהיה אפשרי לדון בדיני תורה כמו מרוקו לדוגמא) רק מול הפרט היהודי או הקהילה ; לבין מערכת משפטית דינית שצריכה להחיל את דין התורה האלוהית בחברה הישראלית בכללותה בכלכלה בעסקים בצבא בפוליטיקה ועוד. זהו הבדל תהומי ולכן דווקא חלק מהעולם הנקרא דתי לא מעוניין באמת להיות ממלכת כהנים מדינה עברית כי זו אחריות ענקית להחיל את המשפט האלוהי בחיי מדינה שלמה ; בוא נודה באמיתות זו! אלא שזו מטרת התורה משפט אלוהי מוסרי תורני במדינה כולה שכל האזרחים שבה בכל תחומי חייהם יחיו לפי המוסר הדיני האלוהי תורני ולא לפי המשפט האנגלי או העותמני שזה חילול התורה האלוהית של סיני. ודווקא שזכינו למדינה עברית בדורינו מחוייבים אנחנו לשפוט לפי משפט התורה בשילובו העכשווי מציאותי ובהתאמתו רק לפי דייני הדורבחיי מדינה מורכבים ומודרנית כמו שלנו. ואז המדינה תהיה המודל לעולם כולן שאפשר את מוסר האלוהי העל טבעי בטבע המדיני! זה כל המטרה של האיש הישראלי היום וברור שזה דורש ידע וגודל תורני לאומי של דייני ישראל ושל האיש הישראלי המנסה ליישם זאת בחיי חיותו בארץ ישראל. לכן אנו לומדים את פירוט כל המשפט האלוהי בתלמוד ובפוסקי ההלכה עד היום. וזה חשוב לראות שמשפט התורה הינו תיקון לנשמה הישראלית להתעלות למקורה הנשמתי העליון ולא בשום פנים עונש זה הבדל גדול! למשל בדין העבד העברי אשר הוא נמכר לעבודות שירות למימש הוא גנב ממנו. רואים בתלמוד שהעבד שהוא שכיר האדון המעביד צריך לדאוג לו חכל מחסורו לזון את אשתו וילדיו ולתת לו תנאי מחיה כמו של המעביד. זו דוגמא אחת מיני רבות של התיקון האנושי שיש למשפט התורני ולא העונש כמו שתופסים זאת אומות העולם. ולכן צריך ללמוד את התלמוד כל השנה שהוא מסביר את פרטי התיקון של המשפטים העבריים.
‘אשר תשים לפניהם’.
רש”י : ‘אמר לו הקב”ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב או ג פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו .לכך נאמר אשר תשים לפניהם כשלחן ערוך ומוכן לאכול לפני האדם ‘
הרב יהודה לאון אשכנזי. מגדולי חכמי אלג’יר וחכמי ישראל בצרפת ובארץ בדור האחרון. שיעוריו בעל פה בצרפתית. שנת
.1995.1994 1996.
‘רש”י מסביר כאן שמשה מחוייב לסדר את המשפטים לפניהם. סידור המשפטים הינו כמילולו סידור מהות ידועה מכבר על ידי ישראל. המשפט וזה כלל חשוב מאוד הינו אקסיומה מוטבעת בישראל במהותו .לכן רשי מסביר שצריך שזה יהיה כשולחן ערוך, ובדרך כלל האדם לפני יושבו לשולחנו לאכול יודע מה הוא יאכל! זו תפיסה הפוכה ממושג השולחן ערוך אשר מגזר מסויים בעולם הדתי רבני מייצג. המשפט התורני הינו אמת ולאחר מיכן הוא נכתב ולא הוא נכתב ולכן הוא אמת! לכן תשתית המשפט הינו ראשית תורה שבעל פה שאחר כך מסיבות שונות נכתבה. לכן הקובע הוא התורה שבעל פה היא בעל פה במהותה תורה שעל הפה ורק אח”כ נכתבה שלא תישכח. הבדל זה הינו עקרוני. אנו כדברי הרב צבי יהודה קוק זצ”ל ‘לא עם של ספרנים של ספריות אלא עם של מילים’.
אחד העם טבע את המינוח ‘עם הספר’ והרב צבי יהודה קוק ממש לא אהב את המושג. לכן יש מין הלומדים המעוותים את המושג של שולחן ערוך, הוא ספר המשכתב אמיתות משפטית תורנית ידועה בתור אמתית על ידי ישראל לכן היא נכתבה. ויש השלכות להבנה זו ..יש חוקים של התורה כללים והמשפטים הם פירוט הכללים של חוקי התורה בחיי החברה המעשיים .יש שעשו מהחוקים אתיקה כללית בכדי להתחמק מהפירוט המשפטי שלהם בחיי היום יום וזה החלת המוסר בחברה ולא השארות בכללים כלליים בלי יישום מעשי מוסרי.
הגמרא משתמשת במושג ‘חב המזיק’ בדיני נזיקין ולא חייב כדעת חכם ירושלמי המובא בגמרא. זהו הבדל מהותי: הדין המשפט הישראלי הוא תיקון הוא לא אשמה! העובר על המשפט לא אשם כי הוא נמצא לא מעט פעמים במורכבות החיים שהוא לא יצר אותן.
אלא יש לו אחריות לא להיכנס למצבים בעייתיים לכן ‘חב המזיק’ מלשון אחריות ולא חובה. וזה דבר שהרבה הורים הנותנים רגשי אשמה לילדים חייבים ללמוד. כי אח כך זה קשה לצאת מרגשות אלו. הילד לא חייב חא אשם הוא מתחנך!
מהות התורה היא היציאה מהגלות מהשעבוד של האחר יציאת מצרים והנה המשפט הראשון הינו כי תקנה עבד עברי? מאיפה בא עבד זה הרי הרגע יצאנו מעבדות גלות מצרים.
אלא שעבד בתורה זה לא עבדות הגויים; זה מונח של עובד עבודה כנאמר לעובדה ולשומרה. אלא שהעובד הזה איננו מוכן להיות אחראי להיות חופשי הוא מעדיך לעבוד את אדונו. אגב בחברה שלנו הרוב הינו עבד הרוב עובד את השני ולא מוכנים לקבל את האחריות להיות עצמאי זה דורש מאמץ! חכן התורה מתקנת את העובד לשני ומלמדת אותו שצריך לצאת אחרי שש שנים ולא לרצות להמשיך להיות עובד לבן אדם. וזה מטרת התורה ויציאת מצרים ומטרת כל המשפטים. לכן לפי הגמרא( שהרב מפרט ומסביר אותה) יש תולדות השונות מהאבות בנזיקין , ולא בשבת וטומאה; כי זה המצבים התולדות שעליהם האדם צריך להיות אחראי..’ הרב מסביר כאן את מהות המשפט העברי ויישומו .
לאחר ההקדמה התורנית של תיאור הזהות האנושית העברית ,אשר היא היא המצופה מבריאת האדם מאדם שת עבר אברהם יצחק יעקב וישראל. זהות זו יש לה יעוד להיות עם להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש.
היעוד הישראלי עברי אשר תעודתו היא תורת משה , רק הוא מבטא דרך סגולתו של העניין האלוהי, את היישום של האפשרות להיות מדינה עם נוכחות א-לוהית גלויה בכל פרט של ניהול מדינה זו. ממלכת כהנים אשר כשמה כן היא הכנסת קדושת הכהונה בכל תחום לא רק במקדש או בבית הכנסת זהו מבחנו של ישראל. כדברי מורי ורבי הרב משה בושקו זצ”ל אין חול הכול קודש , הוא היה קורה ללימודי חול לימודים כללים.
רבי דוד אביחצרא .אחיו הגדול של רבי ישראל אביחצרא הבבא סלי זצוק”ל ספרו פתח האוהל.‘ כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם.’
על צד הרמז ירמוז לנו כאן תוכחת מוסר שלא יאבה האדם לשמוע לעצת היצר .ומה גם בתאוות הגופניות ובהצלחות הזמן אשר אנם תמידות והם שלשה אשר מכנים אותם רבותינו זיכרונם לברכה בלשונם חיי ומזוני בני וכו… כי לשלשה אלה בני אדם רבם ככלם להם עינים תלויות ומצפות בתפילותיהם ובתחנוניהם מתי יזכו אליהם. ומזה גבר היצר לדחותם מדחי אל דחי ומסמא עיני בני אדם בל יבינו ולא ידעו כי הכל בידו יתברך. ו אך צדיק ורשע לא קאמר . ועל דא ודאי צריך להתחנן ולהתפלל…
כי תקנה עבד עברי: גימטרייה ‘אמת קנה אדוני וכו. וכמו שאמרו רבותינו.. עבד עברי עבודת העברי הוא אברהם אבינו עליו השלום .שש שנים . על דרך ימי שנותינו בהם שבעים שנה אם אנך עובד את האלוהים מה הנאה יש לך בחיים של חנם ..וזהו יצא לחופשי חנם ריקם ריקם לגזירה שווה (לשון הגמרא קידושין יז. הכוונה שכל חייו שווים בריקנות .פירוש בינת האוהל על דברי הרב). ומה לך לרדוף אחר החיים של הבל וריק. אך אם אתה מן המבינים ירא את ד בני ומלך .מאן מלכי דא רבנן עץ חיים וכו…
ועוד אם בגפו עם ד אותיות בגפו גימטרייה ממון ועוד בגפו אותיות בגוף והוא על דרך ערום יצאתי מבטן אימימ. כי עפר אתה .ומה גם שעליו נאמר מרבה נכסים מרבה דאגה..’
דברי הרב דורשים לימוד מעמיק, נאמר כאמור למעלה שכל מהות הישראלי הינה להכניס את הבחירה בצדקות בחיי החומר האנושי החומרי העוברים וזה כנאמר על ידי הרב חיי העברי שורש אברהם העברי והרב יהודה לאון אשכנזי היה מלמד את שורש המילה עברי מלשון עובר שתפקידה להוליד את העובר האנושי האידאלי המוסרי של כל האנושות. וגם אור החיים הקדוש מלמד ‘וטעם שקראו עברי כי חש הכתוב ליחס שם עבדות על ישראל ולזה כינה אותו בשם זנ’.העברי הינו במהותו חופשי ורק החופשי האמתי המקבל את החופשיות מהבורא הוא יכול לשלוט על החומר העולמי כהסבר הרב אביחצרא ולא להיכנע לכל העדויות האנושיות. ולכן עבד העברי הוא שכיר ויכול לתקן ולחזור להכניס את האל בחייו החומריים.
‘ויעבר אברהם’ פרשת לך לך. רבי חיים בן עטאר הקדוש: ‘ עוד ירמוז כי אברהם היה עובר ולא היה מחזיק עצמו בחשיבות אלא עברי על דרך אומרו אברם העברי’, זהו תפקיד העם העברי בארץ ישראל לא להיות בגאווה חומרית אל להיות עובר ולהיות עבד ד בכל מערכות החיים החברתיים זהו באמת החופשי .
הרב ישעיה הורוביץ .השלה הקדוש. ספרו שני לוחות הברית :
‘ואלה מוסיף על הראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני הלא כל דקדוקיה ופרטיה מסיני.. רומז למה שכתבתי בפרשת בראשית מתחלה עלה במחשבה לברוא העולם במדן הדין ראה שאין העולם מתקיים שיתך. שחס ושלום ראשית המחשבה לא נטבטלה , רק נתקיימה בבני עלייה שהם הראשונים אשר נשמתם למעלה במקור הנשמות .ועמהם מדקדק הקבה כחוט השערה ומדקדק בדין המדוקדק… כל הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב”ה . ועל הראשונים אלו שהם עולים בסוד המחשבה ונדונים בשם א-להים שהוא מדת הדין ובהם נתקיים בראשית .אותם ראשית הם נדונים בא-לוהים… ועל זה רומז כאן במעלת בני עלייה שהם בני א-להים . כמו שאמרו אשר תשים לפניהם אלו מומחין הנקראים אלוהים. ואז ואלה מוסיף על הראשונים .והוא סוד הראשונים אשר רמזתי . ואמר מה הראשונים מסיני . וכל בני עלייה ואנשי מעלה צריך לדקדק עמהם יותר בדין אפילו בדין שלמטה.. ועל זה אמרו רבותינו תורה תחילתה דינין וסופה דינין. כי יש שני מיני דינין מדת הדין הקשה שהוא בתחילה ואחר כל בסופה מדן הדין הרפה בסוד ראה שאין העולם מתקיים בדין… כמו שהוא מתנהג שהוא מטה כלפי חסד..’
הרב השלה הקדוש מבהיר לנו את כל היסוד של בריאת העולם שהוא הדין בחיי הנברא. ויש זהות עליונה זו כנאמר גם על ידי הרב אשכנזי שיכולה לחיות על פי דין זה ישראל. העליונים הם מסיני העליונים בזהותם ובהתנהגותם המוסרית הם מסוגלים לחיות על פי הדין המוחלט אלא שלכל העם יש רחמים בדין. אז לכן המשפטים האלו הם לעליונים כמו שהם באידאל העליונים מתוכנית הבריאה המקורית שהיא יכולים לחיות עם הפסוק של בראשית ברא אלוהים מידת הדין. וזו השאיפה של כל מדינת היהודים. ואז שיתוף הרחמים הינו להצליח למתק את הדין ולהצליח לחזור למקור הדין .זהו האתגר. להבין זאת נביא כאן מאת דברי קדשו של מרן הרב קוק על הכרחיות הדין .
מרן הרב קוק. וידבר א-לוהים קובץ ה קסד. ‘ראשית המחשבה של מציאות עולמים צריכה להיות בגבורה במדת הדין. אין שום רעיון מושכל להמציא ברואים והמון עולמים שאחר כך יצטרכו לחסד. החסד אינו אידאל כי אם לאחר ההתהוות לאחר שכבר המציאות מופעת ועומדת. לאחר שכח החיים דוחק את היש להיות יש ולעמדתו הוא צריך לחסד .שאף על פי שאינו כדאי והגון לכך מאוצר מתנת חינם מחונן אותו אל רחום וחנון.. לזאת עולם חסד יבנה אחר שאשיותו הונחו בגבורה . וסוף כל סוף יתאשר העולם עד שיעמד בגבורה . והכרזה דתית שהיא נתוקה לגמרי ממדת הגבורה ומתגדרת אק ברוך החסד … בשקר יסודה ולא תעמוד ומרוחקת היא מתפארת עולמים… .וכנסת ישראל שושנה העליונה יתבא היא על עליון תקיפין .והיא נאצלת מגבורה שלמעלה. שעומק חסד עולמי עולמים. החסדים המהווים את הגבורות היותר אידאליות היא המנצחת בכל מלחמות ההויה.’
מרן הרב קוק מבהיר את מהות נושא הדין שהוא האידאל הישראלי לעמוד בו בכל חייו והחסד הוא העזרה להצליח בדין שהוא העיקר. וזה הסוד לדברי הרב אשכנזי של מטרת ישראל לאחד את הדין והחסד. הדין הוא התיקון של פרשת משפטים ותיקון האדם המתאפשר על ידי הדין התורני הוא חסד עליון דל בורא העולם החפץ בעם החי לפי תיקון הדין במדינתו שהוא הוא החסד האמתי של אפשרות התיקון.
לכן אומר מרן הרב קוק.: ‘. כל שאיפת החיים וכל חפץ החיים הקנין ותשוקותיו העושר והכבוד הממשלה וההתרחבות בישראל ממקור הקודש הם נובעים .על כן המשפטים הם קודש קדשים בישראל. ודרישת אלוהים באה יחדו עם המשפט הישראלי..ודרישת אלוהים של המשפט נשארה סגולה ישראלית שהיא מתגלה באופי האלוהי הכולל עולמי עד וזורח בארץ ישראל. מקום האורה של סגולת הקודש ‘זהו האידאל הישראלי.
המהר”ל ספרו תפארת ישראל. פרק א.: ‘. ולכך היא לאומה הישראלית אשר בחר ד יתברך לחלקו והם הם נתיחדו בפעולות הא-לוהיות שהם מצות התורה לפי מדרגת נפשם האלוהית במה שהיו מוכנים לנבואה ורוח הקודש וחהיות השכינה בתוכם. ועכום לפי מעלתם נתן להם שבע מצות שהם שבע מצות בני נח.’
השלה הקדוש מרן הרב קוק מעלים על נס את המהות הא-לוהית שבאופי הישראלי שרק הוא יכול להוריד את הא-לוהות בכל חיי החברה הפוליטית מדינית.. זוהי פרשת משפטים. וזוהי מדינת ישראל אשר צריכה להיות כסא ד בעולם.
רבי חיים בן עטאר הקדוש:
‘.. עוד נראה לפרש הפרשה דרך רמז. כי תצווה התורה להאדם לשום לפניו בתמידות כל הדברים האלה מול עיניו .והוא אומרו אשר תשים לפניהם, שישים תמיד האדם ענין זה לפניו והוא , כי תקנה עבד עברי , הלא ידעת כי האדם נחלק לשנים חלק א רוחני והוא העיקר וחלק א גשמי שבראו ד לנשמה לשמשה שבאמצעותו מקיים כמה מצות אשר צווה ד’ ולו יקרא שם עבד כי אינו אלא שמש לנפש שבשבילה יקרא אדם. כמו שאמר הכתוב על בשר אדם ..שזה יגיד כי לא הבשר יקרא אדם .וכן אמר אדם אתם ולא אומות העולם שאין להם נפש רוחניות. ולזה תצווה התורה כי תקנה עבד עברי פירוש עברי עובר כי אינו קיים לעד כי מי גבר יחיה ולא יראה מות… כי במילי דמגנא הוא זינייהו דההיא סטרא ולזה לא שלטי בדבר מצוה שעושה אדם בדמים יקרים. וכן תמצא שכל דבר טומאה בא בחינם , מה שאין כן ‘דבר מצוה וקדושה צריך להם טורח גדול ודמים יקרים… אם בעל אישה הוא… צדיק אוכל לשובע נפשו להגדיל הרוחניות אדם כזה לו יקרא ‘בעל אישה’ כבעל הזה שטורח בשביל אישתו לזון ולפרנס ולכלכל… כי זה האיש עושה לנפשו..’
הרב הקדוש מעלה לנו את נושא עבד העברי למהותו הרוחנית כללית של יעוד ישראל והוא שהמטריה היא עובדת להיות הצינור לעיקר שהוא גילוי הטבע האנושי האמתי אשר הוא צריך כדברי הרב משה בושקו להיות מלאך עלי אדמות. יעוד אנושי עם מלאכיות .להפוך את הצד הכלה העובר עם המיתה לצד נצחי כשהוא ישתלב לגמרי עם הצד הנשמתי. זהו היעוד של המשפט הישראלי התורני עבור המדינה אשר צריכה להיות כדברי הרב קוק כיסא ד’ בעולם. ולכן רבי חיים בן עטאר הקדוש מעלה תמיד את כל התורה וגם הצד המשפטי שלה למסר הכללי היסטורי ישראלי של התיקון המשיחי הישראלי. ..
‘שארה כסותה ועונתה לא יגרע.’ האדון חייב במזונות האמה כמו אשתו. ושוב כאן הרב מעלה את הנושא לרמתו הרוחנית גאולית היסטורית.
‘… ואמר עוד ואם שלוש אלה… שארה כסותה ועונתה לא יעשה לה. ותהיה גרועה מהם (מצב ישראל בגלות מול האומות) ויצאה חינם פירוש הגם שלא יהיה בידם לא תורה ולא מצות ואפילו לא ייכספו לדבר הגאולה והוא אומרו אין כסף, כי ייסוריה יספיקו לפדיונה..‘
הרב בענקיותו מתאר לנו שהוא רואה את האפשרות של גאולה בלי שום זכות תורנית אלא שייסורי הגלות הם ידחפו את היציאה מן הגלות. אכן כך זה קרה. ולכן תהיה הדרגה יציאה מן הגלות לארץ ורק לאחר כך בהדרגה וברצון החכמים לכונן את חברה עם משפט א-לוהי. השאלה האם העולם הדתי חפץ באמת בזאת… כי זו עבודה כבירה . כאמור בדברי הרב. ‘דבר מצוה וקדושה צריך להם טורח גדול ודמים יקרים‘
מרן הרב קוק זצ”ל. עין איה שבת א.י :
‘.. תכלית המשפט היא להעמיד את חיי החברה על מכונה. אמנם מהי תכלית בעצם חיי החברה עצמם בזה יתחלפו דעות העמים והארצות .העם הנתון בעול תאוותיו החומריות לא יצייר תכלית אחרת לחיי חברה שלו כי אם שיתפתחו יפה אצלו חייו החומריים במילוי כל תאוותיהם האפשריות באופן שלא ישחית את סדרם… והנה לפי דעה נמוכה כזאת צריכה היא שורת המשפט גם כן לנבוע ממקור אהבת התאוות החומריות .. שאז הוא( השופט) כדוגמת העם הנשפט מושקע בחיים חומריים… ויתאמץ לצדד שורת המשפט לתכליתם .אמנם עם קדוש ונעלה עם ד אלה המה מכירים כי המשפט לאלוהים הוא .תכלית החברה האנושית לא תובן אצלנו רק בסדרי חייהם החומריים ..שבזה אין מותר האדם מן הבהמה . תכלית חיי החברה. שמהחיים האנושיים אפשר למלא חיים דל אור וטוב של צדק ודעת את ד’ .חיים שלצרוח טהור והגיון קודש. לפי דעה זו יהיה מקור המשפטים נאצל ונקדש מאוד מופרש משיקוע תאוות חומריות ומתנשא לתכלית הטהורה והעליונה של יסוד החברה האנושית..’
הרב קוק מגדיר כאן ברורות את ההבדל בן משפט העמים האנושי למטרת סידור חברתי אנוכי חומרי והמשפט התורני ישראלי אשר הוא ייצוג הא-להות בארץ בחיי המדיניות הפוליטיקה הכלכלה ועוד הבדל תהומי…
הרב משה בושקו זצ”ל בספרו הגיוני משה : ‘וכי יזיד איש על רעהו להורגו בערמה מעם מזבחי תקחינו למות’: ‘בנצרות ישנה הפרדה בין ‘תחומי הדת ”למשפט’ ;הרחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב. החוק נתפס שם כרע הכרחי ,הרחוק מלהיות אידאל; בעוד הדת הינה עליונה ונשגבת אך איננה ‘יורדת ‘לתחום המשפט. לכן אדם שרצח ונתחייב מיתה ;פרוס עליו בכל זאת ‘חסדה’ של הדת ובעיניה זכאי הוא ;לפי שנותנת מחסה לכולם …בעולם הגויים אפשרי שאדם אשר נמלט מעורכי הגויים ימצא מחסה אצל תופסי הדת שכן אין הפונקציות האלו נוגעות זו בזו : הממונה על המשפט לא יהיה כומר, והכומר לא יוכל לעולם להיות שופט… אשר על כן אצלנו ‘הרב’ הוא ‘הדיין והשופט ”כי המשפט לאלוהים הוא ‘ואל-הים ניצב בעת אל ‘.ולמה נסמכה פרשת דינין (כל פרשת משפטים)לפרשת מזבח(שבסוף פרשת יתרו)לומר שתשים סנהדרין אצל המקדש ליד המזבח‘ .
הרב משה בושקו זצ”ל בדבריו המדהימים מסכם את הנושא: המערכת המשפטית התורנית הישראלית לא מנותקת מהדת. אותה קדושה שנמצאת בבית המקדש העוסק בהכנסת הקדושה במדינה נמצא בבית הדין ואצל הדיין.
ההשקפה הזו של ניתוק התורה וההלכה מהמדינה הוא הרסני ונובע מהשקפה אלילית של הפרדה בין הרשויות. הפרדה בין הקודש ובין החול. הקדושה הישראלית בעלת ‘העניין האלוהי’ היא פועלת באותה צורה בבית המקדש בבית הכנסת במערכות הכלכליות והפוליטיות ובבתי הדין.
אז שיהיו בתי דין השופטים לפי ההלכה הישראלית ובתי משפט השופטים לפי ‘ערכאות הגויים’ זהו ניסיון לנתק את התורה מהחיים הלאומיים. ותורה ממלכתית זו יוצאת אך ורק מבית הדין הישראלי התורני.
מכאן החשיבות של ‘הדיין’ במערכת החיים החברתיים של ישראל.
רבי יעקב אביחצרא: ‘ ‘משפטים גימטרייה הדעת. הוא בהתפשטות החסדים והגבורות בכל גופו… וקרי במילת משפטים המתפשטים . ‘
משפט א-לוהי המתפשט בכל הגוף הישראלי. זהו האתגר והחובה של מדינת ישראל.
חכמים תקנו לקרוא את הפרשה המתייחסת להבאת השקלים בפרשת כי תשא עבור הקמת ותחזוקה המשכן והמקדש בירושלים.
היו מכריזים על הבאת השקלים בראש חודש אדר בכדי שיוכלו מניסן לתכנן את ניהול המקדש. והקשר עם פורים שהוא הבלטת חשיבות כל אחד מישראל אשר שקליו הם מיצגים אותו במיוחד בתור חשיבות הפרט הישראלי בתוך עבודת הכלל. ואת זה המן ועמלק בדורות רוצים למנוע .הם רוצים לטשטש את חשיבות הישראלי הפרטי ונשמתו העליונה ולבטל את הייחודיות הפרטית הישראלית. קדושת הפרט הישראלי הינה יצירה א-לוהית עובדתית הבלתי ניתנת לשינוי. וישראל כלליותו קדושה ופרטיותו קדושה .וזאת לא נמצא אצל הגויים ולכן התנגדות עמלק ביציאת מצרים המן בבית שני והיטלר ימ”ש בחזרת בית שלישית. כמה שצורר זה השתדל לרצוח כל פרט יהודי.
רבי צדוק הכהן מלובלין – ספרו פרי צדיק על פרשת שקלים מאמר א.
‘..כי המנושא הוא הראש וראשון דוגמת ראש האדם לשאר איברים. והשם יתברך ציווה לנשא ראש כל ישראל כולם .כי בישראל כל אחד הוא דגול ומנושא באיזה דבר מה שאין בכל ישראל כמותו . כידוע דשורש נפשות ישראל הוא מהתורה שישים רבוא דדור המדבר הם מהתורה שבכתב . זוהר דהם חיילין דאורייתא… ונפשות שבכל דור שהם מצאצאי דור המדבר הוא מהתחדשות תורה שבעל פה הנובע ויוצא מתורה שבכתב… ועל כן משה רבינו הוא הפנימיות של כל נפשות ישראל. הארי ז”ל . גדול הדור נקרא משה שהוא ניצוץ משה רבינו… ואפילו באנשים פשוטים. דיש בכל אחד איזה שורש דברי תורה. כל אחד מישראל יש בו סוד מחכמתו יתברך.. ‘.
והמשפט התורני הוא נובע ממהות הנשמה הישראלית שמתבטא בכתובים. הם ביטוי תיקון קדושת הפרט הישראלי השזור בקדושת הכלל והמדינה.
נכתב ע”י מאיר משה ואקנין vakninemm@gmail.com
מאיר משה ואקנין. ירושלים
שבת שלום .חודש אדר טוב. ונרבה בשמחה על גאולת דורנו.
תגובות